באייר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
באייר
"צלב באייר", לוגו באייר מאז 1904
"צלב באייר", לוגו באייר מאז 1904

באיירגרמנית: Bayer AG) היא חברה גרמנית בין-לאומית לייצור תרופות וכימיקלים. החברה נוסדה ב-1863 ומרכזה כיום הוא בעיר לברקוזן. מוצרי החברה הם תכשירים רפואיים ותרופות לבני אדם ולווטרינריה, תכשירי טיפוח, היגיינה אישית ותמרוקים, דשנים לחקלאות, מוצרים ביוטכנולוגיים ופולימרים מיוחדים. החברה עסקה ועוסקת במחקר ופיתוח. הנודעת בין פיתוחיה היא התרופה אספירין[1]. היא פיתחה ושיווקה גם את "לומינל" (השם המסחרי של התרופה האנטי-אפילפטית פנוברביטל), פרונטוסיל ("סולפה"), האנטיביוטיקה הראשונה בשימוש נרחב, הגלולה למניעת היריון "יסמין" (Drospirenone) והאנטיביוטיקה ציפרופלוקסאצין. בין השנים 1898 ל-1910 שיווקה החברה את הכימיקל diacetylmorphine כתרופה נגד שיעול תחת השם המסחרי "הרואין". בין עובדי החברה נמנו הכימאים פליקס הופמן (מסנתז האספירין וההרואין), גרהרד דומק, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1939 (חוקר הפניצילין ומסנתז הפרונטוסיל). בין השנים 19251945 הייתה באייר חלק מתאגיד אי גה פארבן, חברת הכימיה הגדולה בעולם באותם ימים וזרוע הייצור והמחקר הכימי של גרמניה הנאצית שהייתה יצרנית הציקלון B, ששימש להשמדת יהודים. החברה היא המממנת של מועדון הספורט באייר לברקוזן.

היסטוריה

החברה נוסדה ב-1863 בברמן, כיום חלק מהעיר וופרטל, על ידי הכימאי פרידריך באייר ושותפו יוהאם פרידריך וסקוט. בשנת 1904 עוצב סמלה של החברה "צלב באייר", המילה "באייר" כתובה משמאל לימין ומלמעלה למטה, כאשר האות Y האמצעית משותפת וה"צלב" מוקף בעיגול.

ב-1898 החלה החברה לשווק את הכימיקל diacetylmorphine כתרופה נגד שיעול תחת השם המסחרי "הרואין". שנה לאחר מכן החלה החברה לשווק חומצה אצטילסליצילית, תחת השם המסחרי "אספירין". שני החומרים, שהיו ידועים עוד קודם, סונתזו על ידי פליקס הופמן ב-1897 בתהליך שאיפשר ייצור תעשייתי.

בשנת 1904 רכשה באייר פטנט לייצור התרופה פנוברביטל ושיווקה אותה כתרופת הרגעה תחת השם "ורונל". רק ב-1912 התגלו תכונותיה האנטי-אפילפטיות, ומאז שווקה בשם "לומינל". הייתה זו התרופה האנטי-אפילפטית הראשונה והנפוצה ביותר בעולם.

ב-1916 פותחה התרופה סוראמין, המשמשת לטיפול במחלת השינה ובמחלות נוספות הנגרמות על ידי פרוטיסטים מהסוג טריפאנוזומה (Trypanosoma), וכן בעיוורון הנהרות (אונכוצריאזיס), מחלה הנגרמת על ידי התולעת Onchocerca volvulus, כיוון שלתרופה הייתה חשיבות למאמץ המלחמתי בזירה האפריקנית במלחמת העולם הראשונה, נוסחתה נשמרה בסוד והיא פורסמה רק ב-1924.

ב-1925 נרכשה באייר על ידי אי גה פארבן, חברת הכימיה הגדולה בעולם באותם ימים. במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 עבד צוות בראשותו של גרהרד דומק במטרה לייצר תרופה אנטיביוטית סינתטית שניתן לייצר ולהפיץ בשימוש נרחב. תוצאת המחקר, עליו זכה דומק בפרס נובל לרפואה לשנת 1939, הייתה התרופה פרונטוסיל, מבוססת סולפונאמיד, התרופה האנטיביוטית הראשונה בשימוש נרחב.

בתקופת מלחמת העולם השנייה הייתה באייר, יחד עם חברת האם שלה, אי גה פארבן, חלק ממכונת המלחמה הנאצית. במפעליה יוצר נשק כימי כמו גם ציקלון בה, ששימש להשמדה בתאי הגזים במחנות ההשמדה, והיא עשתה שימוש בעובדי כפייה במפעליה הכימיים ליד אושוויץ וסייעה לניסוייו של יוזף מנגלה[2][3].

לאחר המלחמה ומשפט אי גה פארבן, פירקו בעלות הברית את תשלובת אי גה פארבן, ובאייר הוקמה מחדש כחברה עצמאית, תוך שהיא "יורשת" רבים מנכסיה של חברת האם שלה. רק ב-1995 הביעה הנהלת החברה חרטה על פעולותיה במלחמת העולם השנייה והכירה באחריותה, במסגרת מסר שמסר המנכ"ל שלה לאלי ויזל[4].

בשנות ה-60 של המאה ה-20 חקרה החברה את נושא בדיקות ההיריון על מנת לפתח ולספק ערכת בדיקה ביתית. הערכה שפותחה, פרימודוס (Primodos), כללה לקיחת גלולה, לאחר מספר שנות שימוש הואשמה גלולה זו בגרימת מומים מולדים ושיווקה הופסק באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20. עם זאת, מחקרים שפורסמו ב-2014 לא הצליחו להכריע האם היה ממש בטענות אלה[5].

ב-1992 החלה באייר לשווק סטטין לוויסות רמת הכולסטרול תחת השמות המסחריים בייקול (Baycol) וליפוביי (Lipobay). אולם לאחר 52 מיתות של חולים שנטלו את התרופה התברר כי אחת מתופעות הלוואי שלה היא תמס שריר שגרם לאי-ספיקת כליות. הדבר הוביל לביטול שיווקה של התרופה ב-2001 ולצל כבד על החברה[6].

ב-2001 רכשה, תמורת 6.7 מיליארד דולר, את חטיבת הכימיקלים החקלאיים של תאגיד אוונטיס[7]

ב-2003 ביצעה החברה ארגון מחדש של עסקיה. היא פיצלה את פעילות הכימיקלים ורוב פעילות הפולימרים לחברה חדשה בשם Lanxess (אנ'), והחליטה להתמקד בתחום התרופות והאגרוכימיקלים[8]

ב-2004 רכשה Bayer HealthCare AG את עסקי התרופות ללא מרשם של הופמן לה רוש, וב-2006 רכשה, תמורת 19.7 מיליארד דולר, את חברת התרופות הגרמניית המתחרה "שרינג"[9]. ב-2014 רכשה מחברת מרק מספר מותגים, בהם Scholl ("שול", מוצרים לכף הרגל).


בספטמבר 2016 הגיעה החברה להסכם לרכישת חברת הזרעים האמריקאית מונסנטו, תמורת 66 מיליארד דולר[10]. אולם קבלת כל האישורים למיזוג עד להשלמתו נמשכו כשנתיים[11].

באייר ישראל

חברת הבת "באייר ישראל" הוקמה בשנת 2008 ומיוצגות בה שלוש החטיבות של באייר ופעילותיהן: חטיבות התרופות, חטיבת התרופות והתכשירים הרפואיים ללא מרשם, וחטיבת החקלאות. המשרד הראשי של החברה נמצא בהוד השרון, מרכז המחקר והפיתוח של חטיבת החקלאות בתחום פיתוח הזרעים נמצא בפארק תעשיות משגב[12].

במשך השנים השקיעה באייר במספר מיזם וחברות ישראליות:

  • מאז 1998 רכשה באייר חומרי גלם מחברת פלטוב מקבוצת פלרם, אחר כך רכשה 25% ממניות החברה[13]. באותה שנה גם רכשה 25% מחברת פוליגל[14].
  • ב-2008 החלה באייר לשתף פעולה עם חברת אבוג'ן הישראלית בפיתוח זרעי אורז[15] ב-2010 רכשה 5.5% מאבוג'ן תמורת השקעה של 12 מיליון דולר[16]. בספטמבר 2011 השלימה אבוג'ן אבן דרך בפיתוח של זן חיטה בעבור באייר[17]. ביולי 2019 הורחב שיתוף הפעולה בין החברות[18].
  • באוגוסט 2013 חתמה באייר על הסכם עם חברת קומפיוג'ן, בהיקף של עד 530 מיליון דולר, לפיתוח תרופה לסרטן על בסיס שני חלבונים שזיהתה החברה, שמווסתים את פעילות מערכת החיסון[19].
  • ב-2021 הובילה באייר השקעה של 40 מיליון דולר בחברת ההזנק Ukko, שעוסקת בפיתוח פתרונות לחולי צליאק ולאלרגים לבוטנים[20]
  • בנוסף השקיעה באייר בישראל במחקרים קליניים המתבצעים עם בתי חולים במדינה[21].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באייר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ נתן שבע, התחילה עם אספירין, ונהפכה לסופרמרקט של כימיקלים, באתר TheMarker‏, 5 בפברואר 2012
  2. ^ Auschwitz:60 Year Anniversary– the Role of IG Farben-Bayer
  3. ^ יעל אלנתן, ‏פעם החרמנו מוצרים גרמניים, היום מעריצים אותם - ואולי יש דרך אחרת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 באפריל 2018
  4. ^ Bayer Sorry For Nazi Role
  5. ^ Assessment of historical evidence on Primodos and congenital malformations
  6. ^ Withdrawal of cerivastatin from the world market, 26 בספטמבר 2001
  7. ^ סוכנויות הידיעות, באייר רוכשת את חטיבת הכימיקלים החקלאיים קרופ סיינסס של אוונטיס תמורת 6.7 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 2 באוקטובר 2001
  8. ^ הארץ, באייר מתכננת לפצל פעילות הכימיקלים, באתר TheMarker‏, 9 בנובמבר 2003
  9. ^ רויטרס, קבוצת התרופות והכימיקלים הגרמנית באייר תציע 19.7 מיליארד דולר עבור המתחרה המקומית שרינג, באתר TheMarker‏, 24 במרץ 2006
  10. ^ עסקת ענק: באייר רוכשת את מונסנטו בכ-66 מיליארד דולר, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2016
    מיזוג ענק: באייר תרכוש את חברת הזרעים מונסנטו ב-65 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 14 בספטמבר 2016
  11. ^ בלומברג, באייר תשלים את רכישת מונסנטו השבוע תמורת 30 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 4 ביוני 2018
  12. ^ אורה קורן, "ישראל מדהימה בטכנולוגיה - זה הופך אותה למעניינת עבור חברה כמו באייר", באתר TheMarker‏, 17 ביוני 2014
  13. ^ שלומי גולובינסקי, באייר משקיעה עוד 2.9 מיליון דולר בפלטוב מקבוצת פלרם, באתר TheMarker‏, 28 בדצמבר 2005
  14. ^ דוד חיון, ‏השקעה נוספת בארץ של קונצרן באייר הגרמני: רכש % מפוליגל תמורת 13.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 25 במאי 1998
  15. ^ יורם גביזון, אבוג'ן תפתח גנים בעבור באייר קרופסיינס - וצפויה לקבל תמלוגים בסך מיליוני דולרים ממכירת זרעי אורז, באתר TheMarker‏, 22 באפריל 2009
  16. ^ יעל פטר, באייר תרכוש 5.5% מחברת השבחת החיטה אבוג'ן ב-12 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 13 בדצמבר 2010
  17. ^ יורם גביזון, אבוג'ן השלימה אבן דרך בפיתוח של זן חיטה בעבור באייר הגרמנית, באתר TheMarker‏, 27 בספטמבר 2011
  18. ^ יורם גביזון, אבוג'ן עולה ב-8% בעקבות הרחבת שיתוף הפעולה המחקרי עם באייר, באתר TheMarker‏, 16 ביולי 2019
  19. ^ יורם גביזון, קומפיוג'ן זינקה ב-40% בעקבות עסקת ענק עם חברת התרופות באייר, באתר TheMarker‏, 5 באוגוסט 2013
  20. ^ רותי לוי, ענקית התרופות באייר השקיעה בסטארט-אפ ישראלי שרוצה לחסל אלרגיות ורגישויות למזון, באתר TheMarker‏, 27 בינואר 2021
  21. ^ רוני לינדר, חברות התרופות השקיעו 270 מיליון שקל במחקרים רפואיים בישראל ב-2008, באתר TheMarker‏, 22 בפברואר 2009
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38446670באייר