ברשה
| סמל ברשה סמל ברשה | |
| מראה העיר ברשה | |
| מראה העיר ברשה | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 לומברדיה |
| נפה | ברשה |
| בירת העיר | מילאנו |
| שטח | 90.7 קמ"ר |
| גובה | 149 מטרים |
| קואורדינטות | 45°54′N 10°22′E / 45.900°N 10.367°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.comune.brescia.it | |
|
שטח העיר בנפת ברשה | |
.jpg){kind=link}
.svg){kind=link}
ברשה (באיטלקית: Brescia) היא עיר במחוז לומברדיה שבצפון איטליה. העיר נמצאת למרגלות הרי האלפים, ובה קרוב ל-200,000 תושבים. ברשה היא העיר השנייה בגודלה במחוז לומברדיה לאחר בירת המחוז, מילאנו. ברשה ידועה בכינויה "לביאת איטליה" (Leonessa d'Italia), כינוי בו זכה לאחר עשרה ימים של התקוממות עממית בעיר כנגד השלטון האוסטרי, ואשר פרצה ב-23 במרץ 1849.
העיר מהווה את המרכז המנהלי של נפת ברשה, אחת הנפות הגדולות באיטליה ובה כ-1.2 מיליון תושבים. העיר, אשר בימי קדם נודעה בשם Brixia, היוותה עוד בטרם קמה האימפריה הרומית מרכז אזורי חשוב, ועד היום שרדו בה מבנים מימי רומא העתיקה ומימי הביניים, בהם הטירה הבולטת בנוף העיר. העיר נמצאת במרכז האזור התעשייתי השלישי בגודלו באיטליה ובולטת בו תעשיית הרכב וכלי עבודה, וכן בית החרושת לנשק ברטה. רוב מפעלי התעשייה באזור הם בגודל קטן או בינוני, רבים מהם בניהול משפחתי. רבים באזור אף מועסקים במגזר הבנקאי ותעשיית התיירות נהנית מן הקרבה לאתרי תיירות ידועים, בהם: אגם גארדה, אגם איזאו והרי האלפים.
גבולות העיר העתיקה של ברשה הם מלבניים והרחובות עשויים במתווה שתי וערב, זאת על פי התכנון הרומי המקורי, אף שתחומי העיר שבין החומות גדולים מאלה של העיר הרומית, אשר שכנה רק ברבע הצפון-מזרחי של "העיר העתיקה" הנוכחית.
היסטוריה
העת העתיקה
קיימות גרסאות מיתולוגיות שונות על אופן היווסדה של ברשה. סיפור מיתולוגי אחד מייחס את יסודה להרקולס, בעוד שעל פי סיפור אחר מייסד העיר היה פליט שנמלט מן המצור על טרויה. סיפור מיתולוגי נוסף מייחס את יסודה למלך הליגורים, סידנוס, אשר פלש למישור פאדן בשלהי תקופת הברונזה, ועל שמו נקראת הגבעה שעליה ניצבת היום טירה מימי הביניים, Colle Cidneo (גבעת סידנוס). היסטוריונים מייחסים את יסודה של העיר לאטרוסקים.
במאה ה-4 לפנה"ס פלש לאזור השבט הגאלי סנומני והפך את ברשה לבירתם. בשנת 225 לפנה"ס הפכה ברשה לעיר רומית, כאשר שבט הסנומני נכנע לרומאים. בתקופת המלחמות הפוניות בריקסיה (Brixia) (כפי שנקראה אז) הייתה בדרך כלל בעלת בריתה של רומא. בשנת 202 לפנה"ס היא חברה לאיחוד הקלטי נגד רומא, אולם כתוצאה מהסכם חשאי, עברה לצידה של רומא, התקיפה את שבט האינסוברים בהפתעה והביאה להתמוטטותם. בתקופה שלאחר המלחמות הפוניות הייתה העיר חלק מן האימפריה הרומית וזכתה למידה מסוימת של עצמאות מינהלית. בשנת 89 לפנה"ס הוכרה בריקסיה כ"עיר" (בלטינית: civitas) ובשנת 41 לפנה"ס זכו תושביה לאזרחות רומית. בשנת 27 לפנה"ס יסד אוגוסטוס קיסר מושבה אזרחית בעיר ואילו טיבריוס בנה אמת מים אל העיר. בימי רומא העתיקה היו בעיר לפחות שלושה מקדשים, אמת מים, תיאטרון, פורום רומאי ובו מקדש נוסף שבנה אספסיאנוס, וכן מרחצאות.
בשנת 312 כאשר כוחותיו של קונסטנטינוס התקדמו לעבר צבאו של מקסנטיוס נערך קרב בבריקסיה שבו האויב נאלץ לסגת עד ורונה. בשנת 402 נבזזה העיר על ידי ויזיגותים מכוחותיו של אלאריק הראשון. בשנת 452 הטילו ההונים ובראשם אטילה מצור על העיר והכניעוה, כארבעים שנה מאוחר יותר הייתה העיר אחת הראשונות שנפלו לידי המצביא הגותי תאודוריך הראשון.
ימי הביניים
בשנת 568 (או 569) עברה ברשה מידי האימפריה הביזנטית לידי הלומברדיה שהפכה אותה לבירת אחת מן הדוכסויות העצמאיות למחצה שבשליטתם. הדוכס הראשון בברשה היה אלאכיס שנפטר בשנת 573. חלק מדוכסיה של ברשה היו אחר כך למלכי לומברדיה. בשנת 774 נפלה ברשה לידי קרל הגדול שסיים את קיומה של ממלכת לומברדיה בצפון איטליה. בין השנים 855 ל-875, בעת שהייתה תחת שלטונו של לואי השני מלך איטליה (825-875), ברשה הפכה דה פקטו לבירת האימפריה הרומית ה"קדושה". בתחילת מאה ה-12 הפכה ברשה לקהילה עצמאית ולאחריה התפשט תחום שלטונה לאזורים סמוכים, על חשבון בעלי אדמות מקומיים, ואף על חשבון קהילות עצמאיות סמוכות, בהן ברגמו וקרמונה.
במאות ה-12 וה-13 בין הערים הלומברדיות לבין הקיסרים הגרמנים, ברשה הייתה בין הערים המתקוממות. בקרב לגאנו, ב-29 במאי 1176, היה הכוח מבני העיר ברשה השני בגודלו לאחר הכוח ממילאנו. בשלום קונסטנץ (1183) (ע"ש העיר קונסטנץ בה נחתם) אשר סיים את המלחמה עם פרידריך ברברוסה נקבע באופן רשמי מעמדה של ברשה כקהילה עצמאית. בשנת 1201 הפודסטה רמברטינו בובאללי כרת הסכם שלום והקים ליגה עם הערים קרמונה, ברגמו ומנטובה. בשנת 1238 הטיל פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" מצור על העיר, זאת לאחר שכוחות העיר השתתפו בקרב קורטנובה (27 בנובמבר 1237). ברשה לא נכנעה למצור.
העת החדשה
לברשה תפקיד בולט בהיסטוריה של התפתחות הכינור. ממסמכי ארכיון רבים ניתן ללמוד כי בין השנים 1585 ל-1895 פעלו בעיר נגני כלי מיתר ובוני כלי מיתר בולטים. בתחילת המאה ה-16 הייתה ברשה אחת הערים העשירות בלומברדיה, אולם היא הקשתה להתאושש מתוצאות כיבושה ובזיזתה על ידי הצרפתים בשנת 1512. העיר נכבשה בידי נפוליאון בונפרטה והייתה חלק מממלכת איטליה הנפוליאונית לאחר שזה היה לקיסר צרפת.
בשנת 1769 ידעה העיר חורבן לאחר שמבצר סן נזרו ספג מכת ברק ועלה באש. כתוצאה מן השריפה התפוצצו 90 טון אבק שרפה שהיו מאוחסנים במקום. כשישית מן העיר נהרסה וכ-3,000 תושבים נהרגו.
עם תום התקופה הנפוליאונית, בשנת 1815, ברשה סופחה למדינת החסות האוסטרית ממלכת לומברדיה-ונציה. בשנת 1848 פרץ מרד בברשה. מרד נוסף פרץ במרץ 1849, לאחר שצבא פידמונט פלש לממלכת לומברדיה, ובני ברשה סילקו את אנשי המינהל האוסטרי ויחידת הצבא האוסטרית שהייתה בעיר נסוגה לתוך המבצר. לאחר שצבא פידמונט נסוג לאחור בלחץ צבא אוסטריה, נותרו בני ברשה ללא תמיכה, אולם הצליחו למנוע מצבא אוסטריה להשתלט מחדש על העיר במשך עשרה ימים של קרבות רחוב עקובים מדם, אותם מציינים בעיר עד היום כ"עשרת הימים בברשה". גבורת בני העיר היוותה השראה למשורר ג'יוזו קרדוצ'י כאשר כינה את העיר "לביאת איטליה". בשנת 1859 הצביעו תושבי ברשה ברוב גדול בעד הצטרפות לממלכת איטליה.
אתרים בולטים בעיר
- פיאצה דלה לוג'יה (Piazza della Loggia) כיכר מתקופת הרנסאנס שבה בולט מבנה בניין העירייה, אשר נבנה בשנת 1492.
- דואומו וקיו (Duomo Vecchio, מילולית "הקתדרלה העתיקה"), היא כנסייה בסגנון רומנסקי. המבנה המרכזי נבנה במאה ה-11 על חורבות כנסייה קודמת.
- דואומו נובו (Duomo Nuovo, מילולית "הקתדרלה החדשה"). כנסייה שבנייתה החלה בשנת 1604 ונמשכה עד לשנת 1825.
ספורט
העיר ברשה הייתה נקודת הזינוק והסיום למרוץ אלף המילין, מרוץ מכוניות שנערך מדי שנה בחודש מאי בין השנים 1927–1957 בנתיב בין ברשה לרומא. לזכר המירוץ ההיסטורי נערך מדי שנה בברשה מרוץ נוסטלגי בהשתתפות מכוניות מרוץ עתיקות, המושך אליו אלפי צופים. בברשה אף נערך, לאחרונה בשנת 1921, מרוץ המכוניות "גביע פלוריו", אחד ממרוצי המכוניות הראשונים בהיסטוריה, שהחל בשנת 1900.
בברשה פועלת קבוצת הכדורגל ברשה קלצ'ו, אשר שיחקה שנים רבות בליגה הבכירה באיטליה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברשה |
אתר האינטרנט הרשמי של ברשה- אוניברסיטת ברשה
- האוניברסיטה הקתולית של ברשה (באיטלקית)
- ברשה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
32619103ברשה