בובאל מערבי
 בובאל מערבי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | פריים |
| תת־משפחה: | בובאלים |
| סוג: | בובאל |
| מין: | בובאל איילי |
| תת־מין: | בובאל מערבי |
| שם מדעי | |
 Alcelaphus buselaphus major
| |
| תחום תפוצה | |
| |
בובאל מערבי (שם מדעי: Alcelaphus buselaphus major; קרוי גם בובאל ענק), הוא אחד מששת תת-המינים של בובאל איילי החי במערב אפריקה, ותואר לראשונה בשנת 1869. ברוב הטקסונומיות מתייחסים אליו עדיין כתת-מין של הסוג בובאל (הנחשב כסוג ומין יחיד). תת-מין זה הוא הגדול ביותר משאר תת-המינים, והשני בגודלו בתת-משפחת הבובאלים לאחר הגנו הכחול. בעבר הלא רחוק תפוצתו חפפה עם תת-המין בובאל ג'קסון, וייתכן כי בתקופות מוקדמות יותר אף עם תת-המין הנכחד בובאל צפוני. מבחינה חיצונית האנטילופה הדומה לו ביותר היא ההירולה הנדירה, ולאחר מכן הבובאל הצפוני; שניהם קטנים ממנו באופן ניכר. שמו המדעי נגזר מיוונית כדלהלן: "Alcelaphus" = אייל וצבי, "buselaphus" = פר וצבי, ומתייחס לדמיון שלו לשלושת פרסתנים האלה: גובה, קרניים ולוע של פר, ראש ומבנה גוף של אייל, וצבע פרווה בהיר ורגליים ארוכות כשל צבי. "major" = גדול, בהתייחסו לגודל הגוף שלו היוצא דופן משאר תת-המינים. שמותיו הרשמיים "בובאל מערבי" ו"בובאל ענק", מתייחסים לתפוצתו במערב אפריקה ולגודלו. הבובאל המערבי הוא אחד מהפרסתנים הגדולים של מערב אפריקה, לצד איילנד ענק, תאו היער ובונגו.
תיאור
הבובאל המערבי מתאפיין בזוג קרניים גדולות וכבדות - דמויות נבל: הקרן צומחת באלכסון לכיוון מעלה, מתעגלת מעט וממשיכה בצורה ישרה, ולבסוף מתעקלת לאחור - מה שבשילוב של שתי הקרניים ביחד יוצר צורת "U" מלפנים. לעומתו קרני הבובאל הצפוני צומחות לכיוון קדימה וקטנות יותר, ואילו קרני ההירולה דקות וגדולות בצורה יוצאת דופן כך שלא ניתן להתבלבל ביניהם. לעיתים הקרניים זהות לצורת ה-"V" המעוקלת של בובאל ג'קסון ובובאל הכף. קרניו עבות בצורה אחידה ברוב הקרן, ורק לקראת הסוף הופכות לדקות בהדרגה. למרות שבבסיס הן די צמודות אחת לשנייה עדיין יש ביניהן מרחק ברור, ובקצוות המרחק פי-8 מהבסיס. לאורך הקרן יש לרני הבובאל כ-11 טבעות גדולות ובולטות, והמרווח המשמעותי בין טבעת לחברתה נותן לקרן מראה אלגנטי ועדין; הקצוות חלקות וחדות, ולעיתים גם הבסיס. תחילת צמיחת הקרן אצל עגלים צעירים מתאפיינת בשני שפיצים חדים וחלקים בצורת "V". צבע הקרניים בהיר מן הרגיל - כחלחל או אפרפר בדרך כלל ופעמים גם חלודה כהה. כשאר תת-המינים ההבדל בין קרני הזכרים לנקבות אינו נראה אצל בובאל המערבי לבד אולי מעובי ומשקל.
הפרווה של הבובאל המערבי חלקה ומבריקה, ומורכבת משערות דלילות וקצרות. צבע הפרווה הוא הבהיר ביותר מתת-המינים - חולי חיוור בדרך כלל, עם אזורים כהים יותר בצבע חום צהבהב בהיר. אין זה נדיר לצפות בפרטים בצבע חום אדמה אחיד. הגרון, צדדי הבטן הרגליים הקדמיות והמותניים נוטים לצבע כהה יותר, בעוד שצדדי הצוואר, הרגליים האחוריות, ופלג הגוף האחורי לצבע בהיר; העכוז הוא האזור החיוור ביותר בגוף הבובאל, ומגיע עד לצבע של לבן קרמי. הצבע של הרגליים משתנה בין כהה בצד החיצוני לבהיר בצד הפנימי, ולפעמים ישנם על הברכיים פסים או כתמים שחורים דהויים. בצדדי הצוואר ישנם כפלי עור קטנים שעלולים להיות כהים מן הרגיל. צבעו של הזנב זהה לצבע הכללי של הגוף, ומסתיים בציצת שיער ארוכה ומברשתנית בצבע שחור. גם העור התחתון הסמוך לפרסות בצבע כהה, ומ"עוקץ הקרן" ועד לכתף יש לעיתים פס אדמדם כהה.
צבע פניו של הבובאל המערבי בדרך כלל חיוור כצבע הגוף, אך לעיתים גם יהיה חום בהיר או אדמדם בהתאם לצבע הפרט. החרטום נוטה להיות כהה יותר מהלחיים, וסביב "עוקץ הקרן" והאוזניים לצבע כהה מן הרגיל. בדומה להירולה גם לבובאל המערבי יש פס לבן קרמי בין העיניים, אך בעוד שאצלו הוא ישר ועבה יותר ומסתיים בשני משולשים בצדדי העיניים, אצלה הפס דק יותר עם צורה הפוכה של "V" עדין. סביב הלוע והשפתיים ישנו כתם כהה בצבע חום שחרחר. צבע האוזניים כהה ביחס לפנים, והקצוות בדרך כלל שחרחרות.
לבובאל המערבי גוף ארוך, רחב, וגדול בהשוואה לשאר תת-המינים, צוואר קצר, חרטום מוארך ו"עוקץ קרן" בולט וייחודי. יש לו גבנון בולט בכתפיים, רגליים גדולות, ארוכות וחזקות, בלוטות ריח גדולות וכהות, לוע עגלגל ואף מחורץ בצורת "U". אין הבדל בולט כל כך בין הזכרים לנקבות.
מידות הגוף של בובאל מערבי:
גובה הכתפיים: עד 145 ס"מ.
אורך הראש והגוף: עד-245 ס"מ.
אורך הקרניים: 60-50 ס"מ.
אורך הזנב: 70-45 ס"מ.
משקל: עד 200 ק"ג.
הבובאל המערבי מצוי במערב אפריקה במדינות הבאות: מערב צ'אד והרפובליקה המרכז אפריקאית, צפון קמרון, מזרח, מרכז ומערב ניגריה, צפון בנין, טוגו, גאנה וחוף השנהב, דרום ניז'ר, מאלי ובורקינה פאסו, צפון ומרכז גינאה, מזרח גינאה ביסאו וגמביה, ודרום ומזרח סנגל. ייתכן כי היה נפוץ גם בדרום מאוריטניה.
כרוב תת-המינים, הבובאל המערבי מאכלס אזורים מישוריים - בעיקר "סוואנות גינאה" (סוואנות גשומות המאפיינות את מערב אפריקה), חורשים דלילים, שולי הסאהל, והוא נראה בתדירות גבוהה יותר משאר תת-המינים ביערות גשם טרופיים. הטמפרטורות בתחומי מחייתו 20–40 מעלות, וכמות המשקעים הממוצעת: 1,000-500 מ"מ לשנה.
האקולוגיה שלו דומה לשאר תת-המינים: פעיל בקבוצות של 5 עד 20 פרטים, עם פעילות מוגברת בשעות הבוקר והערב, ומנוחה בשעות הצהריים. תזונתו מורכבת ברובה מעשבים. לעיתים הם מתקבצים בעדרי נדידה קטנים - בעיקר כשיש מחסור במים. הם מסוגלים לרוץ במהירות של עד 80 קמ"ש. בעוד שהנקבות חברותיות, הזכרים הבוגרים טריטוריאליים ובודדים, ומנסים לתפוס לעצמם שטח אותו הם מסמנים בצואה, שתן, ובלוטות ריח. במהלך עונת הרבייה הם חייבים להישאר צמודים לטריטוריה כדי שלא תילקח על ידי זכרים אחרים, והם אפילו אינם הולכים לשתות מים. הריונה של הנקבה נמשך כ-8 חודשים לאחריהם נולד עגל יחיד השוהה בימיו הראשונים בסבך. צבעו חיוור אף יותר משל הבוגרים, ועד גיל 3 חודשים קרניו מתחילות לצמוח, פרוותו מקבלת גוון כהה יותר, ותחת הפס הלבן יש לו "משקפיים" לבנים. הוא נגמל לאחר ארבעה חודשים, ומגיע לבגרות משנה וחצי עד שנתיים וחצי כשעד אז הוא צמוד בדרך כלל לאימו. תוחלת חייו כ-19 שנים.
הבובאל המערבי מסווג על ידי IUCN במצב השימור "קרוב לסיכון" (NT); למרות שמעל 95% מהאוכלוסייה מוגבלת כיום לתוך וסביב אזורים מוגנים כדוגמת הפארק הלאומי קומואה והפארק הלאומי ניוקולו-קובה, המספרים שלהם הולכים ופוחתים גם שם. אומדן האוכלוסייה העולמי הוא כ-36,000 פרטים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בובאל מערבי |
- בובאל מערבי, באתר ITIS (באנגלית)
- בובאל מערבי, באתר NCBI (באנגלית)
- בובאל מערבי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- בובאל מערבי, באתר GBIF (באנגלית)
- תמונות(הקישור אינו פעיל) של בובאל מערבי (1) באתר ARKive.
- מידע מפורט יותר ניתן לראות בערך בובאל.
הערות שוליים
35155841בובאל מערבי