מידת הביטחון
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
ביהדות, מידת הביטחון אומרת כי על האדם להיות סמוך ובטוח על ההשגחה הא-לוהית ולהרגיש שאינו מתקיים בכוחות עצמו. מידת הביטחון היא מידה חשובה, השקפה ודרך חיים הנכללת בין חובות התורה המרכזיות. לדעת רבים מידת הביטחון היא הרחבה של מצוות האמונה ומימושה המעשי.
מקורות
הרמב"ם לא מונה את מידת הביטחון בתרי"ג מצוות כיוון שהיא נכללת במצוות האמונה[1]. לדעת הרמב"ן[2] מצוות הביטחון מפורשת במצוות 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך'[3]. ב'שערי תשובה' לרבינו יונה (שער ג אות לב) ובעל ספר חרדים (פרק כא מצווה לא) כוללים את מצוות הביטחון במצוות לא תעשה של 'לא תירא מהם' (דברים ז, יז. כ, א) שנאמר במלחמה מול אויבי ישראל. לדעת רבי מאיר שמחה הכהן בעל 'משך חכמה' (דברים י, כ) הביטחון נכלל במצוות ה'דביקות' בה', שנאמר 'ובו תדבק'.
פסוקים רבים בתנ"ך ובמיוחד בתהילים עוסקים בביטחון בהשגחה הא-לוהית, ומדגישים את השלווה ואי הדאגה שהכרה זו משרה על המאמין. הוגי המחשבה היהודית הקדישו לנושא זה פרקים רבים במשנתם. כמו הרמב"ם, רבי אברהם בן הרמב"ם, חובת הלבבות, הרמב"ן, המהר"ל, כמו גם בדור האחרון החזון איש, ואישי מחשבה ויהדות נוספים.
מהות הבטחון
הבטחון הוא מבט האדם על העולם ומקריו הן בעבר והן בעתיד.
כאמור הביטחון הוא תולדת האמונה, וכלשון התורת חובות הלבבות - הביטחון הוא פרי האמונה. שם הוא כותב כי קיום כל המצוות תלוי בבטחון האדם על אלוקיו. אך עם כל זאת ישנן מצוות מיוחדות שמבטאות את מידת הבטחון, והם:
- מצוות הודאה על הרע חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה[4] ויסוד מצווה זו בפרשת שמע ואהבת..בכל מאודך- דרשו חכמים בכל מידה ומידה שהוא מודד לך הווי מודה לו במאוד מאוד. כמה מהתנאים התפרסמו בדרגה גבוהה של תפיסה זו - נחום איש גם זו היה אומר גם זו לטובה. ורבי עקיבא תלמידו היה אומר כל מה שה' עושה הכל לטובה.
- מצוות 'צידוק הדין'.
- מצוות השמחה ששורשה נעוץ בבטחון. מעלת מצוות השמחה וביחוד עשיית המצוות בשמחה מפורשת בתורה - תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב. וחז"ל הוסיפו כי מצוות שנעשו בשמחה מתקיימות יותר בעם ישראל[5]. בספרי הקבלה והחסידות מדובר הרבה על מעלת השמחה.
- מצוות 'סבילת עלבונות באהבה' כמאמר הנעלבים ואינן עולבין עושים מאהבה ושמחים בייסורים עהא ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. דהיינו אף מה ייסורים הבאים מיד אדם בעל בחירה עלינו לקבל באהבה ולהאמין שהם מאת ה'.
וכן בהתייחסות לעתיד, - האמונה שהכל בידי שמים ואפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים . הדוגמה המובהקת היא אמרתו של רבי חנינא בן דוסא לבתו מי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק ומסביר החזון איש כי אין הבטחון לומר שבודאי יהיה מה שרצוני שיקרה, וזו "טעות נושנה שנתאזרחה בלב רבים", אלא שאין לקב"ה הבדל בין מקרה הטבע למקרה הנס, והבטחון הוא שמה שיעשה ועשה ה' הכל לטובה. ומפורסמים דברי הרמב"ן שהניסים המפורסמים בתורה נועדו להשריש בלבינו כי כל דברינו ומקרינו אין בהם טבע ומקרהו של עולם, וכולם ניסים והכל בגזירת עליון. ומי שאינו מאמין בזה אין לו חלק בתורת ישראל.
לבד מהמצווה, יש במידת הביטחון סגולה להשפיע על האדם הנהגה ניסית, ויסודה בתהילים הבוטח בה' חסד יסובבנהו. ורבים מספרי הקבלה והמוסר מדברים על כך.
המפורסמת ביותר היא עידות של רבי חיים מוולוז'ין [6] והוא עניין גדול וסגולה נפלאה לבטל מעליו כל דינים ורצונות אחרים.. כשאדם קובע בנפשו כי ה' הוא האלוקים ואין שום כח בכל העולמות כלל....
וגם אם אין הבוטח ראוי מחמת עוונותיו, זוכה בבטחונו להשפעת חסד במתנת חינם[7], ויכול לזכות למה שלא יזכה על ידי תפילה[8].
שיטות במידת הביטחון
בנושא הביטחון קיימות מספר גישות ושיטות. לפי כל השיטות ישנו 'ביטחון' בסיסי והוא קשור בהכרה בהשגחה הא-לוהית, אשר אי לכך אין האדם חש מופקר בעולם למקרים ואירועים בלתי צפויים, מכיוון שהוא מודע לכך שהכל נמצא בשליטה מלאה של הבורא הכל יכול. ספרי המוסר קובעים כי אין די בהכרה שכלית כי הא-ל משגיח ומנהיג את העולם על כל פרטיו, אלא על האדם לנסות להשפיע על נפשו ועל תחושותיו שיהיו חדורים בהכרה זו, עד כי יסלקו ממנו כל דאגה ויקשרו אותו בחיבור הדוק למחשבות על אמונה בא-לוהים.
שלבים נוספים במידת הביטחון הם אמונה כי הכל נעשה לטובה, וגם אם הטוב אינו גלוי וקרוב בסופו של דבר יבוא הטוב.
הגישה החסידית של תלמידי הבעש"ט גורסת כי יש להאמין ולבטוח בא-לוהים שהעתיד צופן עבורנו אך טוב, ובכוח הביטחון הזה עצמו כי לא יבוא שום רע, מפעיל האדם השגחה עליונה מיוחדת המגינה עליו ומביאה עליו אך טוב וחסד.
אחת הסוגיות הסבוכות בנושא הביטחון קשורה לפעולות האנושיות שהאדם נדרש לעשות כדי להשיג את קיומו ואת צרכיו, מה שנקרא בספרי הביטחון 'השתדלות'. לפי רוב הדעות האדם חייב לעסוק בהשתדלות כדי להשיג את צרכיו כי כך הוא רצון הא-לוהים. אחד הזרמים בתנועת המוסר, הזרם של רשת ישיבות נובהרדוק בראשות 'הסבא מנובהרדוק' רבי יוסף יוזל הורוביץ, הדגיש במיוחד את עבודת הביטחון ולפי שיטתם - שנחשבה קיצונית - רשאי הבוטח להאמין כי יוכל להשיג את צרכיו ללא כל השתדלות ופעילות כל שהיא, ואין הדבר תלוי אלא במידת ביטחונו האמיתית בכך שא-לוהים יזמין לו את צרכיו.
ספרים ומאמרים העוסקים במידת הביטחון
- ספר אמונה וביטחון לרמב"ן
- הרמב"ן בפירושו לתורה, פרשת בחוקותי, כ"ו, י"א.
- חובת הלבבות- שער הביטחון.
- כד הקמח, ערך ביטחון.
- המספיק לעובדי ה' לרבי אברהם בן הרמב"ם שער הביטחון.
- ספר אמונה וביטחון לחזון איש.
- ספר שומר אמונים (ספר חסידות) מאמר הבטחון.
- ספר בן מלך - מדת הביטחון לרב לייב מינצברג רבה של קהל עדת ירושלים
כמו כן פירוש רבינו יונה לספר משלי ופירוש הגר"א לספר משלי עוסקים רבות במידה זו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ראו כד הקמח, ערך ביטחון. פירוש רבינו יונה לספר משלי, פרק ג', פסוק ז'.
- ^ הרמב"ן על ספר המצוות להרמב"ם - המצוות שהשמיט הרמב"ם מצוות עשה ח.
- ^ דברים יח, יג.
- ^ משנה ברכות. רמב"ם.שו"ע או"ח
- ^ שבת קל..
- ^ נפש החיים
- ^ ספר העיקרים מאמר רביעי פמ"ו, מז, מח; חובת הלבבות שער הביטחון ב
- ^ נפש החיים א ט, אור החיים שמות יד טו
