אנתרופולוגיה פיזית

אנתרופולוגיה פיזית היא ענף באנתרופולוגיה העוסק בחקר האדם בעיקר מההיבט הביולוגי והאבולוציוני. הוא מתמקד בעיקר במיון, במדידה ובניתוח משווה של אוכלוסיות אדם שונות, בעבר (בעיקר לפי חלקי שלד מאובנים) ובהווה, במטרה להבין את האבולוציה של האדם ואת הגיוון האנושי כיום.

ענפי האנתרופולוגיה הפיזית כוללים:

• פלאואנתרופולוגיה: חקר מאובני האדם ועדויות אחרות לאבולוציה של האדם.
• פרימטולוגיה: חקר ההתנהגות, האקולוגיה, האבולוציה והגנטיקה של הפרימטים הבלתי-אנושיים.
• פלאופתולוגיה : חקר המחלות והפציעות בימי קדם, בעיקר לפי עדויות השלדים או לפי רקמות רכות שמשתמרות לעיתים (במומיות, למשל).
• אנתרופולוגיה משפטית: חקר הנסיבות שהביאו למותו של האדם.

רקע

הסיווגים הראשוניים וההיסטוריים שילבו פעמים רבות בין מאפיינים ביולוגיים למאפיינים תרבותיים והשליכו אחד על השני בעזרתם. אופן זה כבר אינו מקובל והסיווגים מהעבר נחשבים לפחות מדויקים מבחינה מדעית. כך למשל גזעים מסוימים עשויים להיקרא לדוגמה "הגזע הגרמאני", "הגזע היווני" או "הגזע האנגלו-סקסוני" או אף "הגזע הלטני" ו"הגזע הסלאבי", אך חלוקה זאת כבר אינה מקובלת עקב התבססות המרובה על אפיון תרבותי והיא השפה כדי להבדיל בין קבוצות בני אדם שונות. לשפה יש יכולת לתת אינדיקציה על המוצא של קבוצה אתנית אך מכיוון שניתן לרוכשה, חלוקה זאת אינה מדויקת.

מאוחר יותר החלו להתבסס תאוריות מדעיות לסיווג בני אדם לגזעים על פי צבע עורם. היתרון שבהתבססות על צבע עור לדוגמה לחלוקה גזעית הוא שצבע עור לא משתנה באופן משמעותי בדרך כלל במהלך חיי האדם ואינו נרכש, לכן הוא נחשב לתכונה תורשתית שעשויה לתת מענה הרבה יותר יציב למוצא האדם. עם זאת חלוקה לגזעים כמו "הגזע השחור" ו"הגזע הצהוב" היא גם בעצמה מאוד לא מדויקת מפני שהיא כללית ביותר ולא ממש מצליחה לתת מענה מבוסס עקב הכלליות שלה. אחרי הכל אף על פי שהחלוקה על פי צבע עור מבוססת יותר מהחלוקה השפתית אין היא נותנת מענה ראוי מספיק מבחינה מדעית לעיתים כדי לבסס קביעות. כך למשל צבע עור מושפע מכמות האור שאליה נחשף האדם לאורך זמן ולקבוצות בעלי צבע עור כהה, למשל אפריקנים ואוקיניים למשל לא בהכרח יש קשר ישיר למרות צבע עורם הכהה יחסית המשותף.

השלב הבא ברמת הדיוק שלו יהיה מבוסס על המדד הצפאלי. מדד זה נותן את היחס שבין רדיוס רוחב הראש לבין אורכו. המדד הצפאלי מבוסס על הנטייה של אנשים החיים במקום מסוים להיות בעלי יחס צפאלי דומה ובזה אין כלל ספק (אך עם זאת גם כאן אין דיוק גמור ואי אפשר להתבסס ממש רק על כך כדי לחלק בני אדם לגזעים שונים). מאז יצירתו של המדד הצפאלי על ידי אנדס רטוזיוס (Anders Retzuis) השוודי, התפתחה האנתרופולוגיה הפיזית והשתכלל הבסיס של החלוקה לגזעים של בני אדם כאשר היום הוא מבוסס יותר על גנים המאפשרים חלוקה מהמינה הרבה יותר של בני אדם לקבוצות ונתונים אמינים הרבה יותר בקשר למקורם ההיסטורי.

ברוב ההיסטוריה בני אדם נולדו, חיו ומתו פחות או יותר באותו אזור-כלומר הם לא נדדו למרחקים אורכים מידי בכל מחזור חיים, דבר המוכח בשוני בכרומוזום Y ואף בגנום המיטוכונדריאלי, אצל אנשים שונים הבאים ממוצא יבשתי שונה. אותם אנשים חיו תחת קבוצה כלשהי וכללית יותר של אנשים, דוגמת שבט בשלבים המוקדמים יותר או מדינה בשלבים המאוחרים יותר.

מרשימת הסיבות להגדרתם של גזעים אנושיים שונים עומדת מצד אחת הסיבה ההיסטורית השואפת לדעת כמה שיותר על העבר האנושי ועל התפתחות הצביליזציה, ומצד שני הסיבה הרפואית אשר מודעת לכך שגזעים מסוימים נוטים להיות בעלי רגישויות מסוימות למחלות מסוימות. כך למשל ההמוכרומטוזיס נפוץ הרבה יותר אצל אנשים ממוצא אירופאי ומבחינה היסטורית מסווג לעיתים להתפשטות הוויקינגים באירופה והעברת המחלות הללו לתושבים אחרים ביבשת. נוסף על כך לתושבי האיים הפסיפיים כלפי השמנה ואצל אנשי הפימה ידוע כי יש רגישות לסוכרת. מחלת קרוהן גם היא קיימת אצל קבוצות אתניות כמו אירופאים, ומהצד השני של העולם, אצל יפנים (עובדתית ידוע כי קיימים שלושה גורמים גנטיים המובילים היווצרות של מחלת קרוהן אצל אירופאים בעוד שאצל יפנים הם אינם והיא נוצרת מגורמים אחרים).

הגדרה

ההבדל העיקרי בין אתנולוגיה ואתנוגרפיה לבין אנתרופולוגיה פיזית שמהווה חלק מעולם האנתרופולוגיה הפיזית היא העובדה כי השנייה מתייחסת יותר למאפיינים הפיזיים של בני האדם וכיצד הם משפיעים על עולמנו כיום. עם זאת האתנולוגיה והאתנוגרפיה מתבססות יותר על חקר המנהגים, דתות ומוסדות ולכן מבוססות פחות על אפיון פיזי וקשר ישיר שלו אל העולם כיום.

מטרתה העיקרית של האנתרופולוגיה הפיזית היא לקבוע מהו המוצא המקורי שממנו האדם הגיע לאורך אירועי העבר ואירועי ההווה. היא מתבססת על מונח הגזע, ומכוונת למצוא לא רק את מוצאו אלא להסביר על פי המוצא את האירועים כיום, כלומר בהיסטוריה העכשווית ובהווה ממש.

התפתחות הרעיון מבחינה מדעית

חלוקה או סיווג של בני אדם שונים לקבוצות על פי מאפיינים מסוימים הייתה מאז ומתמיד. עם זאת הייחוס הראשון למושג "גזע" אינו ידוע אך מיוחס למספר מדענים ופילוסופים מסוף המאה ה-17 שניסו לארגן את המידע בשונה אודות המראה האנושי של קבוצות שונות בעולם כאופן מסודר. כך למשל פרנסואה ברניאר (François Bernier) סביר להניח היה המחבר של חיבור אנונימי שמתוארך לשנת 1684. חיבור זה (אשר האקדמיה סוברת כיום כי הוא היה הכותב שלו) מתאר סוגים שונים של קבוצות בני האדם בעולם, כארבע או חמש במספר. בכל מקרה מחבר המאמר לא קבע בשטח שמות מדעיים לגזעים השונים אך ניתן לשייך אותם לקבוצות אוכלוסין שונות בעולם (סביר להניח שלאירופאים, אוריינטלים, אפריקנים ולאפים (סאמים). נוסף לשני גזעים נוספים והם הגזע האינדיאני וקויקוי. הרשימה עצמה בעלת חשיבות פחותה יותר לעומת רשימות אחרות הבאות בתור אך היא ידועה בגלל השימוש בפעם הראשונה במונח "גזע". עם זאת חשוב לציין כי בתקופתו של ברניאר ההבדל המינוחי בין גזע אדם לבין מין של חיה בטבע היה מאוד קרוב. הרעיון היה פשוט חלוקה של האדם על פי חלוקת המינים בטבע. נוסף על כך אפשר לזהות כי באותה התקופה אף הוגים כמו גוטפריד וילהלם לייבניץ אשר הגיב למאמר הנידון תפש כי החלוקה אפשרית של בני אדם לגזעים אך לא בהכרח משליכה על אופיים על צורת התנהגותם (טמפרמנט). הוא אף טען שלמרות השוני בין קבוצות האוכלוסין אשר הוא רואה אין סיבה שלא ישתייכו לגזע אחד כולם. אפשר לראות זאת בתגובתו הכתובה על המאמר:

אני זוכר שקראתי במקום כלשהו, אבל אני לא מצליח למקם את הקטע שנית, שחוקר ארצות מסוים חילק את בני האנוש לשבטים מסוימים, גזעים או מעמדות. הוא נתן גזע ספציפי ולסמואידים (Samoyedic peoples), אחר לסינים ושכניהם, אחד לניאגרואידים (Negros), ואחד נוסף ל-caffers, או הקויקוים. נוסף על כך באמריקה ישנו הבדל מפליא בין Gablis, או Carbis שהם מאוד אמיצים בהחלט ומלאי מוטיבציה לבין אנשי פראגווי, שנראים ילדותיים או טירונים לכל משך חייהם. זה לא מונע מכל בני האדם אשר מאכלסים את כדור הארץ מלהיות אותו הגזע, אשר משתנים מטמפרמנטים שונים, בדיוק כמו שחיות וצמחים משנים את טבעם ומשתפרים או מתנוונים.

— Robert Bernasconi, Race, Blackwell Publishers Ltd

התפתחות הרעיון מבחינה חברתית

לאחר מלחמת העולם הראשונה

מאז סיום מלחמת העולם הראשונה ב-1918, החלו תנועות לאומניות לקום בקולוניות שמעבר לים. כך למשל, בסין קמה תנועת הארבעה במאי, וכך בתוניסיה קמה מפלגת הדסטור (Destour Party), תנועות אלה שאפו לעצמאות. אפשר לראות זאת גם בקונגרס הפאן-אפריקאי הראשון שהיה בפריז אותה התקופה. באינדונזיה היה שיא בשאיפות הלאומניות כאשר ב-1919 הכילה התנועה לעצמאות לאינדונזיה 2.5 מיליון איש אשר תומכים בעצמאות מהולנד. קיימת טענה כי אף בתקופה זאת הייתה החלוקה לגזעים משמעותית בחברה, כאשר מעט היו המצביעים אשר תמכו בהצעתה של האימפריה היפנית בזמן חוזה ורסאי להכניס קטע המדבר על שוויון בין גזעי האדם באמנת חבר הלאומים.

אנתרופולוגיה פיזית שלפני העת המודרנית

תורת הגזע במובנה הכללי מבוססת על כך שיש הבדל בין בני אדם, בין אחד לשני, על סמך מאפיינים כלשהם. המאפיינים יכולים להיות מראה (דוגמת צבע עור או צבע עיניים) או למשל כל דבר שלא ניתן לראות אך עדיין להסיק על האדם האחר (דוגמת שפה או אינטליגנציה). ידוע כי אף בתרבויות קדומות ביותר, דוגמת מצרים העתיקה, הייתה ההפרדה הגזעית קיימת.

במצרים העתיקה

ידוע כי למשל תושבי נוביה, אשר בדרך כלל תוארו כבעלי עור כהה יותר מזה של המצרים תוארו כמצביאי צבא משובחים וקשתים מעולים, מאפיינים שהקנו להם המצרים בגלל מוצאם ומראם.

ביוון העתיקה

אריסטו עם זאת הבדיל בין בני אדם על פי שפתם וקישר את תכונותיהם של בני האדם למיקומם הגאוגרפי. כך למשל הסביר אריסטו כי בני הצפון, בגלל מיקומם הגאוגרפי בו הם חיים, נתונים לרוח נפשית חזקה מאוד אשר טמונה בתוכם. עם זאת האמין אריסטו כי רוח זאת לא הייתה מלווה באינטליגנציה גבוהה מפני שעל פיו היא קושרה למקומות חמים. כך למשל לתושבי הדרום, שהם נכללו גם האסייתים קושרה אינטליגנציה גבוהה, בגלל חום האקלים בהם הם חיים אך היו בעלי מחסור ברוח הנפשית החזקה שהייתה לבני הצפון לסירוגין. אריסטו האמין כי בגלל היעדר רוח נפשית זאת האסייתים הם אומנם משכילים אך עם זאת נתונים לעבדות ולהכנעה עקב היותם חסרי אותה רוח. על פי זאת האמין אריסטו כי היוונים, אשר חיים במרכז העולם על פי תפישתם בתקופה זו, מקבלים גם את האינטליגנציה מהדרום אבל גם את הרוח הנפשית העוצמתית מהצפון.

בתקופת הנאורות

דיוקן של ג'ון לוק

ג'ון לוק

השקפתו של ג'ון לוק על הפרדה גזעית אינה ברורה דיה כדי לקבוע האם תמך או התנגד לשימוש במונח גזע לחלוקה של בני אדם ושונים לקבוצות או תמך בה. בספרו של לוק "המסה השנייה של הממשל" (Second Treatise of Government) מצוין בפרק הראשון טיעונים כנגד טענות שהועלו לתמיכה בשלטון האבסולוטי שהובלו בעיקר על ידי סר רוברט פילמר בספרו "פטריארכה" (Patriarcha). הוא האמין כי ישנן זכויות טבעיות, כלומר זכויות שמוענקות לכל אדם ואדם מעצם היותו אדם-כמו למשל הזכות לחיים, חירות, רכוש ואף בריאות. לוק האמין במצב כי האדם הוא זה המוקנות לו זכויות אלו איך אינן מוקנות מי שאינו אדם למשל. הוא האמין כי רק לאדם רציונלי תהיה את הזכות בהחזקת זכויות אלה אך לחיה לא. את הלא-אדם ניתן להרוג או לשעבד מבלי לפגוע במוסר. כל אדם אשר יתנהג בצורה, כך על פי לוק, ומנסה לפגוע בשלומו של האדם האחר מוריד עצמו ממצב של אדם רציונלי למצב של חיה שמאידך נחשבת על פיו ללא רציונלית-דבר שמוריד אף את הזכויות המגיעות לה. התאוריה של לוק לא הבדילה אומנם בין בני אדם על פי מאפיינים מסוימים אך הבדילה בראש ובראשונה בין האדם לחיה לא על סמך המבנה הפיזי אלא על סמך ההתנהגות. לוק האמין כי במצב זה עבדות היא מצודקת. בפרק הרביעי בספרו יש התייחסות לעבדות בצורה מפורשת הרבה יותר. הוא מבהיר כי עבדות מותרת אך ורק אם פורצת מלחמה לא מוצדקת כנגד קורבן תמים, במצב זה אם וכאשר הקורבן מנצח במלחמה אז הוא יכול להרוג או לשעבד את התוקף. לוק הציג אף וטען כי המלחמה לא נגמרת אלא ממשיכה גם כאשר הנתקף ניצח וגם כאשר המפסיד משועבד ובכך יש הצדקה להמשכיות השיעבוד ובכך היא גם נכונה מבחינה מוסרית. נראה כי ג'ון לוק בחלקו שלו הצדיק עבדות במקרים מסוימים אך יותר מכך הצדיק גם הבדלה גזעית בין בני אדם פיזיים אך על פיו החלוקה הייתה בן האדם ובין הלא-אדם.

יוהאן פרידריך בלומבאך

אנתרופולוג חשוב של אותה התקופה היה בהחלט בלומבאך אשר הציע קיום של גזע חדש והוא הגזע המלאי (Malay). הוא אף טען כי צבע העור נובע מהאקלים ובכך הסביר מדוע בני אדם לבנים מקורם בדרך כלל בארצות קרות ומדוע בני אדם בעלי צבע עור שחור בדרך כלל מקורם במדינות עם אקלים חם הרבה יותר. הוא אף הציג כי בדרך כלל אף אברי המין של בני אדם לבנים נוטים להיות בעלי עור כהה יותר בשאר ליחס הגוף. הוא אף הציג בחיבוריו כי בחורף בדרך כלל צבע העור נהיה לבהיר יותר ובקיץ, בעד חשיפה לשמש הוא נהיה לכהה יותר. הוא גם נטה לקשר לקבוצות אוכלוסין שונות ייחוד כלשהו שבהן הן מתאפיינות. כך למשל הוא ראה בשווייצרים בעלי הבעת פנים ספציפית בעוד שבטורקים ראה גבריים ואף רציניים. באנשי הצפון ראה בעלי מראה תמים וביהודים אמר כי הם בעלי סוג עיניים ייחודי אשר לא חש חיבה כלל אליו. הוא סיווג בשנת 1781 גם הלאפים כאירופאים (באותה שנה גם הגדיר את הגזע המלאי אך עדיין לא את האירופאים כקווקאזיים אשר אותם הגדיר בשנת 1795). הוא ראה בצבע העור הלבן כיפה ביותר מכולם. עם זאת תחילה הוא הציג בכתביו רק ארבעה גזעים ובשנת 1781 הוסיף בכתב חדש את הגזע המלאי שהיווה את הגזע החמישי.

במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20

ויליאם אדוארד בורגהרד דו בויז

דו בויז נחשף רבות למצב החברתי בקשר למושג הגזע בחברתו של אותם הימים. הוא היה חשוף לכך שבאותו הזמן תפישה אירופאית נפוצה הייתה כי הניאגרואיד (Negro) הוא לגזע נחות יותר מאשר הגזע הלבן. תפישה זאת הייתה נפוצה אותם הימים וקישרה תכונות מנטליות למראה חיצוני, במיוחד בהקשר של קיבולת המוח, משקל המוח ומדד הראש. הוא גם היה חשוף למוצאו שלו שהיה לאפרו-אמריקאי ולכן היו טענות אלו רלוונטיות במיוחד גם לגביו. דה בויז טען כי לפחות בשלב הנוכחי (של המדע באותה התקופה) אין יכולת לדעת אם יש השפעה למראה או למוצא בהקשרים מנטליים. עם זאת דעות אלה שהחזיק דה בויז היו זמניות בלבד מפני שבשלב מאוחר יותר בחייו הוא אכן קישר בין היסטוריה של קבוצות אוכלוסין לבין מאפייניהם הפיזיים. כך למשל הוא טען כי יש קשר בין האפרו-אמריקאים של ימיו לבין האפריקנים המקומיים כששתי קבוצות אלו נמצאות מבחינה היסטורית תחת דיכוי. הוא אף טען בספרו "החשכה של השחר" כי יש קשר היסטורי לא רק אצל האפריקנים אבל גם אצל קבוצות נוספות כמו האסייתים. הוא אף מבדיל בין שתי קבוצות, הילידים האפריקנים והילדים האסייתים על סמך מאפיינים פיזיים. השינוי שהיה לה דה בויז עבר ממצב התחלתי בו הוא האמין כי אין אפשרות או אמיתות למדע המתבסס על הפרדה גזעית של בני האדם לגישה שעל פיה אין באמת מפסיק ידע למדע כדי לענות על התשובה ומכך ייתכן שכן וייתכן שלא. בהתחלה נוסף לכל הוא סבר כי ההבדל בין האירופאים לבין האפריקנים הוא הבדל תרבותי ולא גזעי בעוד שמאוחר יותר השקפת עולם זו השתנתה (כך למשל הוא טען בפרק הראשון של החשכה של השחר כי לבני אפריקה יש תרומה לאנושות, זאת על סמך הבדלה תרבותית בין הקבוצות בעוד בהמשך יתייחס יותר אל מאפיינים פיזיים לאותה הקבוצה).

ארתור דה גובינו

ארתור דה גובינו היה הראשון לבצע פירוש היסטורי על סמך המושג "גזע" לסיווג בני אדם. בספרו "חיבורים על אי-השוויון של גזעי האנוש" (Essays on the Inequality of Humans Races) הוא היה מראשוני המציגים של המושג "הגזע הארי" לעולם. כאשר הוא הרקע לקביעת גזע זה מתבסס על הקשר השפתי שהיה בין החיתים, הפרסים, הרומאים והיוונים בעת העתיקה. הוא סבר כי "הגזע הצהוב" מאופיין במעין רצון אל עבר שגשוג חומרי וכי בני אדם בעלי צבע עור כהה היו לבעלי אינטליגנציה נמוכה בהתחשב בשאר הגזעים אבל היו לבעלי יכולות פיזיות ייחודיות שהתאפיינו בחידוד חושים טבעיים באופן משמעותי. הוא האמין גם כי האיפויונים של הגזע אינם תלויים בתנאים סביבתיים-כך למשל ראה ביהודים כנפרדים מהגזע הקווקזי, גזע שאופיין בהצלחות מרובות בדברים מרובים עם אינטליגנציה מרובה שהתבטאה גם באישים יהודים משכילים בהיסטוריה אך עם זאת גם בסוחרים טובים.

סטיוארט צ'מברלין

סטיוארט צ'מברלין נודע רבות בטענותיו על עליונות נורדית מבחינה גזעית והסביר כי אישים רבים מן העבר מקורם בגזע זה-רבים, וביניהם אף אותו האיש.

מדיסון גרנט

מדיסון גרנט היה לאחד מהחוקרים החשובים ביותר בתקופה זו, כאשר בספרו "חלוף הגזע הגדול" (The Passing of the Great Race) הוא מבסס עקרונות אנתרופולוגיים חשובים לאותה התקופה (אך שרבים מהם כיום אינם מקובלים יותר).

גרנט טען ש"כמות הדם הנורדי בכל אומה היא קנה-מידה נאמן למדי לכוחה במלחמה ולמקומה בציוויליזציה".

בנושא השפה סבר גרנט כי בעת שנכבשה טריטוריה מסוימת עשויה אוכלוסייתה מצד אחד לקבל את השפה של הכובש או מצד שני שיחליף הכובש את הרוב האתני במקום על ידי הגירה של תושבים ממדינת המוצא אל השטח הכבוש שיחלו להפיץ את שפתם המקורית.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

רשימת מושגים נבחרים

גזע גאוגרפי

גזע גאוגרפי הוא מקבץ קבוצות שונות החיות במיקום פחות או יותר זהה בעלות מכנה משותף. קבוצות אלו מובדלות ביניהן לבין קבוצות אחרות גם על פי סממנים גאוגרפיים, דוגמת הרים התוחמים אוכלוסיות שונות והממעיטים התערבבות שלהן. גזע גאוגרפי הוא מושג נפוץ ביותר עקב היותו מופיע בחלוקות של מדענים היסטוריים כמו בלומבאך או קארולוס ליניאוס (ואף של מודרניים יותר דוגמת רוברט בוייד).

היברידיזציה

היברידיזציה היא התערבבות בין גזעים שונים או קבוצות אוכלוסין שונות (גם במקרים של מיקרו-גזעים, בין גזעים מקומיים וגזעים גאוגרפים). היברידיזציה מובילה להעברת תכונות תורשתיות משני הצדדים, ובכך משפיעה על התהליך האבולוציוני, ואף יכולה להצמיח בחלוף הזמן גזעים חדשים.

הגירה והברירה הטבעית

הגירה

התערבבות האוכלוסייה נוצרת פעמים רבות על ידי הגירה ואין אף אוכלוסייה בעולם אשר נמצאת או נמצאה בשלב בהיסטוריה בבידוד מוחלט ללא אף קשר לעולם החיצון. ולגזעים אחרים. מאידך, ההגירה הייתה אחד הגורמים העיקריים לשינויים של גזעים במהלך ההיסטוריה. השינויים עצמם באים בעקבות אותה הגירה, ובכך גם מתבצעים שינויים ונוצרים גנים חדשים.

הברירה הטבעית

הברירה הטבעית היא גורם חשוב נוסף בהליך ההשתנות של סטטוס הגזעים בעולם. היא למעשה מציגה כי על ידי התאמה מוגברת לסביבה יעלו הסיכויים של מין או גזע לשרוד. נוסף על כך היא סוברת כי כל שינוי שיש בין גזע אחד לאחר סביר להניח שלפחות בשלב אחד בהיסטוריה היה יתרון על האחר, כל זאת כי הרי המין שרד עד לימנו והרי סביר להניח כי יש סיבה הגיונית לכך.

על אנתרופולוגיה פיזית והאבולוציה

תחילה בחקר האנתרופולוגי הפיזית פעמים רבות נחשב גזע האדם למונח קבוע וטבעי. התייחסות זאת למעשה הגדירה אותו כקבוע לאורך זמן ארוך בהיסטוריה כל עוד לא הייתה התערבבות בין שני גזעים שונים. כלומר מונחים כמו צבע עור למשל לוקחים את מקורותיהם מן תקופות קדומות ולא מתאימים את עצמם לאורך זמן על פי השפעות סביבתיות עליהם. לצורך דוגמה, אדם בעל צבע עור כהה למשל על פי התפישה הקודמת, היו אבותיו גם בעלי צבע עור כהה כל עוד לא התערבבו עם גזעים אחרים, כלומר צבע העור שלהם הוא לא דבר שהוקנה להם על ידי הסביבה אלא דבר שבא באופן תורשתי בלבד.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנתרופולוגיה פיזית בוויקישיתוף

• אנתרופולוגיה פיזית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אנתרופולוגיה פיסית, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38964347אנתרופולוגיה פיזית