אנדומטריוזיס
 | |
| אנדומטריוזיס כפי שנראה במהלך ניתוח לפרוסקופי |
אנדומטריוזיס (באנגלית: Endometriosis) היא מחלה גינקולוגית כרונית, דלקתית ותלוית אסטרוגן, הנגרמת כאשר יש הימצאות של תאים דמויי רירית רחם (אנדומטריום) מחוץ לרחם, המתמקמים באזורים שונים בגוף, בעיקר באזור האגן. המחלה פוגעת בכ-10% מהנשים בגיל הפריון, פעמים רבות למן הווסת הראשונה, ומספר החולות בעולם מוערך בכ-176 מיליון. המחלה גורמת לרוב לכאבי אגן וגב קשים אשר מחמירים במהלך הביוץ או הווסת, כאבים באישות, בעיות עיכול, קשיי פריו ועוד, ופוגעת באופן משמעותי באיכות החיים של החולות בה.
התאים דמויי אנדומטריום הנמצאים מחוץ לרחם מגיבים לשינויים הורמונליים בדומה לתאי האנדומטריום שבתוך הרחם, ובפרט לאסטרוגן. כאשר יש דימום משכבת האנדומטריום שברחם, ייתכן גם דימום מרקמת האנדומטריום שמחוץ לרחם וכן תהליכים דלקתיים שונים. לדם המופרש מהתאים שמחוץ לרחם אין דרך להיפלט מהגוף, והצטברותו גורמת בסופו של דבר להידבקויות בין הרקמה המדממת שאינה במקומה לבין איברים סמוכים, לנגעים ולרקמות צלקתיות בחלל האגן, למוקדים דלקתיים שעלולים לחדור לאיברים, ולציסטות שוקולד (אנדומטריומות)[1].
המחלה קשה ביותר לאבחון, ורופאים רבים אינם בקיאים בה מספיק, ומתוך כך האיחור הממוצע באבחון ברחבי העולם עומד על כ-12 שנים. אבחון מוחלט וודאי של המחלה יכול להיערך רק באמצעות ניתוח לפרוסקופיה (זעיר-פולשני) ובדיקה היסטולוגית של הרקמות שהוסרו. עם זאת, רופאים מומחים אשר הוכשרו בטיפול במחלה באופן מעמיק יכולים להגיע לאבחון מהימן יחסית באמצעות בדיקה גינקולוגית ואולטרסאונד אגן[2].
חלוקה לסוגים ולדרגות
המחלה מתבטאת בארבעה סוגים עיקריים[3]:
- אנדומטריוזיס פריטונאלי - מוקדי אנדומטריוזיס שטחיים על פני אברי האגן או הפריטונאום (חלל הצפק: הנוזל המכסה את איברי האגן)
- אנדומטריוזיס שחלתי - ציסטות שחלתיות (אנדומטריומות)
- אנדומטריוזיס עמוק - מוקדי אנדומטריוזיס עמוקים החודרים לעומק הרקמות השכנות (מעי, שלפוחית, נרתיק ועוד)
- אדנומיוזיס - הימצאות של תאי אנדומטריום בשריר הרחם
האזורים הנפוצים ביותר בהם ניתן למצוא את מוקדי האנדומטריוזיס הם איברי הרבייה והאגן, שלפוחית השתן, הרקטום והמעיים. במקרים נדירים נמצאו תאים אלו אף בסרעפת, ריאות, עיניים, מוח ועוד. במקרים בודדים נמצאו נגעי אנדומטריוזיס גם בגברים[4].
המחלה מתחלקת לדרגות שונות ע"פ חומרת המחלה וכמות הנגעים, אך חשוב לציין שאין קורלציה בין חומרת המחלה והתפשטותה לבין חומרת התסמינים שחווה האישה, ואף יש נשים עם מחלה בדרגה חמורה שאינם חוות שום תסמינים, אך כן נמצאה קורלציה בין חומרת המחלה לבין נוכחות של בעיות פוריות. החלוקה הנפוצה היא[5]:
- דרגה 1 - אנדומטריוזיס מזערי: נגעים בודדים וספורים, לרוב ללא הידבקויות.
- דרגה 2 - אנדומטריוזיס קל: נגעים שטחיים הקטנים מ-5 ס"מ, ו/או דלקת בתוך וסביב איברי חלל האגן, ללא הידבקויות משמעותיות. סוג זה קשה מאוד לאבחון באולטרסאונד, MRI או CT אך עלול לגרום לכאב עז ופגיעה קשה באיכות החיים.
- דרגה 3 - אנדומטריוזיס בינוני/מתון: נגעים נרחבים ועמוקים יותר, המתחילים לחדור לאיברי האגן או לפריטונאום. נוכחות של הידבקויות סביב השחלות והחצוצרות.
- דרגה 4 - אנדומטריוזיס חמור: נגעים עמוקים באיברים רבים באזור האגן, ציסטות שחלתיות משמעותיות והידבקויות בין איברים שונים באגן.
תאוריות להיווצרות המחלה
סיבת המחלה אינה ידועה לאשורה, אך יש מספר תאוריות שונות המנסות להסביר את היווצרותה[5]:
- זרימת וסת הפוכה - תופעה זו מתרחשת כאשר תאי רירית הרחם זורמים חזרה דרך החצוצרות אל חלל הבטן ואינם מופרשים מן הגוף כדימום ווסתי. תאים אלו נטמעים באברי האגן ומשגשגים שם עד שנוצרים נגעים והידבקויות. מידה זו או אחרת של זרימה הפוכה קיימת ככל הנראה אצל מרבית הנשים אולם בדרך כלל מסוגל הגוף להיפטר משיירי הרקמה מבלי שתתפתח בעיה. מניחים שאנדומטריוזיס יתפתח אצל נשים שגופן אינו מסוגל להתמודד עם התופעה וכיום זוהי הסברה המקובלת ביותר. אולם, תאוריה זו אינה מסבירה מדוע אף נשים שרחמן נכרת ממשיכות לפתח אנדומטריוזיס.
- נטייה תורשתית - קיימת נטייה משפחתית ללקות באנדומטריוזיס ולכן עלול להיות מרכיב תורשתי למצב. אולם, פעמים רבות לנשים עם אנדומטריוזיס אין בנות משפחה נוספות החולות במחלה, וזהו לא הסבר מספק.
- נדידת תאים במחזור הדם או דרך מערכת הלימפה - אף שהמנגנון אינו ידוע, נודדים ככל הנראה התאים האנדומטריוטיים דרך מחזור הדם או דרך מערכת הלימפה. תאוריה זו מסבירה כיצד במקרים נדירים אפשר למצוא תאי אנדומטריום במקומות מרוחקים כמו הריאות והמוח.
- כשל חיסוני - מערכת החיסון של חלק מהנשים הלוקות באנדומטריוזיס אינה מסוגלת לטפל ביעילות בתאים האנדומטריום. חלק מהלוקות במצב רגישות יותר לזיהומים מנשים שאינן לוקות באנדומטריוזיס אם כי הדעות חלוקות האם זהו גורם למצב או שמא תוצאה שלו.
- גורמים סביבתיים - אנדומטריוזיס היא מחלה של "העידן המודרני" ומושפעת מעודף אסטרוגן. השערה נוספת אם כך היא כי ייתכן שהמצב נגרם עקב חשיפה לגורמים סביבתיים המגבירים ייצור אסטרוגן כגון חומרי הדברה, הורמונים במוצרים מן החי, פלסטיק, קוסמטיקה, חומרי ניקוי ועוד.
- מטפלזיה - זהו שמו של תהליך התמיינותם של תאי רקמה מסוג אחד לתאי רקמה מסוג אחר. תהליך זה מתרחש בשלב העוברי. לפי סברה זו חלק מהתאים משמרים את יכולתם העוברית להפוך לתאי רירית רחם גם בבגרות. תאוריה זו יכולה להסביר כיצד נצפו תאי רירית רחם ואנדומטריוזיס במקרים נדירים גם אצל גברים.
תסמינים
התסמינים האופייניים הם כאבי אגן כרוניים, כאבים קשים במהלך הוסת ו/או הביוץ, כאבים קשים בגב התחתון המחמירים בזמן הוסת, כאבים בקיום אישות, בעיות עיכול כגון עצירות, נפיחות, דימום רקטלי וכאבים ביציאות, תחושות צריבה, תכיפות וקושי בהטלת שתן, בחילות, הקאות ועילפון בזמן הוסת, תשישות כרונית, כאבי רגליים ומיגרנות[2]. כ-50% מהנשים עם אנדומטריוזיס יחוו גם בעיות פוריות[1].
אבחון
אף על פי שאבחנה חד משמעית של אנדומטריוזיס נעשית באמצעות ניתוח בלבד, יכולים הרופאים המומחים למחלה לקבוע בדיוק רב כי המטופלות אכן סובלות מאנדומטריוזיס על סמך בחינה של הרקע הרפואי והסימפטומים, יחד עם בדיקה גופנית. תשאול ממוקד צריך לכלול שאלות מכוונות לגבי התסמינים ושאלות הקשורות לפוריות כולל גיל הופעת המחזור הראשון, תדירות וסדירות המחזור, הריונות קודמים, טיפולים הורמונליים, היסטוריה רפואית וכירורגית שעשויה להיות רלוונטית, והיסטוריה משפחתית של אנדומטריוזיס או של מקרי סרטן גינקולוגיים. הרופאים נעזרים גם בבדיקות נוספות על מנת לאבחן אנדו ללא ניתוח, או לאשר מעורבות של איברים שכנים כגון מעורבות מעיים, מערכת עיכול ועוד. בדיקות אלו כוללות לדוגמה: חוקן בריום, אולטרסאונד רקטלי, אולטרסאונד של דרכי השתן, CT ,MRI וכדומה[5].
אין עדיין בדיקות דם המאפשרות את אבחון המחלה. ישנם בדם שני סמנים הנקראים CA-125 ו-CA19-9 שרמתם עלולה להיות מוגברת אצל נשים עם אנדומטריוזיס. הבעיה היא שהסמנים אינם ספציפים ויכולים להיות מוגברים במצבים רבים כולל דלקת באגן, זיהום, סרטן השחלה או סתם בזמן מחזור רגיל. לכן, הסמנים לרוב אינם משמשים לצורך אבחון אך לעיתים ניתן להיעזר בהם לצורך מעקב אצל נשים המטופלות באופן שמרני כדי לנסות לזהות שינוים בחומרת המחלה וסיכוי להתמרה סרטנית. על אף שיש נשים רבות שאולטרסאונד וגינאלי מספיק כדי לזהות אצלן נגעים, הידבקויות או ציסטות, בקרב רבות אחרות האולסטרסאונד לא מוצא דבר, ולכן רופאים רבים שאינם מומחים בתחום משערים כי באם בדיקה כזו חוזרת תקינה, האישה אינה סובלת מאנדומטריוזיס. יתרה מכך, גם בדיקות הדמיה מתקדמות כ-MRI ,CT וקולונסקופיה לא תמיד מזהה נגעים בשל מיקומם או גודלם. לכן, חשוב לדעת כי בדיקות דימות תקינות אינן יכולות לשלול בוודאות אנדומטריוזיס. באם הסימפטומים שלך נמשכים ומפריעים לשגרת חייך על אף תקינות הבדיקות, מומלץ לפנות לרופא מומחה לאנדומטריוזיס[2].
כאמור, אבחון חד משמעי של אנדומטריוזיס נעשה על ידי לפרוסקופיה (ניתוח אבחוני וטיפולי בהרדמה מלאה אשר מתבצע ללא פתיחת בטן) עם נטילת ביופסיה מהנגעים שנכרתו על מנת לוודא שהם אכן תאי אנדומטריום.
אפשרויות טיפול
אנדומטריוזיס היא מחלה כרונית שנכון להיום לא ניתן להירפא ממנה. עם זאת, ניתן בדרכים שונות לשפר את איכות החיים ולהקל על הסימפטומים כדי לאפשר לחולות לתפקד בחיי היום יום בצורה מרבית. המלצת הטיפול על ידי הרופא תעשה בהתאם לחומרת המחלה, רצונה של האישה להיכנס להיריון, מצבים רפואיים נלווים, העדפותיה של האישה וכדומה[6]:
- טיפול תרופתי - לאור הכאבים הקשים והכרוניים מהן סובלות החולות, נשים רבות מסתייעות במשככי כאבים, לעיתים לאורך זמן רב. כאבים מתונים יותר ניתן להקל באמצעות נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID's)-דוגמת אדוויל, נרוסין, וולטרן, וכדומה, או שילוב של איבופרופן (כמון נורופן ואדוויל) עם פרסטמול (אקמול או דקסמול). השילוב נמצא במחקרים יעיל יותר בשיכוך כאב מכל אחד בנפרד. בכאבים קשים יינתן מרשם לתרופות ממשפחת האופיואידים. אלה תרופות ממכרות ביותר בשימוש בטווח ארוך ובעלות תופעות לוואי קשות יותר, ולכן יש להיזהר בנטילתן. כמו כן, נעזרות נשים רבות בניהול הכאב ותסמינים נוספים באמצעות קנאביס רפואי ברישיון מטעם משרד הבריאות.
- טיפול הורמונלי - טיפול זה הוא סוג הטיפול הנפוץ ביותר שניתן לנשים במידה ואינן מתכננות להרות בקרוב. הוא נועד "לדכא" את האנדו באמצעות שליטה במצב ההורמונלי ובכך מניעת שגשוג תאי רירית הרחם והיווצרות נגעים וציסטות. פעמים רבות טיפולים שכאלו אכן מסייעים "להרדים" את המחלה, אך אין זה נדיר שנשים יחושו כאב ואף שגשוג של האנדו גם במהלך הטיפול ההורמונלי. כמו כן, פעמים רבות נשים רבות סובלות מתופעות הלוואי של טיפולים אלו. חשוב למצוא את הטיפול המדויק עבורך, ולהחליף אותו בהיוועצות עם רופא במידה ותופעות הלוואי בלתי נסבלות או שכאבי האנדו ממשיכים או מחמירים. הטיפולים ההורמונליים מתחלקים לשלושה סוגים: 1) גלולות על בסיס פרוגסטרון (MiniPills) / התקן תוך רחמי הורמונלי- מכיוון שאנדו' היא מחלה תלוית אסטרוגן, פעמים רבות קו הטיפול הראשון יהיה נטילת גלולות על בסיס פרוגסטרון בלבד, דוגמת ויזאבל (דיאנוגסט) שהיא התרופה הייעודית היחידה אשר פותחה עבור אנדומטריוזיס, ופועלת לדיכוי התפתחות הנגעים. התרופה מונעת שגשוג של תאי האנדומטריום, ומדכאת את הפרשת הציטוקינים שגורמים לדלקות מקומיות. הפרוגסטרון מעכב את הביוץ ואת צמיחת רירית הרחם, כמו גם את שגשוגם של מוקדי האנדומטריוזיס, ולכן הוא שימושי מאוד בדיכוי המחלה. ויזאבל מפחיתה כאבים, מפחיתה את גודל ומספר התאים האנדומטריים (תאי רירית הרחם המצויים באזורים אחרים בגוף)[7]. לנשים רבות זהו פתרון מצוין, בעוד לאחרות הוא אינו מתאים. תופעות הלוואי האפשרויות של גלולות מסוג זה (גם סרזט היא גלולה אשר מבוססת על פרוגסטרון בלבד, אך אינה מותווית רק לאנדומטריוזיס) דומות לתופעות הלוואי של הגלולות המשולבות. עם גלולות סרזט יש נטייה לדימומים ממושכים, שיכולים לעיתים להיפתר באמצעות נטילת הגלולה בשעה קבועה ומדויקת מדי יום. יש לקחת את הגלולות ברצף כך שיהיה מצב של אל-וסת, כיוון שהוסת לרוב מחמירה את מצב האנדומטריוזיס מחודש לחודש. כמו כן, בשנים האחרונות משמשים התקנים תוך רחמיים הורמונליים כאמצעי מועדף לטיפול בתופעות האופייניות לאנדומטריוזיס. התקנים אלו משחררים כמות קטנה של ההורמון ישירות לחלל הרחם. זהו טיפול שמומלץ גם לנשים עם אדנומיוזיס, כיוון שההורמונים משוחררים ישר לחלל הרחם. ההתקן מתאים גם לנשים לפני לידה, אך הכנסת ההתקן מלווה לעיתים קרובות בקרב נשים עם אנדו' בכאב ובהתכווציות בתקופה לאחר ההכנסה, לעיתים אף מס' חודשים לאחר מכן. 2) גלולות משולבות למניעת הריון-הגלולה המשולבת למניעת הריון (שהיא הגלולה הנפוצה והידועה) מכילה אסטרוגן ופרוגסטוגן. אף שהגלולה אינה מתווית לטיפול באנדומטריוזיס ומכילה אסטרוגן, פעמים רבות היא משמת כאמצעי יעיל לשיכוך הסימפטומים של האנדו. לגלולות יכולות תופעות לוואי שונות דוגמת כאבי ראש, בחילות, עלייה במשקל, ירידה בחשק וכדומה. חשוב שתמצאי את הגלולה הנכונה והמדויקת לך בעזרת הרופא המטפל. יש לקחת את הגלולות ברצף, כך שלא יהיה מצב של וסת, שככל הנראה מחמירה את מצב האנדומטריוזיס מחודש לחודש. 3) אנלוגים של GnrH- ההורמון Gonadotropin-Releasing Hormone – הוא הורמון המופרש מבלוטת ההיפותלמוס במוח ומשפיע על בלוטת ההיפופיזה (יותרת המוח) וגורם לה להפריש הורמונים המשפיעים על מערכת הרבייה. תרופות תואמות GnRH (דוגמת לוקרין, דקפפטיל ועוד) פועלות על בלוטת ההיפותלמוס ומונעות ממנה הפעלה של המעגל ההורמונלי הזה וכך למעשה "מדכאות" את הפעילות ההורמונלית של השחלות ומפחיתות בצורה משמעותית את הפרשת האסטרוגן והפרוגסטרון בגוף. תרופות אלה, אשר ניטלות בזריקה, נחשבות יעילות למדי בטיפול בתסמיני האנדומטריוזיס, אולם הן גם "מעבירות" את האישה למצב מדומה של גיל המעבר. מתוך כך, נשים רבות יסבלו מתסמיני גיל המעבר בטיפול כזה, דוגמת: יובש בנרתיק, גלי חום, שינויים במצב הרוח וכדומה. לכן מומלץ שהטיפול בהם ימשך 3–6 חודשים לכל היותר. במידה ויש צורך בטיפול ארוך יותר, יש לשקול טיפול הורמונלי משלים, על ידי הוספת הורמונים נוספים, למניעת תופעות הלוואי שהוזכרו.
- טיפול כירורגי - הטיפול הניתוחי באנדומטריוזיס הוא באמצעות לפרוסקופיה, שהיא הליך ניתוחי חדשני שאינו מצריך פתיחת בטן. הלפרוסקופיה היא הן אבחנתית-נועדה לאבחן האם בכלל קיים אנדו (והדרך היחידה הבדוקה לאבחן באופן ודאי קיומו של אנדו) והן טיפולית-במהלך הניתוח כורתים נגעים וציסטות, משחררים הידבקויות ולעיתים אף כורתים אזורים הנגועים באנדו, בהתאם למצבה של האישה ורצונה להיכנס להיריון (דוגמת חלקים מהמעי, רחם, שחלות וחצוצרות). הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה, ולאחריו יש תקופת החלמה של בין שבועיים לחודש. הניתוח יכול פעמים רבות להקל באופן ניכר על מצבן של נשים עם אנדו', אך הוא לא עוזר בכך תמיד, בעיקר אם יש נגעים עמוקים או שקיים גם אדנומיוזיס. כמו כן, גם לאחר הניתוח נגעי האנדומטריוזיס עלולים לחזור, לעיתים למרות טיפול הורמונלי שניתן במקביל. עם זאת, זהו אמצעי מומלץ שמסייע לנשים רבות (כולל בכניסה להיריון), גם אם לטווח קצר של שנה או מס' שנים. במצבים מסוימים הניתוח אינו אופציה אלא הכרח-אם יש ציסטות גדולות, נגעים שמשפיעים על תפקודם של איברים מסוימים וכדומה. חשוב לציין שכריתת רחם ו/או שחלות אינן "תרופות" לאנדומטריוזיס ואינן מרפאות אותו, אך כריתת רחם כן יעילה במקרים של אדנומיוזיס.
- טיפולים אלטרנטיביים - שינויי אורח חיים כגון הקפדה על תזונה נוגדת דלקת, שינה איכותית, הימנעות מחשיפה לכימיקלים מזיקים וכדומה, יחד עם טיפולים משלימים כדיקור סיני, צמחי מרפא, עיסוי רחם בשיטת ארויגו, פיזיותרפיה לרצפת אגן וכדומה יכולים לשפר באופן ניכר את איכות החיים.
השלכות
אנדומטריוזיס היא מצב מחלה כרונית ואף פרוגרסיבית ללא טיפול, שעלולה לגרום לא רק לסימפטומים קשים ומגבילים אלא אף נזק לאיברים פנימיים ולאובדן פוריות.
המחלה אינה גורמת למוות ישיר, אך בהחלט גורמת לירידה קשה ומשמעותית של איכות החיים. הקושי שבהתמודדות עם כאבים חזקים, בלתי פוסקים ומתישים, מביא לכך שלעיתים ישנה פגיעה של ממש ביכולת לעבוד, לתפקד ולעסוק בפעילות שגרתית שוטפת וכן סיכון גדול יותר לחוות תסמינים של חרדה ודיכאון. ההשלכות הרב מערכתיות של המחלה מובילות לצורך קבלת טיפול הוליסטי ורב מקצועי במרכז המכיל רופאים ומטפלים בעלי ידע נרחב במחלה, השפעתה על הגוף והנפש וההתמודדות עימה במישורים השונים. יש מס' מרפאות רב תחומיות לטיפול באנדומטריוזיס בארץ, בביה"ח תל השומר, מאיר, וולפסון, הדסה עין כרם, כרמל, קפלן, סורוקה והגליל וכן במרפאות אנדומטריוזיס של קופות החולים, לדוגמה מרפאת האנדומטריוזיס של קופ"ח מכבי בסניף השלום בתל אביב, ומרפאת האנדומטריוזיס של קופ"ח כללית במרכז בריאות האישה בעפולה[8].
קושי מרכזי נוסף נעוץ בחוסר המודעות הציבורית והרפואית שהחולות נתקלות בה, שמביאה לאיחור באבחון, לאבחנות שגויות רבות ולקבלת טיפול שאינו הולם. חוסר המודעות הציבורית מביא גם לחוסר הבנה ותמיכה חברתית, קושי במיצוי זכויות מול השירותים הממשלתיים השונים, פיטורין חוזרים ונשנים, עול כלכלי משמעותי.
השלכה מרכזית של חוסר המודעות היא על נערות וצעירות; לעיתים קרובות איבחון האנדומטריוזיס בקרב נשים צעירות מתעכבת מפני שהכאבים שלהן מיוחסים לכאבי מחזור עזים ראשוניים ׁׁׁׂ(dysmenorrhoea), שהם חלק נורמלי לכאורה של תהליך ההתבגרות. עם זאת, כאשר הכאבים באגן מפריעים לפעילות היומיומית (עבודה או לימודים), יש להתייחס לכאבים ולטפל בהם. אנדומטריוזיס רווחת בקרב כ-50% עד 70% מכלל הנערות הסובלות מכאבי קשים בוסת שאינם מגיבים לתרופות. כמו כן, קיים מחקר בו נמצא של-66% מהנשים הסובלות מאנדומטריוזיס היו תסמינים לפני גיל 20, ו47% בקרו אצל חמישה רופאים או יותר לפני קביעת האיבחון[2].
כמו כן, מכיוון שלעיתים המחלה מובילה לדימום שלא בזמן הווסת, הסובלות מהמחלה עלולות להיות נידות במשך תקופות ארוכות. דבר זה מקשה על הנשים שרוצות לקיים את הלכות טהרת המשפחה ולשמור על קשר פיזי עם בעליהן. במחקר הוצגו מספר אפשרויות לסיוע במצבים מעין אלו[9].
אנדומטריוזיס בישראל
בישראל קיימים מספר מרכזי אנדומטריוזיס הנמצאים בבתי החולים הציבוריים ובקופות החולים, ומציעים טיפול רב מקצועי הכולל תהליך אבחון מקיף, מעקב רפואי, טיפול כירורגי, וטיפולים משלימים ופרא-רפואיים דוגמת דיקור סיני, פיזיותרפיה לרצפת האגן, פסיכולוגיה שיקומית-רפואית ותזונה. המרכזים הבולטים ביותר נמצאים בבתי החולים שיבא, הדסה עין כרם, העמק, כרמל, מאיר, וולפסון ו-קפלן.
קהילת חולות האנדומטריוזיס בישראל פעילה מאוד: בפייסבוק קיימות מספר קבוצות המונות אלפי משתתפות, הגדולה שבהן היא קבוצת "אחיות אנדומטריוזיס ישראל". בחודש המודעות לאנדומטריוזיס, חודש מרץ, קהילת האנדומטריוזיס פועלת להעלאת מודעות ברשתות החברתיות ובתקשורת ואף מקיימת צעדת מודעות כחלק מהצעדה הבינלאומית המתרחשת ברחבי העולם (ה-Worldwide EndoMarch).
בנוסף, מאז מאי 2019 פועלת עמותה בשם "קהילת אנדומטריוזיס ישראל" בייסודן וניהולן של איה ורטהיימר וניצן ברנשטיין, אשר פועלת לקידום המחקר, ההכרה, הזכויות והטיפול הולם בחולות האנדומטריוזיס. העמותה מקיימת כנסים, מחקרים, פעולות להעלאת מודעות, שיתופי פעולה עם רופאים ומטפלים ומיזמים שונים לקהילת החולות, וכן עוסקת במיצוי זכויות מול רשויות המדינה: קופות החולים, הביטוח הלאומי, צה"ל וכדומה [10].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הערך "אנדומטריוזיס", באתר ויקירפואה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אנדומטריוזיס: כאילו לא מספיק המחזור החודשי..., באתר www.clalit.co.il
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 מה זה אנדומטריוזיס? תסמינים, טיפול ומידע נוסף - ד"ר יובל קאופמן, באתר www.gynsurg.co.il
- ^ David Soriano, מהי אנדומטריוזיס? מהן התסמינים? איך מאבחנים? וכיצד מטפלים?, באתר 4-Women
- ^ FadiI Jabr, Venk Mani, An unusual cause of abdominal pain in a male patient: Endometriosis, Avicenna Journal of Medicine 4, 2014, עמ' 99 doi: 10.4103/2231-0770.140660
- ^ 5.0 5.1 5.2 אנדומטריוזיס-רקע, תסמינים ואבחון, באתר אנדומטריוזיס - כל מה שרצית לדעת (באנגלית)
- ^ אפשרויות טיפול קונבנציונלי לאנדומטריוזיס, באתר אנדומטריוזיס - כל מה שרצית לדעת (באנגלית)
- ^ Visanne Seen as Effective at Reducing Endometriosis Pain in China Study, Endometriosis News, 2017-11-01 (באנגלית)
- ^ מרכזי אנדומטריוזיס ורופאים מומלצים, באתר אנדומטריוזיס - כל מה שרצית לדעת (באנגלית)
- ^ Mary Casey Jacob, Endometriosis, New York, NY: Springer New York, 1995, עמ' 267–274
- ^ אתר עמותת "קהילת אנדו ישראל"
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
29527629אנדומטריוזיס