מגדל מונפרנאס
 | |
| הקמה ובנייה | |
|---|---|
| תקופת הבנייה | 1969–1972 (כ־3 שנים) |
מגדל מֶן-מוֹנְפַּרְנַאס (בצרפתית: Tour Maine-Montparnasse), המוכר יותר בשם מגדל מונפרנאס, הוא גורד שחקים בן 210 מטר (59 קומות) בשכונת מונפרנאס בפריז, שתוכנן בידי האדריכלים רוז'ה סובו, אז'ן בודואן, אורבן קסן ולואי וואם דה מריאן. הבניין נבנה בין השנים 1969 ו-1972 והיה אז הבניין הגבוה ביותר בצרפת, כיום השני. בעת בנייתו הוא היה הבניין הגבוה ביותר באירופה. ביום בהיר ניתן להשקיף מן המצפה שבראש הבניין למרחק 40 קילומטר לכל כיוון. בדומה לאקס היסטוריק של פריז, המקשר בין מספר מונומנטים בולטים בעיר[1], משלים מגדל מונפרנאס יחד עם מגדל אייפל, ארמון שאיו, בית הספר הצבאי והגרנד ארש קו ישר אחד הנראה בקו הרקיע של העיר.
הבניין עומד מעל תחנת המטרו "מונפרנאס-ביינוונו", במקום בו עמדה תחנת הרכבת "מונפרנאס". התחנה נסגרה ב-1934 כיוון שהייתה צרה וקצרה מדי, ועיריית פריז החליטה על הקמת תחנה חדשה במקומה, אך התוכנית נגנזה בעקבות התנגדויות מרובות. תוכנית ניהול התנועה החדשה מ-1956 כללה הריסת כמה רחובות בשכונה (בעיקר רחובות שנתפסו כעניים ועתירי פשע) כדי לשנות את אופי השכונה ולהפוך אותה למרכז תעבורתי. כך נוצר אתר בנייה בן 80 דונם. רק ב-1969 נפלה ההחלטה לוותר כליל על תחנת רכבת במקום (תחנת רכבת חדשה נפתחה במקום אחר ברובע) ולהקים במקומה מגדל משרדים ומרכז מסחרי. התוכנית זכתה לתמיכתו הנלהבת של הנשיא ז'ורז' פומפידו, שרצה לחולל מהפכה בתשתיות העירוניות ולהקים בה מבנים מודרניים רבים; בזכות תמיכה זו עברה התוכנית על אף ההתנגדויות הרבות שעוררה.
בניית המגדל
הבניין נבנה בשנים 1969–1972 על חורבות תחנת הרכבת, ונחנך בשנת 1973. במהלך הבנייה פונו מהאתר 420,000 מטרים מעוקבים של עפר ושרידי המבנים הישנים. יסודות המגדל בנויים מ-56 כלונסאות מבטון מזוין השקועים 70 מטרים באדמה. תחנת מטרו חדשה נבנתה תחת המגדל, וכדי להגן עליה ולפזר את הלחץ שמפעיל עליה המגדל, נעטפה התחנה התת-קרקעית במעטה בטון מזוין. כמו כן הונחו קורות ארוכות אופקיות כדי לפנות מקום למסילות הרכבת. בניין הכניסה לתחנה עבר לצידו השני של הכביש, מול הכניסה למגדל.
מאפיינים
גובה מגדל מונפרנאס 210 מטרים ובסיסו בצורת שקד במידות 50X32 מטרים, שבשני קצותיו מגרעות משולשות. משקל המגדל 150,000 טון, ויש בו, מלבד ארבעה מפלסים תת-קרקעיים, 59 קומות ששטחן הממוצע 1,700 מטר רבוע כל אחת. ביחד עם הטראסה שעל הגג, שטח הנכסים במגדל כ-120,000 מטר רבוע. רוב השטח משמש כמשרדים, שעובדים בהם בסך הכול כ-5,000 איש. מעקה הטראסה יכול להתקפל בתוך שתי דקות באמצעות מנגנון הידראולי, ואז הופך הגג למנחת מסוקים.
מלבד חמש מעליות המשא, יש בבניין 25 מעליות, שאף אחת מהן אינה משרתת את כל הקומות. המהירה מכולן היא המקשרת את קומת הכניסה ללא עצירה עם הקומה ה-56, ועוברת 196 מטרים ב-38 שניות, כלומר 5 מטר בשנייה. הקומות האחרונות והטראסה נגישות באמצעות מדרגות בלבד.
מגדל מונפרנאס הוא חלק מקומפלקס מסחרי גדול בן 300,000 מטרים רבועים, המתחלקים בין כ-300 בעלים המשלמים מדי שנה 20 מיליון אירו בהיטלים שונים. המתחם כולל מרכז מסחרי וכן שני מגדלים נוספים, נמוכים יותר.
הקומה היחידה במגדל הפתוחה לקהל היא הקומה ה-56, שבה נמצא מצפה ומסעדה, וכן תערוכה על ההיסטוריה של העיר פריז. בין השאר, המצפה מאפשר תצפית נוחה על המראות ונחיתות מטוסים בנמל התעופה אורלי, המרוחק כ-13 קילומטר מהמגדל. כ-600,000 איש מבקרים במגדל מדי שנה.
המחלוקת סביב המגדל
מיום בנייתו הבניין שנוי במחלוקת עזה, וביקורת רבה נמתחה על העובדה שבגלל מידותיו הגדולות וצורתו המונוליתית הוא אינו משתלב היטב במרקם העירוני של פריז; כתוצאה מגלי הביקורת, שנתיים לאחר השלמת הבניין אסרה עיריית פריז על בניית גורדי שחקים במרכז העיר. לעיתים קרובות נאמר על המגדל (בפאראפראזה על הדברים שאמר טריסטאן ברנאר על מגדל אייפל) כי הנוף מקומת המצפה במגדל הוא היפה ביותר בפריז, כי זהו המקום היחיד שממנו אין רואים את מגדל מונפרנאס. ביקורת נוספת הנמתחת כיום על הבניין היא שרק במשרדים הצמודים לדפנות החיצוניים של המגדל ישנם חלונות.
המגדל באמנות
- השיר "מן-מונפרנאס" מאת מישל סיבי (Cywie) וכריסטיאן רבאסקו, המושר על ידי הזמרת מארי לאפורה - 1976
ראו גם
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל פריז | ||
|
האדריכלות | ||
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- אתר המגדל
- אתר המצפה בקומה ה-56 (בצרפתית)
- אתר המצפה בקומה ה-56 (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ הציר מתחיל בארמון הלובר וממשיך דרך גני הטויילרי, כיכר הקונקורד, שדרות השאנז אליזה, שער הניצחון ולבסוף הגרנד ארש.
23333648מגדל מונפרנאס