אשלי מונטגיו

אשלי מונטגיו היה אנתרופולוג אמריקאי יליד בריטניה, שמאמריו וספריו בתחומי המדע והאנתרופולוגיה זכו לפרסום רב.

מונטגיו למד באוניברסיטת לונדון ובאוניברסיטת פירנצה, וקיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק בשנת 1937. הוא ניהל את המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רזי מ-1949 עד 1955, ולאחר מכן הרצה ולימד באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה ואוניברסיטת ניו יורק.

לראשונה זכה לפרסום עולמי בזכות אסופת מאמרים בשם "שאלת הגזע" אותה ערך עבור אונסק"ו בשנת 1950. במאמרו "הצהרת הגזע", הפותח את האסופה, קרא מונטגיו לשוויון בין קבוצות אתניות שונות, וטען כי גזע הוא המצאה חברתית ללא בסיס ביולוגי. אסופת המאמרים זכתה לפרסום עולמי ותורגמה לשפות רבות. לאחר מכן פרסם ספרים ומאמרים נוספים בהם ביקר את תורת הגזע, וכמו כן כתב מאמרים וספרי מדע בנושאים מגוונים אחרים בהם אבולוציה, חינוך ילדים ומאמרים בתחום המגדר.

מונטגיו כתב 70 ספרים וערך עוד 20. אחד מספריו הידועים הוא "העליונות הטבעית של נשים", שיצא בשנת 1953. בשנת 1995 הוכתר על ידי האגודה ההומניסטית האמריקאית בתואר "הומניסט השנה".

שנותיו הראשונות

שם הלידה של אשלי מונטגיו הוא ישראל אהרנברג. הוא נולד בלונדון למשפחה בריטית-יהודית באיסט אנד, ולימים סיפר כי סבל מהטרדות אנטישמיות. מגיל צעיר התעניין באנטומיה, פסיכולוגיה ואנתרופולוגיה, והתיידד עם האנתופולוג הסקוטי ארתור קית'. בגיל 16 שינה את שמו לאשלי מונטגיו, על שמה של ליידי מרי מונטגיו , אריסטוקרטית ומשוררת מהמאה ה-18.

בגיל 17 התקבל ללימודי פסיכולוגיה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון, והיה בן המחזור של קרל פירסון. כמו כן למד בבית הספר לכלכלה של לונדון, והיה אחד התלמידים הראשונים של ברוניסלב מלינובסקי.

בשנת 1931 היגר לארצות הברית, ולמד אנתרופולוגיה באוניברסיטת קולומביה, שם השלים תואר דוקטור בשנת 1936 תחת הנחייתה של רות בנדיקט. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במנהגיהם של האבוריג'ינים באוסטרליה.

באוניברסיטת קולומביה למד מונטגיו את שיטותיו המדעיות של פרנץ בועז בתחום האנתרופולוגיה. בנוסף עסק מונטגיו במחקר מדעי בתחומים נוספים. בשנת 1946 עמד בראש קבוצת מדענים שהפיקה סרטון בשם "עולם אחד או כלום" המתאר את הסכנות הטמונות בנשק גרעיני. בסרט נאמר שרק שיתוף פעולה בינלאומי ושליטה נאותה באמצעי אנרגיה אטומית יכולים למנוע מלחמה ולהבטיח את השימוש בכוח הגרעין לטובת האנושות.

עבודתו כאנתרופולוג

מאמריו המדעיים הראשונים פורסמו בשנים 1925-1926, וכבר אז הביע בהם ביקורת על תורת הגזע ויצא נגד הפרדה על רקע גזעי במערכת החינוך. במאמריו טען כי תורת הגזע הוא המצאה חברתית ללא בסיס ביולוגי, וקרא לשוויון אתני.

עמדותיו של מונטגיו בנושא זה היו אז שנויות במחלוקת, ועצם פרסום המאמרים גרם לעליית המודעות והדיון הציבורי בנושאי אפליה גזעית. שנים רבות עברו עד שדעת הקהל השתנתה, דבר שהשתקף בפסק דין בראון נגד מועצת החינוך, שניתן שנים רבות לאחר מכן, ובו ציטוטים רחבים ממאמריו המוקדמים של מונטגיו.

החל מסוף שנות השלושים התמקד מונטגיו בביקורת מדעית על תורת הגזע. ספרו "המיתוס המסוכן ביותר לאדם - כישלון תורת הגזע" משנת 1942 היה לרב-מכר. בספר נכללו מאמרים של חוקרים רבים, בהם יורי ברונפנברנר וסטיבן ג'יי גולד. מאמריו מאותה תקופה קראו תיגר על התפיסה שהייתה מקובלת על רוב האנתרופולוגים בנושא תורת הגזע. מונטגיו הדגיש כי ניתוח גנטיקה של תכונות מורכבות הוא מקור טוב יותר למחקר אודות האבולוציה של אוכלוסיות אנושיות, וטען כי תורת הגזע היא המצאה מלאכותית ללא בסיס ביולוגי, ואיננה מתאימה לחקר ההבדלים בין אוכלוסיות שונות. לדבריו, בני האדם בכל מקום בעולם היו במקורם ציידים-לקטים, והתמודדו עם קשיים דומים, ולכן לא ניתן לצפות להבדלים מנטליים משמעותיים בין אוכלוסיות שונות. תאוריה זו, שהוגדרה בבהירות במאמר שפרסם עם הגנטיקאי תאודוסיוס דובז'נסקי בשנת 1947, התקבלה על דעת רוב האנתרופולוגים, עד ימינו אנו.

מאמרו "הצהרת הגזע" פותח את אסופת המאמרים "שאלת הגזע" אותה ערך עבור אונסק"ו בשנת 1950 שזכתה לפרסום עולמי ותורגמה לשפות רבות.

ספרו הנמכר ביותר היה "העליונות הטבעית של נשים", שראה אור בשנת 1953, בו טען כי נשים מפותחות יותר מגברים מבחינה ביולוגית. הספר עורר פולמוסים רבים ותורגם לשפות רבות.

בשל השקפותיו הוא נחשד בקומוניזם ובשנת 1955 פוטר מאוניברסיטת ראטגרס ועבר לגור בפרינסטון (ניו ג'רזי). הוא כתב ספרי מדע ומאמרים על נושאים מגוונים, בהם אבולוציה, חינוך ילדים ומאמרים בתחום המגדר. בין השאר כתב את ההקדמה למהדורת 1955 של הספר "עזרה הדדית בעולם החי והאדם" מאת פיוטר קרופוטקין.

מונטגיו הופיע לעיתים קרובות בטלוויזיה, בעיקר בתוכניות The Tonight Show של ג'וני קארסון ובתוכניתו של פיל דונהיו.

בשנת 1970 ערך סרט תיעודי על הקשר המיוחד בין האם לתינוק בקרב קופים, ואחריו כתב מספר ספרים על אימהות ועל תרומתו של זמן איכות עם התינוק להתפתחותו.

ב-1971 יצא לאור ספרו "איש הפיל", על חייו של ג'וזף מריק. הספר שימש כבסיס למחזה ולסרט באותו שם. בספרו קרא מונטגיו לשוויון זכויות ויחס אמפתי כלפי נכים.

בשנות התשעים היה פעיל בתנועה נגד שינוי גניטלי בילדים, וכתב מספר מאמרים בהם טען כי ברית מילה, מילת נשים ופיום שופכה הם מקרים של התעללות בילדים. בשנת 1994 הגישה התנועה עתירה לבית הדין הבינלאומי לצדק בנושא זה.

מורשתו

אשלי מונטגיו מת ב-26 בנובמבר 1999. השאיר אישה, שתי בנות ובן.

חוקרים רבים העלו על נס את מאמריו של מונטגיו הבוחנים את תורת הגזע במבט ביקורתי. לדוגמה, באתר של אוניברסיטת סאות'המפטון נכתב: "הוא עסק במפורש בביקורת חברתית, ושאף לשפר את חיי האנושות בעזרת מחקר מדעי, חברתי וביולוגי, ובו בזמן העמיד חלק מאותם מחקרים תחת ביקורת חברתית. הישגיו בשלושת התחומים הללו - מדע, חינוך הציבור ואתיקה חברתית - היוו השקפת עולם אחת ששימשה כבסיס לכל מאמריו."

האנתרופולוג האמריקאי-ישראלי מרכוס גולדשטיין כתב עליו: "מונטגיו נהג לתקוף ללא פחד מאמרים ונושאים שלדעתו היו מוטעים מבחינה מדעית, ואולי חשוב יותר, היו או יכלו להיות מסוכנים מבחינה חברתית. בדעתי עולות שתי דוגמאות. במפגשי האגודה האמריקאית לאנתרופולוגיה פיזית, הוא מתח ביקורת חריפה על עבודתו של פרופסור ארנסט הוטון על המאפיינים של פושעים בארצות הברית, שהייתה למעשה נסיגה לעידן הלומברוזואיזם. יש לזכור בהקשר זה שהוטון היה אנתרופולוג בכיר שלימד את כל האנתרופולוגים הצעירים של אותה תקופה. מונטגיו פרסם מאמר, ביחד עם רוברט קינג מרטון, בו הוכיח ששיטות המחקר של הוטון שגויות לחלוטין. בפגישה אחרת של האגודה הציע מונטגיו לגנות את האנתרופולוגים הגרמניים שהשתמשו לרעה בידע המדעי שלהם כדי לגבות את האידאולוגיה הנאצית. ההצעה נפלה, אך התקבלה פה אחד מאוחר יותר."

מחלקה על שם אשלי מונטגיו הוקמה בפקולטה למדעי האדם באוניברסיטת סידני, אוסטרליה.

ספריו

מונטגיו כתב 70 ספרים וערך עוד 20. שניים מספריו ראו אור בעברית:

• "האדם - מיליון שנותיו הראשונות", בהוצאת תרגומי מדע (כתר הוצאה לאור), 1964.
• "על התוקפנות האנושית", בהוצאת עם עובד, 1978.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אשלי מונטגיו בוויקישיתוף

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29458997אשלי מונטגיו