אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד
אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד | |||||||||
לידה |
17 במאי 1886 מדריד, ממלכת ספרד | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
28 בפברואר 1941 (בגיל 54) רומא, ממלכת איטליה | ||||||||
שם מלא | אלפונסו לאון פרננדו מריה חיימה איסידרו פסקואל אנטוניו, מלך ספרד | ||||||||
מדינה | ספרד | ||||||||
מקום קבורה | אל אסקוריאל | ||||||||
בת זוג | ויקטוריה אֶאוּחֶנִיַה, נסיכת בטנברג | ||||||||
שושלת בית בורבון | |||||||||
| |||||||||
|
אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד (בספרדית: Alfonso XIII de España, 17 במאי 1886, מדריד - 28 בפברואר 1941, רומא) היה מלך ספרד בין השנים 1886–1931.
ביוגרפיה
אלפונסו נולד ב-17 במאי 1886 במדריד, והוכרז כמלך ספרד ביום הולדתו, מאחר שאביו אלפונסו השנים-עשר מת ששה חודשים לפני כן. אמו של אלפונסו, מריה כריסטינה, ארכידוכסית אוסטריה, בתם של קרל פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה ואליזבת פרנציסקה, ארכידוכסית אוסטריה, שלטה בפועל כעוצרת עד 1902 (ולפני הולדת בנה, שימשה מושלת בשם בתה, מרסדס, נסיכת אסטוריאס).
ב-31 במאי 1906 התחתן אלפונסו עם הנסיכה הבריטית ויקטוריה אאוחניה פון באטנברג. כשחזרו מחתונתם, מחבל אנרכיסט השליך לעברם פצצה שהוחבאה בזר פרחים. אלפונסו ואשתו יצאו ללא פגע מניסיון ההתנקשות, אך 24 בני אדם נהרגו. לזוג המלכותי היו שתי בנות וחמישה בנים (אחד מהם נולד מת). כמו כן היו לאלפונסו שלושה ילדים מחוץ לנישואים.
במשך מלחמת העולם הראשונה, בהיותו ראש מדינה נייטרלית, אירגן יוזמה שאיפשרה להפגיש שבויי מלחמה משני המחנות עם בני משפחותיהם.
בשנת 1923 תפס הגנרל פרימו דה ריברה את השלטון בהפיכה צבאית והנהיג משטר דיקטטורי בספרד. המלך אלפונסו הכיר בשלטונו ומינה אותו לראש ממשלה. בסוף שלטונו של דה ריברה המדינה נקלעה למשבר כלכלי, והוא איבד את תמיכת הציבור, עד שפרש בינואר 1930. בעקבות כך נפגע קשה גם מעמדו של המלך אלפונסו.
ב-12 באפריל 1931 התקיימו בספרד בחירות מוניציפליות, בהם זכו הרפובליקנים בהישגים משמעותיים בערים המרכזיות. באותה עת גם התקיימו בערים הגדולות הפגנות גדולות נגד המלך ובעד רפובליקה. המלך אלפונסו, שאך בנס שרד ניסיונות קודמים להדיחו מכסאו, הרגיש שנשאר רק עם מעט תומכים ולפיכך, ברח אל מחוץ למדינה. אלפונסו פרסם הודעה קצרה בה מסר שהוא מרגיש שבאופן זמני אינו זוכה לתמיכת בני עמו. הוא הודיע שאינו מוותר על כסאו, שאינו רק שלו, אלא נובע מזכויות שהצטברו על פני ההיסטוריה, אשר עתידה לדרוש ממנו דין וחשבון, ולכן הוא רק משהה את השימוש בסמכויותיו. הוא טען שהיה לו מספיק כח כדי להלחם במתנגדיו אבל העדיף לעזוב כדי למנוע שפיכות דמים של בני עמו[1].
ביום יציאתו לגלות ברומא, ה-14 באפריל 1931 ספרד הוכרזה כרפובליקה הספרדית השנייה[2]. בשנת 1936 מת אלפונסו קרלוס, דוכס סן חיימה, ואלפונסו הוכר על ידי הלגיטימיסטים הצרפתים כאלפונס הראשון, מלך צרפת ונווארה. בנוסף, מיעוט מהתנועה הקרליסטית הכיר באלפונסו כראש התנועה.
לאחר ניצחונו של פרנסיסקו פרנקו במלחמת האזרחים בספרד הוכרזה ספרד באופן רשמי כממלכה, אולם למרות עובדה זאת פרנקו לא החזיר את אלפונסו לכסאו והעדיף לשלוט בספרד כעוצר. לאחר מותו של פרנקו בשנת 1975, הוכתר למלך נכדו של אלפונסו, חואן קרלוס הראשון.
משפחתו
ב-31 במאי 1906 התחתן אלפונסו עם ויקטוריה אאוחניה, נסיכת בטנברג, בתם של הנרי, נסיך בטנברג וביאטריס, נסיכת הממלכה המאוחדת, בתה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת, ממנה נולדו לו 7 ילדים:
- אלפונסו, נסיך אסטוריאס (1907–1938)
- האינפנטה חיימה, דוכס סגוביה (1908–1975)
- באטריס, נסיכת ספרד (1909–2002), התחתנה עם אלסאנדרו טורלוניה, נסיך סיוויטלה-ססי החמישי
- פרננדו, נסיך ספרד (1910)
- מריה כריסטינה, נסיכת ספרד (1911–1996), התחתנה עם אנריקו אאוגניו מארונה-סינצאנו, רוזן מארונה הראשון
- חואן, רוזן ברצלונה (1913–1993), אביו של חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד
- גונזאלו, נסיך ספרד (1914–1934)
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלפונסו השלושה עשר |
הערות שוליים
מלכי ספרד | ||
---|---|---|
המלכים הקתוליים | פרננדו השני ואיזבלה הראשונה | |
בית הבסבורג | פליפה הראשון • קרלוס הראשון • פליפה השני • פליפה השלישי • פליפה הרביעי • קרלוס השני | |
בית בורבון | פליפה החמישי • לואיס הראשון • פליפה החמישי • פרננדו השישי • קרלוס השלישי • קרלוס הרביעי • פרננדו השביעי • קרלוס הרביעי | |
בית בונפרטה | ז'וזף בונפרטה | |
בית בורבון (שיבה ראשונה) | פרננדו השביעי • איזבלה השנייה | |
בית סבויה | אמדאו הראשון | |
בית בורבון (שיבה שנייה) | אלפונסו השנים עשר • אלפונסו השלושה עשר | |
בית בורבון (שיבה שלישית) | חואן קרלוס הראשון • פליפה השישי |