שוודיה החדשה
שוודיה החדשה (שוודית: Nya Sverige) הייתה התיישבות שוודית קטנה לאורך נהר הדלאוור על החוף האטלנטי של צפון אמריקה. מרכז ההתיישבות בה היה במבצר כריסטינה, עכשיו וילמינגטון, והיא כללה חלקים מהמדינות המודרניות, דלאוור, ניו ג'רזי ופנסילבניה. ההתיישבות הוקמה ב-29 במרץ 1638 ונכבשה על ידי הולנד החדשה ב-15 בספטמבר 1655. בנוסף לשוודים ופינים, כללו המתיישבים גם הולנדים וגרמנים.
היסטוריה
.svg)
ערך מורחב – האימפריה הקולוניאלית השוודית
באמצע המאה ה-17, שוודיה הגיעה לשיאה הטריטוריאלי והייתה לאחד הכוחות האירופאים החשובים של התקופה. שוודיה כללה בתוכה את פינלנד ואת אסטוניה ושלטה גם על חלקים מפולין, גרמניה, לטביה ורוסיה המודרניות. השוודים רצו להגדיל את השפעתם על ידי סחר במוצרים חקלאיים (טבק) ופרוות כדי לעקוף את הסוחרים הבריטים הצרפתים וההולנדים. חברת שוודיה החדשה שכרה סוחרים משוודיה הולנד וגרמניה.
המשלחת השוודית הראשונה לצפון אמריקה יצאה מנמל גטבורג בשלהי שנת 1637. המשלחת אורגנה ופוקחה על ידי קלס פלמינג, גנרל שוודי מפינלנד.
חברי המשלחת שטו על גבי ספינות הפוגל גריפ והקלמר ניקל אל תוך מפרץ דלאוור, שהיה טריטוריה שנטענה עליה בעלות הולנדית. הם עברו את קייפ מאי וקייפ הנלופן בשלהי מרץ 1638, והטילו עוגן במינקואס קייל, נקודה סלעית שכיום ידועה בשם "נחיתת השוודים". הם בנו מבצר במקום שבו נמצאת העיר ווילמינגטון המודרנית, וקראו לו מבצר כריסטינה, על שם כריסטינה, מלכת שוודיה.
בשנה שלאחר מכן, 600 שוודים (וגם מספר של הולנדים וגרמנים בשירות שוודי) התיישבו באזור. אך ההתיישבות הייתה פלישה להולנד החדשה, שכן הנהר והאדמה שמסביבו היו שטחים שנטענו עליהם בעלות הולנדית.
פיטר מינויט הפך למושלה של הקולוניה בשוודיה החדשה. כמנהל לשעבר של חברת הודו המערבית ההולנדית, מינויט הכיר את הסטטוס של שני צידי נהר הדלאוור באותו הזמן. הוא ידע שלהולנדים היו שטרי מכר לשטחים שממזרח לנהר (ניו ג'רזי), אבל לא על השטחים שממערבו (מרילנד, דלאוור, פנסילבניה).
לאחר שנחת בגדתו המערבית של הנהר, כינס מינויט את הצ'יפים המקומיים לפגישה חשאית בתאו האישי על ספינת הקלמר ניקל. הוא שכנע אותם לחתום על שטרי מכר שהכין במטרה למנוע בעיות עתידיות עם ההולנדים.
האדמות שקנה מהצ'יפים כללו את הגדה המערבית של הנהר הדרומי מתחת לנהר הסצ'וילקיל; או במילים אחרות פילדלפיה ודרום מזרח פנסילבניה המודרניות, דלאוור ומרילנד.
מושלה של הולנד החדשה - קיפט - התנגד להתיישבות השוודים, אך מינויט התעלם ממכתבו כי ידע שההולנדים היו חסרי כוח צבאי באותו הזמן. מינויט גמר לבנות את מבצר כריסטינה במהלך שנת 1638, ואז רצה לחזור לסטוקהולם על מנת להביא מטען נוסף. הוא עצר עצירה זמנית בקריבים כדי לקחת מטען של טבק כדי למכור אותו באירופה ולהפוך את המסע לרווחי. מינויט נהרג במהלך המסע מהוריקן על האי סנט כריסטופר שבקריבים. כך, העבודות המשרדיות של המושל הראשון של שוודיה החדשה עברו ללוטננט (אז הועלה לדרגת קפטן) מאנס נילסון קלינג, עד שהמושל הבא נבחר ובא משוודיה, שנתיים לאחר מכן.
ב-1643 החברה התרחבה לאורך הנהר ממבצר כריסטינה, והקימה את מבצר ניו אלפסבורג על הגדה הצפונית ליד סלם, ניו ג'רזי המודרנית. במאי 1654, מבצר קסימיר ההולנדי נכבש על ידי החיילים משוודיה החדשה בהנהגתו של יוהאן ריסינג. המבצר נכבש ללא קרב בגלל שלחיל המצב שלו לא היה כוח אש. המבצר נקרא מחדש- מבצר טריניטי.
כפעולת תגמול, ההולנדים, שהונהגו תחת המושל פטר סטויוסנט, התקדמו לעבר נהר הדלאוור בסוף קיץ 1655, והובילו לכניעת המוצבים השוודים במבצר טריניטי ובמבצר כריסטינה.
המתיישבים השוודים והפינים המשיכו ליהנות מרמה של אוטונומיה אזורית, מיליציה, דת, בית משפט ואדמות עצמאיות.
הסטטוס הזה נשאר באופן רשמי עד לכיבוש הבריטי של הולנד החדשה, באוקטובר 1663-1664, והמשיך לא רשמית עד שהשטח נכלל בצ'רטר של ויליאם פן, פנסילבניה ב-1682. בתקופה הזאת התחילה הגירה והרחבה של האזור. ההתיישבות הבריטית הראשונה ומבצר וויככו נבנו בפילדלפיה המודרנית ב-1669.
ההיסטוריון ה. ארנולד ברטון אמר שהמשמעות הגדולה ביותר של שוודיה החדשה הייתה ההתעניינות החזקה והארוכה בצפון אמריקה שהקולוניה יצרה בשוודיה. אמריקה הייתה הסטנדרט להשכלה וחופש, והפכה למודל של שוודיה הליברלית. בין 1870-1910 החלה הגירה עצומה של שוודים לארצות הברית, במיוחד למיניסוטה, ובסך הכל כמיליון מהגרים שוודים.
רשימת המושלים
כל המושלים גרו במבצר כריסטינה, פרט ליוהאן ביורנסון פרינטז שגר במבצר ניו גוטנברג.
- פיטר מינויט, מנהל (ה-29 במרץ 1638- ה-15 ביוני 1638)
- מאנס נילסון קלינג, מפקד (ה-15 ביוני 1638- אפריל 1640)
- פטר הולנדר רידר, מפקד (אפריל 1640- פברואר, 1643)
- יוהאן ביורנסון פרינטז (פברואר, 1643- אוקטובר, 1653)
- יוהאן פפגויה (אוקטובר, 1653- מאי, 1654)
- יוהאן קלאסון ריסיניג (מאי, 1654- 15 בספטמבר 1655)
מבצרים
- מבצר כריסטינה, כיום וילמינגטון, דלאוור, 1638-1655.
- מבצר ניו גוטנברג (ניה גוטנבורג) כיום אסינגטון, פנסילבניה, 1643-1655.
- מבצר ניו קורשולם, כיום דרום-מזרח פילדלפיה, פנסילבניה, 1647-1653.
- מבצר ניו אלפסבורג, כיום קרוב לסלם, ניו ג'רזי, 1643-1651.
- מבצר טריניטי (טרפלדיגטן), עכשיו ניו קסל, דלאוור, 1654-1655.
התיישבויות קבע
- כריסטינה, כיום וילמינגטון, דלאוור, 1638.
- פינלנד (צ'מאסונג), כיום טריינר, פנסילבניה, 1641.
- אפלנד, כיום צ'סטר, פנסילבניה, 1641.
- פרינטזטורפ, כיום צ'סטר, פנסילבניה, 1643.
- טקוירסי, כיום אדיסטון, פנסילבניה, 1643.
- טיניקום טאונשיפ, דלאוור, 1643.
- האי פרובינציה (מנאיפינג), בנהר הסצ'וילקיל, כיום דרום-מזרח פילדלפיה, פנסילבניה, 1643.
- איי מינקואה, כיום דרום-מזרח פילדלפיה, פנסילבניה, 1643.
- קינגססינג (ניה וסה), כיום דרום-מזרח פילדלפיה, פנסילבניה, 1644.
- מולנדאל, כיום יידון, פנסילבניה, 1647.
- טורן (ארוניימק), כיום מערב פילדלפיה, פנסילבניה, 1647.
- הסידונלד, כיום וילמינגטון, דלאוור, 1654.
- איי טימבר, כיום וילמינגטון, דלאוור, 1654.
- סטרנדוויקן, כיום וילמינגטון, דלאוור, 1654.
- אמנסלנד, כיום דרבי, פנסילבניה, 1654.
נהרות ונחלים
- נהר סוונסקס, נהר ניה סווריג'ס (נהר הדלאוור).
- סצ'וילן קייל (נהר הסצ'וילקיל).
- מינקואס קייל (נהר כריסטינה).
- פיסק קייל (נחל ברנדיווין).
