בורג' אל-מלח
בורג' אל-מלח או "מבצר המלח" היא מצודה ממלוכית[1] הנמצאת בצפון בקעת הירדן, ממערב לחמאם אל-מליח. המצודה נמצאת כ-200 מטר מעל פני הים ו-100 מטר מעל פני השטח. היא בנויה על כתף טופוגרפי בקצה שלוחה הררית, אשר למרגלותיה עובר כביש תיאסיר-מחולה.
תיאור המבצר
המצודה בנויה מאבני גזית בצורת ספינה או אליפסה; פינות המבצר מעוגלות. שטחה 4,750 מטר רבוע (95 מטר אורך ו-50 מטר רוחב).ישנו שער עם שתי מזוזות אבן מעובדות ובהן פותות לנעילה, בית שער, ששרידי משקוף שער מוטלים על ריצפתו ושרידי חדרים מלבניים, בעלי תקרה קמורה.[2] בפינה הצפונית של המבצר יש תעלה גדולה עמוקה, כנראה חפיר. החרסים שנמצאו במקום הם מימי הביניים.
המצודה שלטה על דרך עתיקה שקישרה בין שכם לצפון בקעת הירדן ולעמק בית שאן. מיקומה של המצודה הוא במקום בו הדרך העתיקה, העוברת בצמוד לוואדי אל-מליח, עוברת במעבר צר.
ניתן לזהות במצודה זאת את השיטתיות הצלבנית: במבט דרומה ניתן לראות את פסגת הסרטבה שבה הייתה מצודה צלבנית, ומצפון את כוכב הירדן - מצודה נוספת; כך ניתן היה לשמור על קשר עין על פני עשרות קילומטרים ולהעביר הודעות מהירות.
גאולוגיה
המבצר ממוקם בשיאו של העתק גאולוגי: רוחבי, ממזרח למערב, אשר מקורו בתזוזות של בקעת הירדן; ואורכי, מצפון לדרום, בעקבות תנודות בשבר הסורי-אפריקני. כתוצאה מכך מופיעים על פני השטח סלעים מתקופות גאולוגיות קדומות ובהמשך הוואדי מופיעות נביעות של מים חמים. הגבעה בנויה מסלעי אבן גיר אשר בהם ניכרת השפעה הסחיפה. כך נוצרת צורה מינאטורית של קרחונים. תופעה המוסברת במבנה המיוחד של אבן הגיר מתקופת היורה עליון בורג' אל-מלח. מנחם מרקוס כותב בספרו כי מבנה דומה של סלעים, המכונה טרשונים (Lapie's), מצוי באזור רמתא - שובא - הר דב, במורדות החרמון, אף הוא מתקופת היורה.
מצפון-מערב למצודה מתנשא רכס ראס-אל-רמאלי (הר החול) המורכב מחול צבעוני - אבני חול נוביות. למרגלות הגבעה סלעי בזלת וטוף געשיים שגוונם סגול, אדום וצהוב מתצורת תיאסיר[דרוש מקור] [3], בעובי משוער של 232 מטר, שהיא שלב מעבר מסלעי תקופת היורה לסלעי הקרטיקון התחתון - אחד המקומות היחידים בשומרון. מרקוס מציין כי מחשוף יפה במיוחד של תצורה זו בולט במורדות הדרומיים של "אס אבו שושה" - 800 מטר מצפון לכתף בורג' אל-מליח.
בדרום מערב השומרון התגלו כשלושים ריכוזים של מחשופים וולקניים דומים.
בראש הגבעה "ראס רמלי", נקודת גובה 419 מטר, במורד מצוי גלעד הבנוי מסלעים כבדים ושברי מטוס סיור קל. על לוח האבן מצוין כי במקום זה נפלו שני קציני צה"ל, דורון גביד ודוד גבעון, ב-11 באוקטובר 1970 במסגרת פעולה לבלימת חדירת חוליות המחבלים.
נוף המקום
מבט מהתל
שרידי המצודה בפסגה
מבט מהמצודה למזרח אל בקעת הירדן
מבט על הגבעה
לקריאה נוספת
- מנחם מרקוס, בקעת הירדן ומזרח השומרון, רשות שמורות הטבע, 1992.
- צבי אילן, בקעת הירדן ומדבר שומרון, הוצאת עם עובד - תרבות וחינוך, תל אביב, 1973
- י' מימרן, מחקרים גאולוגיים חדשים ביהודה ושומרון, החברה הגאולוגית הישראלית, מרץ 1972
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ולא צלבנית, לפי פרופ' י. פראור, חוקר התקופה הצלבנית בארץ ישראל, לאחר ביקור במקום - מצוטט אצל: צבי אילן, "בקעת הירדן ומדבר שומרון", בהערה בעמוד 352
- ^ מנחם מרקוס, "בקעת הירדן ומזרח השומרון", עמוד 99.
- ^ לפי פורום תפוז: "כתם בזלתי מצפון מזרח לדיר סמעאן, במקום שנקרא חורבת עררה. הכתם הוא הר געש שהתפרץ (כנראה תת-מימי) בקרטיקון, והקנומן והטורון שמעליו התבלו וחשפו את הבזלת. זו אותה התצורה שבבקעת מהר"ל בכרמל, בוואדי פרעה בבקעה ובוואדי מליח בצפון השומרון. (נדמה לי שנקראת תצורת תיאסיר).מקור(הקישור אינו פעיל, 21.1.2019)
