אמנון גינזאי
אמנון גינזאי (ברוסית: Амнон Гинзай; במקור אנטולי מיכאילוביץ' גָזוֹב-גינזברג (Анатолий Михайлович Газов-Гинзберг); 17 בדצמבר 1929 – 13 ביולי 1995[1]) היה פילולוג עברי סובייטי וישראלי (מ-1975), חוקרי במכון למדעי המזרח בלנינגרד, מעורכי האנציקלופדיה היהודית הקצרה בלשון הרוסית, מתרגם מרוסית לעברית וסופר מדע בדיוני.
ביוגרפיה
אנטולי מיכאילוביץ' גָזוֹב-גינזברג נולד בדצמבר 1929 בעיר נובוסיבירסק שבסיביר, ברית המועצות, בן לאב עורך דין יהודי ואם רוסייה.[2] לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיה, החל ב-1947 ללמוד בפקולטה למזרחנות באוניברסיטת לנינגרד. ב-1957 סיים את לימודיו. בשנת 1963 הגיש את הדיסרטציה בפילולוגיה (Роль звукоизобразительных истоков в образовании семитского запаса корней), וב-1964 קיבל תואר דוקטור. עבד במכון למדעי המזרח בלנינגרד, והתמחה בעברית, המקרא ומגילות ים המלח. פרסם כמה ספרים, בהם עיבוד של התזה שלו (1965). היה ממתרגמי המגילות לרוסית (Тексты Кумрана, כרך 2, מוסקבה 1996).
בשנת 1975 עלה לישראל ועברת את שמו ל"אמנון גינזאי". עבד כעורך בכיר של האנציקלופדיה היהודית הקצרה בלשון הרוסית שראתה אור בחסות האגודה לחקר תפוצות ישראל, השתתף בעריכת המילון הרוסי–עברי והעברי–רוסי של יוסף גורי והיה עורך מדעי ועורך תרגומים של "ספריית עלייה" ("Библиотека-Алия") של האגודה לחקר תפוצות ישראל.[3] פרסם סיפורי מדע בדיוני ברוסית ובעברית, בהם הרומן "זיקיות שחורות" (Золотые хамелеоны; תל אביב: מוריה, 1986). כן חיבר ספר ילדים בשם "פרעה מלך החרקים" (איורים: עדה סיניגליה; תל אביב: תגא, תשמ"א).
תרגם מעברית לרוסית עם לב פנקובסקי (Пеньковский) קובץ של שירי יהודה הלוי (ירושלים: ספריית עלייה, 1976), עם רבקה פלד (רבינוביץ) את "ספר האחים" מאת בניה של רבקה גובר בעריכת אברהם יהושע אלינסון (תל אביב: עם הספר, 1976), עם סבטלנה שנברון את "הריקשה": סיפורים נבחרים לג'ון אוארבך (ירושלים: ספריית עלייה, 1978), ולבדו את "הרעיון הציוני לגוניו" לשלמה אבינרי (ירושלים: ספריית עלייה, 1983), "חז"ל: פרקי אמונות ודעות" לאפרים אלימלך אורבך (ירושלים: ספריית עלייה, 1986), מיצירתו של יאנוש קורצ'אק (ירושלים: ספריית עלייה, 1988).
ערך את תרגומה של פלד לסיפורים נבחרים מאת יצחק שנהר (ירושלים: ספריית עלייה, 1977), את תרגומו של ולדימיר גלוזמן ל"החי על המת" לאהרן מגד (ירושלים: ספריית עלייה, 1977) ואת התרגום ל"גבעת הפרגים" לנתן שחם (ירושלים: ספריית עלייה, 1978), את תרגומו של יחזקאל קרן לאסופת המאמרים "כשאומה נלחמת על חרותה" ליוסף קלוזנר (ירושלים: ספריית עלייה, 1978), את התרגום (מאנגלית) לספרו של משה דיין "לחיות עם התנ"ך" (ירושלים: ספריית עלייה, 1986).
גינזאי נפטר בתל אביב ב-1995, בגיל 65.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של אמנון גינזאי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אמנון גינזאי, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
הערות שוליים
- ^ תאריכי הלידה והפטירה המדויקים על-פי: Анатолий Михайлович Газов-Гинзберг, באתר המכון לכתבי יד אוריינטליים, סנקט פטרבורג (ברוסית).
- ^ נח זבולוני, כנס בלשנים רוסיים במוסקבה, חרות, 12 ביוני 1964, באתר "נח זבולוני: חצי מאה של עיתונות ירושלמית".
- ^ ספריית עלייה, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית).
26513593אמנון גינזאי
- פילולוגים ישראלים
- חוקרי השפה העברית
- אנציקלופדיסטים יהודים
- אנציקלופדיסטים ישראלים
- מתרגמים ישראלים
- מתרגמים מעברית לרוסית
- עורכים ספרותיים ישראלים
- סופרים ישראלים
- סופרים יהודים רוסים
- סופרי מדע בדיוני סובייטים
- עולים בשנות ה-1970
- סופרי מדע בדיוני ישראלים
- סופרים יהודים סובייטים
- סופרי מדע בדיוני רוסים
- פילולוגים יהודים
- ישראלים שנולדו ב-1929
- ישראלים שנפטרו ב-1995