תומאס א. בראמלט
מדינה | ארצות הברית |
---|---|
מקום קבורה | Cave Hill Cemetery. |
עיסוק | מושל קנטקי, איש צבא ופוליטיקאי |
תומאס אליוט בראלמט (3 בינואר 1817 - 12 בינואר 1875) היה המושל ה-23 של קנטקי. הוא נבחר ב-1863 והנהיג את המדינה בחלק האחרון של מלחמת האזרחים ותחילת תקופת השיקום. בפרוץ המלחמה, בראלט עזב את הקריירה הפוליטית המבטיחה שלו והתגייס לצבא האיחוד, הקים ופיקד על חיל הרגלים השלישי של קנטקי. בשנת 1862, מינה אותו הנשיא אברהם לינקולן לפרקליט המחוז בקנטאקי. שנה לאחר מכן, הוא היה המועמד למשרת מושל מטעם איגוד הדמוקרטים. התערבות בבחירות של צבא האיחוד העניקה לו ניצחון מוחץ על יריבו, צ'ארלס וויקליף(אנ'). עם זאת, בתוך שנה, מדיניות פדרלית כגון גיוס אפרו אמריקאים מקנטקי לצבא האיחוד והשעיית הצו "הביאס קורפוס" עבור אזרחי קנטאקי גרמו לבראמלט לנטוש את תמיכתו בלינקולן ולהכריז כי הוא "יטביל את המדינה בדם למען הקונפדרציה".[1]
לאחר המלחמה, בראמלט הוציא חנינה כללית לרוב המדינות לשעבר במדינה. הוא התנגד לאישורו של התיקון הארבע עשרה והתיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית ולהקמת "המשרד לטיפול בפליטים, עבדים משוחררים ואדמות נטושות" (אנ') בקנטאקי. בין הישגיו, שאינם קשורים למלחמה ותוצאותיה, היו: הפחתת החוב של המדינה והקמת המכללה החקלאית והמכנית של קנטקי (כיום אוניברסיטת קנטקי). בתום הקדנציה שלו כמושל, חזר בראמלט לקריירה המשפטית שלו בלואיסוויל.
ביוגרפיה
תומאס בראמלט נולד ב-3 בינואר 1817, במחוז קמברלנד (אנ') (כיום קלינטון(אנ')), קנטקי. הוא היה בנו של קולונל אמברוז ס. ושרה (אליוט) בראמלט. אביו שירת שתי קדנציות בסנאט של קנטקי ומספר קדנציות בבית הנבחרים של קנטקי.
בראמלט למד משפטים, בשנת 1837, בגיל 20, הוסמך ללשכת עורכי הדין, והחל להשתלם בלואיוויל, קנטקי. בספטמבר של אותה שנה, בראמלט נישא לסאליל טראוויס, הראשונה מבין שתי נשותיו. לזוג היו שני ילדים, תומאס וקורין.
הקריירה הפוליטית של בראמלט החלה בשנת 1841, כאשר נבחר לייצג את מחוז קלינטון באספה הכללית. בשנת 1848, מינה אותו המושל ג'ון ג. קריטנדן (אנ') לעורך הדין של חבר העמים. הוא התפטר מתפקידו בשנת 1850 כדי להמשיך את הפרקטיקה המשפטית שלו, עבר לקולומביה, קנטקי (אנ') בשנת 1852. הוא היה נציג המחוז שלו כמועמד המפלגה הוויגית למושב בבית הנבחרים ב-1853, אך הובס על ידי המועמד של המפלגה הדמוקרטית ג'יימס קריסמן(אנ'). בשנת 1856, הוא נבחר כשופט במחוז השיפוט ה-6 של קנטקי, שם שירת במשך חמש שנים.
שירות צבאי
ב־7 באוגוסט 1861 התפטר בראמלט מתפקידו וקיבל תפקיד כקולונל בצבא האיחוד. בניגוד להסכם של קנטקי להישאר נייטרלים במלחמת האזרחים, הוא ייסד ופיקד על גדוד חיל הרגלים השלישי של קנטקי. ב-19 בספטמבר הגיע הגדוד ללקסינגטון כדי להפסיק ועידת שלום שתוזמנה להתקיים ב -21 בספטמבר, ולעצור את הסנאטור הצעיר ג'ון ברקנרידג'. עיכוב בהגעה איפשר לברקנרידג להימלט לפני המעצר.
בראמלט התפטר מתפקידו הצבאי ב-13 ביולי 1862 בדצ'רד(אנ'), טנסי. הוא חזר ללואיסוויל וקיבל את הצעתו של הנשיא אברהם לינקולן להיות התובע המחוזי של ארצות הברית בקנטקי. במהלך כהונתו בתפקיד זה, הוא אכף במרץ את חוקי שעת חירום בעת המלחמה של קנטקי נגד קונפדרציית המדינות של אמריקה ואוהדיהם.
מושל קנטקי
בשנת 1863 בחרו הדמוקרטים של האיחוד בג'ושוע פריי בל (אנ') כמועמד שלהם למושל קנטקי, אבל בל היה ספקן בקשר לעתידה של קנטקי עם האיחוד, ולכן הוא משך את מועמדותו מתוך התחשבות. הוועדה המרכזית של המפלגה בחרה בבראמלט להחליף את בל, ובראמלט דחה מינוי שקיבל לבריגדיר גנרל בצבא האיחוד כדי להיכנס למרוץ לתפקיד המושל. במהלך הבחירות, כוחות האיחוד איימו ואסרו תומכים של יריבו של בראלט, המושל לשעבר צ'ארלס א. וויקליף. כתוצאה מכך, בראמלט זכה בבחירות בהפרש של 4 ל -1. במהלך הקדנציה דחה הצעה לקבל מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית, כמו גם הצעה שקיבל בשנת 1864 להיות המועמד הדמוקרטי לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית.[2]
מלחמת אזרחים
בדצמבר 1863 פנה בראמלט לאספה הכללית, והצהיר כי המדינה מילאה את מכסת החיילים עבור צבא האיחוד. ב־4 בינואר שנה לאחר מכן, הוא הכריז, כי המורדים יהיו אחראים לכל פשיטות הגרילה במדינה, וקבע קנסות ועונשי מאסר קשים על כל מי שיתפס בסיוע ללוחמי הגרילה.
אף על פי שבראמלט הכריז על עצמו כתומך נלהב של האיחוד, בתוך שנה הוא הכריז שהוא "יטביל את המדינה בדם למען הקונפדרציה". הסיבות למהפך של בראמלט היו רבות. הוא קיבל החלטה יחד עם גנרל סטיפן ג' בורברידג' לגייס שחורים מקנטאקי לשירות צבאי, וביקש שדבר זה יתבצע רק אם קנטאקי לא תצליח לעמוד במיכסה. המצב החמיר כאשר ב-5 ביולי 1864, הנשיא לינקולן הישעה את צווי "הביאס קורפוס" עבור אזרחי המדינה. בורברידג איים ללא הרף על אזרחי קנטאקי, והפריע לבחירות לנשיאות בשנת 1864, ואף גירש את סגן המושל ריצ'רד ט. ג'ייקוב מהמדינה. כאשר התכנסה העצרת הכללית בינואר 1865, המשיך בראמלט להשמיע את התנגדותו לטקטיקות האיחוד. אף על פי כן, הוא דאג להעביר את התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית, וקבע כי נחרץ גורלו של מוסד העבדות "באופן בלתי הפיך".
תקופת השיקום
למרות חילוקי הדעות שלו עם הממשל של לינקולן, הכריז בראמלט על יום של צום ותפילה עם קבלת חדשות על ההתנקשות בחייו של לינקולן. האספה הכללית עתרה לנשיא החדש, אנדרו ג'ונסון, לשים קץ לממשל הצבאי במדינה. עם זאת, המתח שבין המדינה לממשלות הפדרליות נשאר. בראלט הודיע כי כל "אזרח גבר לבן" מגיל עשרים ואחת, שהתגורר בחבר העמים לפחות שנתיים, יהיה זכאי להצביע. מעודדות מפעולותיו של המושל הדמוקרטי, השתלטו בקנטאקי על שני בתי האספה הכללית וחמישה מושבי הקונגרס שלה לדמוקרטים. הנשיא ג'ונסון קיבל את ההודעה, וסיים את הממשל הצבאי והחזיר את צו "הביאס קורפוס" לקנטאקי.
כאשר האספה הכללית התכנסה בדצמבר 1865, ביקש בראמלט להשיב את ההרמוניה למדינה על ידי הענקת חנינה לרוב הקונפדרציות לשעבר. הוא, ומרבית חברי האספה הכללית, הביעו התנגדות לתיקונים הארבעה עשר והחמישה עשר, ובראמלט מחה על הקמת "המשרד לטיפול בפליטים, עבדים משוחררים ואדמות נטושות" (Freedmen's Bureau) בקהיליה.
בראמלט היה גאה מאוד בהישגיו שלא היו קשורים למלחמת האזרחים, כולל הפחתת החוב של המדינה והקמת המכללה החקלאית והמכנית (מאוחר יותר, אוניברסיטת קנטקי). הוא תמך בבנית כבישי אגרה שמומנו על ידי איגרות חוב ממשלתיות, פיתוח משאבים טבעיים, ועודד הגירה להשיג עבודה נאותה כדי לתמוך במאמצי השיקום.
סוף ימיו
לאחר תקופת היותו מושל, ערך בראמלט קמפיין כושל כדי לנסות ולהיבחר לסנאט של ארצות הברית. הוא התחתן עם מרי א. גרהם אדמס ב-1874, שנתיים לאחר מותה של אשתו הראשונה. חזר לקריירה המשפטית שלו בלואיסוויל, והפך לפטרון של ארגוני צדקה רבים.
תומאס אליוט בראמלט היה אח במסדר הבונים החופשים, בלשכת אלבני מספר 260 בקנטאקי.
בראמלט מת בלואיסוויל ב-12 בינואר 1875 בעקבות מחלה קצרה. הוא נקבר בבית הקברות קייב היל (Cave Hill Cemetery) בלואיסוויל.
ראו גם
לקריאה נוספת
- "Governor Thomas E. Bramlette". The Register of the Kentucky Historical Society
קישורים חיצוניים
- Baptists and the American Civil
- The Filson Historical Society
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
27663228תומאס א. בראמלט