אברהם יהושע אלינסון
 | |
| אברהם יהושע אלינסון |
אברהם יהושע אלינסון (ברוסית: Авраам-Егошуа Моисеевич Элинсон (Белов) 1911 – 2000) הידוע בכינויו הספרותי א. בּיֶילוב (או בֶּלוב), היה סופר רוסי-עברי, מתרגם, עורך, עיתונאי ופעיל ציוני בתקופת רוסיה הקומוניסטית.
קורות חיים
נולד במוהילב שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (מאוחר יותר בבלארוס). זכה לחינוך עברי מילדות. כאשר היה בן שש עשרה הצטרף לארגון נוער מחתרתי-ציוני לא חוקי, שעסק בהפצתם של ספרות עברית וחומרים ציוניים, כאשר הארגון נתפס, נמלט אלינסון ללנינגרד ובכך ניצל ממאסר. שם נותר בתקופת השואה, שבמהלכה נרצחו הוריו בעיר בוברויסק (בלארוס).
בשנת 1933 כאשר היה בן 22 סיים לימודי הנדסת מכונות, ולאחר מכן בשנת 1935–1936 למד בפקולטה למוזיקולוגיה בקונסרבטוריון של לנינגרד.
מ-1934 עד 1949 (כולל בשנות המצור הגרמני על לנינגרד) עבד בעיתון "לנינגראדסקיה פראבדה" (Ленинградская правда). על מאמריו בעיתון חתם בפסידונים "מויסאב". אלינסון פוטר ממערכת העיתון בימי המערכה נגד ה"קוסמופוליטיים", והחל להתפרנס כ"סופר צללים". תקופה זו הוא מתאר בספרו "איך הייתי כושי", שתורגם מרוסית לעברית בידי שלמה אבן-שושן ב-1980.
בשנים 1952 עד 1956 חיבר והוציא לאור ספרי מדע פופולרי על ציוויליזציות עתיקות, בהן בבל, מצרים והתרבות האצטקית. ספריו תורגמו לשפות רבות, ואחת מיצירותיו, "מגילת החרס" (1952), שדנה בתרבות האשורית והבבלית, שאותה פרסם יחד עם המזרחן לב ליפין הייתה מועמדת ל"פרס סטלין", הפרס היוקרתי ביותר בברית המועצות. היה חבר ארגון הסופרים הסובייטים.
עיקר פעילותו הספרותית של אלינסון התמקדה בתרגום יצירות מיידיש ועברית לרוסית, ובניתוח עבודות תרגום.
אלינסון היה המתרגם היחידי שתרגם לרוסית את כתביו של שלום עליכם, ותרגומים אלו היו התרגומים הראשונים מאז שנת 1923 שהיו חוקיים בעיני השלטון הסובייטי.
בין תרגומיו הרבים של אלינסון ניתן למצוא את התרגום לרוסית לרומן "חדווה ואני" (1950) וכן את התרגום לרוסית למחזה "חנה סנש" (1958) שנכתבו על ידי אהרון מגד. הוצאתם לאור של התרגומים נדחתה עקב פריצת מלחמת ששת הימים אך בסופו של דבר הם הוצאו לאור בישראל בשנת 1975 ב"הוצאת הקיבוץ המאוחד".
בשנת 1964 פורסם בשנתון הרוסי "אמנות התרגום" בעריכת קורניי צ'וקובסקי, מאמר של אלינסון על "א. שלונסקי: מתרגם יבגני אונייגין". אלינסון שיגר את המאמר לאברהם שלונסקי, ובעקבות כך נתקשרה ביניהם חליפת מכתבים. בספרו של שלונסקי "מכתבים ליהודים בברית המועצות" הובאו 105 מכתבים של שלונסקי לאלינסון.
בשנת 1965 פרסם אלינסון יחד עם לב וילסקר קובץ מתרגומיהם ושמו "סיפוריהם של סופרי ישראל", ובו מובאים סיפורים שתרגמו השניים מעברית ומיידיש לרוסית של הסופרים: אהרן אמיר, אהרן אפלפלד, יהודה בורלא, בנימין תמוז, שלום עליכם, חיים הזז, ק. צטניק, משה שמיר ועוד רבים.
במהלך השנים 1967 - 1969 התכתב אלינסון עם חברו המשורר דב גפונוב, בספרו של גפונוב "מכתבים מעבר לקאוקאז" הובאו 48 מכתבים של גפונוב לאלינסון.
במקביל לפעילותו הספרותית הקדיש אלינסון את חייו לפעילות ציונית חשאית, ובשנות השישים אף הקים בהתנדבות אולפן מחתרתי ללימוד השפה העברית בלנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) כדי לסייע לאלו שרצו לעלות לארץ, אחד מתלמידיו באולפן היה הלל בוטמן, שהיה מיוזמי חטיפת המטוס בלנינגרד, שנועדה לעורר את דעת הקהל העולמית לבעיית היציאה של היהודים מברית המועצות, על כך נשפט ונאסר.
בהקדמה לספרו הביוגרפי של אלינסון כותב שלמה אבן שושן:
- "בשנת 1965 הופתעתי לגלות ידיעה בעיתונות בארץ שבשנתון הסובייטי "אומנות ותרבות" שיצא תחת עריכתו של קורניי צ'יקובסקי התפרסם מאמרו הכולל של א. בלוב על תרגומו של אברהם שלונסקי את הפואמה של פושקין, "יבגני אונייגין" בתמיהה חשבתי לעצמי מיהו אותו איש סובייטי, בלוב? שבצורה כה מבוססת וסוחפת מגלה את סודות התרגום לעברית ושולט בשפה העברית. מתברר שזהו אחד מבני עמינו, שמתגוררים בלנינגרד ובשלמותם מתמסרים ללימוד יהדות ותרגום ספרות עברית. החברות שלנו התחילה כאשר בשנת 1974 עלה בלוב לארץ, התיישב בירושלים והמשיך את העבודה שהתחיל בלנינגרד."
בשנת 1974 עלה אלינסון לישראל והתגורר בירושלים. שם המשיך במפעלו הספרותי, הוא המשיך בתרגומים מעברית לרוסית וגם ערך תרגומים של אחרים (למשל של אמנון גינזאי). הוא נפטר ב-2000.
את ספרו האחרון, שפורסם ב-1998, "אבירי העברית בברית המועצות", פותח אלינסון במשפט: ”העברית היא המורשת הנעלית של אבותינו, לימדו אותה”.
מיצירותיו העיקריות
- "מגילות חרס", 1952
- "מדינה של חסיד גדול", 1955
- "נפילה???", 1956.
- "משפט אייכמן", 1963
- "תחתית העולם", (על ים המלח) 1978
- "איך הייתי כושי", 1990
- "אבירי העברית בברית המועצות לשעבר", 1998
מתרגומיו העיקריים לרוסית
- "חדווה ואני", אהרן מגד. 1975
- "חנה סנש". 1975
- "סיפוריהם של סופרי ישראל", קובץ תרגומים. 1965
- "המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו", פרופ' מנחם אלון. 1989
- "עלילות עקביא", יהודה בורלא. 1980
לקריאה נוספת
- אברהם שלונסקי, מכתבים ליהודים בברית-המועצות; כינוס, הערות ופתח דבר: אריה אהרוני, תל אביב: ספרית פועלים בשיתוף עם יד שלונסקי, תשל"ז.
- דב בוריס גפונוב, מכתבים מעבר הקאוקאז 1960–1970; ערוכים ומוערים בידי שלמה אבן-שושן, תל אביב: עם עובד: בשיתוף עם "יד שלונסקי" ומכון כץ לחקר הספרות העברית באוניברסיטת תל אביב, תשמ"ג 1983.
קישורים חיצוניים
- אברהם יהושע אלינסון, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- רשימת הפרסומים של אברהם יהושע אלינסון, בקטלוג הספרייה הלאומית