אמות המים של קיסריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמת המים לקיסריה
אמת המים לקיסריה חוף ג'סר-א-זרקה

מערכת אספקת המים לקיסריה היא מערכת של אמות מים שהובילה מים לעיר קיסריה בעת העתיקה. אמות המים של קיסריה תיפקדו בזמן קיומה של העיר – מאז ייסודה בימי הורדוס ועד המאה ה-13, כאשר נהרסה בימי הסולטאן הממלוכי בייברס. אף על פי שקיסריה הוקמה על פני שכבת מי תהום גבוהים, המאפשרת אספקת מים באמצעות בארות, בוני העיר דאגו לאספקת מים זורמים לעיר, כמקובל בערים הגדולות של התקופה הרומית. המערכת הורכבה מכמה חלקים שונים.

אמת המים הגבוהה

תעלה א'

אמת המים הגבוהה לקיסריה
קטע מהאמה הנמוכה
מראה בתוך האמה הנמוכה
שרידי תעלת המים על האמה הגבוהה
חלקה הדרומי של האמה הגבוהה בעת שקיעה

מקור המים היציב הקרוב ביותר לקיסריה מבחינה טופוגרפית הוא עינות שוני – קבוצת מעיינות מצפון לבנימינה. תפוקת המים בשנות ה-30 של המאה ה-20 הייתה 405 מ"ק לשעה. אנשי הסקר שחפרו במקום לא מצאו עקבות אמה אלא רק שרידי סכרים ועמודים, אשר נעלמו תוך כדי עבודה חקלאית אינטנסיבית. האמה מופיעה באופן ברור על-יד המחצבה שבקצהו הדרומי של הכרמל. ראשיתה של האמה הגבוהה הייתה תעלה בודדת שהובילה את מי עינות שוני לעיר, אך לא נותרו ממנה שרידים ברורים בקטע שבין עינות שוני למחצבות בנימינה, ורק השיקולים הטופוגרפיים וההידרולוגיים מצביעים על עינות שוני כעל המקור הראשוני של המערכת.

תחילת המערכת בתעלה הנישאת על חומת אבן רצופה. במקום שבו גדל הפרש הגובה שבין פני הקרקע והתעלה, מתחלפת החומה בסדרת קשתות, שמעליהן מקשט את האמה כרכוב, הבולט מקו הבנייה. המבנה בנוי אבני כורכר מסותתות. דפנות התעלה עשויות בטון על בסיס סיד, והתעלה מטויחת מבחוץ ומבפנים. האמה פונה מערבה, עד שהיא מגיעה אל רכס הכורכר המקביל לחוף. האמה חצתה את הרכס דרך נִקבה שכיום היא סתומה. בקטע המקביל לשפת הים תעלה א' מכוסה, על מנת למנוע חדירה של חול לתוכה. הכיסוי נעשה בחלקו על ידי לוחות אבן ארוכים המונחים על קירות התעלה, ובחלקו על ידי זוגות של אבנים שהונחו בצורת גמלון מעל התעלה. הכיסוי הונח מעל לטיח המושלם על קירות התעלה, ומכאן שהכיסוי לא היה חלק מקורי של המבנה אלא תוספת מאוחרת. כיום, האמה לא מגיעה עד העיר אלא נעצרת 900 מטרים מצפון לה. היא נקטעה בשל מפרצון ימי שנוצר לאחר בנייתה; קשה לקבוע מתי התרחב המפרץ עד כדי הרס האמה. בצדו הדרומי של המפרץ מופיעה האמה שוב, ומגיעה עד לחומת העיר, סמוך למגדלים העגולים שבצפונה. האמה שבתוך העיר טרם נתגלתה. תעלה א' נבנתה כנראה על ידי הורדוס בעת ייסוד העיר. גובהה 115 ס"מ ורוחבה 70 ס"מ; שיפוע התעלה הוא מזערי, והסתכם ב-16 ס"מ לק"מ.

התעלה נישאת על מבנה קשתות. רק במקום שבו עליה לחצות את רכס הכורכר, בכפר ג'סר א-זרקא, היא עוברת בנִקבה חצובה בעלת פירים אנכיים. יש להניח שחלק זה של המפעל נבנה על ידי הורדוס, מייסד העיר, או זמן קצר לאחר זמנו.

תעלה ב'

נראה שעם גידול אוכלוסייתה של קיסריה, לא סיפקה תעלה א' את צורכי המים של העיר, ונבנתה תעלה ב', המקבילה לה וצמודה אליה. תעלה זו בנויה מבחינה אדריכלית וטכנית כהעתקה המדויק של תעלה א'. היא רחבה ועמוקה במידת מה מתעלה א'; גובהה 140 ס"מ ורוחבה 90 ס"מ, ולפיכך הספיקה המרבית שלה הגיעה ל-1,600 מ"ק בשעה. תעלה ב' בנויה מאבן סטומה הרבה יותר. מסיבה זו רואים בה תיקונים רבים, וקטעים באורך עשרות מטרים נבנו מחדש. לעומתה, תעלה א', הקדומה יותר, ניצבת עד ימינו ללא תיקונים.

מקור אספקת המים הנוסף הוא אזור נחל תנינים העליון, בסביבת המושבים עמיקם ואביאל של ימינו. באזור זה היו לפנים כמה מעיינות; כיום הם יבשים בגלל הנמכת מפלס מי התהום בשאיבה מקידוחים. הגדלה ניכרת של כושר ההובלה של האמות חייבה פיתוח מקורות מים נוספים. אלה נמצאו בעמק התנינים העליון, שליד המושבים אליקים ועמיקם, והמפעל התת-קרקעי מתחיל ליד עין צברים. התעלה הפתוחה התחילה במעיינות עין אביאל ועין אלונה. מפעל המים בנוי מנִקבה באורך של כ-6 ק"מ, שאליה יורדים פירים במרחקים קצובים של 40 מטר. הנקבה נחצבה בסלע, בשיטה שהייתה מקובלת מאד בהנדסת המים הרומית. באזור פארק אלונה נחשף ושוחזר חלק מהנקבה, באורך של כ-280 מטר, וכיום מטיילים יכולים להיכנס אל הנקבה ולפסוע בה בליווי הדרכה מטעם המקום.

את אזור בקעת הנדיב חוצה האמה בתעלה בנויה. היא עוקפת את בניין התיאטרון הרומי בכפר שוני, ומצטרפת אל תעלה א' ליד מחצבות בנימינה. אמה זאת, תעלה ב', הוצמדה לדופנה הצפוני של תעלה א', ובבנייתה נשמר סגנונה האדריכלי של תעלה א'. במקומות שבהם נהרסו התעלות בימינו, ונוצר חתך, ניתן להיווכח על נקלה בקדמותה של תעלה א'. לתעלה א' כרכוב קישוטי משני צדדיה. כאשר הוצמדה אליה תעלה ב' "נבלע" הכרכוב הימני, ותעלה ב' עוטרה בכרכוב זהה, רק בצדה הימני, הגלוי. המסד של תעלה א' מורכב מאבני גזית משני צדדיו, וביניהן מילוי. בוני תעלה ב' בנו רק בצדה החיצוני שורה של אבני גזית, והמילוי מגיע עד לצדה הימני של תעלה א'.

את תעלה ב' והמפל התת-קרקעי באזור אביאל-עמיקם בנו כנראה הלגיונות הרומיים. על תעלה ב' נמצאו 11 כתובות, שעשר מהן הן כתובות לטיניות של הלגיונות הרומיים: הלגיון העשירי פרטנסיס, הלגיון השני טריאנה, הלגיון השישי פראטה, הלגיון העשרים ושניים דיאוטריאנה, וכולן, למעט שתיים, מזכירות את הקיסר אדריאנוס. האמה נבנתה בשנת 130 לספירה לכבוד ביקורו של אדריאנוס ביהודה. כל אחת מן הכתובות נתונה בתוך טבולה אנסטה. חלקן הן כתובות תיקונים מימי מרד בר כוכבא. אחת הכתובות היא אנסטה (כתובת אוזניים) ללא כתובת, וקיימת השערה שכתובת זו היא של הלגיון העשרים ושניים דיאוטריאנה, שניגף בפני מורדי בר כוכבא וכאות קלון נמחק ממנה שמו.[1] הכתובת העשירית היא כתובת ביוונית משנת 385 לספירה, ובה מסופר על תיקון האמה בתקופה הביזנטית.[2]

שתיים מן הכתובות נמצאות בכביש הכניסה לבית חנניה, העוקף את תל מבורך מצפון, ולפני כניסתו למושב מסתעפת ממנו מערבה דרך עפר, הנמשכת במקביל לאמת המים הגבוהה. כ-15 מטר ממערב לכביש, על דופנה הצפוני של האמה, ישנן שתי אבנים מיוחדות. באבן השמאלית חקוק סמל הלגיון העשירי פרטנסיס – נשר היוצא מכוך (ראשו שבור) מעל זר, ובתוך הזר יש כתובת שתרגומה: "אימפרטור טריאנוס אדריאנוס [נעשה בידי] יחידה של הלגיון העשירי פרטנסיס". מתחת לכתובת מגולפת האלילה ויקטוריה, אלת הניצחון הרומית, ראשה ורגליה שבורים. בקצה התחתון של האבן ניתן להבחין בדמות כורעת, כנראה של אטלס, התומך בכדור שעליו ניצבת האלה. באבן הימנית חקוקה כתובת בתוך טבולה אנסטה, שלשונה: "אימפרטור קיסר טריאנוס אדריאנוס האוגוסטוס בידי יחידה של הלגיון העשירי פרטנסיס". בגלל הכיתוב fecit (=בנה) הניחו החוקרים כי הלגיון העשירי פרטנסיס הוא זה שבנה את אמת המים, לכבוד הביקור של אדריאנוס בפרובינקית יהודה בשנת 130 לספירה.[3]

באותו אזור נמצאה כתובת נוספת של הלגיון העשירי פרטנסיס,[4] וכן, שתי כתובות נוספות של הלגיון השישי פראטה, אחת מהכתובות היא כתובת החקוקה בתוך טבולה אנסטה, והיא נמצאת כיום במוזיאון ראלי בקיסריה.[5] הכתובת השנייה גדולה פי שניים ביחס לכל כתובות התיקונים שנמצאו באמת המים - ממדיה הם 0.76x1.78 מטר לעומת גודל של 0.4x0.87 מטר לכתובת תיקונים. הכתובת הזו נמצאה ליד שוני, ובה ניצבות שתי אלות מכונפות על כדור הארץ שאוחזות זר ניצחון ביד ימין מורמת, כסמל הלגיון השישי פראטה. כיום היא נמצאת במחסני מוזיאון רוקפלר.[6]

בעקבות מזג אוויר סוער שסחף את החול מאמת המים העליונה, נגלו בשנת 1964 בחוף הקשתות בקיסריה כתובות נוספות. בעקבות ריבוי הלגיונות שמופיעים בהן מניחים רוב החוקרים כי אלו הן כתובות תיקונים לאמת המים, כנראה תיקונים שנערכו בעקבות מרד בר כוכבא בשנים 132-136. כתובת של הלגיון השני טריאנה,,[7] כתובת של הלגיון הלגיון העשרים ושניים דיאוטריאנה,[8] וכן שלוש כתובות נוספות של הלגיון העשירי פרטנסיס, שתים מהן כבר לא נמצאות על האמה.[9] אחת מהן נמצאה ליד ג'סר א-זקרא, כשרק חלקה הימני נשמר.[10]

מפעל מים זה היה פעיל כנראה במשך 1,200 שנה, אם כי לא ברציפות, עד לתקופה הצלבנית, ובפרק זמן זה נעשו בו שינויים ותיקונים. במקום שבו חוצות האמות את האזור הביצתי שבין בית חנניה לג'סר א-זרקא אירעו במפעל תקלות רבות עקב שקיעת היסודות. בשלב מסוים נעשה ניסיון להתגבר על כך, ותעלה א' הופנתה לאמה העוקפת את הביצה מדרום. סגנון הבנייה בקטע העוקף שונה מהסגנון של שאר חלקיה של האמה, ומעיד על כך שהמעקף נעשה כנראה בתקופה הביזנטית.

תעלה ג'

במסגרת המאמצים להתגבר על השקיעה באזור הביצתי נעשה גם שינוי בתעלה ב'. בתוך התעלה הונחו שלושה צינורות חרס, והמים זרמו רק בהם. שינוי זה מצוי רק בקטע שבין מחצבת בנימינה לסוף המעקף. המשך הזרימה היה כנראה בתעלה. שלב אחרון בתולדות תעלה ב' היה סתימתה ובניית מסד ותעלה קטנה על פניה, היא תעלה ג'. את שרידיה של תעלה זאת אפשר לראות בקרבת קיסריה וגם באזור בית חנניה, ואפשר להבחין במסד אשר נבנה מעל למעטפת הטין שעל גבי הצינורות. מפעל זה סיפק לקיסריה כמות מים קטנה יחסית, אך במפלס גבוה ב-2.5 מטר מעל למפלסה של תעלה ב'. ניתן להניח ששינוי זה נעשה בתקופה הצלבנית, בזמן שקיסריה הייתה עיר קטנה אך מפלסה היה גבוה ממפלסה בתקופות הקודמות.

אמת המים הנמוכה

סכר נחל תנינים והבריכה לידו, בעבר כל האזור מזכרון יעקב ועד לסכר היה מוצף במים

עם גידול העיר בתקופה הביזנטית היה צורך לפתח מקור מים נוסף, מפני שאמת המים הגבוהה ניצלה את כל מקורות המים שהיו מרוחקים מקיסריה מרחק סביר ונמצאו ברום מתאים. כ-5 ק"מ מצפון לקיסריה יש מקור מים עשיר – שפע המעיינות הנובעים בביצות כבארה, ליד קיבוץ מעגן מיכאל של ימינו, מניבים ביחד אלפי מ"ק מים לשעה; ואולם חסרונו של מקור מים זה הוא שמפלס המעיינות נמוך ב-2–3 מטר מן המפלס הנמוך ביותר שאליו צריך היה להביא את המים בקיסריה. מעיינות אלה נמצאים בגובה 3.5–4 מטר מעל פני הים, וכדי להביא את המים לעיר היה צורך להרים את פני המים לגובה של 6 מטר מעל פני הים. הדבר נעשה באמצעות בניית שני סכרים, אשר הפכו את כל שטח הביצה לבריכת הרמה.

כדי להרים את מפלס המעיינות לגובה המתאים נבנו שני סכרים מאבני גזית גדולות. סכר אחד, שאורכו 200 מטר, חסם את מוצא נחל תנינים לים דרך רכס הכורכר שמדרום למעגן מיכאל; הסכר השני, שאורכו 900 מטר, חצה את מישור החוף מדרום לתחנת הרכבת בזכרון יעקב של ימינו. כך נוצר שטח סגור, שגבולותיו הם הר כרמל במזרח, החוליות שליד בית חנניה בדרום, רכס הכורכר במערב והסכר בצפון. שפיעת המעיינות יצרה כאן אגם, שמפלסו התאים להובלת המים לקיסריה. המים זרמו תחילה בתעלה חצובה בצדו המערבי של רכס הכרכר, ובהמשך זרמו בתעלה בנויה ומכוסה בקמרון. ממערב לג'סר א-זרקא עוברת האמה הנמוכה מתחת לאמה הגבוהה, ומכאן ואילך מקביל מהלכה לאמה הגבוהה, ממזרח לה. לתעלה אין כל שיפוע בשל חתך הרוחב שלה. 1.8 ק"מ מערבית לכפר ג'סר א-זרקא עוברת האמה הנמוכה מתחת לאחת הקשתות של האמה הגבוהה. עם הרס מפעל המים והצטברות סחף באגם, התפתחו במקום ביצות כבארה.

ספיקת אספקת המים לעיר

לפי החישובים, ספיקתה של האמה הגבוהה בתעלה א' הגיעה ל-930 מ"ק בשעה; בתעלה ב' – ל-1,630 מ"ק בשעה; בתעלה ג' – ל-214 מ"ק בשעה; ובשלושת צינורות החרס – ל-150 מ"ק בשעה. באמה הנמוכה הייתה ספיקה של 2,560 מ"ק בשעה. השיפוע לאורך תחתית התעלות באמה הגבוהה, בקטע שבין המחצבה בבנימינה לקיסריה, היה 13–16 ס"מ לכל ק"מ. באמה הנמוכה אין כלל שיפוע. מן האמות יצאו קווי צינורות חרס: מן האמה הנמוכה יצא קו צינור חרס אל מרגלות תל תנינים, ומן האמה הגבוהה יצא קו צינורות חרס אחד מערבה, אל תל א-תדוירה, כ-2 ק"מ מצפון לקיסריה הצלבנית, וקו צינורות חרס שני מזרחה, אל "המבנה הנוצרי", כ-1,200 מטר מצפון לקיסריה הצלבנית. קו זה חוצה את האמה הנמוכה.

גלריית תמונות

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יוסף פורת, 'אמת המים לתל תנינים (אמה E) מהתקופה הביזנטית', עתיקות 60 (תשס"ט-2008), עמ' 13–24
  • יוסף פורת, 'המנהרה של אמת המים הגבוהה לקיסריה ברכס הכורכר (ג’יסר א-זרקא)', עתיקות ל’, 1996, עמ' 23–43
  • יוסף פורת, 'אספקת מים לקיסריה בצינורות חרס', עתיקות י (תשן), 1990, עמ' 101-110
  • יוסף פורת, 'טחנת קמח קדומה על הסכר הצפוני של ’מאגר נחל תנינים’', עתיקות 56 (תשס"ז-2007), עמ' 151–166
  • יוסף פורת, 'המנהרה של אמת המים הגבוהה לקיסריה ברכס הכורכר (ג’סר א-זרקא)', נקרות צורים 19 (תשנ"ד-1993), עמ' 49–56
  • יהודה פלג, 'מערכת הספקת המים של קיסריה', אמות המים הקדומות בארץ-ישראל, (1989), עמ' 115–122
  • י' עולמי ו-י' פלג, 'אמות המים של קיסריה', קדמוניות ח, תשל"ה, (31–32), עמ' 83–86
  • ש' אביצור, 'טחנות הקמח של קיסריה', קרדום 18 (1981), עמ' 121–124
  • Y. Olami, Y. Peleg, The Water supply of Caesarea Maritima, Israel Exploration Journal 27 (1977), pp. 127-137
  • J.P Oleson, A Roman Water Mill on the Crocodilon River near Caesarea, ZDPV 100 (1985), pp. 137-152, pls. 9-14
  • A. Negev, The High Level Aqueduct of Caesarea, Israel Exploration Journal 14 (1964), pp. 237-249
  • Porath Y, The Water Supply to Caesarea Maritima: A Reassessment, In Amit D., Hirschfeld Y and Patrich J. (eds.), The Aqueducts of Israel' (JRA Suppl. Ser. 46). 2002 Portsmouth, pp. 104-129
  • Nir Y. 1985. The Destruction of the Roman High Level Aqueduct and the Herodian Harbour of Caesarea, In Raban A. (ed.), Harbour Archaeology. Proceedings of 1st International Workshop on Ancient Mediterranean Harbours, Caesarea Maritima (BAR IS 257). Oxford, pp. 185-194

כתובות מאמת המים

  • Y. Olami, Y. Peleg, The Water supply of Caesarea Maritima, Israel Exploration Journal 27, (1977), pp. 127- 137
  • D. Barag, An inscription from the High Level aqueduct of Caesarea - reconsidered, Israel Exploration Journal 14, 1964, pp. 250-252
  • Z. Vilnay, Another Roman Inscription from the Neighbourhood of Caesarea, PEFQst, (1928) pp. 108-109, Pl VI
  • Z. Vilnay, A New Inscription from the Neighborhood of Caesarea, PEFQst, (1928) pp. 45-47
  • A. Negev,The High Level Aqueduct of Caesarea, Israel Exploration Journal 14, (1964), pp. 237-249
  • A. Negev, A New Inscription from the High Level Aqueduct at Caesarea, Israel Exploration Journal 22, 1972, pp. 52-3
  • H. Hamburger, A New inscription from the Caesarea aqueduct, Israel Exploration Journal 9, 1959, pp. 188-190

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אספקת המים לקיסריה בוויקישיתוף

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בנימין איזאק, ישראל רול, 'יהודה בשנים הראשונות לשלטון הדריינוס', נופים 13–14, (1994) עמ' 45–55; B. Isaac-I. Roll, Judaea in the Early Years of Hadrian's Reign, Latomus, XXXVIII, 1979, 54-66
  2. ^ H. Hamburger, A new inscription from the Caesarea aqueduct, Israel Exploration Journal 9, 1959, pp. 188-190
  3. ^ י' עולמי וי' פלג, אמות המים של קיסריה, קדמוניות ח, תשל"ה, (32-31) תשל"ה, עמ ' 86-83 ; בר"ג, בשולי כתובת של הלגיון העשירי מאמת-המים העליונה של קיסרי, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל (תשכו), 1966, עמ' 142-144 ; Y. Olami, Y. Peleg, The Water supply of Caesarea Maritima, Israel Exploration Journal 27, (1977), pp. 127- 137 ; D. Barag, An inscription from the High Level aqueduct of Caesarea- reconsidered, Israel Exploration Journal 14, 1964, pp. 250-252
  4. ^ * Z. Vilnay, A New Inscription from the Neighborhood of Caesarea, PEFQst, (1928) pp. 45-47
  5. ^ ע. ברושי, 'כתובת חדשה בסביבות קיסריה', דבר, 1 אפריל 1931; ב. ליפשיץ, 'לגיונות רומיים בארץ־ישראל', ידיעות כ"ג, תשי"ט, עמ' 53–67 (=מרד בר כוכבא, אהרון אופנהיימר (עורך), 1980, עמ' 95–110).
  6. ^ ז. וילנאי, 'כתובת חדשה בסביבות קיסריה', דבר, 24 פברואר 1928 ; Z. Vilnay, 'Another Roman Inscription from the Neighbourhood of Caesarea', PEFQst, (1928) pp. 108-109, Pl VI
  7. ^ אברהם נגב, 'כתובות חדשות מאמת-המים העליונה של קיסריה', ‫ ידיעות ל (תשכ"ו-1966), עמ' 136–141; A. Negev,The High Level Aqueduct of Caesarea, Israel Exploration Journal14, (1964), pp. 237-249
  8. ^ בנימין איזאק, ישראל רול, 'יהודה בשנים הראשונות לשלטון הדריינוס', נופים 13-14 (1994), עמ' 45–55; B. Isaac-I. Roll, Judaea in the Early Years of Hadrian's Reign, Latomus, XXXVIII, 1979, 54-66
  9. ^ אברהם נגב, 'כתובות חדשות מאמת-המים העליונה של קיסריה', ‫ידיעות ל (תשכ"ו-1966), עמ' 136–141; A. Negev,The High Level Aqueduct of Caesarea, Israel Exploration Journal14, (1964), pp. 237-249 ; A. Negev, A New Inscription from the High Level Aqueduct at Caesarea, Israel Exploration Journal 22, 1972, pp. 52-3
  10. ^ Y. Olami, Y. Peleg, The Water supply of Caesarea Maritima, Israel Exploration Journal 27, (1977), pp. 127- 137 ; D. Barag, An inscription from the High Level aqueduct of Caesarea- reconsidered, Israel Exploration Journal 14, 1964, pp. 252
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אמות_המים_של_קיסריה&oldid=745901"