הדוכסות הגדולה של סקסוניה-ויימאר-אייזנך

סקסוניה-ויימאר-אייזנך
Großherzogtum Sachsen-Weimar-Eisenach

דגל סמל
ממשל
משטר	מונרכיה
שפה נפוצה	גרמנית
עיר בירה	ויימאר
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
היסטוריה
הקמה	איחוד הדוכסויות סקסוניה-ויימאר וסקסוניה-אייזנך
תאריך	1809
פירוק	מלחמת העולם הראשונה
תאריך	1918
ישות קודמת	דוכסות סקסוניה-ויימאר דוכסות סקסוניה-אייזנך
ישות יורשת	המדינה החופשית סקסוניה-ויימאר-אייזנך

דוכסות סקסוניה-ויימאר-אייזנך

הדוכסות הגדולה של סקסוניה-ויימאר-אייזנך (בגרמנית: Großherzogtum Sachsen-Weimar-Eisenach) הייתה דוכסות גרמנית אשר התקיימה בין השנים 1809 ועד 1918. היא נוצרה מאיחוד הדוכסויות הארנסטיניות סקסוניה-ויימאר וסקסוניה-אייזנך אשר היו שרויות תחת אוניה פרסונלית משנת 1741 עם מותה של שושלת סקסוניה-אייזנך.

הדוכסות קיבלה מעמד של דוכסות גדולה ב-1815 וב-1877 הפכה רשמית לדוכסות הגדולה של סקסוניה (גרמנית: Großherzogtum Sachsen) אולם השימוש בתואר זה לא היה נפוץ.

הדוכסות הגדולה הגיעה לקיצה בשנת 1918 עם תבוסת הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה וביטול המונרכיות אשר שלטו בגרמניה ומוזגה למדינה הגרמנית תורינגיה עם הקמתה שנתיים לאחר מכן.

היסטוריה

בשנת 1741 מת וילהלם היינריך, דוכס סקסוניה-אייזנך ללא ילדים, ומשום כך ירש אותו קרובו ארנסט אוגוסט הראשון, דוכס סקסוניה-ויימאר-אייזנך. בשנת 1748 מת ארנסט אוגוסט הראשון, ובנו ארנסט אוגוסט השני, דוכס סקסוניה-ויימאר-אייזנך עלה לשלטון במקומו. אולם מכיוון שהיה קטין, שלט כעוצר פרנץ יוזיאס, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד עד לבגרותו. בשנת 1758 מת ארנסט אוגוסט השני, והותיר אחריו את בנו בן השנה קרל אוגוסט, דוכס סקסוניה-ויימאר-אייזנך. אולם מחמת היותו קטין, שלטה אמו אנה אמליה, דוכסית בראונשווייג-וולפנביטל כעוצרת. בשנת 1775 תפס קרל אוגוסט את השלטון. החודשים הראשונים לאחר עלותו לשלטון שפעו חגיגות, מסיבות ופריקת עול מכל סוג. בתחילת 1776 החל גתה להשתתף בישיבות בודדות של מועצת הדוכס. ביוני התמנה רשמית ליועץ-סתרים עם מושב קבוע וזכות הצבעה במועצה זו, בניגוד לדעתם של אנשי החצר, של השרים והפקידים האחרים. אלא שגתה יצר לו במהרה בני-ברית בדמות המשורר וילאנד ובדמות אימו של קרל אוגוסט, אנה אמליה; וחברותו עם קרל אוגוסט הייתה קרובה מתמיד.

קרל אוגוסט היה שתיין כבד וספורטאי טוב, והיה מארגן הרבה מסיבות לחבריו הקרובים וכן מסעי ציד. גזע הכלבים ויימרנר שפותח על ידי חצרו, הוא פופולרי עד היום. בנוסף התעניין קרל אוגוסט אף בספרות, באמנות, ובמדע, ואף טיפח מאוד את החינוך ברחבי הדוכסות. קרל אוגוסט שלט בדוכסות ברוח העריצים הנאורים, והביא את ויימאר לשיא גדולתה.

בשל חולשת האימפריה הרומית ה"קדושה", ניסה יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" לאחד את גרמניה תחת שליטת בית הבסבורג. בעקבות כך חבר קרל אוגוסט לפרידריך השני, מלך פרוסיה, ובשנת 1785 אף היה ממיסדי "ליגת הנסיכים". אולם על אף כל זאת נהג קרל אוגוסט בחכמה, וכשהוצע לו כתר הונגריה בשנת 1787 סירב לקבלו. בשנת 1788 הצטרף לצבא הפרוסי ומונה למפקד רגימנט, ולחם עמו בקרב ואלמי ובקרבות נוספים כנגד צרפת המהפכנית. בשנת 1806 השתתף בקרב ינה-אאורשטדט, ולאחר הקרב נבזזה העיר ינה על ידי הצרפתים. כדי למנוע את הפקעת נחלותיו, הצטרף קרל אוגוסט לקונפדרציה של הריין, ולחם עם הצרפתים בקרבות השונים, ובכלל זה בפלישה הצרפתית לרוסיה. בשנת 1809 איחד קרל אוגוסט את דוכסויות סקסוניה-ווימאר וסקסוניה-אייזנך לדוכסות אחת, בשם דוכסות סקסוניה-ויימאר-אייזנך. בשנת 1813 הצטרף קרל אוגוסט לקואליציה האנטי-צרפתית השישית, ובשנת 1814 קיבל פיקוד על קורפוס שמנה 30,000 לוחמים ושהה בהולנד.

בקונגרס וינה השתתף קרל אוגוסט באופן אישי, ומחה על ביטול הזכויות של האזרחים במדינות השונות. כאות הוקרה על פעילותו נגד צרפת, קיבל קרל אוגוסט תוספת של שטחים, ואת התואר דוכס גדול. בשנת 1816 חוקק קרל אוגוסט חוקה ליברלית בדוכסות, אולם נאלץ לבטלה בשנת 1818 עקב לחציו של מטרניך וכניסתם לתוקף של תקנות קרלסבאד. אף על פי כן שלט קרל אוגוסט בדוכסות בצורה ליברלית, והתקנות פחות הורגשו ברחבי הדוכסות מאשר בשאר מדינות גרמניה.

בשנת 1828 מת קרל אוגוסט, ובמקומו עלה לשלטון בנו קרל פרידריך, הדוכס הגדול של סקסוניה-ויימאר-אייזנך. קרל פרידריך בזכות הונו הרב, טיפח מאוד את הדוכסות והפכה למרכז תרבותי חשוב במרכז אירופה. יוהאן נפומוק הומל היה קאפלמייסטר ^{[דרושה הבהרה]} בויימאר עד מותו בשנת 1837. בשהותו בוויימאר הומל קשר ידידות קרובה עם גתה ועם שילר, עמיתים מתיאטרון ויימאר. בתקופת שהותו של הומל בוויימאר, הייתה העיר למרכז מוזיקה אירופאי, שהזמין אליו את טובי המוזיקאים של התקופה, לבקר וליצור מוזיקה. בשנת 1848 מונה פרנץ ליסט לקאפלמייסטר בוויימאר. בשנת 1849 מצא ריכרד וגנר מקלט בויימאר, לאחר שברח מסקסוניה עקב השתתפותו במהומות אביב העמים.

בשנת 1853 מת קרל פרידריך, ובמקומו עלה לשלטון בנו קרל אלכסנדר, הדוכס הגדול של סקסוניה-ויימאר-אייזנך. במהלך מלחמת אוסטריה–פרוסיה שמר קרל אלכסנדר על נייטרליות, ולאחר המלחמה הצטרף לקונפדרציה הצפון-גרמנית. בשנת 1870 תמך קרל אלכסנדר בפרוסיה במהלך מלחמת צרפת–פרוסיה, אולם לא השתתף במלחמה באורח פעיל.

בשנת 1901 מת קרל אלכסנדר, ובמקומו עלה לשלטון נכדו וילהלם ארנסט, הדוכס הגדול של סקסוניה-ויימאר-אייזנך, מאחר שבנו מת עליו בחייו. וילהלם ארנסט שיפר מאוד את העיר ויימאר, ודאג לשימור העיר העתיקה שלה.

ב-9 בנובמבר 1918 נאלץ וילהלם ארנסט לוותר על כסאו, בעקבות התבוסה במלחמה והמהפכה הגרמנית שהתחוללה בעקבותיה. מכיוון שהיה שליט שנוא על תושבי הדוכסות, עקב התנהגותו הגסה, שמחו מאוד התושבים על התפטרותו.

שליטי סקסוניה-ויימאר-אייזנך

דוכס סקסוניה-ויימאר-אייזנך

• קרל אוגוסט (1809–1815)

הדוכסים הגדולים של סקסוניה-ויימאר-אייזנך

• קרל אוגוסט (1815–1828)
• קרל פרידריך (1828–1853)
• קרל אלכסנדר (1853–1901)
• וילהלם ארנסט (1901–1918)

ראשי בית סקסוניה-ויימאר-אייזנך

• וילהלם ארנסט (1918–1923)
• קרל אוגוסט (1923–1988)
• מיכאל (1988 - היום)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הדוכסות הגדולה של סקסוניה-ויימאר-אייזנך בוויקישיתוף

• "עץ היוחסין של שושלת סקסוניה-ויימאר-איינזך". אורכב מ-המקור ב-2012-06-30.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34016807הדוכסות הגדולה של סקסוניה-ויימאר-אייזנך