רבי בן ציון חזן
 | |
| לידה |
מרץ 1877 ניסן ה'תרל"ז בגדאד, עיראק |
|---|---|
| פטירה |
11 בנובמבר 1951 (בגיל 74) י"ב בחשוון ה'תשי"ב ירושלים |
| מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה, ירושלים |
| מקום פעילות | בגדאד בעיראק, ירושלים בישראל |
| רבותיו | הרב יוסף חיים מבגדאד, הרב אברהם שמואל מג'לד, הרב יום טוב ידיד הלוי, הרב אברהם חיים עדס והרב חיים שאול הכהן דוויק |
הרב בן ציון מרדכי חזן (ניסן ה'תרל"ז, מרץ 1877 - י"ב בחשוון ה'תשי"ב, 11 בנובמבר 1951) היה רבו הספרדי של הרובע היהודי שבעיר העתיקה, מייסד ומנהל הישיבות פורת יוסף ו"שושנים לדוד" ״ומעין גנים״ ועורך ספרי הרב יוסף חיים מבגדאד ורבנים נוספים.
קורות חיים
נולד בחודש מרץ 1877 (ניסן ה'תרל"ז) בבגדאד שבעיראק למשפחת נחום. בצעירותו למד אצל הרב אברהם שמואל מג'לד, ובהמשך אצל הרב יוסף חיים, אצלו נחשב לבן בית. בעקבות עיסוקו בחזנות, החליף את שם משפחתו לחזן.
לאחר שנדרש לשמש כמואזין במסגד מוסלמי בבגדאד, נמלט ועלה לישראל ב-17 באוקטובר 1898 (חשוון ה'תרנ"ט), והתיישב בשכונת הבוכרים בירושלים. עם עלייתו ארצה החל ללמוד את תורת הקבלה אצל הרב חיים שאול הכהן דוויק, הרב אברהם חיים עדס והרב יום טוב ידיד הלוי. בתקופה זו כבר פרסם חידושי תורה ועמד בקשרים עם גדולי הרבנים בישראל ובחו"ל.
בשנת 1907 (ה'תרס"ז) ייסד בירושלים יחד עם הרב יעקב חיים סופר, הרב יחזקאל עזרא הלוי ועוד את תלמוד תורה וישיבה לעדת הבבלים "שושנים לדוד", ועמד בראשה. במלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא הטורקי, ושימש בו כמשגיח כשרות.
בהמלצת הרב יוסף חיים, רכש מה"וועד הערבי העליון" בשנת 1909 (ה'תרס"ט) שטח אדמה בסמוך לכותל המערבי מכספי הנדיב יוסף אברהם שלום מקולקטה. בשנת 1923 (ה'תרפ"ג) הקים על השטח את ישיבת פורת יוסף בסיוע הרב נסים נחום, שמונה לשמש כמנהל הישיבה. בתקופה זו עבר לגור במתחם הישיבה, ולאחר פטירת הרב נחום בחודש ינואר 1927 (שבט ה'תרפ"ז), התמנה תחתיו לנהל את הישיבה ולעמוד בראשה.
בשנת 1929 (ה'תרפ"ט) ייסד בירושלים ישיבת לימודי לילה לאברכים ולתלמידי חכמים בשם "מעין גנים".
שימש כרבו הספרדי של הרובע היהודי בעיר העתיקה ירושלים. כשנפל הרובע בידי הירדנים, נמנה עם מסדירי תנאי הכניעה והפינוי של תושביו, ובאישורו של מטה ההגנה נשא ב-28 במאי 1948 דגל לבן עם הרב האשכנזי של הרובע, הרב ישראל זאב מינצברג, ויחד יצאו אל מפקד הלגיון עבדאללה א-תל, כדי לסכם עמו על הפוגה לשם פינוי ההרוגים והפצועים.
לאחר פינוי מבנה ישיבת פורת יוסף והריסתו בידי הירדנים בשנת 1948, עבר להתגורר בשכונת קטמון. הלך לעולמו ב-11 בנובמבר 1951 (י"ב בחשוון ה'תשי"ב), ונקבר בבית הקברות סנהדריה שבירושלים.
על פי דבריו ודברי הרב אברהם חיים עדס, לאחר פטירת הרב יוסף חיים, הועלתה גופתו לירושלים באורח פלא, ונטמנה בבית הקברות בהר הזיתים, בחלקה שעל יד הרש"ש.
חיבוריו
הגיה, ערך והוציא לאור את רוב ספריו של רבו, הרב יוסף חיים, ועוד עשרות ספרים של רבנים שונים, כדוגמת הרב עבדאללה סומך, החיד"א, הרב חיים פלאג'י, הרב יעקב חיים ועוד.
חיבוריו האישיים
- מלי דהספדא - קונטרס על גדולי התורה, נותר בכתב יד
- ספר תיקון הכללי (תיקונים מלוקטים מספרי קבלה), ירושלים ה'תרס"ב
- דרושים לכל שבתות השנה, נותר בכתב יד
את סיכום דרשותיו שנפרסו על כ-40 שנה ערך להבאה לדפוס, אך החיבור אבד בנפילת הרובע בידי הירדנים.
חיבוריו של הרב יוסף חיים שערך והוציא לאור
- רב פעלים - שו"ת וקונטרס סוד ישרים בסוף כל חלק, בגדאד ה'תרנ"ה - ירושלים ה'תרע"ב
- בניהו - פירוש על תיקוני הזוהר עם ספר התיקונים מנוקד, ירושלים ה'תרס"ג
- בן איש חי - דרושים לכל השנה, ירושלים ה'תרס"ד
- בניהו - על אגדות התלמוד, מהדורה אחרונה, ירושלים ה'תרס"ה
- קאנון אל נסא - מוסר ודינים לנשים בשפה הערבית, מהדורה שנייה, ירושלים ה'תרפ"ו.
- נפלאים מעשיך - מעשיות ומוסר מספריו של הרב יוסף חיים, ה'תרע"ב
- משל ונמשל - משלים שנזכרו בספרו של הרב יוסף חיים, ירושלים ה'תרע"ג
- חסדי אבות - על פרקי אבות ובסופו זכות אבות לבנו הרב יעקב חיים, ירושלים ה'תרע"ב
- ציצים ופרחים - רמזים על התנך בדרך פרד"ס לבנו הרב יעקב חיים, ה'תרס"ד
חיבורים של רבנים אחרים שערך והוציא לאור
- זבחי צדק - על שולחן ערוך, יורה דעה ושו"ת, מאת הרב עבדאללה סומך, בגדאד ה'תרנ"ח
- מסאל אלוקת - מוסר ותוכחות בשפה הערבית, שלושה חלקים, מאת הרב מנשה מצליח, ירושלים ה'תרס"א
- זיכרון טוב - מוסר ובסופו קונטרס "אורך ימים" על כיבוד אב ואם, מאת הרב שמואל בנבנישתי, ירושלים ה'תרס"א
- מבחר הפנינים - פירוש שיוחס לרבי ידעיה הפניני הבדרשי (נכתב על ידי קבי שלמה אבן גבירול), ירושלים ה'תרס"א
- ערוגות הבושם - דרושים למסכתות, מאת הרב יחזקאל עזרא הלוי, ה'תרס"ג
- תהלה ותפארת - על תהילים, מאת הרב יחזקאל עזרא הלוי, ירושלים ה'תרע"א
- קול יעקב - דיני סת"ם, מאת הרב יעקב חיים סופר, ה'תרס"ג
- שדה לבן - בקבלה, מאת הרב ששון מרדכי, ירושלים ה'תרס"ג
- נתיבות יצחק - חכמת העיבור וליקוי חמה ולבנה, מאת הרב יצחק מכמל, ה'תרפ"ב
- כסף צרוף - על התורה, מאת הרב יוסף חברוני, ירושלים ה'תרפ"ו
- ידי אליהו - שו"ת באותיות מרובעות ומנוקדות, מאת הרב אליהו יצחק חזן, ירושלים ה'תר"ץ
- צעקת בני ישראל - ליקוט סליחות והשתפכות הנפש, ירושלים ה'תרס"ט - ה'תרפ"ו
- עבודת הקודש - מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי, ירושלים ה'תרע"א
- רפואה וחיים - סגולות וקמעין, מאת הרב חיים פלאג׳י, הוצאה שנייה, ירושלים ה'תרס"ח
- שערי קדושה - מאת הרב חיים ויטאל, ירושלים ה'תרס"ט
משפחתו
- אשתו (השנייה) הייתה רחל בכר, בת דוד בכר ודוליציה די-מודינה. מיוחסת למשפחת רבי שמואל די-מודינה (מהרשד"ם)[1]
- חתנו רבי יונתן אסולין ר״מ בישיבת פורת יוסף בשנותיה הראשונות[2]
- נכדו אוריאל לין חבר כנסת
לקריאה נוספת
- נורית ויזר (נכדתו), חזן נעים זמירות, תולדות חייו, ירושלים תשע"ב
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 247 - 248)
- הרב בן ציון מוצפי, דורש טוב לעמו - אוסף סיפורים ועובדות מגדולי הדורות האחרונים, ירושלים ה'תשס"ט (עמ' 304)
- עת צרה היא ליעקב, מכתבים מגדולי ישיבת פורת יוסף בעת מלחמת תש"ח, (המוזיאון למורשת יהדות ארם צובה, ניו-יורק תשע"ד)
- משה ש. שבת, ישיבות בגדאד - התהוותן והשפעתן לדורות, כרך א (ירושלים תשע"ו), עמ' 315-320
קישורים חיצוניים
- בן ציון מרדכי חזן, בספר יהודי המזרח בארץ ישראל, מאת משה דוד גאון, באתר HebrewBooks
- חכם בן ציון מרדכי חזן, באתר העיראקי
- ר' בן ציון מרדכי חזן, באתר MyTzadik
29418110בן ציון חזן
הערות שוליים
- ^ ויזר, נורית, חזן נעים זמירות - תולדות רבצ"מ חזן, תשע״ב, עמ' 129
- ^ נוהג כצאן יוסף - סדר ההנהגה ומנהגי הלכה במדרש פורת יוסף, עמ' עא