רבי יששכר בר איילנבורג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף באר שבע (ספר))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יששכר בר איילנבורג
לידה 1550
ה'ש"י
פולין (1385-1569)פולין (1385-1569) פוזנא, ממלכת פולין
פטירה 1623 (בגיל 73 בערך)
ה'שפ"ג
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה אוסטרליץ, כתר בוהמיה
חיבוריו באר שבע, צידה לדרך

רבי יִשָּׂשכָר בֶּר אַיילְנְבּוּרְג[1] (ה'ש"י, 1550, פוזנא, פולין - ה'שפ"ג, 1623 אוסטרליץ, מוראביה) היה רב פולני-איטלקי במחצית השנייה של המאה ה-16 ובראשית המאה ה-17, רבה של גוריציה ושל מדינת פריוויאל באיטליה, ובסוף ימיו בפראג. נודע על שם ספרו באר שבע.

ביוגרפיה

נולד בפולין לרב ישראל לייזר פרנס מקהילת פוזנא, בצעירותו היה תלמידם של רבי מרדכי יפה "בעל הלבוש", ורבי יהושע פלק כץ, מפרש הטור והשולחן ערוך הידוע בכינויו הסמ"ע על שם ספרו "מאירת עינים". הושפע מרבו הרב ישראל סרוג (מהר"י סרוג/סרוק), בעת שהלה סבב בערי אירופה להפצת תורת האר"י, ודבק בהשפעתו בקבלת האר"י; מכתביו שרשם בעקבות דברי רבו זה, העתיק המקובל רבי מנחם עזריה מפאנו, אף הוא תלמידו של מהר"י סרוג שהפיץ את תורתו ברבים.[2] התמנה כרב מדינת פריוויאל והיה לאחד מחשובי רבני איטליה. מתלמידיו באיטליה היה רבי עזריה פיגו.

בשנת ה'שע"א התגורר בפראג, והוצעה לו משרת ראש ישיבה בצפת בהוראת רבי משה גלנטי, המינוי התעכב ולבסוף לא יצא אל הפועל בשל פטירתו.[3]

מפסקיו

תשובתו (סימן י"ח) משמשת יסוד לשיטה האוסרת את השימוש בפאה נכרית לכיסוי ראש האישה בהלכה. הוא גם העיר על המנהג הרווח באיטליה של ימיו ללבוש בגדי שבת רק ביום השבת ולא בלילה שבין שישי לשבת, לדבריו זהו מנהג מוטעה כיוון שעל פי הקבלה עיקר עניינם של בגדי שבת הוא בהחלפת הבגדים לקראת כניסת השבת.[4] עוד התרעם על המנהג הרווח לשפוך מהיין בעת ההבדלה כסימן טוב, לדבריו זהו מנהג נפסד, ואילו היה בכוחו היה מבטלו.[5] בפרשיית המקווה ברוויג'ו היה בין הרבנים האוסרים.

ספריו

ספרו "באר שבע" (ונציה שע"ד), מהווה כעין "תוספות" על מסכתות וחלקי מסכתות מן התלמוד הבבלי שאין עליהם "תוספות": מסכת סוטה, סנהדרין, הוריות, חולין, מסכת כריתות ומסכת תמיד; בסוף ספרו זה נדפסו גם שאלות ותשובות ממנו, וחיבור קצר בשם "באר מים חיים". הספר נקרא "באר שבע", כי הוא כולל שבעה חיבורים, חידושיו למסכתות הש"ס וספר השו"ת: "נר אלוקים" על מסכת סוטה; "נר ישראל" על פרק "(כל ישראל יש להם) חלק" במסכת סנהדרין; "נר מצוה" על מסכת הוריות; "נר הוראה" על חולין; "נר ה'" על מסכת כריתות; "נר תמיד" על מסכת תמיד; ו"נר תורה", חלק השו"ת.

ספר נוסף שלו הוא החיבור "צידה לדרך" על פירוש רש"י לתורה, שעוסק רבות גם בפרשני רש"י קודמים כמו פירוש "המזרחי", רבי אליהו מזרחי.

שני הספרים נדפסו בדפוסים נוספים רבים לאחר פטירת המחבר.

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ מקור שם המשפחה, כנראה בשם העיר הגרמנית איילנבורג (אנ')
  2. ^ ראו על כך עוד: ש"א הורודצקי, תורת הקבלה, תל אביב תש"ז, עמ' 29-30.
  3. ^ איגרות קהילת צפת נדפסו בראש ספרו "צידה לדרך".
  4. ^ באר מים חיים (נספח לשו"ת "באר שבע"), סימן ב.
  5. ^ באר מים חיים (נספח לשו"ת "באר שבע"), סימן ח.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0