ג'ון בריטהיט
 | |||||||
| לידה |
9 בספטמבר 1786 מחוז הנרי (אנ'), וירג'יניה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 בפברואר 1834 (בגיל 47) פרנקפורט, קנטקי, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
ארצות הברית | ||||||
| עיסוק | מודד, מורה, עורך דין | ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ג'ון בריטהיט (באנגלית: John Breathitt; 9 בספטמבר 1786 – 21 בפברואר 1834) היה המושל ה-11 של קנטקי. הוא היה חבר המפלגה הדמוקרטית הראשון שכיהן בתפקיד, והמושל השני בקנטקי שנפטר במהלך כהונתו. זמן קצר לאחר מותו, מחוז בריטהיט (אנ') בקנטקי נקרא על שמו.
בראשית חייו, בריטהיט מונה לסגן מודד בטריטוריית אילינוי. בשובו לקנטקי, לימד בבית ספר כפרי. בריטהיט צבר מספיק כסף כדי להתקיים בזמן שלמד משפטים אצל השופט קיילב וולאס. ב-1811 נבחר בריטהיט לכהונתו הראשונה בבית הנבחרים של קנטקי. בריטהיט היה מועמד המפלגה הדמוקרטית לתפקיד סגן מושל קנטקי ב-1828. אף ששותפו למפלגה ולמועמדות, וויליאם ט. בארי, איבד את תפקיד המושל לתומאס מטקלף, בריטהיט הביס את יריבו ונבחר לסגן מושל קנטקי.
במהלך כהונתו כסגן מושל קנטקי, בריטהיט היה אחד מכמה מועמדים שהוצעו לרשת את ג'ון רואן (אנ') בסנאט של ארצות הברית. האספה הכללית נקלעה למבוי סתום בעניין המינוי והמושב לא אויש עד לכהונה ההבאה של האספה. בבחירות הבאות למושל קנטקי ב-1832, בריטהיט מונה על ידי המפלגה הדמוקרטית כמועמדה בבחירות. בריטהיט ניצח, אבל ג'יימס טורנר מורהד, מועמד המפלגה הוויגית לתפקיד סגן המושל, ניצח את מועמדו של בריטהיט לתפקיד. תחילה נהנה בריטהיט מפופולריות, עקב הגינוי הפומבי שלו למדיניותו של ג'ון קלהון, אך היה לו קושי לנהל את קנטקי, כיוון שהוויגים, חברי המפלגה היריבה, שלטו בבית הנבחרים. ב-21 בפברואר 1834, במהלך כהונתו כמושל, נפטר בריטהיט משחפת.
ביוגרפיה
ראשית חייו
ג'ון בריטהיט נולד ליד ניו לונדון במחוז הנרי (אנ') שבוירג'יניה ב-9 בספטמבר 1786.[1] בריטהיט היה בנם הבכור מחמישה בניהם וארבע בנותיהם של ויליאם ואליזבת (וייטסט) בריטהיט.[1][2] ויליאם בריטהיט, אביו, היגר למרילנד מסקוטלנד, ולאחר מכן עבר לוירג'יניה. אליזבת הייתה ממוצא אנגלי.
שניים מאחיו הצעירים הפכו מאוחר יותר לפעילים בפוליטיקה: ג'ורג' בריטהיט שימש כמזכירו הפרטי של נשיא ארצות הברית אנדרו ג'קסון, וג'יימס בריטהיט כיהן כתובע הכללי של קנטקי.
אחותו, ג'יין בריטהיט, נישאה לד"ר ג'ון סאפינגטון מנאשוויל, והם עברו להתגורר במרכז מיזורי ב-1817. במיזורי פיתח סאפינגטון עסקים, ומאוחר יותר רכש אדמות ועבדים, והיה לבעל השפעה פוליטית במחוז סאליין (אנ'). עם זאת, סאפינגטון התפרסם בעיקר הודות לפיתוח כדורי כינין לטיפול במלריה. שניים מחתניו של סאפינגטון ואחד מנכדיו כיהנו כמושלי מיזורי.
בריטהיט חונך בביתו ולמד בבתי הספר הציבוריים המעטים שהיו בוירג'יניה.[3] ב-1800 עברה משפחתו למחוז לוגן (אנ') שבקנטקי, שם המשיך את לימודיו.[4] כשהתבגר, עבר לעבוד באילינוי, וכשחזר לקנטקי החל ללמד בבית ספר כפרי.[4] בריטהיט השקיע את הכנסותיו ברכישת אדמות, ובזמן קצר צבר מספיק כסף כדי להתקיים במשך כמה שנים.[1] בריטהיט למד משפטים אצל קיילב וולאס,[1] והתקבל ללשכת עורכי הדין של רוסלוויל (אנ') ב-1810.[3]
ב-1812 התחתן בריטהיט עם קרוליין וייטאקר.[5] לזוג נולדו תאומים, בן ובת. לאחר מותה של קרוליין, התחתן בריטהיט עם סוזן האריס ממחוז צ'סטרפילד (אנ') שבוירג'יניה,[1] ונולדה לו בת נוספת ממנה. האריס נפטרה בגיל 47.
קריירה פוליטית
ב-1811 נבחר בריטהיט לייצג את מחוז לוגן בבית הנבחרים בקנטקי (אנ') . הוא כיהן כנציג המחוז עד 1815.[3][4] בבחירות למושל קנטקי ב-1828, חברי המפלגה הדמוקרטית בחרו בוויליאם ברי כמועמד המפלגה בבחירות. בהתחלה הוצעה לשופט ג'ון אולדהם לקבל את מועמדות המפלגה לתפקיד סגן מושל קנטקי, אך אולדהם דחה זאת, ובריטהיט הועמד לתפקיד במקומו.[6] ברי הפסיד בבחירות לתומאס מטקלף. עם זאת, בריטהיט ניצח את שותפו של מטקלף, ג'וזף אנדרווד (אנ'), בפער של יותר מ-1,000 קולות.[2]
כסגן מושל קנטקי, בריטהיט קידם הקמת בתי ספר ציבוריים במדינה. ב-31 בדצמבר 1829 נבחר לנשיא האגודה החינוכית של קנטקי, וב-1833 מונה לנשיא אגודת בתי הספר המשותפת של קנטקי.
ב-1831 היה בריטהיט אחד המועמדים שהועלו בפני האספה הכללית לרשת את ג'ון רואן (אנ') בסנאט של ארצות הברית, בריטהיט זכה ב-66 מתוך 137 קולות. חסרו לו שלושה קולות בלבד על מנת להגיע לרוב. מועמדים נוספים שהתמודדו ונכשלו היו ג'ון קריטנדן (68 קולות), ריצ'רד ג'ונסון (64 קולות) וצ'ארלס ויקליף (49 קולות). בתום 15 הצבעות האספה הכללית לא הצליחה לבחור מועמד, ולבסוף בחרה בהנרי קליי למלא את מקומו של רואן.[7]
מושל קנטקי
ב-1832 בחרו חברי המפלגה הדמוקרטית בבריטהיט ובבנג'מין טיילור בהתאמה כמועמדיהם למושל וסגן מושל קנטקי.[2] באקנר נפגע מתפיסת עולמו הדתית, שבאה לידי ביטוי, למשל, בהתנגדותו לטיפול בדואר בימי ראשון. משום כך, הוא נכשל בגיוס תמיכתם של כמה מעיתוני מפלגתו.[5] בריטהיט ניצח את באקנר בהפרש קטן בבחירות לתפקיד מושל קנטקי, אך מורהד ניצח את טיילור, שותפו של בריטהיט, בבחירות לתפקיד סגן המושל.[2]
בחירתו של בריטהיט הייתה הפעם הראשונה בה נבחר חבר המפלגה הדמוקרטית למושל קנטקי.[3] עם זאת, הבחירות כללו הונאת בחירות. במחוז אולדהם (אנ') אחוז הקולות שנאסף ייצג רק 162.9% מכלל בעלי זכות ההצבעה במחוז, והן נרשמו לטובת בריטהיט.[5] מרבית תושבי קנטקי היו מודאגים מהבחירות המתקרבות לנשיאות ארצות הברית. הם קיוו שהנרי קליי ינצח את הנשיא המכהן, אנדרו ג'קסון. עקב נטייה זו, הצביעו הבוחרים למועמדי המפלגה הוויגית בבחירות לשאר התפקידים הממשלתיים.
בראשית כהונתו, זכה בריטהיט לאהדה הן מחברי המפלגה הוויגית והן מחברי המפלגה הדמוקרטית, בזכות התנגדותו לפעולותיה של קרוליינה הדרומית במהלך משבר הביטול (אנ'). עקבהנחיותיו של בריטהיט, ב-2 בפברואר 1833 העביר בית הנבחרים בקנטקי החלטות המגנות את המשבר. פעולה זו הייתה משמעותית מאוד, כיוון שהצדקתו של ג'ון קלהון למשבר הייתה מבוססת בעיקר על החלטותיה של קנטקי מ-1799.[8]
בריטהיט היה תומך נלהב בעקרונותיהם של תומכי ג'קסון. הוא הפעיל וטו נגד הצעות חוק ביקורתיות על מדיניות הקרקעות של ג'קסון,[3] ותמך ברצונו של ג'קסון לפרק את הבנק השני של ארצות הברית (אנ'). במקום זאת, בריטהיט העדיף לפתוח כמה בנקים ממלכתיים. עם זאת, אף שהוא ניסה לזכות בתמיכה מטעם הרוב של המפלגה הוויגית בבית הנבחרים, בריטהיט הצליח לשכור רק את בנק לואיסוויל של קנטקי.[2] הוא העדיף להשלים את בנייתה של מסילת הרכבת בין לקסינגטון לאוהיו (אנ') כדי לשפר את התשתית והגישה לשווקים, נוסף על כך, תמך בהלוואה של 300 אלף דולר מהמועצה לפיתוח התשתיות של קנטקי למען השלמת המסילה. ב-1833 אושרה הלוואה של חצי מהסכום המבוקש גרידא, וכתוצאה מכך מסילת הברזל לא הושלמה עד 1851.[2]
בריטהיט היה חלק מתנועת המתינות (אנ') בקנטקי. ב-1832 טען כי אלכוהוליזם הוא הסיבה לשיעור מעשי הרצח הגבוה במדינה. כאשר הוקמה אגודת המתינות המחוקקת בקנטקי ב-13 בינואר 1834, נבחר בריטהיט לנשיאה וסגנו ג'יימס מורהד והיה לאחד מחמשת סגני הנשיאים באגודה.
בריטהיט נפטר משחפת באחוזת המושל (אנ') בפרנקפורט ב-21 בפברואר 1834,[4] והיה המושל השני בקנטקי שנפטר במהלך כהונתו. בריטהיט נקבר ברוסלוויל (אנ').[3] מחוז בריטהיט בקנטקי הוקם ב-1839 ונקרא על שמו.[2] ב-5 במרץ 1872 החליטה האספה הכללית בקנטקי להקים אנדרטה מעל קברו של בריטהיט ברוסלוויל.[9]
קישורים חיצוניים
- ג'ון בריטהיט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Lewis Collins, History of Kentucky (עמ' 211–212)
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 Lowell H. Harrison, The Kentucky Encyclopedia, The University Press of Kentucky, 1992, p. 115
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 (Kentucky Governor John Breathitt בארכיון Wayback Machine (אורכב 03.01.2010))
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 H. Levin, Lawyers and Lawmakers of Kentucky (עמ' 482)
- ^ 5.0 5.1 5.2 Frank F. Mathias, Kentucky's Governors, University Press of Kentucky, 2004, pp. 38–39
- ^ Lucius P. Little, Ben Hardin: His Times and Contemporaries, with Selections from His Speeches, Courier-journal job printing company, 1887, pp. 154–155
- ^ Lucius P. Little, Ben Hardin: His Times and Contemporaries, with Selections from His Speeches, Courier-journal job printing company, 1887, p. 159
- ^ Frank F. Mathias, Kentucky's Governors, University Press of Kentucky, 2004, pp. 40–41
- ^ Acts of the General Assembly of the Commonwealth of Kentucky, Passed By Kentucky, Kentucky General Assembly, 1872, p. 100
ג'ון בריטהיט36549174Q187935