קישלה
קישלֶה (מטורקית: kışla, כלומר - "מקלט לחורף", מ kış "חורף") הוא כינוי לבית המעצר שהוקם בעיר העתיקה בירושלים בתקופה העות'מאנית. המבנה שוכן בצמוד למגדל דוד מדרום, בשולי הרובע הארמני, ומשמש כיום את מטה מרחב דוד של מחוז ירושלים של משטרת ישראל.
המבנה
הקישלה הוא מבנה רבוע בעל חצר גדולה וקטוּרה (לא מקוּרָה), הדומה במתכונתו לחאן. הוא בנוי שתי קומות, כאשר הקומה התחתונה גבוהה בהרבה ביחס לשנייה. צדו המערבי נסמך אל החומה העות'מאנית; צדו הצפוני פונה לכיוון חפיר המצודה; צדו המזרחי פונה אל העיר העתיקה, וצדו הדרומי פונה אל פרברי הרובע הארמני. הכניסה אל המבנה מצפון דרך שער מסוגנן.
היסטוריה
ה הוקם במחצית הראשונה של המאה ה-19 על ידי שליט מצרים מוחמד עלי ובנו אבראהים פאשא כארמון קיץ. המיקום בסמוך למצודה לפנים מן החומה לא היה מקרי, שכן המבנה הוקם באותן עשר שנים בהן מרדו מוחמד עלי ובנו בשלטון המרכזי באיסטנבול, וביקשו להבטיח את שלומם.
משמעות השם
לאחר נפילת שלטונם של מוחמד עלי ובנו, שימש המבנה את הצבא העות'מאני למגורי חיילים עבור שומרי העיר. משמעות השם בטורקית היא אפוא "קסרקטין", וצורת הגייתו היא קישְלָה (במלרע). ותיקי ירושלים טוענים כי במהלך הפרות סדר והפגנות היו החיילים צועקים אל הקהל המתגודד: "קישְלָה! קישְלָה!", כאומרים: "התפזרו מיד, לפני שניקח אתכם לבית המעצר" ומזה נולדה המילה "קישטה!"
יש הטוענים כי המילה ״קישלה״ באה מן המילה בארמית של יהודי כורדיסטן ״קשלה״ שפירושה בית ממשל (אשר היה מימי קדם המקום בו שכן בית המעצר).
המבנה עד ימינו
לאחר כיבוש העיר בידי הבריטים, נמשך השימוש בקישלה כבסיס צבאי וכרחבת המסדרים המרכזית בעיר העתיקה. על רחבה זו נערך, בין היתר, טקס השבעתם של הז'נדרמים המקומיים, שהמשיכו בשירותם תחת הממשל הצבאי הבריטי. בשנת 1921, לאחר הקמת משטרת המנדט, עבר מתחם הקישלה לרשותה. במשך כשנה פעל במקום בית הספר הראשון לשוטרים בארץ ישראל. במקביל הוצבה בו יחידת משטרה קטנה, שפעלה בעיר העתיקה. בתקופת המרד הערבי הגדול, בשנים 1939-1936, הוצבה בקישלה תזמורת המשטרה, אשר מילאה תפקיד מבצעי ופיקחה על הנעשה ברובע היהודי. במקביל נמשך השימוש בקישלה כבית כלא, אליו נוסף בשנות הארבעים גם בית מעצר לאסירי המחתרות היהודיות. בין היתר, נכלאו בקישלה עשרים מלוחמי הגדודים העבריים ובהם זאב ז'בוטינסקי, לאחר שהגנו על תושבי ירושלים במהלך התקפות הערבים עליהם באפריל 1920 (מאורעות תר"פ).[1]
לאחר כיבוש העיר העתיקה על ידי הלגיון הערבי במלחמת העצמאות, הוחזקו בקישלה הלוחמים היהודים שנשבו, עד שעברו למחנה שבויים בירדן. לאחר שביתת הנשק, המשיכו הירדנים להשתמש בקישלה כמתקן המשטרתי המרכזי בעיר העתיקה וכבית כלא. לאחר איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים, הוצבה בקישלה משטרת העיר העתיקה, בפיקודו של מפקח מרדכי ישראלי. בנוסף לשוטרים הישראלים, שירתו ביחידה גם שוטרים ירדנים לשעבר, שהתגייסו למשטרת ישראל. כיום, משתמשת משטרת ישראל בשלוש מצלעות המבנה ובחצר המתחם. בקישלה מוצבים מטה מרחב דוד, שבתחום אחריותו האזור הרגיש של העיר העתיקה, על מורכבותו הפוליטית, הדתית והדמוגרפית. כן פועלות מהמתחם יחידות נוספות, השייכות למרחב ולמחוז ירושלים (משטרה).
ממצאים ארכאולוגיים
הקישלה עומד במקום בו עמד ארמונו של המלך הורדוס בשלהי המאה הראשונה לפני הספירה. בראשית המאה ה-21 החל להיחפר המבנה המוארך הצמוד לחומה, ששימש בעיקר לחדרי מעצר. בחפירות נתגלו קירות מאסיביים, שזוהו באופן כמעט ודאי עם ארמונו של הורדוס, והיוו אישוש ראשון להנחה ההיסטורית[2].
לצד זאת נתגלתה במקום חומה מימי בית המקדש הראשון, המתוארכת לימי חזקיהו מלך יהודה[2].
קישורים חיצוניים
- מיכאל יעקובסון, מנהרת הזמן של ירושלים: 3,000 שנים נחשפו מתחת למגדל דוד, באתר Xnet, 17 באוקטובר 2013
- הקישלה באתר מוזיאון מגדל דוד
הערות שוליים
- ^ שלומי שטרית ואורי קוסובסקי, משטרת ישראל בשביל ישראל: מבני משטרה היסטוריים בארץ ישראל, 2013, עמ' 279-275
- ^ 2.0 2.1 דליה שחורי, "הארמון חולק לאולמות משתה עצומים... נפלאות היו התקרות", באתר הארץ, 2 בדצמבר 2001
| אתרי הרובע הארמני | ||
|---|---|---|
| רחובות ושערים | שער יפו • שער ציון • רחוב הפטריארכיה הארמנית • רחוב סנט ג'יימס • כיכר עומר אבן אל ח'טאב | |
| אתרים | מגדל דוד • המוזיאון הארמני • מוזיאון הדגמים של קונרד שיק • קישלה | |
| אתרים נוצריים | כנסיית המשיח • מנזר מרקוס ה"קדוש" • הפטריארכיה הארמנית של ירושלים • קתדרלת יעקב ה"קדוש" | |
| אתרים יהודיים | ישיבת ברכת התורה | |
37561270קישלה