בתומי
| מדינה |
 גאורגיה |
|---|---|
| מחוז |
 אג'ריה |
| חבל ארץ | עיר במעמד נפה |
| ראש העיר | רוברט צ'חיידזה[1] |
| גובה | 0 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 160,000[2] (2013) |
| קואורדינטות | 41°39′0″N 41°39′0″E / 41.65000°N 41.65000°E |
| אזור זמן | UTC +4 |
בַּתוּמי (גאורגית: ბათუმი, עד שנת 1936 נקראה בַּטוּם) או בטומי היא עיר נמל לחוף הים השחור ברפובליקה האוטונומית אג'ריה שבגאורגיה, ומשמשת כבירתה. בתומי היא התחנה האחרונה בקו הרכבת הטרנס-קווקזי והיא נמצאת בקצה הסופי של צינור הנפט בקו-בתומי. העיר ממוקמת כ-20 קילומטרים מגבול גאורגיה-טורקיה. בסביבת בתומי ישנם מטעי הדרים ושדות תה. ענפי התעשייה בעיר הם זיקוק נפט, בניית ספינות, תעשיית המזון ותעשיית מנורות. בתומי הוכרזה כעיר בשנת 1878, עם סיפוחה לאימפריה הרוסית, ואוכלוסייתה מונה 160,000 איש.[2]
היסטוריה
היסטוריה מוקדמת
בתומי הוקמה לראשונה בידי פומפיוס על חורבות הקולוניה היוונית העתיקה בטיס (בַּתיס) או בטוס (בַּתוּס), ששמה שאוב מהביטוי היווני "בטוס לימן" או "בטיס לימין" ("נמל עמוק"). בימי הדריאנוס קיסר היא בוצרה וחוזקה. במאה השישית היא סופחה לאימפריה הביזנטית ונקראה בשם ואטי (Vati). נמל בתומי שימש כחוליית קישור עיקרית בין הקווקז לבין שאר חלקי הקיסרות. היא נודעה עד המאה ה-11 בביצוריה החזקים. היא הייתה חלק מהממלכה הגאורגית כבר מימי הביניים. על פי תאוריו של אמברסיו קונטריני מסביב למצודת בתומי הייתה התיישבות בעלת אופי כפרי שנחשב כחלק מבתומי.
מהמאה השלוש עשרה ועד לתחילת המאה הארבע עשרה הייתה חלק מנסיכות אודישי. במאה ה-15 (למעשה בשנת 1483) התפרקה הממלכה הגאורגית המאוחדת לנסיכויות, ובתומי נכללה בתחום נסיכות גוריה. בשנת 1547 נכבשה העיר על ידי העות'מאנים. רוסטום גוריאלי (როსტომ გურიელი) כבש אותה בחזרה, בשנת 1564, ובשנת 1609 חיסל ממיה גוריאלי (მამია გურიელი) את חיל המצב העות'מאני ששהה בבתומי. כתוצאה מכך תקפו העות'מאנים את בתומי. וכבשו אותה. בתקופת השלטון העות'מאני השתייכה לסנג'ק העות'מאני, לאזיסטן. מאה ה-18 תחת וחושטי בטונישווילי הייתה בתומי עיר במעמד נמוך. רוסיה כבשה את העיר במהלך מלחמת רוסיה-טורקיה של 1878-1877, ובשנת 1878 סופחה העיר לרוסיה רשמית כחלק מהסכם סן-סטפנו (הסכם בין האימפריה הרוסית לבין האימפריה העות'מאנית מה-23 במרץ של אותה שנה). במהלך השנים הראשונות לסיפוח שימשה בתומי כנמל חופשי (כמו נמל אילת), והייתה לאחת היצואניות הגדולות בעולם של צמר, כותנה, עץ. לאחר שנת 1883, הפכה בתומי למרכז תעבורת מכליות נפט.
מלחמה, קומוניזם, ועצמאות
.jpg)
בשנת 1899 גורש יוסיף סטלין מן הסמינר לכמורה, לאחר שלא התייצב למבחן, והחל בפעילות מחתרתית קומוניסטית בבתומי. סמוך לחג המולד של שנת 1899 הוא התקבל לעבודה בשירות המטאורולוגי, אך הצליח להחזיק במקום עבודתו רק שלושה חודשים. זו הייתה העבודה היחידה שביצע סטלין אי פעם מחוץ למשרד. במהלך שנת 1901, 16 שנה לפני מהפכת אוקטובר, אירגן הפגנות לטובת הבולשביקים. תקופת חייו זו של סטלין הונצחה במחזה שכתב מיכאיל בולגקוב, בשנת 1938, בשם "בטום" ("Батум")[3].
ב-3 במרץ 1918 נחתם חוזה ברסט-ליטובסק, חוזה שלום בין רוסיה לגרמניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, בולגריה והאימפריה העות'מאנית (בין כל מעצמות המרכז). רוסיה יצאה ממלחמת העולם הראשונה מושפלת ומובסת. היא נאלצה לוותר על פינלנד, אוקראינה, בלארוס, פולין והמדינות הבלטיות וכן למסור לאימפריה העות'מאנית את כל השטחים שכבשה ממנה במלחמת רוסיה-טורקיה, 1878-1877, ובייחוד על ארדהאן, קארס ובתומי.
באפריל 1918, נכנסו כוחות עות'מאניים בחזרה לבתומי, אבל הסכם פותי, הסכם זמני בין האימפריה הגרמנית והרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, שבו קיבלה גאורגיה הגנה והכרה מגרמניה, העביר את השליטה לידיים גאורגיות. ההסכם נחתם ב-28 במאי 1918, במטרה למנוע מהאימפריה העות'מאנית - שהמשיכה במערכה צבאית נחושה כנגד הרפובליקה הדמוקרטית הפדרטיבית של עבר הקווקז - לכבוש אותה. ההסכם איפשר לגרמניה קשר לשדות הנפט של באקו בים הכספי ומסילת הברזל המשותפת, וצינור הנפט המקשר בין בתומי לבין הים הכספי. תבוסתה הצבאית של גרמניה בנובמבר 1918 הביאה לשיתוף פעולה חדש בין הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה לבין בריטניה. וכך, בדצמבר של אותה שנה נכנסו כוחות בריטיים לאזור והקימו את הרפובליקה של בתומי. הבריטים עזבו רק ביולי 1920, והשליטה על העיר עברה לרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה. פלישת הצבא האדום לגאורגיה בפברואר-מרץ 1921, הביאה לכך שב-23 באוקטובר 1921 חתמו נציגי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה על הסכם קארס, הסכם ידידות בין הטורקים לרוסיה הבולשביקית, ולפיו נמסרה אג'ריה והעיר בתומי לרוסים תוך הסכמה כי יהיו לאזור אוטונומי לתועלתם של תושביה המוסלמים, ואילו נפות ארטווין, קארס ואדיר נמסרו לטורקים.
עם נפילת ברית המועצות מונה אסלן אבשידזה לראש המועצה השלטת של אג'ריה, מועצה שהחזיקה מעמד בשנות ה-90 המתוחות. בעוד מחוזות אחרים, כמו אבחזיה, ניסו להתנתק מגאורגיה, אג'ריה נותרה חלק אינטגרלי מהרפובליקה של גאורגיה. למרות זאת, כתוצאה ישירה מהמצב הביטחוני הנפיץ, הצליחה אבחזיה לנצל את חולשתו של השלטון המרכזי, ולשלוט בשטחה כפיאודום אישי. במאי 2004 נמלט אבשידזה לרוסיה בעקבות הפגנות מסיביות שהתלהטו במהפכת הוורדים בטביליסי.
בימינו
נמל בתומי משמש כיום כנמל העיקרי של גאורגיה. לנמל יכולת קיבול של 80,000 טון של מכליות נפט. הנפט מגיע מבאקו שבאזרבייג'ן, מזוקק ליד הנמל ומשם הוא מובל על פני כל העולם. כמויות קטנות יותר של נפט ליצוא מגיעות מקזחסטן ומטורקמניסטן. בנוסף לכך מייצאת העיר מוצרים חקלאיים אזוריים. משנת 1995 גדלה בהדרגה יכולת הקיבולת של הנמל, ובשנת 2001 היא עמדה על 8 מיליון טון. הרווח השנתי של הנמל מוערך בכ-200 עד 300 מיליון דולר. יחד עם זאת, ברור כי חנוכת צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן ב-28 במאי 2006 תביא לירידת הפעילות בבתומי.
מאז השינוי במעמדה של אג'ריה, משכה בתומי את תשומת לבם של משקיעים בינלאומיים, שגילו עניין בנכסי דלא נידי של בתומי, משנת 2001. משקיעים קזחים דיווחו על השקעות בהיקף של 100 מיליון דולר ברכישת 20 מלונות באוטונומיה של אג'ריה.
בבתומי ממוקם גם אחד משני הבסיסים הרוסים בגאורגיה. הבסיסים בבתומי ובאחלציחה הם שריד מהעידן הסובייטי, המהווה מקור למתיחות גדולה בין רוסיה וגאורגיה, וזו האחרונה מאיימת לחסום את הגישה לבסיסים. השיחות על הנסיגה הרוסית עדיין נמשכות. אף על פי כן, מסוף שנת 2005, בפרק זמן העולה על 18 חודשים, חלק גדול מכלי הנשק הכבדים הועברו מהבסיסים הגאורגיים לבסיס 102 הרוסי בגיומרי, ארמניה.
ראש העיר הנוכחי של בתומי הוא מורמן ברידזה, מהתנועה הלאומית הדמוקרטית - המפלגה השלטת בגאורגיה, והוא כפוף לשלטון המרכזי בטביליסי.
גאוגרפיה
בתומי שוכנת על חצי אי מישורי הסגור בקרבת הדלתא של נהר הצ'ורוחי בים השחור. מסביבה שרשרת הרים תלולים, בקדמת הקווקז הקטן. פרברי העיר עם בנייני עץ ושכונות בלוקים שנבנו בתוך ההרים, בעוד העיר העתיקה של העיר גובלת בים.
אקלים
האקלים בבתומי הוא סובטרופי. עצי דקל, עצי לימון, ועצי תפוז, גדלים בעיר.
הטמפרטורה הממוצעת בבתומי היא 14 מעלות צלזיוס. ינואר הוא החודש הקר ביותר, עם טמפרטורה ממוצעת של 6 מעלות צלזיוס. יולי ואוגוסט הם החודשים החמים ביותר בשנה, עם טמפרטורה ממוצעת של 22 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה היא 7 מעלות והטמפרטורה הגבוהה ביותר, 40 מעלות צלזיוס. כמות המשקעים השנתית היא 2,500 מ"מ והעננות מרובה בה יותר. ינואר הוא החודש שבו יורד הגשם הרב ביותר, (20 ימים גשומים) . והחודש החם ביותר הוא מאי (15 יום בממוצע). במשך השנה יש בבתומי רק 72 ימים בהירים.
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגו. | ספטמ. | אוקט. | נובמ. | דצמבר | שנה |
| טמפ. ממוצעת (°C) | 6 | 7 | 8 | 12 | 16 | 20 | 22 | 22 | 20 | 16 | 12 | 8 | 14 |
| משקעים (מ"מ) | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 2500 |
כלכלה
תחילת המאה ה-20
כלכלתה של בתומי מבוססת בעיקרה על תנועת היצוא בנמלה, שהוא נמל מודרני ועמוק. רובו של היצוא הוא נפט המיובא מבאקו בשני צינורות, אחד לנפט גולמי ואחד לנפט מזוקק. חלק מהנפט הגולמי מזוקק בבתומי עצמה. מסילת הברזל העוברת מבאקו לרוחב עבר הקווקז עד לבתומי, מביא לנמלה עצים, מנגן, משי גלמי, פירות, צמר, כותנה וזרעוני שמנים.
התעשייה בבתומי כוללת תעשיית נפט (בתי זיקוק), מכונות (מכונות לתעשיית התה, לבניית ספינות), תיקון ספינות, תיקון קטרים וקורנות רכבת, תעשיית המזון, תעשיית מנורות וציוד אלקטרוני. התעשייה הקלה כוללת (הנעלה, הלבשה), אריזת תה הגדל סמוך לבתומי באת מחוות התה שהיו מהגדולות בברית המועצות, עיבוד טבק ועוד.
דמוגרפיה
בתומי מאכלסת בתוכה תושבים מכל הדתות החיות בגאורגיה. יש בה קתולים, גאורגים אורתודוקסים, אפוסטולים, מוסלמים ויהודים. וכן מיעוט ארמני. ההתפלגות האתנית של האוכלוסייה בשנת 1989 הייתה:
יהודי בתומי
ערך מורחב – יהדות בתומי
הקהילה היהודית בבתומי נוסדה בשנת 1878, עם הגעת האימפריה הרוסית ובשנת 1879 התגוררו בבתומי 1,179 יהודים. בשנת 1889 גורשו מרבית התושבים היהודיים של בתומי, מאחר שהיו חסרי זכות-ישיבה במקום. לאחר גירוש זה נותרו, על פי המקורות הרישמיים, 31 משפחות. מקורות בלתי רשמיים ציינו כ-100 משפחות יהודיות. מספר היהודים בבתומי חזר וגדל במהירות, ובשנת 1897, כבר ישבו בה 1,179 יהודים.
עד היום אחד מבתי הזיקוק בעיר נמצא בבעלות משפחת רוטשילד במסגרת חברה של בעלי הון יהודיים מרוסיה. בשנת 1923 התגוררו בבתומי 3,700 יהודים כשהם מהווים 6.1% מאוכלוסיית בתומי; בשנת 1926 2,954 יהודים, שהם 4.5% מהאוכלוסייה הכללית, בכללם 1,917 יהודים אשכנזים; בשנת 1939 1,778 יהודים; בשנת 1959 1,139 יהודים; בשנת 1970 התגוררו בבתומי 1,334 יהודים, ביניהם 398 יהודים מקומיים, 16 קרימצ'קים, ושנים מיהודי ההרים; בשנת 1979 התגוררו 917 יהודים שביניהם 77 יהודים מקומיים.
בתקופת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה גדלה השפעת הציונות בבתומי. יצא לאור עיתון יהודי חדש "קול היהודי". בשנת 1922 סגרו השלטונות הסובייטים בית כנסת. ובשנת 1924 פתחו יהודים מקומיים את בית הכנסת והגנו על המבנה. בשנים 1920-1940 גם התקיימה ישיבה בלתי לגלית. בשנים 1922-1928 שימש כרב העיר, נ. ס. ססונקין. במהלך השנים 1925-1929 הוקמו ארבעה בתי ספר יהודיים. ובסוף שנות ה-30 נסגר בית הכנסת. באמצע שנות ה-40 היו בעיר לפחות שני מבנים של בתי כנסת לשעבר. זה שנסגר בשנות ה-30 הפך לאולם ספורט והשני שהיה בבניין קטן שנבנה בראשית שנות ה-30 ושכן ברחוב ה-9 במרס חזר לשמש כבית כנסת לאחר שהקהילה היהודית במקום התארגנה ונרשמה כחוק, בשנת 1945, בשלהי מלחמת העולם השנייה. בית כנסת זה המשיך לפעול עד 1958 לפחות. בשנות ה-80 חל חידוש החיים היהודיים בעיר. ביוזמתו של אמיל קרופניק (נולד בשנת 1936) ואחותו. הם יסדו, בשנת 1989, סניף של התאחדות הקשר הגאורגי-ישראלי בראשות קרופניק, שהיה מטריה לפעילות של הקהילה היהודית בבתומי. קרופניק עצמו החל לארגן אירועים חברתיים עבור יהודי בתומי. עם היבחרו של אסלן אבשידזה, בשנת 1991, לראשות אג'ריה, נקראו מנהיגי המעוטים האתניים במחוז לפגישה עמו. קרופניק, כראש הקהילה היהודית במקום ביקש בפגישה זו את פתיחת בית הכנסת היהודי בבתומי. בית הכנסת עצמו, שנבנה בשנים 1900-1904, נפתח באותה שנה. בסוף שנות השמונים עלו רוב יהודי בתומי לישראל, ארצות הברית ומדינות אחרות. בשנת 2001 היו בבתומי פחות ממאה יהודים.
אתרים
בתומי מצטיינת בצמחייה תת-טרופית ססגונית, במעיינות חמים ומעונות היער שבסביבתה. העיר משמשת כעיר קיט ועיר מרפא. העיר כוללת בתי ספר למקצועות טכניים ובכללם בית ספר לספנות. בין יתר האתרים בעיר:
- הגנים הבוטני בבתומי - (ბათუმის ბოტანიკური ბაღი) גן בוטני שנוסד על ידי פרופ' קרסנוב, אחיו של גנרל פיוטר קרסנוב, כולל בתוכו 3,270 עצים מ-114 זנים
- המוזיאון הממלכתי של אג'ריה - כולל מוצגים מהתקופה היוונית של בתומי ביניהם: כתר מלכות קולכי וכדים מזהב וכסף
- מסגד אורתה ג'מה
- הדולפינריום של בתומי - הוא אקווריום הכולל 100 סוגי דגים ביניהם דולפין ים תיכוני
- קרקס
- מצודת גוניו - 10 ק"מ מבתומי
- אזור נופש ישן על חוף הים
תחבורה
את העיר משרת נמל התעופה הבינלאומי בתומי, הנמצא במרחק של 2 קילומטרים דרומית לעיר.
ערים תאומות
סוואנה, ג'ורג'יה, ארצות הברית
ונדזור, ארמניה (16 בנובמבר 2006)[4]
טרבזון, טורקיה (20 באפריל 2000)[4]
פיראוס, יוון (1 במרץ 1996)[4]
בארי, איטליה (מ־1987)[4]
קיסלובודסק, סטברופול, רוסיה(25 באוקטובר 1997)[4]
סן סבסטיאן, ספרד (7 ביוני 1987)[4]
בלגואבגרד, בולגריה
אשדוד, ישראל (מ־2011)
ספורט
- קבוצת הכדורגל של העיר דינאמו בתומי, המשחקת בליגת העל הגאורגית, זכתה בגביע גאורגיה בשנת 1998, לאחר שהשתתפה בגמר גביע גאורגיה בשנים: 1993, 1995, 1996, 1997.
- קבוצת הכדורסל של העיר באסקו בתומי, המשחקת בליגת העל הגאורגית בכדורסל, זכתה באליפות גאורגיה בשנים: 1999, 2000, 2001, 2002, 2004.
גלריה
-
פסל עלי וניניו, הוצב ב-2010
-
מלון הילטון בעיר
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל גאורגיה | ||
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה עברית, ערך בטומי, כרך 4, עמ' 211-212.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תמונות בתומי |
- אתר עיריית בתומי
- בולי דואר תחת הכיבוש הבריטי בבתומי, בוויקיפדיה האנגלית
- האתר הרישמי של נמל בתומי
- תמונות בתומי
- איילת שבח, באטומי: העיר הגיאורגית שמעריצה את ישראל, באתר וואלה!, 15 בדצמבר 2014
- רענן בן צור, ירוק, כחול, לבן: המסע לבטומי, באתר ynet, 22 בדצמבר 2014
- בטומי: פנינה גיאורגית על הים השחור, באתר וואלה!, 05 בינואר 2018
- שירי הדר, MUST: המקומות שחובה לראות בבטומי, באתר ynet, 29 במרץ 2018
הערות שוליים
| נפות אג'ריה | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת כובולתי • נפת כדה • נפת חלבצ'אורי • נפת שואחבי • נפת חולו | 
|
| עיר במעמד נפה | בתומי | |
23294417בתומי