ביר אבו מטר
ביר אבו מטר (נקרא גם חורבת מטר או באר מטר) הוא אתר ארכאולוגי בבקעת באר שבע המתוארך לתקופה הכלקוליתית. האתר נמצא על גדתו הצפונית של נחל באר שבע בסמוך לחלקה הדרומי של באר שבע. התרבות שנמצאה בתל זה ובתלים נוספים שנמצאו בבקעה ביר א-ספאדי (באר צפד), חורבת בתר ועוד, נקראת תרבות באר שבע. התרבות התגלתה בשנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי הארכאולוג דוד אלון, על שתי גדותיו של נחל באר שבע. האדמה באזור היא אדמת לס רכה ואחד המאפיינים של תרבות זו הוא התיישבות תת-קרקעית בחלק מהתקופה בה היו האתרים מיושבים. האתרים היו מיושבים במחצית השנייה של האלף הרביעי לפני הספירה, כמה מאות שנים בלבד.
חפירות
האתר נתגלה ונסקר לראשונה על ידי הארכאולוג דוד אלון ב-1951[1] ונחפר על ידי משלחת בראשות הארכאולוג הצרפתי ז'אן פרו בשנים 1951 -[2][3]1960. בשנת 1978 נכתב בדבר שהאתרים הכלכוליתיים נזנחו והמגורים התת-קרקעיים התמוטטו[4]. בשנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 נערכו במקום חפירות הצלה[5]. על גבי האתר הוקם גן קטן הנמצא בקצה הדרומי של שכונת נווה זאב בבאר שבע. בגן ניתן לראות את הבאר ואבנים המציינות מיקומים של שרידים מהתקופה הביזנטית והעות'מאנית.
שלבי ההתיישבות באתר
ההתיישבות באתר מתאפיינת בשלושה שלבי התיישבות לפי סדר כרונולוגי (מהקדום למאוחר):
- שלב תת-קרקעי.
- שלב חצי תת-קרקעי.
- שלב על קרקעי
הגיוון בצורות התיישבות אלה מצביע על רצון התושבים למצוא צורת מגורים אשר תתאים לסביבה ולתנאי הקרקע באזור. בכל שלבי ההתיישבות הייתה צורת ההתארגנות של מערכות החדרים במבנה של חדר גדול אשר מסביבו עד עשרה חדרי מגורים. החדר הגדול לא נועד למגורים. אוכלוסיית כל יישוב כזה מנתה, בכל שלב, 200 איש לכל היותר.
שלב תת-קרקעי
השלב הקדום ביותר היה במערכות חדרים תת-קרקעיים (מערות מלאכותיות). צורת החדרים הייתה מלבנית וגודלם היה בממוצע 3X7 מטרים (לעיתים אורכם הגיע גם ל-10 מ'). החדרים היו מחוברים ביניהם במנהרות ומעברים. רצפת המערכת הייתה בגבהים של עד 2.5 מטרים מתחת לפני השטח הקדומים של הגבעה. רצפת מערכת החדרים מסומנת על ידי מספר בורות וממגורות (Silos). הכניסה למערכות החדרים הייתה בפיר משופע שפתחו היה מלמעלה אך לעיתים מהצד. ראשית הפיר כללה שקע רדוד אשר שימש כחצר. מערכות החדרים כללו בורות וממגורות בגדלים שונים, כולל מכסים לכיסוי הממגורות למניעת כניסת מכרסמים. השימוש בהם היה לאחסון מזון ואגירת מים. הבורות אשר שימשו לאגירת מים כללו טיוח של הדפנות. אזור באר שבע מתאפיין בהבדלי טמפרטורה קיצוניים בין היום והלילה. ביום חם מאוד ואילו בלילה קר. בשיטת בנייה זו הבדלי הטמפרטורה בתוך הבית לא היו קיצוניים כמו בחוץ. מערכות החדרים לא כללו חלונות או פתחים לכניסת האור למעט פתחי הכניסה למערכות. כתוצאה מכך שרר חושך ככל שהתרחקו מהפתח. כדי לא לגשש באפילה נעזרו כנראה התושבים בקעריות חרס קטנות אשר נמצאו באתר. מערכות החדרים נבנו בקרקע מסוג לס שהיא קרקע רכה. גודל החדרים היה גדול לבניה תת-קרקעית יציבה והחדרים נטו להתמוטט.
שלב חצי תת-קרקעי
לאחר נטישת הבתים התת-קרקעיים, חזרו התושבים להתנחל באתר ועברו לשיטת בנייה "חצי תת-קרקעית". במקרים רבים התושבים השתמשו במערכות התת-קרקעיות שקרסו כדי לבנות לעצמם מגורים חדשים. מגורים חדשים אלה היו מורכבים מסדרות של חדרים קטנים דמויי ביצה. החדרים היו מחוברים ביניהם במנהרות. הגישה אליהם הייתה בפירים מאונכים אשר בדפנותיהם נכרו מדרכי רגל כדי להקל על העלייה והירידה. כאשר עזבו התושבים לזמן קצר את הבתים נהגו לסתום את הפתחים. ומאחר ולבסוף לא חזרו למקום נמצאו מערכות אלה כמעט שלמות על כל ציודם. בשקע שנתהווה על פני השטח כתוצאה מהתמוטטות הבתים בשלב התת-קרקעי נבנו חדרים סגלגלים (אובליים) או עגלגלים. חדרים אלה היו בחלקם מחוץ לקרקע. כתוצאה מכך היה צורך לבנות גג לחדרים. הגגות אשר היו עשויים מענפים דקים וקש כוסו בטין כבוש ונתמכו על ידי קורות עץ מצולבות. קירות הבתים היו עשויים לבנים לא שרופות.
שלב על קרקעי
השלב העל קרקעי התאפיין בשתי שכבות של מבנים אשר נבנו על השלב החצי תת-קרקעי. בתים אלה היו מלבניים ובנויים מלבנים לא שרופות וחומר. בתים אלו נבנו על יסודות אבן. מידות חדרים אלו היו בממוצע 3X7 מטרים. חלקם הגיע גם לאורך של 15 מ'. פרו העריך שהיה קשר בין שלב זה ובין שכבה 4 בתרבות ע'סול. נמצא דמיון ביישום האופייני של כלי הצור וכן ברב המוטיבים הקישוטיים של הקרמיקה הצבועה כולל שיטות הביצוע והטכניקה.
כלכלת האתר
אתר ביר אבו מטר היה חלק ממערכת של יישובים אשר היו מיושבים בו זמנית והיו קרובים זה לזה. הייתה לכך השפעה על כלכלת האתר. באתר התגלו מספר ענפי כלכלה ומחיה:
- ענף הצאן - ענף זה היה ענף המחיה הראשי של האתר. הדבר ניכר בממצאים באתר. בדיקת עצמות בעלי חיים וקביעת גיל החיות בעת מותן מלמדת על אחוז גבוה מאוד של עצמות צאן, ומצביעה על גיל מוות גבוה. ככל שהגיל גבוה יותר פירושו שניצולם המשני של בעלי החיים, כגון לצורך ייצור מוצרי חלב, היה גבוה יותר. הקרמיקה שנמצאה באתר מצביעה גם היא על חשיבות משק הצאן לתושבי האתר. הקרמיקה כללה מחבצות דמויות נאד עור וגביעים דמויי קרן. מחבצות אלה נעלמו לאחר התקופה הכלקוליתית. יש להניח שהמחבצה הייתה כלי מאוד שימושי בגלל ענף הצאן. גם הפסלונים הקשורים לפולחן הדת המראים בעלי קרניים הנושאים מחבצות וגביעים דמויי קרן מצביעים על חשיבותו של ענף זה לחיי התושבים. הממצאים מראים גם עצמות בקר אבל בכמות מועטה. אפשר להניח שהיה זה ענף משני מאוד בחיי הקהילה.
- תבואה וירקות - באתר נמצאו גרגירי חיטה שעורה ועדשים. בנוסף, נמצאו אבני שחיקה עיליות וממגורות מזון גדולות ורבות אשר נחפרו ברצפות החדרים או בסמוך להם. קיום ממגורות מזון כה רבות מצביע על כך שכמות המזון שיוצרה הייתה מעבר לצרכים השוטפים היומיומיים של המתיישבים. לכן היה להם צורך לאחסן את המזון בתנאים אשר יאפשרו את שמירתו לאורך זמן ואת אי פגיעותו על ידי מכרסמים. לשם כך הם התקינו כסויי גג לממגורות. ייצור כמות מזון מעבר לצורך היום יומי ויכולת האחסון מצביעות על יכולת קיום של חיי קבע באזור.
- תעשייה
- מתכת - באתר נתגלו שרידי תעשיית מתכת. שרידי נחושת ומלכיט. כן נמצאו שרידים של כלי עבודה ושברים של בתי המלאכה כגון: שברי כורים וכלי התכה, גרזנים, מפלסות, חודים, סדני צור וכן מוקדים עם סיגים. בנוסף, נמצאו ראשי אלות ומגוון תכשיטים שנוצקו בשיטת "השעווה האבודה".
- אבן וכלי צור - באתר נמצאו ממצאים של עיבוד כלי צור בעיקר מגרדים, כלי חיתוך ומקדחים. נמצאו גם כלים אחרים. כן נעשה במקום עיבוד של אבן גיר ואבן קשה כולל עיבוד מעדרים וראשי אלות, דיסקיות קטנות, טסים וחפצי הקדשה.
- כלי חרס ונצרים - תעשיית החרס הייתה מבוססת על עבודה ידנית. נמצאו במקום עוגות טין ושברי כלים "לא אפויים". כלים שנעשו בטורנית (אובניים איטיים) הם מעטים בעיקר הצורות הפשוטות כגון קערות. את הטיפולוגיה של כלי החרס ניתן לחלק ל-10 קבוצות (המגוון אינו גדול) שעיקרן: קערות במספר גדלים, אגנים, וכן כלים סגורים יותר פיטסים וקנקנים פערוריים כאשר הקטנים יותר כללו זרבובית. בנוסף, ייצרו מחבצות מחרס המהווה מאובן מנחה לתרבות הכלקוליתית. על חלק מכלי החרס נמצאו טביעות מחצלת. כן נמצאו קרעים של חבל ומכאן אפשר ללמוד על קליעת נצרים במקום.
- כלי עצם - העיסוק בתעשייה זו היה מועט באתר זה. בעיקר דקרים, חודים, מחטים, מסרקות ומגלים.
בתעשייה הסתמנה חלוקה לפי התמחויות בין היישובים השונים. בביר אבו מטר רואים בעיקר סימני התמחות במתכת. ממצאים של עיבוד של שנהב ועצמות נמצאו בכמות גדולה יותר בביר א-ספאדי הסמוכה. הקרבה הרבה של היישובים אפשרה להם להשלים אחד את השני ועל ידי כך לאפשר התמקצעות רבה יותר ורמת כלכלה גבוהה יותר.
- מסחר -הגיוון בחפצים ובכלים ששימשו את תושבי האתר מצביע על יחסי מסחר שנתקיימו בין האתר עצמו ואתרים אחרים באזור באר-שבע וכן עם אתרים באזורים מרוחקים. כלים וחומרים אשר נמצאו באתר ומקורם אינו באתר עצמו הם: כלים מבזלת, נחושת אשר סביר להניח שיובאה מתמנע, מלכיט אשר יובא מואדי פינאן (Wadi Faynan) בערבה המזרחית. צדפות ימיות אשר שימשו לקישוט מצביעות על קשר עם ים סוף ואזור ים תיכון, ובמיוחד צדפות ענק אשר מקורן יכול להיות רק מעמק הנילוס. כן נמצאו פסלונים משנהב אשר כוללים מוטיבים אשר מופיעים במצרים העליונה מהתקופה הקדם שושלתית.
סימני ההתמקצעות של התעשייה מצביעים על יחסי מסחר בין אתרי באר-שבע השונים. כאשר בעזרת סחר חליפין הוחלפו מוצרים מייצור עצמי במוצרים אשר יוצרו באתרים השכנים.
נטישת האתרים
באתר אפשר להבחין בכמה שכבות של יישוב ונטישה. ניתן לראות סימני נטישה מסודרים, כאשר התושבים הקפידו לאחסן את חפציהם לסגור את הפתחים בצורה מסודרת ולעזוב. סימנים אלה מצביעים על נטישה מתוכננת. הועלו השערות שונות לגבי סיבות הנטישה של האתר:
- האתר היה עונתי לכן התושבים אשר עיסוקם העיקרי היה מרעה צאן נדדו ממקום למקום ולכן חזרו ונטשו את האתר.
- תנאי האקלים השתנו ולכן נטשו את המקום.
- הנטישה הסופית של האתר יכלה להיגרם מהתערערות המצב הביטחוני בשלהי האלף הרביעי לפני הספירה. ניתן לראות זאת ביישובים אחרים אשר הוקמו בארץ ישראל במקומות הנוחים יותר להגנה (כגון: גזר, לכיש, תל חסי ועוד).
לקריאה נוספת
- Jean Perrot, "Les fouilles d'Abou-Matar près de Beersheba", in: Syria 34 (1-2), 1957, pp. 1-38
- ז'אן פרו, "באר שבע", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ-ישראל, בעריכת שטרן ואחרים– החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1992
- אמנון בן-תור, '"התקופה הכלקוליתית"' א"פ, מבוא לארכאולוגיה של א"י בתקופת המקרא יח' 3, 119-180.
- דוד אוסישקין, התקופה הכלקוליתית בארץ-ישראל, קדמוניות, שנה ג חוברת 4, חוברת מס' 12, 1970
- יצחק גלעד, פטר פביאן, באר שבע מטרופולין בהתהוות (עורכים: יהודה גרדוס, אסתר מאיר-גליצנשטיין ) הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2008.
- סטיבן א. רוזן, יצחק גלעד, פטר פביאן, חורבת מטר (באר מטר) - 1991-1990, חדשות ארכאולוגיות, צ"ט: 88-89, 1993
- ז'אן פרו, החפירות בתל אבו מטאר הסמוך לבאר-שבע (1953-1954), ידיעות החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, יח (תשי"ד) 121-128, 1953
- Isaac Gilead, A New Look at Chalcolithic Beer-Sheba ,The Biblical Archaeologist, Vol 50, No. 2. (June, 1987), pp 110–117
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ביר אבו מטר |
 |
- אתר רשות העתיקות- מאמרים על תרבות באר שבע
- חיליק מגנוס, טיול מדברי / נחל באר שבע - דור המדבר, אתר מסע אחר (מסלול הטיול המפורט בקישור אינו כולל את ביר אבו מטר)
הערות שוליים
- ^ באר שבע שלפני אברהם אבינו, דבר, 13 במרץ 1959
- ^ רם גופנא, "תהליך יישובו של הנגב הצפון-מערבי בתקופה הכאלקוליתית", עמ' 203, ב"ארץ הנגב, אדם ומדבר" בעריכת אבשלום שמואלי ויהודה גרדוס, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשל"ט
- ^ תערוכת מוצגים ארכיאולוגיים בבאר שבע, חרות, 18 בדצמבר 1953
- ^ משולם עד, מסלול המפגעים בבאר־שבע, דבר, 22 בספטמבר 1978
- ^ Thomas E. Levy, Yorke M. Rowan, and Margie M. Burton, A Major New Study in the Works on Chalcolithic Shiqmim - 2005 [1]
ביר אבו מטר34080619Q12404471