גשר סן בנזה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גשר סן בנזה
גשר אביניון וארמון האפיפיור
גשר אביניון וארמון האפיפיור
גשר אביניון וארמון האפיפיור
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1995, לפי קריטריונים 1, 2, 4
חלק מתוך המרכז ההיסטורי של אביניון: ארמון האפיפיורים, האספה האפיסקופלית וגשר אביניון
הגשר לפני 1660
הגשר לפני 1660

מפת אביניון והגשר בצידה הצפוני
מפת אביניון והגשר בצידה הצפוני
חיבורו של הגשר אל ביצורי העיר על הגדה הדרומית של הרון
קפלת בנזה על הגשר

גשר סן בנזה (צרפתית Pont Saint-Bénezet) הוא גשר בעיר אביניון בפרובאנס שבדרום צרפת, הקרוי על שמו של בנזה בונה הגשרים והידוע גם כ"גשר אביניון". במקור גישר הגשר על נהר הרון והוליך צפונה מאביניון לעיר השכנה וילנב לז אביניון (Villeneuve-lès-Avignon), אך הוא נהרס במהלך שיטפון שסחף חלקים גדולים ממנו ב-1669. הגשר ממנו שרדו ארבע קשתות בלבד, מוכרז מאז שנת 1995, יחד עם ארמון האפיפיורים ומספר מבנים נוספים באביניון, כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה

במקום ניצב גשר עץ קדום, ייתכן שכבר בתקופה הרומית[1], וקורותיו שימשו מאוחר יותר להקמת גשר עץ חדש שבנייתו החלה ב-1171 והסתיימה ב-1185[2]. בחודש ינואר 1186 נחקקו חוקים שהסדירו את עלות המעבר על הגשר, אך הוא נהרס כמעט לחלוטין על ידי לואי השמיני לאחר מצור ששם על העיר ב-1226.

הגשר הוקם מחדש מאבן ובסגנון גותי על ידי אחווה שמנתה 24 בני אדם (Oeuvre du pont), ואלה גייסו כספים להקמתו ועשו שימוש במיסי המעבר שגבו תמורת השימוש בו. אורכו של הגשר עמד על כ-900 מטר והיו בו 22 קשתות אבן שאורך כל אחת מהן נע בין 30.8 ל-33.5 מטר[3]. רוחבו של הגשר נע בין שניים לחמישה מטרים והוא גישר על שני יובליו של הנהר שביניהם חוצץ האי ברטלאס (Ile de Barthelasse). לגשר נודעה חשיבות רבה בתקופת אפיפיורות אביניון במאה ה-14, והוא רוצף ב-1377[4]. גשר סן בנזה היה אותה עת הגשר הקבוע היחיד בין ליון בצפון והים התיכון בדרום, וככזה נודעה לו חשיבות אסטרטגית. בשני קצותיו הוקמו עמדות שמירה ובצידו הדרומי שבאביניון הוקם במאה ה-14 מבנה שער גדול. עם זאת, הגשר סבל באופן תדיר משיטפונות בנהר, וחלקים ממנו שבו ונהרסו. הוא שב ונבנה מחדש עד שלאחר שיטפון קשה במיוחד שסחף את כל הגשר כמעט ב-1669, לא שופץ עוד[5]. חלקיו הנותרים של הגשר התדרדרו ונהרסו, וכיום נותרו ממנו רק ארבע הקשתות הדרומיות סמוך לגדה השמאלית של הרון.

הגשר נודע בין היתר בזכות שיר העם "על גשר אביניון" (Sur le pont d'Avignon) שמקורו במאה ה-15. השיר מורכב מאינספור בתים, שרק השורה החמישית משתנה בהם.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גשר סן בנזה בוויקישיתוף

הערות שוליים

מבט לכיוון מזרח: הר ונטו ברקע, ארמון האפיפיורים מימין וגשר סן בנזה משמאל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31891120גשר סן בנזה