רופא
רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, אשר נקרא גם רפואה קונבנציונלית.
רופא מטפל בחולים ובפצועים על-מנת לרפא אותם וכן עשוי לסייע גם לאנשים בריאים להימנע ממחלות (רפואה מונעת). חלק מהרופאים עוסקים גם במחקר רפואי.
הרופא מוסמך לקבל החלטות מורכבות וגורליות למצבו הבריאותי של החולה כמו כריתת איברים, פעולות כירורגיות מסובכות וכדומה.
מיעוטם של הרופאים הם רופאים כלליים. רוב הרופאים משלימים לפחות התמחות אחת ומוגדרים כמומחים לתחומים מסוימים, כגון רפואה פנימית, כירורגיה, רפואת ילדים, רפואת עיניים, אנדוקרינולוגיה וכיוצא בזה.
האיש הנחשב כראש וראשון מבין הרופאים המפורסמים הוא היפוקרטס, "אבי הרפואה" שתורת ארבע הליחות שלו החזיקה מעמד כאלפיים שנה.
מהות העיסוק הרפואי
עיסוקו של רופא בן ימינו, בדרך כלל כולל את העיסוקים להלן (מערך זה של פעולות, מבדיל את הרפואה ממקצועות בריאות אחרים שאינם רפואיים גרידא, אלא פרא-רפואיים):
- בחינת ממצאי מעבדה, לרוב כאלה הנוגעים לאחד או יותר מתחומי התמחותו של הרופא (אם ישנם כאלה).
- מתן דיאגנוזה רפואית על סמך ממצאי מעבדה וכן בדיקה פרטנית.
- הנפקת מרשמים לתרופות ותוספי תזונה.
- ביצוע ניתוחים ואופרציות פולשניות אחרות, ומעקב רפואי לאחריהם לווידוא ריפוי והשתקמות הגוף.
- מתן חוות דעת מדיקו-ליגאליות בנושא של אחד או יותר מתחומי התמחותו של הרופא (אם ישנם כאלה). חוות הדעת יכולה להינתן עבור גופים מסחריים למשל טופס דיווח בריאות לעובדי חברות ועסקים, או לרשויות, לדוגמה רשות הרישוי ומתן אישור לאחר בדיקת עיניים מטעם אופטומטריסט לצורך קבלת רישיון נהיגה, בית המשפט למתן חוות דעת רפואית לצורך קביעת נכות בתביעות נזקי גוף ועוד.
העיסוק ברפואה בישראל
עיסוק ברפואה בישראל מצריך רישיון מטעם משרד הבריאות. הכשרה לקראת קבלת הרישיון ניתנת בבתי הספר לרפואה. לימודי רפואה בישראל מתקיימים בשישה בתי ספר לרפואה, באוניברסיטאות הבאות (לפי סדר הקמתם): האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי, של אוניברסיטת בר-אילן בצפת ואוניברסיטת אריאל בשומרון. ישנה גם תוכנית אקדמית עוקפת תעודת בגרות משותפת של האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת תל אביב; המעוניין נדרש להשלים מספר קורסים בסטטיסטיקה, פיזיקה, כימיה, וביולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, ואם עברם בציונים ראויים, יוכל להגיש מועמדות ללימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב. באופן כללי הלימודים נמשכים שש שנים, שלאחריהן באה שנת סטאז' (הכשרה מקצועית) בבית חולים, אך ייתכנו גם, למשל, מסלולי השלמה לבעלי תואר ראשון באחד מתחומי המדעים, שהם קצרים יותר (4 שנים לערך). בתקופת הסטאז' אין בחינות עיוניות אבל המועמד נדרש לעמוד בכל המטלות המעשיות.
בתום לימודיו מקבל הרופא תואר דוקטור לרפואה. רישיון לעסוק ברפואה בישראל ניתן גם למי שלמד באוניברסיטאות שלא בישראל, לאחר שעמד בבחינה מתאימה. רופא המעוניין בכך יכול לעבור תקופת התמחות, שאורכה ברוב המקצועות ארבע עד שש וחצי שנים, והכוללת שתי בחינות מקיפות (בכתב ובעל-פה), ובסופה הוא מקבל את התואר "מומחה" במקצועו. רופא שלא התמחה מוגדר כרופא כללי ויוכל לעבוד בעיקר כרופא במרפאות של קופות החולים.
הטיפול הרפואי ניתן במרפאות, בבתי חולים, בקליניקות פרטיות ולעיתים אף בבית החולה. לעזרת הרופא עומדים כלי עזר רבים: מכוני מחקר, מכוני רנטגן, מעבדות, טכנאיים ועוד. רופאים רבים בישראל מחזיקים בשתי משרות: משרה כשכיר בבית חולים או בקופת חולים, ומשרה כעצמאי בקליניקה פרטית.
ראו גם
לקריאה נוספת
דוד האלוב, פרדס דוד או תולדות רופאי ישראל: כולל תולדות קורות וחיי רופאי בני עמנו ותולדות ספריהם ... גם נתוסף בו תולדות ימי העתים ... ותולדות הליטעראטור העברית בכלל. וינה תרל"ח-תרמ"ב.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: רופא |
ציטוטים בוויקיציטוט: רופא |
- בן גולדייקר: להילחם במדע גרוע – הרצאה באנגלית אודות המידע המחקרי שמגיע אל הרופאים. מאתר TED עם כתוביות בעברית
31532517רופא