ויקטוריה אאוחניה, נסיכת בטנברג
| לידה |
24 באוקטובר 1887 טירת בלמורל, סקוטלנד, הממלכה המאוחדת  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 באפריל 1969 (בגיל 81) לוזאן, שווייץ  | ||||||||
| מדינה | ספרד | ||||||||
| מקום קבורה | אל אסקוריאל | ||||||||
| בן זוג | אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד | ||||||||
| שושלת בית בטנברג | |||||||||
| |||||||||
ויקטוריה אאוחניה פון באטנברג (בספרדית: Victoria Eugenia de Battenberg; באנגלית: Victoria Eugenie of Battenberg, 24 באוקטובר 1887 - 15 באפריל 1969), הייתה נסיכה בריטית-גרמנית, ואשתו של אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד.
ביוגרפיה
ויקטוריה יוג'יני נולדה ב-24 באוקטובר 1887 בטירת בלמורל, סקוטלנד, להיינריך פון באטנברג ולביאטריס, נסיכת הממלכה המאוחדת, בתם של אלברט ושל ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת. חינוכה של ויקטוריה ואחותה התנהלו תחת פיקוח חמור של הוריהם, והיא נחשבה לאינטליגנטית ביותר. האומנת שלה לימדה אותה לקרוא ולכתוב עוד לפני שהיא הייתה בת חמש, ועם האומנת הצרפתייה שלה היא דיברה רק צרפתית. ויקטוריה למדה בנוסף לאנגלית, את השפה הגרמנית, מדע, ספרות, לטינית והיסטוריה. אביה, הנרי, נסיך בטנברג לימד אותה מדיניות ופילוסופיה, ובנוסף הייתה ויקטוריה אחת הנסיכות הנאות באירופה.
ב-31 במאי 1906 התחתנה ויקטוריה עם אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד והפכה למלכה רעיה. כשחזרו מחתונתם, מחבל אנרכיסט השליך לעברם פצצה שהוחבאה בזר פרחים. אלפונסו ואשתו יצאו ללא פגע מהתנקשות, אך 24 בני אדם נהרגו. הנישואים לא היו מוצלחים, משום שאלפונסו ניהל חיים מופקרים.
בשנת 1923 תפס הגנרל פרימו דה ריברה את השלטון בהפיכה צבאית והנהיג משטר דיקטטורי בספרד. המלך אלפונסו הכיר בשלטונו ומינה אותו לראש ממשלה. בסוף שלטונו של דה ריברה המדינה נקלעה למשבר כלכלי, והוא איבד את תמיכת הציבור, עד שפרש בינואר 1930. בעקבות כך נפגע קשה גם מעמדו של המלך אלפונסו.
ב-12 באפריל 1931 התקיימו בספרד בחירות מוניציפליות, בהם זכו הרפובליקנים בהישגים משמעותיים בערים המרכזיות. באותה עת גם התקיימו בערים הגדולות הפגנות גדולות נגד המלך ובעד רפובליקה. בעלה המלך אלפונסו, שאך בנס שרד ניסיונות קודמים להדיחו מכסאו, הרגיש שנשאר רק עם מעט תומכים ולפיכך, ברח יחד עם בני המשפחה אל מחוץ למדינה. אלפונסו פרסם הודעה קצרה בה מסר שהוא מרגיש שבאופן זמני אינו זוכה לתמיכת בני עמו. הוא הודיע שאינו מוותר על כסאו, שאינו רק שלו, אלא נובע מזכויות שהצטברו על פני ההיסטוריה, אשר עתידה לדרוש ממנו דין וחשבון, ולכן הוא רק משהה את השימוש בסמכויותיו. הוא טען שהיה לו מספיק כח כדי להלחם במתנגדיו אבל העדיף לעזוב כדי למנוע שפיכות דמים של בני עמו[1].
ביום יציאת המשפחה לגלות ברומא - ה-14 באפריל 1931, הוכרזה ספרד כרפובליקה הספרדית השנייה[2].
לאחר מכן נדדה המשפחה במקומות שונים באירופה, ושהתה בשווייץ, צרפת ואיטליה. בשנת 1938 מת בנה הבכור במיאמי, ארצות הברית, ובשנת 1941 מת בעלה אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד ברומא, איטליה. בשנת 1968 שימשה ויקטוריה אאוחניה כסנדקית בטקס ההטבלה של נינה פליפה, נסיך ספרד, וב-15 באפריל 1969 מתה ויקטוריה אאוחניה בלוזאן, שווייץ.
משפחתה
לוויקטוריה אאוחניה ואלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד, היו 7 ילדים:
- אלפונסו, נסיך אסטוריאס (1907–1938)
- חיימה, נסיך ספרד (1908–1975)
- באטריס, נסיכת ספרד (1909–2002), התחתנה עם אלסאנדרו טורלוניה, נסיך סיוויטלה-ססי החמישי
- פרננדו, נסיך ספרד (1910)
- מריה כריסטינה, נסיכת ספרד (1911–1996), התחתנה עם אנריקו אאוגניו מארונה-סינצאנו, רוזן מארונה הראשון
- חואן, רוזן ברצלונה (1913–1993), אביו של חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד
- גונזאלו, נסיך ספרד (1914–1934)
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
27381990ויקטוריה אאוחניה, נסיכת בטנברג