האינפנטה פרנסיסקו דה פאולה מספרד

האינפנטה פרנסיסקו דה פאולה מספרד
Francisco de Paula de Borbón
	האינפנטה פרנסיסקו דה פאולה מספרד
לידה	10 במרץ 1794; ארנחואס, ממלכת ספרד
פטירה	13 באוגוסט 1865 (בגיל 71); מדריד, ממלכת ספרד
מדינה	ממלכת ספרד
בת זוג	לואיזה קרלוטה, נסיכת שתי הסיציליות ; תרסה דה ארדונדו אי רמירז דה ארלנו
שושלת בית בורבון
אב	קרלוס הרביעי, מלך ספרד
אם	מריה לואיסה מפארמה
צאצאים	ראו בהמשך

האינפנטה פרנסיסקו דה פאולה מספרד (בספרדית: Francisco de Paula de Borbón ‏ 10 במרץ 1794 - 13 באוגוסט 1865), היה בנו של קרלוס הרביעי, מלך ספרד וסבו של אלפונסו השנים עשר, מלך ספרד.

ביוגרפיה

ראשית חייו

פרנסיסקו דה פאולה נולד ב-10 במרץ 1794 בארנחואס, לקרלוס הרביעי, מלך ספרד ולמריה לואיסה מפארמה, בתם של פליפה, דוכס פארמה ולואיז אליזבת, נסיכת צרפת. על אף שאביה נתפס כשליט אבסולוטי, בפועל הייתה השליטה בידי אמה וראש הממשלה מנואל דה גודוי, ואף הועלו טענות על ייחוסם של הילדים.^[1]

פרנסיסקו דה פאולה קיבל חינוך שונה מאחיו, ותוכנית הלימודים שניתנה לו הייתה על פי הוראותיו של יוהאן היינריך פסטלוצי, שאת שיטותיו רצה גודוי להנחיל בכל הממלכה. לאחר מכן היה אמור פרנסיסקו דה פאולה להתחיל את שירותו בצי הספרדי, אולם הדבר לא יצא אל הפועל בעקבות התערבותו של נפוליאון לספרד.

בשנת 1807 הסכים אביו קרלוס הרביעי, מלך ספרד עם נפוליאון לחלק את פורטוגל ביניהם, אולם משכבשה צרפת את צפון ספרד, נמלט קרלוס הרביעי לדרום על מנת לברוח לאמריקה הלטינית. בהגיעו לארנחואס אילצה אותו התקוממות עממית להתפטר ב-19 במרץ 1808 לטובת בנו פרננדו, שהוכתר מיד למלך ספרד. אולם, נפוליאון הזמין את שניהם לבאיון, ושם הודיעה אמו מריה לואיסה מפארמה שפרננדו אינו מזרע המלוכה. פרננדו נאלץ להתפטר לטובת קרלוס הרביעי, וקרלוס התפטר שוב לטובת ז'וזף בונפרטה.

בגלות

במהלך 6 השנים הבאות, בעוד אחיו נותרו כלואים בשאטו דה ואלנסיי, שהה פרנסיסקו דה פאולה יחד עם הוריו בצרפת, ולאחר מכן עבר איתם לרומא. בעת הגלות ניסו הוריו להובילו לקריירה בכנסייה, והאפיפיור אף הציע למנותו כקרדינל, אולם פרנסיסקו דה פאולה לא חשק בחיי דת. בשל היותו לבדו בלי אחיו, שהה פרנסיסקו דה פאולה רבות עם קרלוטה בתו של דה גודוי, ואמו אף רצתה לחתן אותם יחד. בעקבות כך קרא לו אחיו פרננדו השביעי, מלך ספרד בחזרה לספרד, והתיר לו להמשיך בקריירה הצבאית שלו.

ב-22 בנובמבר 1816 עזב פרנסיסקו דה פאולה את רומא בדרכו לספרד, אך עקב שערוריה שהיה מעורב בה, הודיע לו אחיו שיטייל ברחבי אירופה קודם חזרתו לספרד. במהלך שבע עשרה החודשים הבאים ביקר פרנסיסקו דה פאולה בפריז, בריסל, אמסטרדם, פרנקפורט, ברלין, ויימאר, לייפציג, דרזדן, פראג וווינה, ואף תכנן להתחתן עם נסיכת סקסוניה, או עם אחת מבנותיו התאומות של מלך בוואריה, אך ההצעות לא יצאו אל הפועל. כמו כן הוא רצה להתחתן עם אחייניתו, מריה לואיזה קרלוטה, נסיכת פארמה, שהייתה אז בת ארבע-עשרה, אך אחותו - אמה מריה לואיסה, דוכסית לוקה, התנגדה לכך, משום שאחיה בן העשרים ושתיים היה פזיז מדי עבור בתה הצעירה. במרץ 1818 הורה לו אחיו פרדיננד השביעי, מלך ספרד, בלחץ אשתו מריה איזבל, נסיכת פורטוגל, לחזור לספרד.

דוכס קדיס

באפריל 1818 חזר פרנסיסקו דה פאולה לספרד, ועל אף שלא מונה למפקד הצבא הספרדי כפי שרצה, קיבל את התואר "דוכס קדיס" והטבות רבות. ב-15 באפריל 1819 התחתן פרנסיסקו דה פאולה על ידי שליח עם אחייניתו לואיזה קרלוטה, נסיכת שתי הסיציליות, וב-9 ביוני אותה שנה נערך טקס הנישואים הרשמי במדריד. לואיזה קרלוטה תפסה עד מהרה עמדה חשובה בחצר המלוכה, ואף התחבבה על המלך. הזוג התגורר בעיקר במדריד, אולם גם שהה לעיתים בגראנחה, ארנחואס וסביליה, ונולדו להם 11 ילדים.

בשנת 1820 הוכרח פרננדו השביעי לאשר את החוקה הליברלית של 1812, אולם בשנת 1823 החזיר בסיוע הצבא הצרפתי את המונרכיה האבסולוטית. פרנסיסקו דה פאולה על אף שהיה נאמן לאחיו, נתפס בעיני העם כתומך בליברליזם.

מאבקים פוליטיים

בשנת 1829 מתה אשתו השלישית של פרננדו השביעי, מלך ספרד - מריה יוזפה אמליה, נסיכת סקסוניה, ולואיזה קרלוטה שכנעה את פרננדו השביעי להתחתן עם אחותה מריה כריסטינה, נסיכת שתי הסיציליות. בדצמבר אותה שנה התחתן פרננדו עם מריה כריסטינה, ובשנת 1830 נולדה בתם איזבלה. בשנת 1833 ביטל פרננדו את החוק הסאלי על מנת שבתו תוכל לרשת את הכתר לאחר מותו, וגירש את אחיו האינפנטה קרלוס, רוזן מולינה ומשפחתו שהתנגדו לכך. זמן קצר לאחר מכן מת פרננדו השביעי, ובתו איזבלה השנייה, מלכת ספרד ירשה את השלטון, תוך שאמה מריה כריסטינה, נסיכת שתי הסיציליות משמשת כעוצרת בשמה.

בעקבות התנגדותו של האינפנטה קרלוס, רוזן מולינה למהלך, פרצה מלחמת אזרחים בממלכה. על אף שפרנסיסקו דה פאולה תמך באחייניתו ובליברלים, הוא התאכזב מכך שלא ניתן לו מקום בממשלה החדשה. בשנת 1837 סירבה מריה כריסטינה לתת לפרנסיסקו דה פאולה מקום בסנאט, ובעקבות כך ניסו פרנסיסקו דה פאולה ואשתו לחתור תחת מעמדה של מריה כריסטינה, ובתגובה לכך היא גירשה אותם מהממלכה.

גלות ושיבה

בני הזוג התיישבו בצרפת בחצר לואי פיליפ, מלך הצרפתים, אולם בשנת 1840 הדיח בלדומרו אספרטרו, נסיך ורגארה את מריה כריסטינה מהעוצרות, ובני הזוג חזרו להתגורר בספרד. בלדומרו אספרטרו סירב להם להתיישב במדריד, ובשל כך התיישבו בני הזוג בבורגוס. בשנת 1842 ניסו פרנסיסקו דה פאולה ואשתו ללחוץ על בלדומרו אספרטרו לחתן את בניהם פרנסיסקו, דוכס קדיס והאינפנטה אנריקה, דוכס סביליה עם המלכה איזבלה והאינפנטה לואיסה פרננדה בהתאמה, אולם בלדומרו אספרטרו גירש אותם בעקבות כך לסרגוסה. בנובמבר אותה שנה נעשה ניסיון להדיח את בלדומרו אספרטרו מהעוצרות, ולמנות את פרנסיסקו דה פאולה במקומו, אולם כשהתגלתה התוכנית גירש בלדומרו אספרטרו את פרנסיסקו דה פאולה ומשפחתו מספרד, והם עברו להתגורר בבריטניה. בשנת 1843 הודח בלדומרו אספרטרו מהעוצרות, ולאחר לחץ מצד לאופולדו או'דונל ורמון מריה נרוואאס, הכירה הממשלה במלכה איזבלה כבגירה למרות היותה רק בת 13, ובעקבות כך שבו פרנסיסקו דה פאולה ומשפחתו למדריד.

בשנת 1844 מתה אשתו לואיזה קרלוטה, נסיכת שתי הסיציליות מחצבת, ופרנסיסקו דה פאולה ניסה להתחתן עם אחייניתו מריה קרולינה, נסיכת שתי הסיציליות, אך ללא הצלחה. לאחר מכן שב פרנסיסקו דה פאולה ולחץ על הנישואים הכפולים בין בניו למלכה ולאחותה, אך בשנת 1846 התחתן בנו פרנסיסקו, דוכס קדיס עם המלכה איזבלה, בעוד האינפנטה לואיסה פרננדה התחתנה עם אנטואן, דוכס מונפנסייה, ואילו בנו האינפנטה אנריקה, דוכס סביליה שנחשד במרד נאלץ לצאת לגלות.

אחרית חייו

לאחר נישואי בנו עם המלכה התחזקו מאוד יחסיו עמה, ועל אף שהנישואים לא היו מאושרים, תמך פרנסיסקו דה פאולה במלכה. בשנת 1849 ניסה פרנסיסקו דה פאולה לייעץ למלכה להקים ממשלה חדשה עם הפרוגרסיבים, אולם בתגובה גורש על ידי הממשלה המתונה. בשנת 1850 חזר פרנסיסקו דה פאולה לספרד, ולאחר חזרתו הוא היה נתפס מתנהג בפריצות, מה שגרם לשערוריה גדולה.

ב-19 בדצמבר 1852 התחתן פרנסיסקו דה פאולה בנישואים מורגנטים עם תרסה דה ארדונדו אי רמירז דה ארלנו, שהביאה עמה נדוניה גדולה, ונולד לו ממנה בן אחד. אף לאחר חתונתו הופיע פרנסיסקו דה פאולה באירועים הרבים של בית המלוכה, אך הוא הגיע תמיד ללא אשתו. בשנת 1864 מתה אשתו, וב-13 באוגוסט 1865 מת פרנסיסקו דה פאולה מסרטן המעי הגס, ונקבר באל אסקוריאל.