ארמון בורבון
ארמון בורבון (בצרפתית: Palais Bourbon) הוא מקום מושבה של האספה הלאומית – הבית התחתון של הפרלמנט הצרפתי. הוא ממוקם בגדה השמאלית של הסן, מול כיכר הקונקורד, בפריז, צרפת.
היסטוריה
הארמון נבנה עבור לואיז פרנסואז דה בורבון, דוכסית בורבון, שהייתה בתם של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, ופילגשו המרקיזה דה מונטספן. האדריכל האיטלקי לורנצו ג'ארדיני תכנן את הארמון ופיקח על הבנייה מ-1722 עד מותו ב-1724. האדריכל הצרפתי ז'אק גבריאל החליף אותו, והבנייה הושלמה ב-1728.
הארמון משקיף על נהר הסן, מול גני טווילרי במזרח והשאנז אליזה במערב. בתחילה היה מורכב המבנה מחלק מרכזי ושני בניינים תואמים בצדדים. עצים ניטעו בהדרגה וחלקות פרחים הפרידו בין החלקים. לואי החמישה עשר, מלך צרפת קנה את המקום ב-1756 עבור הממלכה, ואז מכר אותו ללואי ז'וזף; נסיך קונדה, נכדה של הדוכסית, שהרחיב את המבנה ב-1765.
בזמן המהפכה
בזמן המהפכה הצרפתית הולאם ארמון בורבון והבית התחתון נפגש בארמון החל מ-1798. בהמשך, כחלק מתוכניות נפוליאון בונפרטה להפיכת פריז למונומנטלית יותר, נבנה פורטיקו בחזית המבנה הפונה לכיכר הקונקורד. הפורטיקו משקף את חזית כנסיית המדלן הנראית מולו ברחוב רויאל.
בתקופת הרסטורציה
בתקופת הרסטורציה של שושלת בורבון, נסיך קונדה חזר מגלותו וקיבל לרשותו את הארמון. הוא השכיר חלק גדול מן הארמון לבית הנבחרים. הארמון נקנה בשלמותו מיורשו ב-1827, תמורת 5,250,000 פרנקים. אז התאפשר לבית הנבחרים לבצע שיפוץ נרחב שכלל חדרים ומשרדים מתאימים יותר, סידור מחודש של המסדרונות, ומיקום הולם לספרייה.
בשנות ה-40 של המאה ה-19
בית הנבחרים שנבחר ב-1846 פוזר בעקבות מהפכת פברואר 1848. עם הקמת הרפובליקה הצרפתית השנייה ניתנה זכות בחירה כללית לגברים, ונבחרה האספה המכוננת הלאומית ואחריה, ב-1849, גם אספה מחוקקת.
-
ארמון בורבון בלילה
-
ספריית הארמון
-
מבט מנהר הסן }}
ראו גם
קישורים חיצוניים
- היסטוריית ארמון בורבון, באתר הרשמי של האספה הלאומית (אנגלית)
- היסטוריית ארמון בורבון, באתר הרשמי של האספה הלאומית (צרפתית)
25024155ארמון בורבון