ראש ממשלת ספרד

ראש ממשלת ספרד
Presidente del Gobierno de España
איוש נוכחי	פדרו סנצ'ס
תאריך כניסה לתפקיד	2 ביוני 2018
דרכי מינוי	נבחר על ידי קונגרס הנציגים
מעון	ארמון מונקלואה
ייסוד המשרה	1978
איוש ראשון	אדולפו סוארס

ראש ממשלת ספרד (בספרדית: Presidente del Gobierno de España, מילולית: נשיא ממשלת ספרד) הוא העומד בראש הרשות המבצעת של ספרד. ראש הממשלה נבחר על ידי קונגרס הנציגים (הבית התחתון של בית המחוקקים הספרדי) בהצעתו של המלך (צעד זה הוא פורמלי בלבד). המשרה הנוכחית נוסדה תחת החוקה הספרדית של 1978. ראש הממשלה הנוכחי הוא פדרו סנצ'ס.

התואר הרשמי

ראש הממשלה הספרדי ידוע, בספרדית כ- Presidente del Gobierno אשר בתרגום לעברית פירושו נשיא הממשלה או לחלופין יושב ראש הממשלה^[1]. אך עדיין נושא התפקיד נקרא בעברית "ראש ממשלה", שהוא המונח המשמש לראשי הרשות המבצעת שאינם ראשי מדינה ברוב המדינות. עם זאת בספרדית המונח ראש ממשלה מתרגם לספרדית בהתאם לתואר המשמש בשפת המקור - לרוב, המונח יהיה 'Primer Ministro' (כך לדוגמה ראש ממשלת ישראל יקרא בספרדית Primer Ministro de Israel ולא Presidente del Gobierno de Israel), אך, לדוגמה, ראש ממשלת איטליה יכונה 'Presidente del Consejo de Ministros' (מהתואר האיטלקי Presidente del Consiglio dei Ministri, שמשמעו נשיא מועצת השרים), וראש ממשלת צ'כיה יכונה 'Presidente del Gobierno' (מהתואר הצ'כי Předseda vlády, שמשמעו יושב-ראש הממשלה - בתואר הספרדי המונח "נשיא" מחליף את המונח "יושב ראש", שקיים בצ'כית אך לא בספרדית).

בספרד ראש הממשלה נקרא בפשטות "Presidente" משמע "הנשיא". דבר זה הוביל, יותר מפעם אחת, לטעויות בקרב ממשלות ועיתונאים זרים, אשר טעו בחושבם כי ספרד היא רפובליקה ולא ממלכה. כך לדוגמה ג'ב בוש מושל פלורידה התייחס בטעות אל ראש הממשלה הספרדי כ"נשיא הרפובליקה הספרדית" בזמן ביקורו בספרד ב-2003.^[2]

הנוהג לקרוא לראש ממשלת ספרד "נשיא" קיים עוד מתחילת המאה ה-19 בזמן שלטונה של איזבלה השנייה, כאשר ראש הממשלה נקרא אז "Presidente del Consejo de Ministros" (נשיא/יו"ר מועצת השרים). לפני 1833 נושא התפקיד היה ידוע בשם Secretario de Estado (מזכיר המדינה), מונח שהיום משמש כשם התפקיד אותו ממלאים שרים זוטרים בממשלה.

הבחירות לתפקיד

כנהוג בדמוקרטיות פרלמנטריות, העם בוחר את הפרלמנט בבחירות כלליות, והפרלמנט הוא שבוחר באחד מחבריו לתפקיד ראש הממשלה (לרוב זהו ראש הסיעה הגדולה ביותר).

בספרד נקרא הפרלמנט הדו-בתי קורטס חנרלס, והגוף הבוחר את ראש הממשלה הוא הבית התחתון שלו הנקרא קונגרס הנציגים (Congreso de los Diputados). הבחירות מתקיימות כסדרן כל ארבע שנים, אך החוקה הספרדית מקנה לראש הממשלה סמכות להקדימן באמצעות פיזור קונגרס הנציגים. כך למשל, השתמש ראש הממשלה לשעבר פליפה גונסאלס בסמכותו שלוש פעמים ופיזר את הקונגרס בשנים 1989, 1993 ו-1996.

לאחר בחירות כלליות, מתחיל יו"ר קונגרס הנציגים בסבב של התייעצויות עם הסיעות השונות על מנת לבחור במועמד המתאים ביותר לתפקיד ראש הממשלה. נכון לשנת 2008 תמיד נבחר ראש הסיעה הגדולה ביותר.

כאשר נמצא מועמד מתאים, פונה יו"ר קונגרס הנציגים למלך על מנת שיציע אותו לתפקיד ראש הממשלה בפני הקונגרס. משהמלך עושה כן (תפקידו הוא סמלי בלבד) מתחיל דיון בן יומיים בקונגרס הנציגים, אשר בו מציג ומסביר המועמד את מטרותיו ועדיפויותיו אם ימונה לתפקיד ראש הממשלה, ומתקיים דיון בשני סיבובים בין הסיעות השונות. לאחר מכן נדרש המועמד לקבל את אמון קונגרס הנציגים באמצעות הצבעה: אם זכה המועמד ברוב מוחלט של הקולות (176 מתוך 350) בסיבוב ההצבעה הראשון, נחשב המועמד כזוכה לאמון הקונגרס. אם לא זכה ברוב מוחלט, מבוצעת הצבעה חוזרת יומיים אחר כך, שבה נדרש המועמד לזכות ברוב רגיל (דהינו יותר תומכים ממתנגדים) על מנת שיחשב כזוכה לאמון הקונגרס. ברגע שבו המועמד השיג את אמון קונגרס הנציגים, מודיע יו"ר הקונגרס למלך על התוצאה, והמלך ממנה אותו רשמית לראש הממשלה. מרגע שמונה, רשאי ראש הממשלה לבחור את שרי ממשלתו, תוך שהוא פונה למלך על מנת שיאשרר את מינוים.

תפקידו של המלך בכל התהליך הוא סמלי בלבד, וכל פעולותיו טעונות אישור נוסף על ידי יו"ר קונגרס הנציגים (עד לבחירת ראש הממשלה) ואחר כך ראש הממשלה הנבחר עצמו. בחוקה הספרדית אין כל הוראה או חוק המעניקים סמכויות חירום כלשהן למלך, וזאת על מנת למנוע כל שריד לתקופה הדיקטטורית של ספרד תחת שלטון פרנקו.

משרד ראש הממשלה

סמליל משרד נשיאות הממשלה

משרד ראש הממשלה נמצא בתוך ארמון מונקלואה. הוא מאויש על ידי שילוב של עובדי מדינה ויועצים בקריירה. הדירוג הגבוה ביותר של הלשכה הוא הרמטכ"ל שהוא מינוי פוליטי בו תלויים שאר בכירי המשרד.

מבנה ארגוני

לשכת ראש הממשלה

זה הגוף הראשי של המשרד. הוא מתאם ומפקח על שאר המחלקות. הוא מנוהל על ידי ראש הסגל.

מזכירות המדינה לעיתונות

הגוף הוא זה שנוטל את היכולות על פני העיתונות. מזכיר המדינה לעיתונות אחראי על גוף זה, אך תלוי בדובר הממשלה.

המחלקה למידע לאומי
המחלקה למידע בינלאומי
המחלקה למידע אזורי
המחלקה למידע כלכלי
המחלקה הדיגיטלית
יחידת לוגיסטיקת מידע
יחידת הפרסום המוסדית
סגן המנהל הכללי לניתוח ותיעוד

לשכת סגן ראש הסגל

המחלקה לעניינים לאומיים
היחידה לחינוך, מדע ותרבות
היחידה לשוויון ומדיניות חברתית
יחידת משפט ופנים
יחידת מעבר הוגן וסביבה כפרית
היחידה לתחבורה, שיכון וצרכנות
יחידת תיאום
המחלקה לעניינים פוליטיים
היחידה למדיניות מקרו-כלכלית ופיננסית
היחידה למדיניות סוציו-עבודה
המחלקה לעניינים מוסדיים
המחלקה לניתוח ומחקרים
המזכירות הכללית של המשרד

לשכת סגן המזכיר הכללי

מחלקת פרוטוקול

משרד הביטחון

המחלקה לתכנון ומעקב אחר פעילות הממשלה

המזכירות הכללית לעניינים בינלאומיים, האיחוד האירופי, G20 וביטחון גלובלי

המחלקה לעניינים בינלאומיים וביטחון גלובלי
המחלקה לענייני אירופה ו-G20

מחלקה לביטחון לאומי

ראשי ממשלת ספרד מ-1975 ואילך

להלן רשימה של אנשים אשר החזיקו במשרת ראש ממשלת ספרד מאז המעבר לשלטון דמוקרטי בשנת 1975.

שם	תחילת הקדנציה	סיום הקדנציה	מפלגה	המלך
אדולפו סוארס (Adolfo Suárez González)	15 ביולי 1976	29 בינואר 1981	איחוד המרכז הדמוקרטי	חואן קרלוס ה-1
לאופולדו קאלבו סוטלו אי בוסטלו (Leopoldo Calvo-Sotelo y Bustelo) ראש הממשלה הזמני עד 25 בפברואר 1981	29 בינואר 1981	2 בדצמבר 1982	איחוד המרכז הדמוקרטי
פליפה גונסלס (Felipe González Márquez) 4 קדנציות: 1982, 1986, 1989 ו-1993	2 בדצמבר 1982	5 במאי 1996	מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הספרדית
חוסה מריה אסנאר (José María Aznar) שתי קדנציות: 1996 ו-2000	5 במאי 1996	17 באפריל 2004	המפלגה העממית
חוסה לואיס רודריגס ספאטרו (José Luis Rodríguez Zapatero) שתי קדנציות: 2004 ו-2008	17 באפריל 2004	21 בדצמבר 2011	מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הספרדית
מריאנו רחוי (Mariano Rajoy Brey) שתי קדנציות: 2011 ו-2016	21 בדצמבר 2011	2 ביוני 2018	המפלגה העממית
מריאנו רחוי (Mariano Rajoy Brey) שתי קדנציות: 2011 ו-2016	21 בדצמבר 2011	2 ביוני 2018	המפלגה העממית	המלך פליפה השישי
פדרו סנצ'ס (Pedro Sánchez Pérez-Castejón)	2 ביוני 2018	מכהן	מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הספרדית	המלך פליפה השישי