חיליק מגנוס
 | |
| חיליק מגנוס | |
| לידה |
6 במרץ 1949 (גיל: 75) ה' באדר ב' תש"ט מלמה, שוודיה |
|---|---|
| ידוע בשל | מפעיל חברה לחילוץ ישראליים במצוקה בחו"ל |
| פרסים והוקרה | מדליק המשואה ביום העצמאות ה-57[1] |
| https://www.magnus.co.il/ | |
חיליק (יחיאל) מגנוס (נולד ב-6 במרץ 1949, ה' באדר ב' תש"ט) הוא מדריך שטח, איש חיפוש והצלה ומחלץ ישראלי[2]. הדליק משואה בהר הרצל ביום העצמאות ה-57 של מדינת ישראל[3].
ילדותו ונערותו
חיליק (יחיאל) מגנוס נולד במלמה, שוודיה. אמו היא מירקה (מרים, ילידת פולין, ניצולת שואה ששוחררה בבירקנאו יחד עם אמה) ואביו הוא גרט (גרשון, יליד גרמניה, נשלח על ידי אמו שנספתה בטרזיינשטט, לדנמרק להכשרה חקלאית של מכבי הצעיר). גרט מגנוס התמנה על ידי הג'וינט בדנמרק לטפל בפליטים, לאחר מלחמת העולם השנייה.
באפריל 1951 עלה עם משפחתו לישראל. תחנתם הראשונה הייתה אצל הדוד מרדכי, בקיבוץ קדמה. משם עברה המשפחה למעברת "יד המעביר" בה התגוררה באוהל יחד עם משפחה נוספת. לאחר מכן, התגוררו יחד עם חברים מהמחנות בתוך ליפט (ארגז קרשים בגודל של מכולה קטנה). מ-"יד המעביר", דרך הליפט ומגורים זמניים ברפת בנחלת יצחק, הצליח מרדכי "לסדר" להם משק עם בית דו משפחתי של חדר וחצי בכפר שמריהו.
מגנוס למד בגן בו השפה השולטת היא גרמנית. אמו עבדה בעיריית תל אביב, ואביו ניסה את מזלו בחקלאות ועבד במשמרות במפעל. בגלל העבודה עברו הוריו לגור בחדר אצל משפחה בתל אביב. הסבתא גידלה את מגנוס בכפר והמשפחה נפגשה רק בשבתות.
ב-1956 עברה המשפחה לשכונת "קריית מאיר" בתל אביב, מגנוס למד בבית הספר "דובנוב". מגנוס היה חניך בתנועת הנוער העובד והלומד, למד בתיכון "גימנסיה הרצליה" ועבר ללמוד בבית הספר להנדסאים של אוניברסיטת תל אביב. בבית הספר הצטרף לגרעין י"ד לנגב – גרעין פרטי לרביבים.
שירות צבאי
עם גיוסו לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל, התנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח. בצנחנים עבר מגנוס מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר ובהמשך השלים קורס קציני חי"ר. בתום הקורס שב לגדוד ושימש כמפקד מחלקה ופלוגה[4]. במהלך השירות נטל חלק בפשיטות רבות ובפעולות מורכבות, שירת תחת פיקודם של אמנון ליפקין, דורון רובין ונחמיה תמרי. מגנוס השתתף במלחמת ההתשה, ופיקד על אחד מהבונקרים במוצב המזח.
מגנוס שירת בשירות מילואים ביחידות סיור של הצנחנים והשריון. את מלחמת יום הכיפורים עשה מגנוס בדרום תעלת סואץ עם כוחות הצנחנים, שנפגעו קשות בראס סודר ובגזרת התעלה הדרומית, והשתתף גם במלחמת לבנון הראשונה.
שמירת הטבע
לאחר שיחרורו מצה"ל, עבד מגנוס ברשות שמורות הטבע בנגב והתגורר במצפה רמון. כעובד שמורות הטבע, בשיתוף עם ידידו גיורא אילני, יזם סקר קינון הדורסים, את הגילוי ראשון של נמר בהר הנגב, ופעילות ציבורית רחבה בבתי ספר, בקהילה ובצבא להנחלת מודעות לשמירת הטבע[דרוש מקור].
מגנוס ביצע את סקר הנגב, שיצא כמה שנים לאחר מכן כספרון המשמש מקור למדריך ישראל[דרוש מקור].
במהלך עבודתו ברשות שמורות הטבע, מינה אותו אברהם יפה כמנהל מרחב שלמה. בעקבות המינוי, עבר עם משפחתו להתגורר באופירה (שארם א-שייח).
בתקופת העבודה בסיני יזם מגנוס ואירגן סקר של שוניות האלמוגים סביב חצי האי סיני וסקר של מקורות המים. השתתף עם גיורא אילני בסקר הטורפים, בו הם גילו לראשונה את שועל החולות וחתול החולות. יזם והפעיל תוכנית חינוך ציבורית לשמירה והגנה על האלמוגים וצדפות הים[דרוש מקור].
במהלך שנות העבודה ברשות קשר מגנוס יחסי רעות עם האוכלוסייה הבדואית בהר הנגב. לקראת פינוי סיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים העביר מגנוס אוסף גדול של פריטים שמקורם בשבטי הבדואים של סיני למוזיאון הרשות בהר הנגב, וסייע בהעברת האוסף הבדואי של הרשות בסנטה קטרינה למרכז ג'ו אלון בלהב[דרוש מקור]. עם פינוי סיני, עברה משפחת מגנוס למושב דקל בחבל אשכול. מגנוס, ממקימי המושב ומתיישביו הראשונים, הקים משק חקלאי וחווה חקלאית לאורך נחל הבשור. כמו כן, ניהל פרויקטים משותפים של ישראל ויפן בתחום התרבות והתיירות.
חילוץ ואיתור נעדרים בחו"ל
באמצע שנות ה-80, הקים מגנוס יחידה לאיתור וחילוץ נעדרים בחו"ל, במטרה לתת מענה לתרמילאים הנקלעים למצוקה במהלך טיולם, וכמענה להורים מודאגים.
מגנוס פעל מקרון רכבת במושב דקל, שם מיקם את משרדו, בכל הקשור לאיתור וחילוץ ברחבי העולם. הוא נתן מענה ופתרון לבעיות, תקלות ותאונות המתרחשות למטיילים ברחבי העולם.
סיוע לנפגעי סמים
במהלך השנים והשהות עם התרמילאים נחשף מגנוס גם לתרבות הסמים והחל לסייע למטיילים שנפגעו מסמים במהלך טיולם. הוא החל לקבל פניות ממשפחות של נפגעי סמים. מגנוס, ללא ידע קודם בתחום, מתוך תצפית קרובה ועזרה שהוא מגיש לנפגעים הנפשיים כתוצאה משימוש בסמים, פיתח תובנות וידע, אותו הוא מצליח להנחיל גם לצוות. מגנוס פיתח אמצעים ודרכים לניהול נפגעים פסיכוטים במצבים אקוטיים. כך הוא הצליח להביא את הנפגעים לשיתוף פעולה מרצון, ולנהל אותם בשלום, דרך שדות התעופה הביתה, לתהליך של שיקום[5].
בראשית הדרך היה גורלם של אלו שהחזיר מרחבי העולם נחרץ לאשפוז. דבר שקומם את מגנוס שהבין שהיכולת שפיתח לניהול וניהוג של נפגעי נפש יכולה לשמש גם להמשך טיפול בהם ולשיקומם. מגנוס פנה לעשות לשינוי ההתנהלות במקרים אלו ופעל ברשות למלחמה בסמים ובחוגי הפסיכיאטרים[דרושה הבהרה].
פעל יחד עם עמרי פריש להבאתם של התרמילאים הפגועים ארצה לשיקום ב"כפר איזון". מגנוס סייע והיה מעורב בהקמת הכפר ובגיוס כספים להפעלתו.
מגנוס פנה לראש הממשלה דאז, אריק שרון, לשרה לימור לבנת ולמנכ"ל הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול וביקש את התערבות המוסדות במתרחש ברחבי תבל אצל התרמילאים, שחלקם הגדול משתמש בסמים במהלך הטיול. ראש הממשלה אריאל שרון הורה למגנוס להוציא משלחת להודו על מנת שהעוסקים בתחום יחשפו לתופעה. מגנוס אירגן את המשלחת והם יצאו בהדרכתו לסיור היכרות בעולם התרמילאים.
מפעל זה היה מפעל "הדגל" של הרשות למלחמה בסמים. מגנוס פעל בייעוץ לרשות, ובהרצאות בכנסים רבים. הוא פועל גם בימים אלו להגברת המודעות והביטחון אצל המטיילים העומדים לצאת לטיול הגדול.
פעילות חילוץ ממוסדת
בשנת 1994 מגנוס הקים עם שותפיו את חברת "MAGNUS איתור וחילוץ", הנותנת מענה במקרים של אובדן קשר של מטיילים והקלעות למצבי חירום. החברה עוסקת בפתרון למשפחות, למטיילים, משרד החוץ, גורמים קונסולריים וגורמים נוספים מסביב לעולם[6].
אל מגנוס פנו גם גורמים ממלכתיים מרחבי העולם וידועות פעולות אותן ביצע בדרום אמריקה לגילויים של חטופים בבוליביה[7][8] ולפעולות עלומות רבות ובהן גם שחרור חטופים מידי ארגון הטרור אל-קאעידה[דרוש מקור].
בדצמבר 2014, מגנוס וצוותו היו בין הראשונים שהגיעו למזרח הרחוק לחלץ נפגעים באסון רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי תוך פעילות בקופיפי, בבורקאי, בסרי לנקה ובמדרס[9][10].
מדינת ישראל, בשליחותו המבצעית של מגנוס הייתה המדינה הראשונה בעולם להגיש עזרה ולחלץ את אזרחיה מאזור האסון בטיסה מאורגנת אותה יזם מגנוס מקולמבו שבסרי לנקה[11][12].
בשנת ה-57 למדינת ישראל התכבד חיליק מגנוס בהשאת משואה בהר הרצל יחד עם לובה אליאב שפעל להעלאת מעפילים יחד עם אביו של מגנוס[1].
מגנוס וצוותו פעלו באזורים מוכי אסון, ברעידות אדמה ואירועים בפרו, בניו זילנד ובמרכז אירופה.
קישורים חיצוניים
כתבות על מגנוס
- אורין רוזנר, חיליק, תחלץ אותי, באתר Xnet, 26 במאי 2014
- Meet Israel’s ‘national rescuer’, באתר Israel21c (באנגלית)
- האיש מארץ אחרת, מגזין הגה בשטח, אוקטובר 2002
- המחלץ, במגזין "את", מסע אחר
כתבות על חילוצים שביצע
- מערכת וואלה! חדשות, "עופר וגבי נהרגו בדקות הראשונות של רעש האדמה", באתר וואלה!, 1 במרץ 2011
- משה כהן, האסון בנפאל: 13 מטיילים ישראלים נתקעו בסערה בכפר שנחרב, באתר מעריב אונליין, 25 באפריל 2015
פעילות למען נפגעי סמים
- אייל לוי, הצד האפל של המריחואנה: "רואים עלייה משמעותית בנפגעים", באתר מעריב אונליין, 19 במרץ 2016
- הרב יצחק פנגר, "אדם שנפגע נפשית בחו"ל, מבין שמשהו השתבש", באתר מאקו, 19 ביוני 2014
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 דורון שפר, יום העצמאות: אליאב ועזאם מדליקי המשואות, באתר ynet, 11 במאי 2005
- ^ נעמה נחושתאי, חיליק מגנוס, באתר ynet, 12 באפריל 2010
- ^ אסף גור, נגד הזרם - על מדליק המשואה חיליק מגנוס כתבת סוף השבוע במעריב ([1])
- ^ קורות חייו של חילק מגנוס, מתוך אתר חברת "MAGNUS איתור וחילוץ".
- ^ שרית מנחם, הטריפ של מגנוס: בן 61, יושב על חוף בתאילנד ומשכנע מטייל שלא עומדת לדרוס אותו רכבת, באתר TheMarker, 23 ביולי 2010
- ^ אורן פרוינד, בלעדי לכלכליסט המחלץ הלאומי חיליק מגנוס מחפש אחר שלד בורסאי, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2017
- ^ רותי זוארץ, חילוץ נעדרים / חיליק מגנוס, באתר גלובס
- ^ אסף יחזקאלי, המטיילים שנמצאו בבוליביה משחזרים את האימה בג'ונגל, באתר מאקו, 18 בדצמבר 2011
- ^ אסון הצונאמי: הנקודה הישראלית, באתר מסע אחר
- ^
חיליק מגנוס - איתר מטיילים ישראלים שנעדרו אחרי הצונאמי, סרטון באתר יוטיוב
- ^ אפרת וייס, האסון בתאילנד: זוהו ארבע גופות של ישראלים, באתר ynet, 1 בינואר 2005
- ^ ישראלים בסרי לנקה, סרי לנקה: שבעה ישראלים חולצו במסוק, באתר ynet, 29 בדצמבר 2004
