אאכן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אקס לה שפל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אאכן
Aachen
הקתדרלה של אאכן, מודל ברונזה
הקתדרלה של אאכן, מודל ברונזה
הקתדרלה של אאכן, מודל ברונזה
מדינה גרמניהגרמניה גרמניה
מדינה נורדריין-וסטפאליהנורדריין-וסטפאליה נורדריין-וסטפאליה
שטח 160.83 קמ"ר
גובה 266 מטרים
קואורדינטות 50°46′00″N 6°06′00″E / 50.7666666666667°N 6.1°E / 50.7666666666667; 6.1
אזור זמן UTC +1
http://www.aachen.de

אַאכֶן (גרמנית: Aachen, להאזנה (מידעעזרה); בניב המקומי של אאכן:אוכה = Oche ;צרפתית: Aix-la-Chapelle; הולנדית: Aken) היא עיר בגרמניה, במדינת נורדריין-וסטפאליה, השוכנת על הגבול עם הולנד ועם בלגיה. הוא מהווה מרכז של מחוז אאכן.

אאכן היא העיר הגרמנית המערבית ביותר. בעיר מתגוררים כ-260,000 תושבים, מתוכם כ-40,000 סטודנטים. בעיר נמצאת האוניברסיטה הטכנית של חבל הריין-וסטפאליה (RWTH)(אנ'), שנוסדה ב-1870, והיא אחד ממוסדות הטכנולוגיה הטובים בגרמניה. עם הזמן קמו סביב האוניברסיטה בית חולים ותעשיות תוכנה ומחשבים.

אאכן התפתחה מתוך יישוב ואתר מרחצאות רומי שברבות הימים הפך למקום המושב המועדף של קרל הגדול. בשנים 1531936 בעיר זו הוכתרו 31 קיסרים של האימפריה הרומית ה"קדושה" כמלכי גרמניה או של מלכי הגרמנים.

העיר היא מרכז לאזור של תעשיית הפחם. מדרום לה מתחיל הפארק הלאומי אייפל.

השם

העיר אאכן חייבת את שמה למעינות המינרליים החמים שלה, שמשכו לכאן מתיישבים עוד בתקופה הנאוליטית. מקור שם העיר Aachen הוא במילה הלטינית Aquae שמשמעותה "מים". הרומאים קראו למקום Aquae granni - "מי גראנוס", על שמו של גראנוס, אל קלטי של הבריאות שפולחנו התנהל במעינות החמים או נקשר להפולחן של אפולו "גראנוס" המושפע מהמסורת הקלטית. גם היום באיטלקית שם העיר הוא Aquisgrana ובספרדית Aquisgrán ובפולנית Akwizgran. המילה הלטינית Aquae המקורית הפכה בצרפתית ל"Aix", מילה המופיעה בכמה שמות של ערים בצרפת. בימי המלך הפרנקי פפין הגוץ נקרא היישוב Axis villa. אחרי שקרל הגדול הקים כאן כנסייה נקראה בצרפתית "אקס-לה-שאפל" -Aix-la-Chapelle Z (שבה Chapelle משמעותה קפלה, כנסייה). גם בניבים דרום גרמניים ובשפה הגרמנית העילית העתיקה קיימות מילים דומות ל-aquae הלטיני ושמשמעותן "מים", "זרם" או "נהר".

היסטוריה

באאכן מחצבה מהעידן הנאוליתי, המעידה על התיישבות ותיקה מאוד של אנשים במקום. המעיינות החמים בעיר ידועים עוד מימי הרומאים, ויש בה מרחצאות רומיים שעדיין פעילים. נראה שהיישוב במקום היה רציף תקופה ארוכה מאוד – ישנו תיעוד שלפיו בשנת 768 ביקר במקום קרל הגדול, והוא מצא חן בעיניו עד שלאחר 20 שנה החל לבנות בו ארמון. הקתדרלה של אאכן שנבנתה ב-796 הייתה במקור הכנסייה של ארמון זה. קרל הגדול התגורר בארמון בתקופת החורף משנת 800 ועד מותו ב-814. הוא נקבר בכנסייה וקברו נמצא גם היום בתוך הקתדרלה, כמו גם קברו של אוטו השלישי.

בשנת 936 הוכתר באאכן אוטו הראשון לקיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". כל הקיסרים שבאו ב-600 השנים הבאות הוכתרו אף הם באאכן. הקיסר האחרון שהוכתר היה פרדיננד הראשון ב-1531.

בימי הביניים הייתה אאכן אחת הערים הגדולות ביותר באימפריה. אחרי מלחמת שלושים השנים פחתה חשיבותה של העיר והיא הייתה בעיקר למרכז מקומי, אם כי נחתמו בה מספר בריתות חשובות.

בשנת 1748 נחתם באאכן הסכם אקס-לה-שאפל בתום מלחמת הירושה האוסטרית. ב-1804 ביקר בעיר נפוליאון בונפרטה כהקדמה להכתרתו כ"קיסר הצרפתים" בקתדרלת נוטרדאם בפריז.

ב-1880 הייתה אוכלוסיית העיר 80,000 איש. כמה מסילות רכבת ראשיות עברו בעיר, והיא הפכה למרכז, שבו ייצרו ברזל לפסי רכבת, מחטים, כפתורים, טבק ובגדי צמר ומשי.

במלחמת העולם השנייה הופגזה העיר וניזוקה קשות. העיר נכבשה בידי בעלות הברית ב-21 באוקטובר 1944. היא הייתה העיר הראשונה בגרמניה המערבית, שאליה נכנסו כוחות חיל רגלים של בעלות הברית.

הקתדרלה היא האטרקציה ההיסטורית העיקרית של העיר בימינו. לאחר בנייתה הייתה במשך 400 שנה הקתדרלה הגבוהה ביותר מצפון להרי האלפים. כיום היא מוגדרת על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

יהודי אאכן

בתעודות היסטוריות שונות מוזכר יהודי בשם יצחק שבשנת 802 ליווה את שגריר הקיסר קארל הגדול אל הארון א-רשיד. באותה תקופה הייתה התיישבות יהודית דלה בפאתי העיר.

בתחילת מאה ה-9 הזמין המלך קארל סוחרים יהודים להתיישב באזור שלטונו, והמקום הראשון היה עיר המלוכה אאכן[1].

במאורעות תתנ"ו, בעת מסע הצלב הראשון, ניצלה עיר זו מהפרעות, והבישוף של אאכן, שתיאוריו מקובלים בדרך כלל על היסטוריונים, תיאר את הרציחות כפעולה של אספסוף אשר פעל ממניעי שנאה שאינם בהכרח קשורים לאדיקות הדתית[2].

לפי תעודות עתיקות מהעיר, בשנת 1349 "נמסרו" יהודי אאכן לידי הרוזן ייליך (Jülich) שגבה מהם מיסים ואישר את שהותם בעיר. ב-1629 גורשו היהודים מאאכן. הדבר גרם להפסד ניכר בגביית מיסים, ועשר שנים אחר כך הוחזרו בניגוד לדעת ועד העיר. ב-1777 נכללו ענייני הקהילה היהודית בתקנות העיר. רק ב-1823 הורשו לקבור את מתיהם בבית קברות סמוך לעיר. ב-1847 קיבלו מעמד אזרחי במסגרת הממלכה הפרוסית.

ב-1845 נבנה בית ספר יסודי יהודי בעיר, וב-1862 נוסד בית הכנסת הגדול בעיר. בשנת 1911 הוקם בעיר התא הציוני הראשון בכל גרמניה[3].

בליל הבדולח שרפו הנאצים את בית הכנסת הגדול באאכן ובתי כנסת נוספים. פרעות אלו מתועדות בימינו באתר הספרייה היהודית המקוונת, וכן באתר "בית אשכנז"[4][5].

לא נמצאו נתונים מסודרים על מספר היהודים, בתי הספר, המקוואות ומוסדות הדת יהודיים בעיר, ולא על גורלם, בשנות השואה. קהילת יהודי אאכן הייתה בזמנו קהילה גדולה ומשגשגת. שיעור התבוללות היהודים היה גדול. כך גם נמצא בתיעוד משפחות, בעיון בשמות משפחה בספר טלפונים לפני המלחמה, וכן עולה מעדויות של צאצאי יהודי אאכן ששרדו[6]. בתיעוד אישי של ניצולת שואה אדל גלזר, ביום ו' בניסן ה'תש"ד (24 במרץ 1942) נשלחו 2,200 יהודים מהגטו באיזביצא למחנה ההשמדה בלז'ץ, על מנת לפנות מקום להגעתם של שני משלוחים בני כ-1,000 יהודים למחרת. המשלוח הראשון היה בעיקרו מהעיר אאכן[7].

לאו בלך, המנצח ממוצא יהודי של תזמורת ברלין עד לשלטון הנאצי, היה יליד העיר אאכן. המנצח הרברט פון קאראיין, שבתחילת מלחמת העולם השנייה היה המנצח האהוד על היטלר, החל את דרכו בתזמורת הפילהרמונית של אאכן, בהחלפת אישים שסולקו מתפקידם עקב היותם יהודים או "אוהדי יהודים"[8].

עם סיום המלחמה התפרסם החייל היהודי-פולני (כיום בארצות הברית) מקס פוקס כחזן הנושא את התפילה הרשמית והחופשית הראשונה תחת שלטון הצבא האמריקני[9].

בשנת 1954 מנתה קהילת יהודי אאכן 104 יהודים, וזו טיפלה ב-46 בתי עלמין בתחומה. הקהילה פנתה לקבלת פיצויים באופן עצמאי מממשלת גרמניה המערבית כנפגעי המשטר הנאצי[10].

בשנת 1995 נבנה בית הכנסת מחדש במתכונתו המקורית, בעת כהונתו של ראש העיר יורגן לינדן[11]. כיום הרחוב שבו עמד בית הכנסת נקרא "Synagogeplatzstrasse", כלומר רחוב כיכר בית הכנסת.

ב-1 בספטמבר 1997 ניתן "פרס השלום של העיר אאכן" לאורי אבנרי, הפעיל הליברלי מישראל.

בשנת 2002 יצרה האמנית זויה צ'רקסקי את הגדה של פסח של אאכן, בעת שהותה בעיר במסגרת חילופי אומנים[12].

ביולי 2004 נערכה ועידה בין-דתית שכללה בנוסף לנוצרים ומוסלמים גם משלחת גדולה של אנשי דת יהודים[13].

ב-23 באפריל 2010 נערך אחד מאחרוני המשפטים נגד הנאצים בעיר אאכן[14].

דמוגרפיה

ההתפתחות הדמוגרפית של העיר אאכן

לפי השנתון 2015 חיו באאכן 253,945 תושבים, מתוכם 122,032 נשים ו-131,913 גברים. d.[15] בשנת 2012 שיעור המובטלים היה 9,7%. בסוף שנת 2009 13,6% מהתושבים היו ילידי חו"ל. חלק משמעותי מהתושבים הזרים הם סטודנטים במוסדות החינוך של העיר, הידועים בעולם.

בשנת 1855 מנתה העיר מעל 50,000 תושבים.ב-1890 מספרם עלה על 100,000 ונכנסה לרשימת הערים הגדולות. כעבור שנים אחדות התאחדה אאכן עם העיר בורטשייד השכנה והפכה למרכז מחוז. כיום אאכן היא בירת האזור העירוני אאכן. בשנת 1972 בעקבות איחוד העיר עם יישובים נוספים בסביבה התווספו לאוכלוסייתה עוד 63,000 אנשים ומספר תושביה הגיע מ-177,000 ל-240,000. ב-2003 עקב הטלת מס על דירה שנייה הרבה סטודנטים בחרו לגור בעיר ואוכלוסיית העיר ידעה עלייה נוספת.

הניב המקומי

הניב המקומי של תושבי העיר Das Aachener Platt או אכר Öcher שייך לניבים הריפואריים.

העיר בימינו

אאכן היא כיום מרכז תעשייתי וצומת רכבות ראשי. עם איחוד אירופה, ובעיקר עם הקמת גוש האירו, חוזק מעמדה של אאכן כעיר בינלאומית, וזאת בשל היותה עיר גבול לשלוש מדינות אירופאיות: גרמניה, הולנד ובלגיה.

באאכן חמש אוניברסיטאות עיקריות:

  • ריינלנד
  • אוניברסיטה למדעים
  • אוניברסיטה קתולית של מדעים
  • אקדמיה למוזיקה
  • אקדמיה למוזיקה כנסייתית

בעיר אתרים היסטוריים רבים, מוזיאונים, חלקים מהחומה שהקיפה את העיר בעבר ומעיינות חמים טבעיים. אחד המעיינות, Carolus-Therme, הוא מהמעיינות המודרניים ביותר באירופה. המים שזורמים בו הם מי מעיינות טבעיים.

מאז 1950 מעניקה העיר מדי שנה את "פרס קרל הגדול" לאדם שתרם משמעותית לאיחוד אירופה. בנוסף מארחת אאכן את אליפות העולם ברכיבה על סוסים באצטדיון CHIO. היא נמצאת ברשימת 200 הערים הפופולריות באירופה. אאכן של ימינו היא עיר מודרנית ופתוחה לעולם מבחינה פוליטית ותעשייתית. בזכות שיתוף פעולה של האוניברסיטאות והתעשייה ישנם בה סניפים של חברות כגון אריקסון, פורד, פיליפס, טקדה, מיקרוסופט ועוד. משנת 1985 נוצרו בה כ-10,000 מקומות עבודה חדשים.

ערים תאומות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על ראשית ההתיישבות בגרמניה תקציר באתר שוונג
  2. ^ הספר אנטישמיות ושנאת ישראל עמוד 81 על הבישוף של אאכן. הספר באתר הספרים המקוון של גוגל.
  3. ^ סיפור חיים - יוליוס קאופמן באתר היקים
  4. ^ מיקומו ברחוב Promenadenstraße על פי מסמך רשימת בתי הכנסת הנפגעים בליל הבדולח מאתר בית אשכנז
  5. ^ אתר הספרייה היהודית המקוונת
  6. ^ מנכל HP (באנגלית) בן לניצולי שואה יליד אאכן.
  7. ^ עדותה של אדל גלזר מגטו איזביצא ומחנה בלזץ
  8. ^ על הרברט פון קאראיין (אנגלית) באתר מוזיקה בשואה
  9. ^ מאמרים על מקס פוקס נמצאים בעיתונים רבים לדוגמה כאן, בניו יורק טיימס, הן מהתקופה והן מזקנותו. כך גם הסרט המקורי של תפילתו נמצאת באתר ביוטיוב.
  10. ^ פיצויים עצמאיים מגרמניה באתר יד ושם
  11. ^ יורגן לינדן ובית הכנסת בוויקיפדיה האנגלית
  12. ^ על האגדה של פסח של אאכן באתר ערב רב. הגדה זו נרכשה בידי מוזיאון ישראל ומוצגת שם כיום דרך קבע
  13. ^ ועידה בין דתית באאכן
  14. ^ משפט נגד אחרוני הנאצים באתר ניו יורק טיימס
  15. ^ http://www.aachen.de/DE/stadt_buerger/pdfs_stadtbuerger/pdf_statistik/statistisches_jahrbuch_2015.pdf
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31741230אאכן