הרב מרדכי טולידאנו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מרדכי טולידנו
לידה 12 בדצמבר 1952 (גיל: 71)
כ"ד בכסלו תשי"ג
מקנס, מרוקו
מקום פעילות חיפה, ירושלים
השתייכות חרדים ספרדים
תחומי עיסוק הלכה דיינות ודרש.
תפקידים נוספים עומד בנשיאות בתי המדרש 'יביע אומר'.
רבותיו רבי רפאל ברוך טולידאנו, רבי שרגא פייבל שטיינברג, רבי משה דויטש, רבי שמעון משה דיסקין, רבי נסים טולידנו, רבי מאיר חדש, רבי ברוך מרדכי אזרחי, הרב עובדיה יוסף.
תלמידיו הרב אברהם שינדלר, הרב דוד ברדוגו, הרב יוסף יצחק שלוש, הרב אהרן לוי ועוד.
חיבוריו מעשה בית דין ב' כרכים, מטל השמים ו' כרכים.

הרב מרדכי טולידאנו (נולד בכ"ד בכסלו תשי"ג) הוא אב"ד בבית הדין הרבני בירושלים, רב בתי כנסיות ובית המדרש לדיינות 'יביע אומר' בירושלים, ומחבר סדרת הספרים 'מעשה בית דין' ו'מטל השמים'.

תולדותיו

נולד במקנס שבמרוקו בכ"ד בכסלו תשי"ג (ה-12 בדצמבר, 1952) לרבי יצחק טולידנו ומסודי לבית בירדוגו . עלה עם הוריו  לארץ בשנת ה'תשט"ו (דצמבר 1954), וחיו בכפר סבא למשך כשנה. לאחר מכן עברו לבני ברק, בסיועו של רבי רפאל ברוך טולידאנו.

למד בישיבת תפארת ציון בבני ברק שם למד אצל הרב שרגא פייבל שטיינברג, הרב משה דוייטש ורבי שמעון משה דיסקין בעל 'משאת המלך'. ולאחר מכן בישיבת שארית יוסף בראשות בן דוד של אביו  רבי ניסים טולידנו, ובשנת ה'תשל"ו עם הקמת ישיבת עטרת ישראל על ידי רבי ברוך מרדכי אזרחי הצטרף למחזור הראשון בישיבה[1].

בסיוון ה'תשל"ז נשא את שרה, בת הרב עובדיה יוסף.

לאחר נישואיו למד בכולל ישיבת עטרת ישראל, ולאחר מכן בכולל שבראשות הרב זלמן נחמיה גולדברג, שם למד עד לסמיכתו כדיין.

הוסמך להוראה בשנת ה'תשמ"א על ידי רבותיו הרב בצלאל ז'ולטי, הרב עובדיה יוסף, הרב שלום משאש, הרב זלמן נחמיה גולדברג, והרב ברוך מרדכי אזרחי, ולאחר מכן מהרבנים הראשיים הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא.

בשנת ה'תשמ"ה בהוראת חותנו הקים את בית המדרש לדיינות 'יביע אומר' בירושלים, שם הוסמכו דיינים ורבני ערים רבים, ביניהם הרב אברהם שינדלר- דיין בבית הדין הגדול, הרב יוסף יצחק שלוש - חבר מועצת הרבנות הראשית, הרב אהרן לוי[2]. בשנת ה'תשמ"ז הקים מגמה נוספת לכולל 'יביע אומר', שבו למדו במשך חצי יום אנשי מקצוע ופנסיונרים יחד עם אברכים, חלק מהלומדים היו אנשי ממשל ופקידות בכירה.

בשנת ה'תשנ"א עם מינויו לכהן כדיין בחיפה, שם ישב בהרכב בראשות הרב אליהו בקשי דורון, עבר להתגורר בעיר. עם הגיעו התמנה לרב בית הכנסת המרכזי בחיפה 'היכל נתנאל' באותה תקופה הרחיב את בתי המדרש 'יביע אומר' לסניפים חדשים בחיפה ובטירת הכרמל.

בשנת ה'תשנ"ה מונה כדיין בתל אביב שם ישב עם הרב מנחם מאיר ציוני והתמחה בשמות גיטין. בשנת ה'תשנ"ז מונה כדיין בבית הדין הרבני בירושלים.

בשנת ה'תשע"ג הודיע הרב שלמה משה עמאר על מינויו לאב"ד, אך ההליך הוקפא בעקבות עתירה לאחר שגיסו הרב יצחק יוסף מונה לראשון לציון, בנתיים כיהן כממלא מקום ראש הרכב, בשנת ה'תשע"ט מונה רשמית לאב"ד על ידי הרב דוד לאו.

בשנת ה'תשע"ה מונה לרב בית הכנסת "בית אלוקים-שער השמיים" ברמות 06 בירושלים. בשנת ה'תשע"ו מונה לראש ישיבת 'משכן משה' לעדה הגרוזית.

כיום בתי המדרש 'יביע אומר' פעילים בשלוש שכונות בירושלים (בגבעת שאול, ברמות 06 וברמות קאנטרי) ופועלים כבתי מדרש לבני תורה ולבעלי בתים.

בכסלו ה'תשפ"ב לקראת פרישתו מבית הדין הרבני הוקם הכולל מחדש בבית המדרש יביע אומר ברמות, כראש כולל מכהן בנו הרב שמואל עדיאל.

בשבט ה'תשפ"ד לאחר שנוצר חסר בדיינים הוחזר הרב טולידנו לכהן כדיין עמית בבית הדין הרבני[3].

מתגורר בשכונת רמות בירושלים.

עמדותיו

בספרו "מעשה בית דין" מותח הרב ביקורת על ההתנהלות כיום בבתי הדין הרבניים ואת משנתו הוא מציג בספר 'מעשה בית דין' חלק ב' בפתיחת הספר[4], שם הוא מציג את הסיבות שיכולות להגיע לעיוות דין, ”"חשש הדיין בפסיקתו מפני מסגרות המשפטיות השונות, בג"ץ, פרסום, או חשש מוועדת המינויים המופקדת על קידומו מחשבה שיכולה לגרום לעיוות דין"” מסביר את חשיבות המגע הראשוני עם הדיין ”"הכל תלוי בשאלה איך אנו נוהגים כשבאים לבית הדין בדיון הראשון. חשיבות דיון הראשון היא מכרעת, בו אנחנו יכולים להשיג את 'החסימה' או את 'האוצר', כשבאים ואומרים לצדדים: "יש סכנה, אתם נכנסים למהלך קשה שאי אפשר לצאת ממנו, לפני שתהיו 'משועבדים' להליכים ולדפוסים של טוענים ומייצגים למינם, ולפני שבעלי אינטרסים משתלטים על ממונם ועל דפוס התנהלותם, אפשר עוד להציל"”, כך מתייחס להליך האבחון, ואת דעתו על הסכמי שלום בית.

מסגרת נוספת בה היה כותב [5] את השקפתו בעיקר על נושאי זוגיות הוא בעלון 'פרש{יי}ת השבוע' של הרב אברהם ישראל פרידמן[6].

למרות סביבתו המשפחתית ותפקידו, הרב היה בעל קרבה לגאב"ד העדה החרדית הרב טוביה וייס, הרב סובר שההסתכלות על הפלגים השונים בחברה החרדית אינה צריכה להיות כעל דחויים ולא שייכים אלינו, ושזו דרכו של חמיו הרב עובדיה יוסף לאזן בין הצדדים, ולהיפך שכשיש קבוצות וחילוקי דעות בין אחד לשני האחד שומר על השני ומעלה את הרמה הרוחנית[7].

משפחתו

אמו מסודי היא נינתו של "המלאך רפאל", רבי רפאל בירדוגו.

גיסו - בעל אחותו היה רבי יהודה דרעי, גיס נוסף מצד זה הוא הגביר מוריס אזואלוס מגייטסהד .

אשתו שרה ציירת במקצועה, החל מפטירת אביה משמשת כמרצה בארגוני תשובה שונים (יד לאחים, הידברות[8], ועוד).

  • בנו, הרב עובדיה יוסף, מחבר ספרים רב קהילה וראש כולל, אב"ד דרכי תורה שבראשות הרב אשר וייס, נשוי לבתו של הרב בן ציון מוצפי.
  • בנו, הרב דוד הוא מו"ץ ופוסק בבתי הוראה, מחבר ספרים,[9] נשוי לנכדתו של רבי עזרא עטייה.
  • בתו, נשואה לרב אליה רפאל כהן ראש קהילה בבית שמש, ומחבר ספרים.
  • בנו, הרב יצחק אביעד נשוי לנכדת הרב שלום כהן, משמש כראש קיבוץ ב"ישיבת הרכס" בירושלים, ומחבר ספרים על מסכתות הש"ס.
  • בתו, נשואה לרב דוד עטיה בנו של הרב מרדכי עטיה ראש ישיבת 'החיים והשלום', מכהן כראש כולל בישיבתו של אביו.
  • בנו, הרב שמואל עדיאל מכהן כראש כולל בבית המדרש 'יביע אומר', נשוי לביתו של הרב בנימין לסרי דיין בביית הדין בפתח תקווה.

ספריו

בשנת ה'תשס"ז הוציא במהדורה חדשה את ספרו של אביו מקנס ירושלים דמרוקו שיצא לראשונה בשנת ה'תשנ"ה על תולדות העיר מקנס וחכמיה, עם קונטרס מיוחד 'זכרון ברוך' על הרב רפאל ברוך טולידנו, הרב מרדכי הוסיף בספר את תולדותיו אביו בחלק מיוחד 'ברוך אבינו'.

מעשה בית דין - ח"א - שו"ת ופסקי דין - ה'תשע"א., ח"ב - שו"ת, פסקי דין, ומשנתו על מוסד הגירושין בישראל- ה'תשפ"א.

מטל השמים - שיעורי הלכה מערכות ועיוניים בד' חלקי השו"ע, לפי סדר פרשיות השבוע - ה' חלקים. תש"ע - תשע"ו.

על המועדים ח"א, תשע"ה.

לקריאה נוספת

  • יביע אומר, שיחה אישית עם הרב מרדכי טולידנו, מוסף שבועי יום ליום, כ' חשוון תשע"ד.
  • בני ברק הספרדית, הרב מרדכי טולידנו בזכרונות מראשית ההתיישבות ההספרדית בבני ברק, עונג שבת - יום ליום, כ"ד סיוון תשע"ב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים