בעיר ההרגה
בְּעִיר הַהֲרֵגָה
|
|---|
|
קוּם לֵךְ לְךָ אֶל עִיר הַהֲרֵגָה וּבָאתָ אֶל-הַחֲצֵרוֹת, |
| תחילת הבית הראשון מתוך "בעיר ההרגה" |
בְּעִיר הַהֲרֵגָה היא פואמה הכוללת הטחת דברים כלפי מעלה, שכתב חיים נחמן ביאליק בשנת 1903 (תמוז תרס"ג – תשרי תרס"ד) בעקבות ביקורו בקישינב עם משלחת שיצאה ביוזמתו של ההיסטוריון שמעון דובנוב במטרה לחקור את הפרעות שנערכו בקהילה היהודית באביב 1903.
בשנת 1906 הפואמה קובצה לראשונה לספר: "משירי הזעם : א. על השחיטה ב. בעיר ההרגה ג. ידעתי, בליל ערפל", בהוצאת אודיסה.
פרעות קישינב
ערך מורחב – פרעות קישינב
ב-6 באפריל 1903 פרצו פרעות קישינב בעקבות עלילת דם שהאשימה יהודים ברצח נער נוצרי למטרות דתיות. בקישינב הופיעו בריונים, שקראו "מוות ליהודים" והפיצו כרוזים בהם נכתב כי הצאר ניקולאי השני התיר לפגוע ביהודים לכבוד חג הפסחא. הפרעות נמשכו יומיים, בימים 6–8 באפריל (לפי הלוח היוליאני; 19–21 באפריל לפי הלוח הגרגוריאני), והשתתפו בהם תושבים מכל מגזרי הציבור. 49 יהודים נרצחו, מאות נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. הפורעים התעללו ביהודים בסאדיזם רב, השחיתו גופות והתעללו בהן. כאשר היהודים ניסו להגן על עצמם, עצרה המשטרה את המתגוננים, ונקטה בצעדים שונים שסייעו לפורעים באופן אקטיבי.[1]
פרסום הפואמה
כאשר נודעו תוצאות הפרעות, קבוצת סופרים עבריים, תחת השם "אחים", הוציאה כרוז ובו קראו ליהודים להגנה עצמית. חברי הקבוצה הקימו ועדה ועל חיים נחמן ביאליק הוטל לבקר בבית המשפט בעת חקירת הפרעות, להכין רשימה של החללים, לתעד עדויות על יחס השלטונות ולראיין קורבנות, לאסוף מידע, תצלומים ותעודות, לדווח על נזקים ברכוש. ביאליק עצמו, ראה במאורעות אלו כלי לכתיבת שירים, ואף לא הזדעזע כששמע לראשונה על מה שארע.[2]
בטרם צאתו לקישינב כתב את השיר "על השחיטה". בעקבות שהות בת חמישה שבועות בקישינב כתב את 'בעיר ההרגה'. רשמי ביקורו וחקירותיו בקישינב הועלו על הכתב ופורסמו במועד מאוחר יותר.
הפואמה נדפסה לראשונה תחת השם "משא נמירוב"[3] בעיתון "הזמן" שבעריכת בן ציון כ"ץ, בעיר פטרבורג. שינוי השם והשמטת מספר שורות בשיר היו דרושים על מנת לקבל את אישור הצנזור, היהודי המומר ישראל לנדא, לפרסום השיר. בתחילה הגיב ביאליק בכעס רב על השמטת השורות, אך בהמשך קיבל את השינוי בהבנה ואישר את פרסום הפואמה. הפואמה תורגמה לרוסית על ידי זאב ז'בוטינסקי, וכך הגיע לידיעת הקהל הרחב, כולל הקהל היהודי שאינו קורא עברית.[4]
פרסום הפואמה, הכוללת דברי אפיקורסות, לצד תיאורי זוועה וביקורת נוקבת על החולשה של הקהילה היהודית, גרם לתהודה עזה בקהילה היהודית.[5]
הפואמה
הפואמה היא נבואת זעם המורכבת משנים עשר[6] בתים העוסקים במסע בן 24 שעות. כל אחד מהבתים מתמקד בתחנה שונה בפרעות קישינב.
תרגום
הפואמה זכתה במהלך השנים למספר תרגומים. בשנת 1904, בסמוך לפרסום הפואמה, היא תורגמה לרוסית על ידי זאב ז'בוטינסקי. ז'בוטינסקי אף כתב שיר משלו כהקדמה לתרגומו[7]. בשנת 1920 תרגם אברהם שבדרון את "בעיר ההרגה" לגרמנית שנדפס תחילה ב"ירובעל" והוצא לאחר מכן בחוברת מיוחדת. התרגום הראשון לשירי ביאליק ביידיש נעשה כנראה על ידי י. ל. פרץ שהדפיס בשנת 1903 ב"דער וועג" את תרגומו ל"בעיר ההרגה" - אולם התרגום לא היה לטעמו של ביאליק, עד שתרגם בעצמו את שירו בשם "אין שחיטה שטאדט" (בעיר השחיטה).
בשנת 1988 תורגמה הפואמה לספרדית בשם "La ciudad del exterminio", ובשנת 1990 תורגמה לגרמנית ויידיש על ידי המתרגם והעיתונאי הגרמני, ריכרד חיים שניידר (Richard Chaim Schneider).
לקריאה נוספת
- מיכאל גלוזמן, חנן חבר, דן מירון, בעיר ההרגה: ביקור מאוחר במלאת מאה שנה לפואמה של ביאליק, הוצאת רסלינג, 2005
- נורית גוברין, 'בעיר ההרגה' בדורה ולדורות, בתוך: 'קריאת הדורות. ספרות עברית במעגליה', כרך ג', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ח/2008, עמ' 185 - 195
- אריאל הירשפלד, כינור ערוך - לשון הרגש בשירת ח"נ ביאליק, הוצאת עם עובד, 2011, פרק ה' - "זעם - 'בעיר ההרגה'".
- שמואל ורסס, "בין תוכחה לאפולוגטיקה: 'בעיר ההרגה' של ביאליק ומסביב לה", מחקרי ירושלים בספרות עברית ט, תשמ"ו (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ספר לימוד בוויקיספר: בעיר ההרגה |
 טקסט בוויקיטקסט: בעיר ההרגה |
- הפואמה בעיר ההריגה, באתר פרויקט בן-יהודה
- חיים נחמן ביאליק, ח. נ. ביאליק בעיר ההריגה, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- התרגום ליידיש - אין שחיטה שטאט באתר יידישע פאעזיע און פראזע
- בעיר ההריגה, באתר אורט
- גיטה אבינור, "ברוך ממגנצא" ו"בעיר ההריגה", בצל הזכרונות: מאמרים בבקורת הספרות, מפעל סופרי חיפה, 1975
- אניטה שפירא, הופעתו של אתוס לאומי, 1904-1881 : ד. הגנה עצמית, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- לילך לחמן, ביקור מאוחר אבל עדיין מטלטל בסמטאות הזוועה של "עיר ההריגה", באתר הארץ, 2 באוקטובר 2005
- דוד תדהר (עורך), "חיים נחמן ביאליק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3250
- נתן גורן, ליובלה של פואמה, דבר, 18 בספטמבר 1953
- עזרא רייכרט, על פנת הזעם בתערוכת ביאליק, דואר היום, 10 במאי 1935
- גדעון קצנלסון, חמשים שנה ל"בעיר ההריגה", הארץ, 30 באוקטובר 1953
- עיר דמים, דמע ודיו..., באתר משרד החינוך
- נעמה רוקם, להופיע בעיר ההרגה : עדות ופרוזה בפואמה של ביאליק, מכאן י"ב, דצמבר 2012, עמ' 62–81
הערות שוליים
- ^ ח. שורר, י. קורן, ד. ויניצקי (עורכים), הפוגרום בקישינוב במלאת 60 שנה, תל אביב: הוצאת האיגוד העולמי של יהודי באסרביה, תשכ"ג 1963.
- ^ פרעות קישינב בשירה העברית - שירים שנכתבו בעקבות הפרעות | הספרנים, באתר הספרנים, 6 בנובמבר 2018.
- ^ עמוד השער, הסבר על תוכנו של העיתון, הזמן, 27 בנובמבר 1903
- ^ בספרו של דן מירון אפשר למצוא את שני נוסחי השיר והשוואה ביניהם.
- ^ חיים נחמן ביאליק, השירים, ערך והוסיף מבואות, ביאורים ונספחים: אבנר הולצמן, דביר, 2004, עמ' 253
- ^ בספירות שונות מייחסים לפואמה בין אחד-עשר לשלושה-שער בתים
- ^ זאב ז'בוטינסקי, "הקדמה לתרגום הרוסי של 'משא נמירוב'", תרגם מרוסית חנניה רייכמן, בתוך: זאב ז'בוטינסקי, שירים, תש"ז, עמ' רכט-רלד
