אלפונסו קרלוס, דוכס סן חיימה

אלפונסו קרלוס, דוכס סן חיימה
Alfonso Carlos Fernando José Juan Pío de Borbón y Austria-Este
	אלפונסו קרלוס, דוכס סן חיימה
לידה	12 בספטמבר 1849; לונדון, הממלכה המאוחדת
פטירה	29 בספטמבר 1936 (בגיל 87); וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה
בת זוג	האינפנטה מריה דאס נוורס מפורטוגל
שושלת בית בורבון
תואר	דוכס סן חיימה
אב	חואן, רוזן מונטיסון
אם	מריה ביאטריקס, ארכידוכסית אוסטריה-אסטה

אלפונסו קרלוס, דוכס סן חיימה (בספרדית: Alfonso Carlos María de Borbón ‏ 12 בספטמבר 1849 - 29 בספטמבר 1936), היה הטוען לכתר ספרד מטעם הקרליסטים (אנ') והטוען לכתר צרפת מטעם הלגיטימיסטים בין השנים 1931–1936.

ביוגרפיה

אלפונסו קרלוס נולד ב-12 בספטמבר 1849 בלונדון, לחואן, רוזן מונטיסון ולמריה ביאטריקס, ארכידוכסית אוסטריה-אסטה, בתם של פרנץ הרביעי, דוכס מודנה ומריה ביאטריצ'ה, נסיכת סבויה. לאחר שאביו פיתח נטיות ליברליות, נפרדו הוריו, ואמו חזרה למודנה עם אלפונסו קרלוס ואחיו. בשנת 1868 הצטרף אלפונסו קרלוס לצבא מדינת האפיפיור, ובמהלך לחימת רומא על ידי הצבא המלכותי האיטלקי הגן אלפונסו קרלוס על רומא. אלפונסו קרלוס סירב להיכנע ולמסור את חרבו, שהייתה שייכת לסבו האינפנטה קרלוס, רוזן מולינה, ונמלט על ספינת מלחמה צרפתית לטולון.

ב-26 באפריל 1871 התחתן אלפונסו קרלוס עם האינפנטה מריה דאס נוורס מפורטוגל, בתם של מיגל הראשון, מלך פורטוגל ואדליידה מלוונשטיין-ורטהיים-רוזנברג, אולם לא היו להם ילדים. בשנת 1872 פרצה המלחמה הקרליסטית השלישית ואלפונסו קרלוס הצטרף לצבאות אחיו הבכור קרלוס, דוכס מדריד, ואף מונה למפקד הצבא הקרליסטי בקטלוניה. למרות שהיו לצבאות הקרליסטיים כמה הצלחות במהלך המלחמה, בסופו של דבר בשנת 1876 הם נכשלו בתוכניתם לתפוס את השלטון בספרד. לאחר מכן התיישב אלפונסו קרלוס בווינה, והקדיש את חייו לביטול הדו-קרב.

ב-2 באוקטובר 1931 מת אחיינו חיימה, דוכס מדריד, ואלפונסו קרלוס הוכר על ידי הקרליסטים כאלפונסו קרלוס הראשון, מלך ספרד, ועל ידי הלגיטימיסטים כשארל השנים עשר, מלך צרפת ונווארה. מכיוון שלא היו לו ילדים, הכיר אלפונסו קרלוס בסאווריו, נסיך בורבון-פארמה כיורשו. בקיץ 1936 פרצה מלחמת האזרחים הספרדית, ואלפונסו קרלוס הורה לתנועה הקרליסטים לתמוך בכוחות הלאומנים של פרנקו. ב-29 בספטמבר 1936 נהרג אלפונסו קרלוס בתאונה עם משאית צבאית בווינה, וסאווריו, נסיך בורבון-פארמה ירש את תאריו, אולם היה מיעוט מהקרליסטים שטענו כי זכויות הירושה עברו לאלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד המודח, או לארכידוכס קרל פיוס מאוסטריה, נסיך טוסקנה.