בזיליקת סן-דני
 | |
| החזית המערבית של הכנסייה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בזיליקה |
| מיקום | פריז |
| מדינה |
 צרפת |
| זרם | נצרות קתולית |
| הקמה ובנייה | |
| סגנון אדריכלי | אדריכלות גותית |
הבזיליקה של סֶן-דֵני (צרפתית: Basilique Saint-Denis) היא כנסייה בסגנון גותי שבפרבר הפריזאי הצפוני סן דני, אשר שימשה כאתר הקבורה של מרבית מלכי צרפת. כמעט כל המונרכים הצרפתיים נקברו בבזיליקה.
היסטוריה
הכנסייה מהווה נקודת ציון אדריכלית חשובה, והאפסיס שנבנה בקצה המזרחי שלה נחשב למבנה הראשון בעל מאפיינים אדריכליים גותיים. המבנה הגותי של סן דני החל להיבנות בשנת 1136, על ידי אב המנזר סוגריוס או בצרפתית: סוז'ה (1081–1155): עד 1140 נבנתו החזית המערבית והנרתקס, אך בשנה זו נפסקו העבודות על החזית והחלו עבודות על האפסיס, שנבנה בתצורת שווה, ועל בית המקהלה. הכנסייה הוקדשה ב-11 ביוני 1144 לאחר ארבע שנות עבודה בלבד[1] במעמד המלך ובכירי הארכיבישופים והבישופים של צרפת לרבות הארכיבישופים של נורמנדי וסנס. חלון הרוזטה בחזית המערבית מסביבות 1170 היה מן הראשונים מסוגו.
עם זאת, בניית מרבית המבנה הקיים כיום הושלמה רק לקראת סוף המאה ה-13 אחרי שהעבודות בסגנון גותי Rayonnant החלו ב-1231. הספינה הראשית מציגה 3 אזורי קיר (קומת קשתות וארקדה, טריפוריום וקומת תאורה) ומקורה בקמרון בן 4 צלעות. כדי לתמוך במבנה הוצבו מ-2 צדי הספינה תמיכות דואות בנות 2 קומות. הכנסייה נחנכה בשלמותה ב-1281. יש לציין שקומת הטריפוריום בסן דני הפכה מארקדה עיוורת (כלומר: קשתות המכסות קיר אטום) לרצועה מלאת אור, כאשר מאחורי הקשתות ניצבו חלונות ויטראז' (Glazed Triforium).
המבנה ניזוק בתקופת המהפכה הצרפתית: חלונות נהרסו וקברים נפתחו וחוללו, המגדל הצפוני נהרס. במאה ה-19 שופצו המבנה וחלונות הויטראז' וחלקים ממנו הושלמו על ידי האדריכל ויולה לה דוק, ממובילי תנועת התחייה הגותית.
-
דגם של הכנסייה כפי שהייתה צריכה להיראות מושלמת. שימו לב לתמיכות הדואות בנות 2 הקומות. -
חלון הרוזטה הדרומי, בסגנון גותי קורן -
-
,_basilique_Saint-Denis,_abside_3.jpg)
אתר קבורה
המנזר שימש במשך מאות שנים כמקום קבורתם של מלכי צרפת ובני משפחותיהם, ולכן הוא נקרא לא פעם "הנקרופוליס המלכותי של צרפת". למעט שלושה, עצמותיהם של כל המונרכים של צרפת מאז המאה ה-10 ועד 1789 טמונות שם. בכנסיית המנזר מצויות כמה מצבות קבר שעליהן שכובים פסלי המתים. פסלי המוות של מלכות ומלכים רבים עדיין צמודים לקבריהם, אך בעת המהפכה הצרפתית נפתחו קברים רבים בהוראת פקידי המהפכה. הגופות הועתקו ממקומן והושלכו לשני בורות שנכרו בסמוך לכנסייה. הארכאולוג אלכסנדר לנואר (Lenoir) הציל קברים רבים מפני אותו צו מהפכני, בטענה שהם פרטי אמנות עבור "המוזיאון למונומנטים צרפתיים" שבכוונתו להקים.
גופותיהן הערופות של המלך לואי השישה עשר, המלכה מארי אנטואנט, ומאדאם אליזבת (אחות המלך) לא נקברו בסן דני, אלא נקברו בחצר כנסיית המדלן וכוסו בסיד. גופת יורש העצר (הדופין), שמת ממחלה, נקברה בקבר לא מסומן בחצר כנסייה פריזאית.
נפוליאון בונפרטה פתח מחדש את הכנסייה בשנת 1806, אך שיירי הגופות המלכותיות נותרו בקבר האחים שלהן. בעקבות הגלייתו הראשונה של נפולאון לאי אלבה, בית בורבון חזר לזמן קצר לשלוט בצרפת. השליטים החדשים הורו לחפש את גופותיהם של לואי השישה עשר ומארי אנטואנט. השיירים, כמה עצמות שהיו שייכות כביכול למלך וחומר אפרפר וסבוך שבו פיסות בירית נשית, נמצאו ב-21 בינואר 1815, והובאו לקבורה בבזיליקת סן דני.
קברי המלכים
למעט שלושה, כל בני משפחות המלוכה הצרפתית ששלטו מאז 496 קבורים בבזיליקת סן דני. המפורסמים בינם הם:
- פיליפ אוגוסט
- פיליפ השלישי "הנועז" (1245-1285) ורעייתו המלכה איזבלה מאראגון
- פיליפ הרביעי "היפה" (1268-1315)
- לאו החמישי מארמניה
- פרנסואה הראשון
- אנרי השני ורעייתו המלכה קטרינה דה מדיצ'י
- אנרי הרביעי
- פרנסואה השני
- לואי השמיני "האריה"
- לואי התשיעי "הקדוש"
- לואי הארבעה עשר
- לואי החמישה עשר
- לואי השישה עשר, רעייתו המלכה מארי אנטואנט ולבו של בנם לואי השבעה עשר
- לואי השמונה עשר
גלריה
-
-
בית המקהלה, הקיר הצפוני -
בית המקהלה - פנים כנסיית סן דני -
האפסיס (בתצורת שווה) ותמיכות דואות -
-
-
חלונות הויטראז' של קומת התאורה
,_basilique_Saint-Denis,_abside_1.jpg)
קישורים חיצוניים
- מידע ותמונות, Structurae.de
- מידע ותמונות, Sacred-Destinations
- מידע ותמונות
- קברים מפורסמים
הערות שוליים
- ^ H. Honour and J. Fleming, The Visual Arts: A History. Upper Saddle River, NJ: Pearson Prentice Hall, 2005
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל פריז | ||
|
האדריכלות | ||
31494392בזיליקת סן-דני