בני תורה (תנועת נוער)

תנועת בני תורה

סמל התנועה
שם מלא	תנועת בני תורה - מפעלים ופעולות לנוער ומבוגרים
כינוי	מחנה בני תורה
תאריך ייסוד	1964
אישים בולטים	הרב ברוך מרדכי אזרחי, הרבנית שולמית אזרחי
מוטו	טיפוח ערכי הישיבה והעמקת תודעתם. חינוך והכוונת הנוער אל הישיבות הגדולות. הפצת תורה, מוסר ומחשבת היהדות בכל שכבות העם.

תנועת בני תורה היא תנועה שהקים הרב ברוך מרדכי אזרחי במטרה לקרב תלמידי הישיבות התיכוניות (מכונים "תיכונסטים") לעולם הישיבות החרדי. עיקר פעילות התנועה הוא באמצעות מחנה הקיץ המכונה "ברכת מרדכי".

תולדות התנועה

בשנת 1964 ייסד הרב ברוך מרדכי אזרחי את תנועת בני תורה. הרב אזרחי החל קודם לכן לנסוע מדי פעם בפעם למדרשית נעם ולמסור שיעורים ולהתווכח עם התלמידים בענייני השקפה ולימוד.

ב־1964 הוקם מחנה הקיץ "ביחד" של התנועה.

פעמיים בלבד לא התקיים המחנה, ב־1977 השנה שהרב אזרחי ייסד את ישיבת עטרת ישראל, וב־2020 שאז המחנה לא התקיים עקב מגפת הקורונה.

בשנותיה הראשונות התנועה הייתה פועלת במספר פעמים בשנה, בין היתר ב"זמן אלול" שבו היו הרבה מבני הישיבות התיכוניות מגיעים ללמוד בישיבות, ב"ליל שישי" שבו היה הרב אזרחי שולח את תלמידיו ללמוד כל הלילה - מה שמכונה בעגה הישיבתית "משמר" בישיבות התיכוניות ובאמצעות כך ליצור קשר עם התלמידים וכן היו נהוגים לערוך כנסים מקדימים למחנה על מנת לרשום את משתתפיו.

מחנה "ביחד"

בראש פעילותיה של התנועה עומד מחנה הקיץ - קעמפ שנקרא "ביחד", אך לאחר פטירתו של הרב אזרחי שונה שמו והוא נקרא "ברכת מרדכי" על שם סדרת הספרים של הרב.

המחנה מתקיים בכל שנה בשבוע הראשון של בין הזמנים אב - מיד לאחר תשעה באב ונמשך בדרך כלל כשבוע וכולל בתוכו שבת.

מספר המשתתפים במחנה נע בין 700 ל1000 משתתפים בכל שנה.

מטרת המחנה היא ליצור היכרות בין התיכוניסטים לבין בני הישיבות באמצעות השהייה יחד במחנה.

במחנה משתתפים בחורים מישיבות קדושות שונות בעיקר מהישיבות עטרת ישראל, פונוביז', מיר-ברכפלד, בית מתתיהו וחברון וכן בחורים מישיבות תיכוניות כגון מערבא, היישוב, נהורא, יתק"א, קריית נוער,נהרדעא, חדוות התורה ונשמת התורה.

סדר היום במחנה מתחיל בתפילת שחרית בבית המדרש, ארוחת בוקר ולאחמ"כ לימוד בחברותא, כשלכל בחור מישיבה תיכונית מוצמד בחור מישיבה, החומר הנלמד הוא סוגיא עיונית מרחבי הש"ס, כאשר הגרב"מ אזרחי כתב בצעירותו הנחיות מפורטות איך ללמוד את הסוגיא המודפסות בחוברת מיוחדת היוצאת מדי שנה בשנה שנקראת והגית, כאשר בסוף המחנה מתקיים שיעור כללי מפי הגרב"מ אזרחי וממשיכיו. בסיום המחנה כל בחור שכותב "חבורה" על הסוגיא זוכה באחד מספריו של הגרב"מ אזרחי ומתקיימת תחרות בין החבורות המצטיינות ומוכרזים הזוכים באירוע גמר המחנה.

לאחר סדרי הבוקר מתקיימים משחקי ליגת הספורט בענפי הכדורגל והכדורסל כאשר הקבוצות השונות מתחרות זה בזה עד לגמר המתקיים ביומו האחרון של המחנה, כמו"כ בהרבה מן הפעמים הקמפוס כולל בריכה שמתאפשר לבחורים לשהות שם בשעות אלו.

בשעת השקיעה בד"כ מתקיימים סימפוזיונים המכונים "רבי שיח" בהנחיית "רב השיח" - בחור מישיבה, כאשר דנים שם בכל הנושאים הנוגעים להשקפה: תורה ועבודה, לימודי חול, גיוס לצבא וכדו'.

במסגרת המחנה מתקיימת תחרות מוזיקה - תחרות מלחינים כאשר על כל קבוצה להלחין לחן מקורי ולבצע אותו כאשר ישנה תחרות בין הקבוצות לבחירת הלחן המצטיין. במהלך השנים התפרסמו לחנים רבים מהמחנה והפכו ללהיטים בעולם המוזיקה החסידי.

כמו"כ מתקיימת תחרות הלכה כאשר בסוף המחנה מתקיים מבחן פומבי בהלכה בכל פעם בנושא שונה בין נציגים נבחרים של הקבוצות, את המבחן עורך בדרך כלל אחד מהרבנים בישיבת עטרת ישראל.

מרכז המחנה הוא נאומו של הגרב"מ אזרחי בסעודה שלישית לקראת מוצאי שבת כאשר הוא נושא את נאומו המפורסם "יצחק אלחנן שמאלה", סיפור מרגש על הרב יצחק אלחנן ספקטור הממחיש את הצורך לבחור בחיים של תורה על פני הנאות חומריות.

לאחר פטירתו של הרב אזרחי החלו להקרין את נאומו מהשנים הקודמות.

המנון המחנה

הרב אזרחי כתב שיר מיוחד שמדבר על מהות המחנה שנקרא "בני תורה אנחנו";

בני תורה אנחנו,

בנים לכל דבר,

תורה את הורתנו,

ולנו את משמר.

נפש וגוף את חובקת,

דופק חיינו רק את,

אל תוך תוכנו חודרת לטעת חיים לעד.

תורה, אנו בנים לך,

ברית ביננו כרותה,

כל עוד אנו חוסים בך,

אין אנו בני תמותה.

לקריאה נוספת

מיוחד: יובל ל'בני תורה' • "הרב אזרחי הוא המגשר בין הדתיים לעולם החרדי"

יובל לכור ההיתוך ● רעווא דרעווין ב'מחנה בני תורה'

כעת זה להיט: כשרבי יצחק אלחנן פנה שמאלה