רבי אריה זאב גורביץ
 | |
| לידה |
1906 תרס"ה וילקומיר ליטא (אז רוסיה) |
|---|---|
| פטירה |
20 באוקטובר 1982 (בגיל 76 בערך) ד' בחשוון תשמ"ג לונדון, הממלכה המאוחדת  |
| כינוי | רֶבּ לֵייבּ |
| מקום קבורה | ירושלים |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| תלמידיו | הרב אברהם זילביגר, הרב עמנואל יעקובוביץ. |
הרב אריה זאב גורביץ (מוכר בשם: רֶבּ לֵייבּ; ה'תרס"ו, 1906 - ד' בחשוון ה'תשמ"ג, 20 באוקטובר 1982) היה רב וראש ישיבה אנגלי-אורתודוקסי יליד ליטא. חתנו של רבי אליהו לופיאן, מחבר הספרים, ארזא דבי רב, ראשי שערים, מאורי שערים, כיהן במשך למעלה משלושים שנה כראש ישיבת גייטסהד.
ביוגרפיה
נולד בשם אריה זאב קושלבסקי בעיר מאלאט, אז באימפריה הרוסית וכיום בליטא. אביו, הרב משה אהרן קושלבסקי היה רב העיר, ואמו רייכל הייתה ממשפחת הגאון מווילנה. אחיו היה הרב אליהו קושלבסקי שלימים כיהן כרב וראש ישיבה בארצות הברית וכאב בית הדין הרבני בבאר שבע.
בגיל 13 עזב את בית הוריו, גנב את הגבול ונסע ללמוד בישיבת וילקומיר. אחרי שנה וחצי בווילקומיר נסע לווילנה בתקווה לפגוש שם את משפחתו שהגיעה להתגורר בעיר במהלך מלחמת העולם הראשונה, אך בהגיעו לעיר נודע לו שאביו נקרא למאלאט זמן קצר קודם בואו, ועזב את העיר. בווילנה פגש את בני ישיבת מיר שעשתה אז בווילנה בשל תנאי המלחמה, והחליט להצטרף לשורות תלמידי הישיבה. לאחר שנים בישיבה גברה המתיחות בין ליטא ופולין ונשקף חשש שיגורש מליטא בשל אזרחותו הפולנית, נסע לברנוביץ' והתאים לעצמו בעזרת בחור שהתמחה בכך דרכון ליטאי מזויף ובשל כך בחר בשם הנעורים של אמו גורביץ כשם המשפחה שילווה אותו מכאן ועד סוף חייו. כתשלום לבחור שזייף עבורו את הדרכון, ניאות להישאר בישיבת ברנוביץ שבה למד אותו בחור, כדי ללמוד עמו את ספר "קצות החושן" במשך שנה.
לאחר שמונה שנים בישיבת מיר נסע ללמוד אצל רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, "הרב מבריסק".
ב-1932 הגיע לפולין הרב אליהו לופיאן מראשי תנועת המוסר בדורו ששימש אז ראש ישיבת עץ חיים בלונדון, הוא נסע לביקור זה עם בתו הבכורה ליבה, בתקווה למצוא לה שידוך מתאים במרכזי התורה בפולין-ליטא. לפי המלצת ידידו, המשגיח בישיבת מיר, רבי ירוחם ליבוביץ, נסע לבריסק כדי להתרשם מ"לייב'ל מאלאטר", כפי שכונה גורביץ על שם עיר הולדתו. האב ובתו התרשמו עמוקות ובתנאי האירוסין נאמר כי ליבה תעזוב את לונדון ותבוא לפולין כדי לאפשר לבעלה הצעיר את המשך לימודיו. ואולם במהלך תקופת האירוסין, נפטרה אמה של ליבא, הרבנית שרה לאה לופיאן באנגליה. היא הייתה בפטירתה בת 49 והותירה את בעלה עם 13 יתומים. ליבא, הבת הבכורה, כתבה לארוסה כי אינה יכולה לעזוב את אביה במצב כזה וכי תבין לרוחו אם יבחר לוותר על השידוך. נבוך, נסע החתן לראדין אל החפץ חיים שהיה אז מבוגר מאד ובעל בריאות לקויה, החפץ חיים בחר שלא לענות ישירות וחזר על שורות מתפילת ברוך שאמר, בכללן "ברוך פודה ומציל". החתן הצעיר פירש זאת כהוראה להינשא לארוסתו ולעקור לשם כך לאנגליה למרות שייאלץ להפסיק את לימודיו בישיבות פולין לשם כך.
עם בואו ללונדון, החל להעביר שיעור קבוע בישיבת "עץ חיים" שחותנו עמד בראשה. אחד מתלמידיו בישיבה זו היה הרב עמנואל יעקובוביץ, ברון יעקובוביץ שקיבל ממנו סמיכה. לצד תפקידו בישיבה כיהן כרב בית הכנסת ברחוב גרדן באיסט אנד של לונדון.
ב-1948 כתב אליו גיסו, הרב אריה ליב לופיאן שלמד אז בכולל האברכים בגייטסהד בראשות הרב אליהו אליעזר דסלר, הוא הציע לו להצטרף לצוות הישיבה של גייטסהד שהתרחבה אז בעקבות כמה מחזורים גדולים מבני גל הפליטים שבא לאנגליה לאחר מלחמת העולם השנייה. מספר הבחורים עלה ל-120 וחלקם היו בוגרי ישיבות מזרח אירופה ונצרכו למרצים בעלי כושר למדני גבוה משנצרך עד כה עבור התלמידים ילידי אנגליה. הרב גורביץ נענה להזמנה, הצטרף לצוות והחל ללמד את בני השיעור (הכיתה) הגבוה. בתקופתו גדלה הישיבה ומספר תלמידיה הוכפל ושולש. ישיבת גייטסהד התעצבה כאחד מהמרכזים התורניים הגדולים באירופה כולה.
לאחר חג הסוכות ה'תשל"ח (1977) שאותו עשו בני הזוג גורביץ בישראל, עברה ליבא התקף לב חמור בנמל התעופה לונדון הית'רו ונפטרה במקום. היא הועלתה לקבורה בישראל ונקברה ליד קברו של אביה, הרב אליהו לופיאן, בבית הקברות היהודי בהר הזיתים. שנתיים אחר כך נישא הרב גורביץ בשנית למלכה (מולי) איזבי (1917–2001), אלמנה מדטרויט, הם היו נשואים כארבע שנים עד פטירתו משבץ מוחי ביום רביעי ד' בחשוון ה'תשמ"ג, 20 באוקטובר 1982. היות ונפטר בזמן בין השמשות בניו נוהגים את יום היאר צייט בשני הימים ג'-וד' חשון.
הלווייתו התקיימה ברחובות גייטסהד, משם נלקח ארונו לנמל התעופה ניוקאסל (אנ') והוטס ללונדון להספדים נוספים בבית המדרש בסטמפורד היל. בתום ההספדים הוטס הארון מנמל התעופה לונדון סטנסטד לישראל, והוא נקבר בהלוויה המונית שהתקיימה ביום שישי בקריית מטרסדורף בירושלים. הוא נקבר סמוך לכניסת השבת בבית הקברות בירושלים.
לרב גורביץ היו שלושה בנים ובת. בנו השני הרב אברהם גורביץ מכהן אחריו כראש ישיבת גייטסהד, ובנו השלישי הרב חיים עוזר גורביץ מכהן בה כר"מ. בתו שרה לאה (נפטרה ב-2015) נישאה לרב צבי קושלבסקי.
קישורים חיצוניים
- הרב יהודה שוורץ, רבו של היישוב הקהילתי חזון יחזקאל, רבינו הגרא"ז גורביץ זצ"ל, דגלנו: בטאון תנועת צא"י, שכג-שכד כסלו-טבת תשמ"ג, עמ' ד, באתר אוצר החכמה
- ספריו
- ארזא דבי רב - יבמות וקדושין, ירושלים תשל"ט, באתר היברובוקס
- ראשי שערים - קידושין ובבא קמא, מהדורה שנייה, ירושלים תש"ם, באתר היברובוקס
- ארזא דבי רב - גיטין, ירושלים תשמ"ב, באתר היברובוקס
- רשימות הכנה לספר ארזא דבי רב - כתובות, גייטסהד תשנ"ב, באתר היברובוקס
- רשימות הכנה לספר ארזא דבי רב - בבא קמא ובבא בתרא, ירושלים תשנ"ו, באתר היברובוקס
- רשימות הכנה לספר ארזא דבי רב - בבא מציעא, ירושלים תשס"ד, באתר היברובוקס
- רשימות הכנה לספר ארזא דבי רב - גיטין, הוצאה שנייה, ירושלים תשס"ח, באתר היברובוקס
24719101אריה זאב גורביץ