דוכסות סקסוניה-אלטנבורג
| |||
.svg) | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | מונרכיה | ||
| שפה נפוצה | גרמנית | ||
| עיר בירה | אלטנבורג | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה |
פיצול דוכסות סקסוניה-ויימאר שינויים במדינות תורינגיה | ||
| תאריך |
1603 1826 | ||
| פירוק |
איחוד עם דוכסות סקסוניה-גותה ליצירת דוכסות סקסוניה-גותה-אלטנבורג מלחמת העולם הראשונה | ||
| תאריך |
1672 1918 | ||
| ישות קודמת |
 דוכסות סקסוניה-ויימאר  דוכסות סקסוניה-גותה-אלטנבורג | ||
| ישות יורשת |
דוכסות סקסוניה-גותה-אלטנבורג .svg){kind=small} המדינה החופשית סקסוניה-אלטנבורג | ||
| שטח בעבר | 1,323 קמ"ר (נכון ל־1905) | ||
| אוכלוסייה בעבר | 207,000 (נכון ל־1905) | ||
.svg)
.svg)
דוכסות סקסוניה-אלטנבורג (בגרמנית: Sachsen-Altenburg, נהגה "זקסן-אלטנבורג") הייתה דוכסות גרמנית קטנה, שנוצרה על ידי פיצול דוכסות סקסוניה-ויימאר (ויימאר הסקסונית) ב-1603, והתאחדה לאחר מכן לדוכסות סקסוניה-גותה-אלטנבורג, והוקמה שוב בשנת 1826, והתקיימה עד 1918.
גאוגרפיה
הדוכסות הייתה אחת מהמדינות הקטנות ביותר של הקיסרות הגרמנית, עם שטח של 1,323 קמ"ר ואוכלוסייה של 207,000 (1905), מתוכם התגוררו כחמישית האוכלוסייה בבירה אלטנבורג. שטחה של הדוכסות היה מורכב משני שטחים שהיו מופרדים על ידי שטח השייך לנסיכות רויס. כלכלתה התבססה על חקלאות, ייעור, ותעשייה זעירה.
היסטוריה
בית וטין
בית וטין החזיק בנחלות נרחבות בסקסוניה, סקסוניה-אנהלט, ותורינגיה. בשנת 1485 פוצלה הנחלה בין בניו של פרידריך השני, הנסיך הבוחר מסקסוניה; ארנסט, הנסיך הבוחר מסקסוניה קיבל את החלק המערבי (תורינגיה), ואילו אלברכט השלישי, דוכס סקסוניה קיבל את החלק המזרחי (סקסוניה). בשנת 1547 ויתר יוהאן פרידריך מסקסוניה על תואר הנסיך הבוחר לאחיינו מוריץ מסקסוניה, בעקבות המלחמה השמלקלדית, וקיבל את התואר דוכס סקסוניה. לאחר מותו פוצלה הדוכסות בין בניו; יוהאן פרידריך השני, דוכס סקסוניה קיבל את אזור אייזנך וקובורג, יוהאן וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר קיבל את אזור ויימאר, ואילו יוהאן פרידריך השלישי, דוכס סקסוניה-גותה קיבל את אזור גותה. בשנת 1566 ירש יוהאן וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר את אחיו, אך בשנת 1572 שוב פוצלה הדוכסות בין יוהאן וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר לבין אחייניו יוהאן קזימיר, דוכס סקסוניה-קובורג ויוהאן ארנסט, דוכס סקסוניה-אייזנך. לאחר מותו של פרידריך וילהלם הראשון, דוכס סקסוניה-ויימאר בנו של יוהאן וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר בשנת 1602, חולקה הדוכסות בין אחיו יוהאן השני, דוכס סקסוניה-ויימאר ובין בנו יוהאן פיליפ, דוכס סקסוניה-אלטנבורג.
דוכסות סקסוניה-אלטנבורג
הקמה ראשונה
יוהאן פיליפ, דוכס סקסוניה-אלטנבורג בחר את מקום מגוריו באלטנבורג, ובכך הפכה נחלתו לדוכסות סקסוניה-אלטנבורג. הדוכסות הייתה עצמאית לחלוטין, ואף היה לה זכות הצבעה ברייכסטג.
לאחר מותו של פרידריך וילהלם השלישי, דוכס סקסוניה-אלטנבורג ללא יורשים, חולקה הדוכסות בין דוכסות סקסוניה-ויימאר לדוכסות סקסוניה-גותה, אולם, ארנסט הראשון, דוכס סקסוניה-גותה קיבל את החלק הגדול יותר, מכיוון שהיה צאצא של אליזבת סופיה, נסיכת סקסוניה-אלטנבורג בתו של יוהאן פיליפ, דוכס סקסוניה-אלטנבורג שציווה שהיא תירש את הנחלה בהיעדר יורשים זכרים. בעקבות כך הפכה הדוכסות לדוכסות סקסוניה-גותה-אלטנבורג.
הקמה שנייה
בשינויים שחלו במדינות תורינגיה לאחר מותו של פרידריך הרביעי, דוכס סקסוניה-גותה-אלטנבורג ללא יורשים, קיבל פרידריך, דוכס סקסוניה-הילבורגהאוזן את אזור אלטנבורג, והפך לדוכס סקסוניה-אלטנבורג.
הדוכסות הייתה מונרכיה חוקתית של ממשלה עם פרלמנט המורכב משלושים חברים, שנבחרו על ידי הגברים משלמי המסים, שהינם מעל גיל 25.
במלחמת אוסטריה-פרוסיה תמך ארנסט הראשון, דוכס סקסוניה-אלטנבורג בפרוסיה, ולאחר מכן הצטרף לקונפדרציה הצפון גרמנית.
בשנת 1870 לחמו כוחות הדוכסות לצד פרוסיה במלחמת פרוסיה-צרפת, ובשנת 1871 הצטרפה הדוכסות לאימפריה הגרמנית.
פירוק הדוכסות
לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, נאלץ ארנסט השני, דוכס סקסוניה-אלטנבורג להתפטר, ובתחומי הדוכסות הוקמה המדינה החופשית סקסוניה-אלטנבורג שהצטרפה בשנת 1920 למדינת תורינגיה.
שליטי סקסוניה-אלטנבורג
דוכסי סקסוניה-אלטנבורג
הקמה ראשונה
הקמה שנייה
- פרידריך (1826–1834)
- יוזף (1834–1848)
- גאורג (1848–1853)
- ארנסט הראשון (1853–1908)
- ארנסט השני (1908–1918)
ראשי בית סקסוניה-אלטנבורג
לאחר מותו של גאורג מוריץ ללא יורשים, עברה ראשות בית סקסוניה-אלטנבורג לבית סקסוניה-ויימאר-אייזנך.
קישורים חיצוניים
מדינות הקיסרות הגרמנית (1871–1918) 
| ||
|---|---|---|
| ממלכות | פרוסיה • בוואריה • סקסוניה • וירטמברג | -he.svg) |
| דוכסויות גדולות | באדן • הסן • מקלנבורג-שוורין • מקלנבורג-שטרליץ • אולדנבורג • סקסוניה-ויימאר-אייזנך | |
| דוכסויות | אנהלט • בראונשווייג • סקסוניה-אלטנבורג • סקסוניה-קובורג-גותה • סקסוניה-לאוונבורג (עד 1876) • סקסוניה-מיינינגן | |
| נסיכויות | שאומבורג-ליפה • שוורצבורג-רודולשטדט • שוורצבורג-זונדרסהאוזן • ליפה • רויס הקו המבוגר • רויס הקו הצעיר • ולדק-פירמונט | |
| ערים חופשיות | ליבק • המבורג • ברמן | |
| שטחים אחרים | אלזס-לורן • מושבות גרמניות | |
