מערב בנגל

מערב בנגל
পশ্চিমবঙ্গ

מדינה
בירת המדינה	קולקטה
שפה רשמית	בנגלית
שטח	88,752 קמ"ר (דירוג: 14)
אוכלוסייה	‏
‑ במדינה	91,347,736 (דירוג: 4, 2011)
‑ צפיפות	1029 נפש לקמ"ר (דירוג: 2, 2011)
קואורדינטות	22°49′N 88°12′E
אזור זמן	UTC +5:30
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

מערב בנגל (בנגלית: পশ্চিমবঙ্গ, בתעתיק עברי: פּוֹשְׁצִ'ימְבּוֹנְגוֹ) היא מדינה במזרח הודו המהווה מחצית ממחוז בנגל שנתחלק ב־1947 בין הודו ובין פקיסטן (כיום בבנגלדש). עיר בירתה היא קולקטה.

זוהי המדינה בעלת צפיפות האוכלוסייה השנייה בגודלה בהודו (אחרי ביהאר השכנה).

היסטוריה

במאה השלישית לספירה הייתה חלק מהאימפריה המאורית, לאחר מכן הייתה חלק מממלכת גופטה, ובמאה התשיעית הייתה חלק מממלכת פאלה ההינדואית.

במאה ה-12 נכבשה על ידי הסולטאן הראשון של דלהי, קוטב אוד-דין אייבק, שהפיץ בה את האסלאם.

בנגל היא המקום שבו החלו הבריטים לשלוט על שטחים בהודו בהקימם את עיר הנמל כלכותה (שהסבה את שמה בשנים האחרונות לקולקטה), ששימשה כמחסן סחורות וכמבצר בריטי מראשית המאה ה-17, וכבירתה של חברת הודו המזרחית הבריטית מאמצע המאה ה-18. בשנת 1770 מתו כעשרה מיליוני בני אדם ברעב המוני בחבל בנגל (אנ'). רעב זה נגרם בעקבות המעבר לגידול אופיום בשטחים חקלאיים (אשר נכפה על חקלאים מקומיים בידי חברת הודו המזרחית הבריטית כחלק מן האסטרטגיה לייצאו לסין), אשר הוביל למחסור קטלני במזון עבור האוכלוסייה המקומית.

מפירוקה של חברת הסחר ב-1858, הייתה קולקטה בירת הכתר הבריטי, ובה ישב המשנה למלך (וייסרוי) עד ראשית המאה העשרים, כשנבנתה בירה חדשה בסמוך לדלהי הישנה (שאה-ג'אהנאבד).

רעב המוני נוסף הכה בחבל בנגל בשנת 1943 וגרם למותם של כשלושה מיליון בני אדם כתוצאה מליקויים בחלוקת המזון.

טופוגרפיה, גאוגרפיה ואקלים

בצפון המדינה נמצאת עיירת ההיל-סטיישן דארג'ילינג, הידועה בזכות מטעי התה שלה, בנייני הממשל הבריטיים ומזג האוויר הקריר השורר בה, שבעקבותיו נוהרים אליה בתקופת הקיץ החמה רבים משאר תושבי המדינה. אזור זה של מערב בנגל הוא אחד האזורים הגשומים ביותר בעולם, ובהודו הוא שני רק לדרומה של מדינת מגהאליה, עם מעל ל-11,000 מ"מ משקעים בשנה.

כלכלה

התמ"ג של מערב בנגל הוא החמישי בגודלו בכל הודו. שיעור הצמיחה היה 13.35% בשנים 2014-2015. למרות זאת, ההכנסה לנפש הייתה יחסית נמוכה במשך עשורים רבים. המגזר הרחב ביותר במשק הוא מגזר השירותים ולאחר מגן הענף התעשייתי ולבסוף ישנה החקלאות. בשנים האחרונות ישנה ירידה איטית ויציבה בנתח של החקלאות והתעשייה.

אורז, תפוחי אדמה, יוטה, קני סוכר וחיטה הם חמשת הגידולים המובילים במדינה. תה מיוצר באופן מסחרי במחוזות הצפוניים של מערב בנגל. מרבית מהתעשייה ממוקמת בקולקטה ומבוססת על מוצרי הנדסה, אלקטרוניקה, ציוד חשמלי, כבלים, פלדה, עור, טקסטיל, תכשיטים, מכוניות, רכבות ועגלות. המדינה עדיין נתמכת בשלטון המרכזי בכל הקשור לתפוקת המזון.

עד שנת 2010 הצמיחה הייתה איטית ביחס לשאר מדינות הודו. לכן, המדינה קידמה השקעות זרות ישירות, בעיקר בתחומי התוכנה ואלקטרוניקה. בנוסף על כך, פותחו מרכזי היי-טק רבים בקולקטה. לאור פיתוח תעשיית ההייטק, חברת הייעוץ גרטנר דירגה את התשתיות במערב בנגל במקום הגבוה בכל הודו. מדיניות ממשלתית נוספת שחיזקה את המדינה היא הניסיון לחזק את הכלכלה במזרח הודו ואת היחסים המסחריים עם דרום-מזרח אסיה.

דמוגרפיה

לפי מפקד האוכלוסין משנת 2011, מערב בנגל היא המדינה הרביעית בגודל אוכלוסייתה בהודו, עם כ-91,347,736 נפשות המהווים כ-7.55% מכלל האוכלוסייה של הודו. עם זאת, שיעור צמיחת האוכלוסייה הוא נמוך מאוד מזה הארצי. צפיפות אוכלוסייה עומדת על כ-1,029 תושבים לקמ"ר, מה שמציב את מערב בנגל כמדינה השנייה הצפופה ביותר אחרי ביהר. שיעור האוריינות הוא 77.08%, גבוה מההממוצע הארצי העומד על כ-74.04%. נכון לשנים 1995-1999 תוחלת החיים במדינה הייתה 63.4 שנים, גבוהה מתוחלת החיים הארצית שעמדה על כ-61.7 שנים. כ-72% מהאנשים חיים באזורים כפריים. שיעור האנשים החיים מתחת לקו העוני בשנים 1999-2000 היה 31.9%.

רוב מכריע של האוכלוסייה הוא דובר בנגלית אשר מהווה גם השפה הרשמית. לנפאלית יש מעמד מיוחד באזור דרג'ילינג. השפות השכיחות (בסדר יורד) הן: בנגלית, הינדית, אורדו ונפאלית.

דת

נכון לשנת 2011:

• הינדואיזם- 70.54%
• אסלאם- 27.01%
• נצרות- 0.72%
• בודהיזם- 0.31%
• ג'ייניזם- 0.07%
• סיקיזם- 0.07%
• אחר- 1.03%
• חוסר דת- 0.25%

מערב בנגל היא מדינה מאוד מגוונת מבחינה דתית. למרות שההינדואיזם היא הדת הדומיננטית, ישנו מיעוט גדול של מוסלמים. רוב האוכלוסייה הבודהיסטית נמצאת בעיקר באזור דרג'ילינג.

פוליטיקה וממשל

לאור חוקת הודו, שיטת השלטון במערב בנגל היא דמוקרטיה פרלמנטרית וייצוגית. המושל (ראש המדינה) ממונה אחת לחמש שנים על ידי נשיא הודו. השר הראשי (ראש הרשות המבצעת וראש המדינה בפועל) הוא מנהיג המפלגה הגדולה\ קואליציית מפלגות בפרלמנט. מועצת השרים ממונה על ידי המושל בעזרת השר הראשי ומפוקחת על ידי הפרלמנט. הפרלמנט החד-ביתי מורכב מ-295 נציגים הנבחרים אחת לחמש שנים.

המדינה שולחת 42 נציגים ללוק סבהה (הבית התחתון של הפרלמנט הארצי) ו-16 נציגים לרג'יה סבהה (הבית העליון של הפרלמנט הארצי).

בשנים 1977-2011 נשלטה מערב בנגל על ידי המפלגה הקומוניסטית, מה שהופך את בנגל למדינה שנשלטה הכי הרבה זמן על ידי מפלגה קומוניסטית בצורה דמוקרטית.

תרבות

מדינת מערב בנגל נחשבת כמרכז התרבות ההודית, והיא מפורסמת באמנים ובסופרים שפעלו ופועלים בה. בשל היותה בעבר בירת הודו, התפתחו בה השכלה, תרבות, מסחר ובעיקר ידע, וגדלו בה אישים בולטים במו רבינדרנת טאגור, זוכה פרס נובל האסייתי הראשון. קולקטה הייתה גם מרכז פעילותה של זוכת פרס נובל לשלום נוספת, האם תרזה. מאידך, בשל היותה בירה, הנהירה אל העיר הפכה אותה לצפופה ביותר, ולסמל לתנאי חיים ירודים ביותר, במיוחד מאז פרסום הספר והסרט "עיר של שמחה".

חינוך

במערב בנגל פועלות מערכות חינוך פרטיות וציבוריות .ההוראה היא בעיקר באנגלית או בבנגלית, אם כי יש שימוש מסוים גם באורדו, במיוחד במרכז קולקטה. מודל החינוך השכיח הוא 10+2+3, משמע 10 שנים בחינוך יסודי, שנתיים בבית ספר תיכון, ועוד כשלוש שנים במין קולג' המקדים את הלימודים באוניברסיטה. האזור היה מרכזי מאוד בהתפתחות החינוך במודרני בהודו במהלך סוף המאה ה-18 והמאה ה-19.

במערב בנגל יש 18 אוניברסיטאות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מערב בנגל בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23146532מערב בנגל