ארמון ורסאי
 | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 2, 6 | |
| מדינה |
 צרפת |
|---|---|
.jpg)  | |
ארמון ורסאי (בצרפתית: Château de Versailles) היה ארמונם העיקרי של מלכי צרפת בשלהי המאה ה-17 ובמאה ה-18, שנמצא בוורסאי, צרפת.
היסטוריה
תחילת הנוכחות המלכותית בורסאי החלה עוד בתקופתו של לואי ה-13 מלך צרפת, אשר בנה במקום בקתת צייד בשנת 1624.
בשנת 1660, לואי ה-14 חיפש מקום להתגורר בו מחוץ לפריז ההומה, אך העדיף מקום לא רחוק מהבירה. לואי ה-14 החליט להרחיב את הבקתה ולהפוך אותה לארמון. בשנת 1661 פנה לארכיטקט לואי לה וו (Louis Le Vau) שהרחיב את הטירה בין השנים 1661 - 1668. בשנת 1678 מונה ז'ול הארדוון מאנסאר על העבודות, ותחת פיקוחו נבנו הקפלה המלכותית. ב-6 במאי 1682 עבר לואי ה-14 להתגורר בטירה. עבודות הבנייה בטירה הושלמו בשנת 1688, ברשות לואי לה וו, מעצב הפנים שארל לה ברון (Charles Le Brun) ומתכנן הגנים אנדרה לה נוטרה (Andre Le Notre) וסגנון האמנות ששלט בארמון היה הבארוק, אך לא לאורך זמן. בסוף המאה ה-17, על אף שלואי ה-14 היה חולה וזקן וקופתו הייתה דלילה כתוצאה מביזבוזיו הראוותנים להאדרת שמו וממלחמות, הוא החליט לשנות את סגנון הארמון ולחדשו. ארמון ורסאי סבל מדעיכה זמנית והאצולה שחויבה לגור בארמון וסביבתו התעייפה מאורח החיים הנוקשה והטקסי. ב-1698 זימן לואי את האדריכל שלו ז'ול הרדווי מנסאר (Jules Hardouin Mansart) ובפנים זועפות אמר לו שהעיצוב שהכין לגן החיות בוורסאי (Menagerie) לא לרוחו "הנושאים רציניים מידי...צריכה להיות רוח נעורים בעיצובים האלה". הרצון לשינוי גרם לו למנות ב-1699 את החרט פייר לפאטור (Pierre Lepautre) לתפקיד של צייר המבנים המלכותי (Dessinateur des Batiments Du Roi). באותה שנה ביקש לואי ה-14 מלאפטור לעצב דקורציה לחדרים בגן החיות (Chateau de la Menagerie) במרלי, לאפטור תיכנן את עיצוב הפנים של מספר חדרים. המלך התרשם ושכר את לאפטור לחדש את ארמון ורסאי ולהפוך אותו לפאר היצירה של סגנון הרוקוקו.
תוספות לארמון ורסאי נבנו מאוחר יותר: לואי ה-14 הורה על בניית הטריאנון הגדול, בית אחוזה נפרד לו ולפילגשיו, לואי ה-15 הורה על בניית הטריאנון הקטן, שאף הוא שימש אחוזה לפילגש המלך, והתוספת האחרונה נעשתה על ידי לואי ה-16, שהוסיף בגני ורסאי מספר בתים כפריים קטנים, הידועים בשם "הכפר הקטן" או "כפר המלכה" (Petit hameau), ששימשו את מארי אנטואנט ליצירת חיי כפר שלווים עבורה ועבור פמלייתה לצד ארמון ורסאי המפואר.
משמעות פוליטית
ארמון ורסאי לא נבנה על מנת לשמש רק כמקום מגורים למשפחה המלכותית. לואי ה-14 בנה את הארמון כחלק מתוכניתו להפוך להיות מרכז מלכות ושלטון צרפתי, להשיב את הכח הפוליטי למלך במקום לאצולה, ולהפוך את צרפת למרכז תרבותי רב עוצמה, שיעורר הערצה, הערכה וחשש ויהפוך להיות מודל לחיקוי בכל אירופה.
על מנת לעשות זאת הוא בחר את מיקום הארמון בקפידה, מחוץ לפריז אך לא מרוחק מדי ממנה, על מנת לגרום לאצילי הממלכה לעלות לרגל אל משכן המלך. במקום לחיות בקרבם בפריז, בארמון הלובר שהיה משכן המלכים עד אז ובכך להיות חלק מחייהם בפריז, הוא הכריח את אצולת המדינה לנטוש את בתיהם, עסקיהם ושעשועיהם ולהפוך להיות קהל האורחים של המלך - אם ברצונם לזכות בחסדיו.
המטרה הושגה, ובעת מלכותו של לואי ה-14 היווה הארמון את מרכז האדמיניסטרציה והשלטון של צרפת. החדר המרכזי בארמון - "חדר השינה של המלך" ("Chambre du Roi"), היווה למעשה מרכז השלטון של צרפת, והמקום בו הוחלט על כל הפעולות השלטוניות. כל האצילים של צרפת נהגו להגיע לורסאי ולהשתכן בה, על מנת להיות קרובים אל חצר המלוכה, לקבל ממנה טובות הנאה ולהשפיע עליה. ריכוזיות זו היוותה הבסיס לריכוזיותו של השלטון הצרפתי בידי המלך, והשליטה הקרובה של המלך באציליו בהיותם בארמון איפשרה לו למנוע מהאצילים להתנגד למגמות הריכוזיות.
כמו כן, לואי ה-14 קבע את מהלך החיים בוורסאי בקפידה, ושיגרת היום הייתה מלאה לעייפה בטקסים, בגינונים, בהחלפת תלבושות, סעודות ומחוות שונות הסובבים סביב המלך. אצילי הממלכה שהשתכנו בוורסאי בילו את זמנם בשעשועים המועדפים על המלך, מסיבות, נשפים, ארוחות, קונצרטים ובעיקר עסקו ברכילות ובהוללות.
מבקרים רבים בארמון ורסאי נדהמים מגודלו ופארו של הארמון (אשר כיום, לאחר שנמכרו מרבית רהיטיו המקוריים, אינו מפואר כפי שהיה עת התגוררה בו משפחת המלוכה). מבקרים אלה תוהים אם ההשקעה הגדולה בארמון אכן הייתה כדאית, אולם השפעת הארמון ועושרו הייתה גדולה והקיפה לא רק את צרפת אלא את כל אירופה. לואי כונה "מלך השמש" בגין השימוש העצום בזהב ובעיטורים בעיצוב ארמון ורסאי.
בניית הארמון, אחזקתו ושימושו לכל אצילי הממלכה כילתה חלק נכבד מתקציבה של צרפת, וישנם היסטוריונים רבים שהעלו את בניית הארמון ועלויות אחזקתו כאחת הסיבות לפרוץ המהפכה הצרפתית.
עלויות תחזוקה
בשל גודלו של הארמון, אחזקתו הייתה יקרה מאוד. היו היסטוריונים שהעריכו כי עלות האחזקה של הארמון וכן סיפוק צורכיהם של כל הגרים בו, המשפחה המלכותית, היוו כ-25% מכלל ההכנסה השנתית של צרפת, אולם היסטוריונים בעת האחרונה חושבים כי הערכה זו היא מוגזמת, וכי העלות בפועל הייתה רק כ-6% מכלל הכנסות המדינה.
יתרונות מקיומו של הארמון
ארמון ורסאי הפך את לואי ה-14 למלך העוצמתי ביותר בכל אירופה ומושא לקנאת כל מלכי אירופה, אשר ניסו ליצור העתקים של ארמון ורסאי בארמונם. ביריבות בין מדינות אירופה והתנגשויות הצבאות ביניהם כוחו של לואי ה-14 עלה בעקבות הקמת ארמון ורסאי, שסימל את עושרו וכוחו.
בכל הקשור למלחמות הפנים בין המלוכה לאצולה, ארמון ורסאי הפך את אצולת צרפת לכנועים ומחפשים את קרבת המלך, שבעבורה עזבו את שעשועי פריז והפכו את ורסאי למרכז התרבותי של צרפת. הדבר איפשר יצירת שלטון ריכוזי אחד בידי המלך תוך החלשת האצולה בפרובינציות. שלטון ריכוזי זה אפשר, שנים מאוחר יותר, את הקמת האדמיניסטרציה הריכוזית של צרפת המודרנית.
לארמון הייתה השפעה רבה הן על הארכיטקטורה, הן על עיצוב הפנים והן על האומנות בצרפת בפרט ובאירופה בכלל. השפעת הארמון ניכרת בכל רחבי אירופה. הארמון נבנה בחלון ראווה של יכולות צרפת בתחומי הארכיטקטורה, העיצוב והאומנות, וגרמו לגל של הערצה וחיקויים בכל אירופה.
אתרים בעלי חשיבות בארמון
אולם המראות
אולם המראות (בצרפתית: Galerie des Glaces) הוא האולם הגדול בארמון, ונחשב לאחד האולמות היפים בו.
הקמת האולם החלה בשנת 1678 עת הפך הארמון למגורים הרשמיים של לואי ה-14, והושלמה בשנת 1684.
לאחר החתימה על הסכמי ניימכן בשנת 1678 הורה לואי ה-14 למעצב ואדריכל שארל לה ברון לצייר את המעשים הגדולים של ממשלתו על תקרת האולם. 30 תמונות צוירו על התיקרה בהם מתואר המלך כקיסר רומאי המנצח על מדינות אירופה האחרות.
האולם היה מקום התרחשותם של מספר אירועים היסטוריים. כך, בשנת 1871, ב-18 בינואר, הוכרז באולם על הקמת האימפריה הגרמנית, לאחר הפסדה של צרפת במלחמת צרפת פרוסיה. באותו אולם אף חתמה גרמניה על הסכם ורסאי המסיים את מלחמת העולם הראשונה.
האולם ממוקם בקומה הראשונה של הבניין, ומצויות בו 578 מראות. אורכו 73 מטרים ורוחבו 10.5 מטרים. גובה האולם 12.3 מטרים. האולם ממוקם בין "אולם המלחמה" (בצרפתית: salon de la Guerre ) בצפון, לבין "אולם השלום" (בצרפתית: salon de la Paix) הנמצא מדרום לאולם המראות. בשנת 2007 עבר האולם שיקום ואחזקה מדוקדקת בעלות של כעשרה מיליון אירו, על מנת לשמר את יופיו ואת חשיבותו ההיסטורית.
הגנים
ערך מורחב – גני ארמון ורסאי
גני ורסאי הם הדוגמה הקלאסית ביותר לסגנון הגן הצרפתי. הגנים אשר תוכננו על ידי אנדרה לה-נוטרה פרוסים על פני מאות מטרים המטופחים ברובם בצמחייה, שבילים, תעלות מים ומזרקות. בדומה לשאר הארמון הגנים משקפים תפישה תרבותית שאיפיינה את האריסטוקרטיה הצרפתית של עליונות האדם על הטבע וניצחון השכלתנות. על אף גודלם, הגנים מאופיינים בצירים ישרים וסימטריים, חלוקה גאומטרית מאד של השטח, וצורות גיזום וטיפוח מיוחדות של הצמחייה השומרות עלייה ישרה. על אף שתחזוקת הגנים יקרה מאוד, הגנים מהווים אטרקציה תיירותית חשובה מאד בצרפת וטיפוחם ממשיך גם היום.
שימושים בארמון בעיתות מלחמה
לאחר ההפסד של צרפת במלחמת פרוסיה צרפת הפכה הטירה למפקדת הצבא הגרמני, ושימשה בתפקיד זה בין ה-5 באוקטובר 1870 ועד ה-13 במרץ 1871. ב-18 בינואר 1871 הוכרז בארמון על הקמת האימפריה הגרמנית.
הארמון כמוזיאון
הארמון שימש את המשפחה המלכותית עד המהפכה הצרפתית. במהלכה, הגיעו ההתקוממויות כנגד המלוכה עד לארמון והגיעו לשיא כאשר נעשה ניסיון לרצוח את המלכה, מארי אנטואנט במיטתה. הפולשים רצחו את השומרים והיו מצליחים במזימתם להרוג את המלכה אילמלא שמעה את השאון וברחה דרך דלת סודית לצד מיטתה שהובילה במסדרונות נסתרים עד לחדר השינה של המלך. לאחר מכן הוכרחו המלך, המלכה וילדיהם לנטוש את הארמון ולעבור לגור בפריז, בארמון טווילרי.
לאחר סילוק המלך והמלכה מארמונם החלה ביזה של חפצי הערך, הרהיטים ויצירות האומנות שהיו בארמון. קישוטי הארמון ועיטוריו החלו להמכר בסדרה של מכירות פומביות במטרה לממן את צבא צרפת מפני המתקפה של מדינות אירופה, אך גם מתוך כוונה שלא יוותר כל ארמון אליו יוכל לשוב מלך בעתיד. הרס שיטתי זה אכן עבד, ונפוליאון לא ישן ולו לילה אחד בארמון לאחר הכתרתו לקיסר.
על אף כל זאת, הצליחו יצירות אמנות רבות להישמר ולהגיע עד ימינו, בכך שהועברו למשמורת מוזיאון הלובר בפריז, הספרים הועברו לספריה הלאומית של צרפת והשעונים וחפצי המדע שהיו באוסף לואי ה-16 הועברו לבית הספר לאומנות ומדע (École des Arts et Métiers). על אף ההרס במהלך המהפכה נותר הארמון אחד הארמונות המפוארים באירופה.
הארמון נותר ללא שימוש גם לאחר השבת המלוכה, ובשנת 1830, המלך לואי פיליפ הכריז על הארמון כמוזיאון, אולם דבר זה לא מנע ממכירת חלק מהרהיטים במכירות פומביות בלונדון.
רק בשנות ה-60 של המאה ה-20 הצליחו להשיב חלק מהריהוט לארמון. ריהוט זה נאסף מאוספים פרטיים, שגרירויות ומשרדי ממשלה של צרפת. כיום ניתן לראות רהיטים אלה בחדרים המרוהטים מחדש של הארמון. חלק מהריהוט שלא נמצא, כגון המצעים של המיטות המלכותיות, שוחזר.
חיקויים של הארמון
לאחר שנבנה ארמון ורסאי על ידי לואי ה-14, הפכה ורסאי למקור של קינאה והערצה מצד בתי מלוכה אחרים. גני ורסאי הפכו מקור לחיקוי בכל מדינות אירופה, הן על ידי בתי המלוכה והן על ידי אליטות אחרות.
בגרמניה נבנו גנים רבים המחקים את גני ורסאי:
- בבון;
- שלוס אגוסטוסבורג (Schloss Augustusburg) עבור הארכיבישוף של קלן;
- מנהיים;
- ארמון לובוויגסבורג (Lubwigsburg);
- קארלסרוהה;
- גני הארמון החדש בפוטסדם;
- ארמון סנסוסי בפוטסדם
- ארמון שארלוטנברג (Charlottenburg) בברלין;
- הרנהאוזן (Herrenhausen) בהנובר;
- שלוס שלייסהיים (Neues Schloss Schleißheim ) במינכן;
- וארמון וירצבורג (Würzburg)
אחד החיקויים המדויקים ביותר של גני ורסאי, הם הגנים בוילהלמסהוהה (Wilhelmshöhe), שנבנו בשנת 1786 על ידי ווילהלם ה-9.
גני ארמון שנברון (Schönbrunn) בווינה, אוסטריה וכן גני דרוטנינגהולם בסטוקהולם, נבנו על פי גני ורסאי.
באיטליה, הוקמו גנים בקאזרטה ליד נאפולי, על ידי לואיג'י ואנויטלי בשנת 1752 המחכרים את גני ורסאי, וכן בקולרנו וסטופניגי על יד טורינו נבנו גנים דומים.
באנגליה תיכנן המלך צ'ארלס השני לבנות בוינצ'סטר ארמון הדומה לורסאי, אולם תכנון זה לא בוצע מעולם. ארמון בלנהיים שנבנה עבור הדוכס ממלבורו הוא החיקוי האנגלי הקרוב ביותר לגני ורסאי.
הצאר פיוטר הגדול הורה על בניית פטרהוף בסנקט פטרבורג כחיקוי לגני ורסאי.
לודוויג השני הורה על בניית העתק זהה לגני ורסאי בהרנכימזה. אמנם המימון הסתיים בטרם הסתיימה הבנייה, אולם נבנו המבנה המרכזי, לרבות העתק של אולם המראות, והגנים.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ארמון ורסאי (באנגלית)- הסיפור של ורסאי מאת פרנסיס לורינג פיין - ספר מתוך פרויקט גוטנברג
