אקסטר
 | |
| אוסף תמונות: הקתדרלה, מגדל השעון, מרכז מועצת המחוז, בתי הקתדרלה, גשר הברזל | |
| מוטו | Semper fidelis ("תמיד נאמן") |
|---|---|
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| אומת הבית |
 אנגליה |
| אזור | דרום-מערב אנגליה |
| מחוז | דבון |
| תאריך ייסוד | 55 |
| שטח | 47 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 121,800 (2013) |
| ‑ צפיפות | 2,591 נפש לקמ"ר (2013) |
| קואורדינטות | 51°43′N 3°32′W / 51.717°N 3.533°W |
| אזור זמן | UTC |
| מועצת העיר אקסטר | |
אקסטר (באנגלית: Exeter) היא עיר בריטית, בירת מחוז דבון בדרום-מערב אנגליה. העיר שוכנת על גדות הנהר אקס, 60 ק"מ צפון-מזרחית לפלימות' ו-110 ק"מ דרום-מערבית לבריסטול. בעיר התקיים יישוב רצוף מאז התקופה הרומית. מרכזה ההיסטורי כלל שרידים רומאיים, מבנים נורמניים, קתדרלה גותית ומבנים ג'ורג'יאניים ומבחינת עושרה האדריכלי הייתה שנייה בדרום-מערב אנגליה רק לעיר באת'. אולם ההפצצות שספגה במלחמת העולם השנייה החריבו מבנים רבים ומבנים רבים נוספים ניזוקו, במקומם נבנו מבנים מודרניים. כיום מהווה העיר מרכז מחוזי למסחר, מנהל, חינוך ותחבורה.
גאוגרפיה
העיר הוקמה בנקודה בה זורם נהר האקס היורד מן הגבעות אל מישור הצפה. עבור המנווט בנהר מדרום (מכיוון הים) הייתה העיר הנקודה הטבעית לביצור לקראת כניסת הנהר אל בין הגבעות. התשתית הגאולוגית של רוב שטח העיר הוא אבן חול, בעוד מרכזה המוגבה מושתת על פקק געשי.
היסטוריה
בתקופה הרומית
קיימות עדויות ליישוב במקום עוד מן התקופה הפרהיסטורית, אולם ההיסטוריה של העיר מתחילה בתקופה הרומית. שמה בלטינית היה איסקה דומנונירום (Isca Dumnoniorum), "איסקה" לפי תרגום ללטינית של שם הנהר הסמוך שהוראתו בברטונית הייתה "מלא דגים" ו"דומנונירום" כלומר "של (אזור) דבון". בשנת 55 לערך ייסדו הרומאים מבצר בנקודה, שהיה המעוז המבוצר הדרום-מערבי ביותר בבריטניה הרומית ושימש את הלגיון השני אוגוסטה. המקום הפך למרכז המנהלי והמסחרי של אזור דבון ומוזכר בחיבורו של תלמי "גאוגרפיה"[1]. בשנת 75 הפכה העיר לאזרחית, עם פינוי הלגיון מהמקום. שרידי בתי מרחץ מהתקופה נמצאים תחת קתדרלת אקסטר[2].
העיר ידעה שגשוג במחצית הראשונה של המאה ה-4 ובשטחה נמצאו אלפי מטבעות רומיים מהתקופה.
ימי הביניים
.jpg)
אין ידיעות לגבי העיר מאז נסיגת הרומאים ב-410 ועד 680, אז מציין חיבור אודות בוניפציוס ה"קדוש" כי הוא התחנך במנזר באקסטר. העיר אוכלסה אז, ככל אזור דבון, על ידי הסקסונים ושמה בפיהם היה Escanceaster. ב-876 נכבשה העיר לשנה על ידי הדנים, עד ששוחררה על ידי המלך אלפרד הגדול. הבישוף ג'יימס אשר (בן המאה ה-16) זיהה את העיר המבוצרת Pensa vel Coyt שהוזכרה בחיבור היסטוריה בריטונום מן המאה ה-9 כאקסטר. ב-893 צרו הדנים על העיר אך הובסו על ידי אתלסטאן, מלך אנגליה. ב-1001 שוב ניסו הדנים לכבוש את העיר. בשנת 1003 הוענקה העיר לאמה מנורמנדיה, שהתירה לדנים להיכנס אליה. משנת 1048 הפכה העיר למושב בישוף.
לאחר הכיבוש הנורמני של אנגליה (1066) מרדה העיר נגד ויליאם הכובש, בהוראתה של גיתה תורקלסדוטיר, אמו של הרולד השני, מלך אנגליה. לבסוף נכנעה העיר ולא נהרסה בתמורה למס גבוה. ויליאם בנה בעיר את מצודת רוגמונט (Rougemont Castle) הנורמנית.
בתקופת האנרכיה (1136) שימשה המצודה את מתנגדיו של סטיבן, מלך אנגליה. בשנת 1130 התקיימו בעיר שבעה ירידים שנתיים, משנת 1231 התקיים בעיר יום שוק שבועי ובשנת 1281 דווח כי היא העיר היחידה בדרום-מערב אנגליה המקיימת שלושה ימי שוק בשבוע. ב-1238 נבנה גשר האבן הראשון על האקס[3]. בשנים 1250 ו-1384 נפגעה העיר עקב שיטפונות בגאות נהר האקס על גדותיו[4]. בשנת 1400 לערך נשלמה בנייתה של קתדרלת אקסטר, שהחלה כבר ב-1112[5].
המאות 16–18
ב-1537 הפכה העיר למחוז עצמאי קטן (County corporate). ב-1566 נכרתה תעלת אקסטר, נתיב המים המלאכותי העתיק ביותר בבריטניה, על מנת לאפשר מעבר ספינות גדולות יותר לעיר, תוך מעקף ביצות ושרטונות חול בנתיב הנהר[6]. לפי המסורת, ב-1588 לערך בנו במספנות העיר את ספינות המלחמה שסייעו לצי הבריטי להביס את הארמדה הספרדית, בתמורה העניקה אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה לעיר את הרשות לשאת את המוטו Semper fidelis ("נאנמנה תמיד", בלטינית). מסורת אחרת מקשרת את המוטו לתמיכתה של העיר בצ'ארלס השני, מלך אנגליה בעת מלחמת האזרחים האנגלית (1650 לערך), מסורת זו נתמכת בעובדה שהמוטו מופיע בכתב לראשונה רק ב-1660[7]. איש האשכולות האיטלקי לורנצו מגלוטי (Lorenzo Magalotti), שביקר בעיר ב-1665 ציין שהיא מרכז סחר עשיר בצמר ובבדים.
ב-1778 הוקם הגשר השני על נהר האקס, הקרוי "הגשר הג'ורג'יאני"[3].
המאה ה-19
עם ראשית המהפכה התעשייתית ניצלה העיר את נהר האקס מהיר-הזרימה לרתימת המים לאנרגיה עבור מכונות לעיבוד צמר ומכונות אריגה והשיגה יתרון תחרותי. אולם, התפתחות הקיטור כמקור אנרגיה פגע בהתקדמות העיר, שהייתה מרוחקת מאתרי כריית פחם. העיר נותרה מאחור ולא התפתחה תעשייתית במהלך המאה ה-19.
עם זאת, הפכה העיר למרכז תחבורתי עקב תנופת כריית רשת תעלות באזור. ב-1844 הונחה מסילת הרכבת הראשונה מטעם חברת "בריסטול ואקסטר" של איזמבארד קינגדום ברונל ונחנכה תחנת הרכבת סנט דייוידס. חברת הרכבות של דרום דבון האריכה את הקו עד פלימות' וחברת לונדון ודרום-מערב סללה מסילה שקישרה את אקסטר עם לונדון. ב-1880 לערך נוסדה תחנת כוח הידרואלקטרית שסיפקה חשמל לעיר.
המאה ה-20 וה-21
ב-1905 נבנה גשר חדש, עשוי יצקת (ברזל יצוק) מעל האקס, במקום הגשר הג'ורג'יאני שנהרס לשם כך[3] וברחובות העיר החלו לנוע חשמליות.
במהלך מלחמת העולם השנייה הופצצה העיר במסגרת הבליץ (שנודע כ"בליץ בדקר", Baedeker Blitz) ב-23 באפריל וב-3 במאי 1942. ההפצצות הרסו חלקים נרחבים במרכז העיר, כולל מבנים היסטוריים רבים, בהם הקתדרלה שניזוקה. בשנות ה-50 של המאה ה-20 נעשה מאמץ לשקם את מרכז העיר במהירות, תוך סילוק ההריסות והמבנים הפגועים והקמת מבנים מודרניים, ללא ניסיון לשחזור או שימור המבנים ההיסטוריים וללא זיקה לבנייה המסורתית. אחת מתוצאות הבנייה החדישה באותה עת הייתה הקמת מרכז הקניות המודרני Princesshay במרכז העיר ההיסטורי[8]. ב-1955 הוקמה אוניברסיטת אקסטר, על בסיס קולג'ים שהתקיימו בעיר מאמצע המאה ה-19[9].
ב-27 באוקטובר וב-3 בדצמבר 1960 נפגעה העיר קשות עקב שיטפון, דבר שהוביל להקמת מערך מחסומי שטפונות שבנייתם החלה ב-1965 והסתיימה ב-1977[4]. כחלק מהעבודות נבנו שני גשרי בטון על הנהר ב-1969 וב-1972 וגשר הברזל מ-1905 הועבר ממקומו ונשמר במקום אחר[3].
חוק המונומנטים הרשומים מ-1979 מגן על כל מרכז העיר מפני פיתוח בלית-מבוקר כאזור בעל חשיבות ארכאולוגית. מרכז העיר הוא אחד מחמשת מרכזי הערים ההיסטוריים בבריטניה המוגנים על ידי חוק זה (הערים האחרות הן קנטרברי, צ'סטר, הירפורד ויורק)[10].
ב-22 במאי 2008 נכשל ניסיון פיגוע התאבדות על ידי מחבל מוסלמי במרכז הקניות במרכז העיר, במסגרתו נפצע אדם אחד[11].
יהודי אקסטר
איזכור ראשון של יהודים בעיר קיים משנת 1181. בשנת 1287 התקיים בעיר סינוד נוצרי שחייב את יהודי אנגליה לענוד טלאי צהוב בצורת לוחות הברית. ב-1290 גורשו היהודים מאנגליה. ב-1724 השתקע בעיר סוחר יהודי בשם יעקב מוניס מפדואה. ב-1757 הגיעו לעיר סוחרים יהודים מהנובר שרכשו שטח לבית קברות מחוץ לחומות העיר. בשנת 1763 נוסד בעיר בית כנסת, לשירות סוחרים ספרדים מהולנד[12]. מאוחר יותר הפך בית הכנסת לאשכנזי, כאשר רוב הקהילה בעיר הייתה אשכנזית. בשנת 1842 נמנו בעיר שלושים משפחות יהודיות בלבד וב-1878 נמנו בה פחות מעשרה בתי אב. ב-1889 הפסיק בית הכנסת לפעול באופן סדיר[13].
ב-1895 החיה צ'ארלס סמואלס את חיי הקהילה בעיר, הוא שימש כראש הקהילה עד 1944[14].
כלכלה
העיר מהווה מרכז תעסוקתי לסביבתה. נכון ל-2013, כ-35,000 מועסקים מגיעים אליה מדי יום לעבודה בעיר מיישובי הסביבה המהווים כ-28% מאוכלוסייתה הקבועה[15]. המעסיקים העיקריים הם המטה הארצי של המשרד הלאומי למטאורולוגיה בבריטניה ומן הגדולים בעולם (Met Office) ואוניברסיטת אקסטר. זאת בנוסף למרכזי שירותים ומסחר המשרתים את כל אזור "לב דבון". קשרי התחבורה הטובים של העיר עם שאר חלקי המדינה וקרבתה לנמל התעופה הבינלאומי המתפתח (Exeter International Airport) הופכים אותה ליעד מועדף לעסקים. מרכזי הקניות בעיר כוללים סניפים של רשתות בינלאומיות ובריטיות גדוליות.
תחבורה
כביש M5 מחבר את אקסטר עם ברמינגהאם ועם כביש M4 בין לונדון לקארדיף.
תחנת הרכבת החשובה של העיר היא תחנת סנט דייוויד'ס (מתוך שבע תחנות רכבת), התחנה מהווה תחנת מעבר בין קווים רבים. בין היתר משרתת התחנה שני קווים ללונדון, אחד מהיר לתחנת הרכבת פדינגטון והשני, מאסף דרך סולסברי לתחנת ווטרלו. קו נוסף הוא קו עורקי היוצא מאקסטר ועובר דרך בריסטול, ברמינגהאם, לידס, ניוקאסל, אדינבורו ואברדין. כן משמשת התחנה צומת בין קווי דרום-מערב אנגליה. תחנת הרכבת המשרתת את מרכז העיר היא Exeter Central ובנוסף קיימות עוד חמש תחנות רכבת פרבריות.
ממזרח לעיר נמצא נמל התעופה הבינלאומי אקסטר (קוד IATA: EXT; קוד ICAO: EGTE), המשרת קווי טיסות פנים וטיסות שכר ליעדים קרובים באירופה, בעיקר של חברת ת'ומסון איירווייז לספרד ופורטוגל, הולנד ואירלנד.
תעלת אקסטר שימשה כנתיב מים מסחרי מאז כרייתה ב-1566 ועד המאה ה-19, כאשר שימוש מסחרי אחרון בה נעשה ב-1972. מאז משמשת התעלה בעיקר לנופש וקיט[6].
בתרבות
"ספר אקסטר" (Exeter Book או Codex Exoniensis) הוא קודקס מן המאה ה-10 הכולל אסופת שירה אנגלו-סקסונית שנתרם לספריית קתדרלת אקסטר ב-1072. זהו אוסף השירה הגדול ביותר באנגלית עתיקה שהגיע לידינו. הספר כולל גם כמעט 100 חידות.
ספר המס של אקסטר (Liber Exoniensis או Exon Domesday) הוא חלק מספר יום הדין הכולל את מרשם תשלומי המס של מחוזות דרום-מערב אנגליה: קורנוול, דבון, דורסט, סומרסט ווילטשייר לשנת 1086.
מבנים ואתרים ראויים לציון
- קתדרלת אקסטר.
- מצודת רוגמונט.
- שרידי מנזר סנט ניקולס פריורי (St Nicholas Priory), שהוקם ב-1087 ונסגר ונהרס בחלקו על ידי הנרי השמיני, מלך אנגליה. בין השנים 1913-1602 היה מעון פרטי ומאז מבנה ציבור. ב-2007 שופץ על חשבון המועצה ונפתח לציבור[16].
- בית הכנסת של אקסטר.
- בניין הגילדהול של אקסטר, שהוקם כבניין הגילדות במאה ה-12 ונותר פעיל עד היום, בכך הוא מבנה המועצה הפעיל הוותיק ביותר בבריטניה[17].
- "הבית שזז" - מבנה היסטורי מן המאה ה-14 שהוזז ממקומו ב-1961 למיקום אחר לשם סלילת כביש לשם שימורו.
אישים ילידי העיר
ערים תאומות
הערים התאומות של אקסטר הן
קישורים חיצוניים
- אתר מועצת התיירות של אקסטר
- זכרונות והיסטוריה של אקסטר
- אקסטר בתקופה הרומית, אתר המוקדש לבריטניה הרומית
- היסטוריה של אקסטר, ספר מ-1850
- אתר Growth Point, מיזם פרטי/ציבורי משותף לעתיד אקסטר ומזרח דבון
- הרס העיר בהפצצות מלחמת העולם השנייה
- על ספרה של הלן פריי יהודי אקסטר (הקישור אינו פעיל, 27 באפריל 2019)
הערות שוליים
- ^ על שבטי הדומנוניי, "גאוגרפיה", תלמי
- ^ Excavation plans for Exeter's Roman Baths, BBC, 16 בינואר 2015
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 History of the Exe Bridges
- ^ 4.0 4.1 The Exeter floods of the 1960s
- ^ מרשם הקתדרלות של אנגליה
- ^ 6.0 6.1 היסטוריה של תעלת אקסטר
- ^ על סמל העיר, אתר העירייה
- ^ האתר הרשמי של מרכז הקניות princesshay
- ^ ההיסטוריה של אוניברסיטת אקסטר - אבני דרך
- ^ על חוק המונומטנים הרשומים
- ^ Man held after city centre blast, BBC 22 במאי 2008
- ^ אתר בית הכנסת של אקסטר
- ^ ארכיון בית הכנסת של אקסטר
- ^ משפחת סמולאס מאקסטר
- ^ נתוני אוכלוסייה, 2013
- ^ על בניין סנט ניקולס פריורי באתר המועצה
- ^ על הגילדהול של אקסטר באתר המועצה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] אקסטר25366373