איתן ישראלי
איתן ישראלי (נולד ב-29 בספטמבר 1934, אביחיל) הוא דיפלומט ישראלי ששימש גם כסמנכ"ל במשרד החקלאות.
ביוגרפיה
איתן ישראלי גדל והתחנך במושב אביחיל, שהוריו היו בין מקימיו. אביו, יהודה, היה ממתנדבי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה[1] ובמלחמת העולם השנייה. אמו, בלהה לבית אוסטרובסקי, הייתה עם הוריה ממקימי כפר סבא[2]. סבו מצד אביו, פסח ישראלי, יסד בשנת 1900 את סניף פועלי ציון בוילנה[3][4][5]. הוא הבן השני שנולד במושב וסיים בו את בית הספר היסודי. את לימודיו התיכוניים סיים בבית הספר החקלאי כדורי ומיד לאחר מכן, התגייס לנח"ל, שבועיים לפני שמלאו לו 17. לאחר סיום קורס קצינים (בגיל 17 וחצי - בזמנו הקצין הצעיר ביותר בצה"ל), במאי 1952 מונה לשרת כמפקד מחלקה בקיבוץ כפר גלעדי. בסוף השנה נתמנה לסגן מפקד הפלוגה בדרגת סגן שייסדה את ההיאחזות עין גדי.
לאחר השחרור מהצבא, החל לימודי אגרונומיה, תחילה באוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר מכן בשלוחת האוניברסיטה, בפקולטה לחקלאות ברחובות והוסמך (M.Sc) בכלכלה חקלאית. עבודת המאסטר שלו עסקה בגידול עגבניות באדמה מליחה באום ברק - עין בוקק על שפת ים המלח. יהודה אלמוג ראש מועצה אזורית תמר, החכיר לישראלי עשרים דונמים ליד עין בוקק להקמת חווה חקלאית וניסויים בגידול ירקות. ישראלי הקים חווה חקלאית לגידול עגבניות[6] וביצע עבודת מחקר לתואר M.Sc. תוצאות המחקר הראו שעגבניות חונטות פרחים רק בטמפרטורה של מעל 10 מעלות. כמו כן הוכח שניתן לשטוף את האדמה עם מליחות היתר ולגדל בה עגבניות. היבול היה ארבע טון לדונם בעונת האביב. היה זה יבול בעל ערך כלכלי מובהק שהוכיח שההתיישבות החלוצית בבקעת ים המלח ובערבה תקיים את עצמה מבחינה כלכלית[7]. לאחר 3 שנים הוקם בעין בוקק בית הבראה. השלטונות נתנו להם קדימות בשימוש במי המעיין, דבר שמנע מישראלי להמשיך בפיתוח החווה[8].
ב-1959 החל ישראלי את דרכו במשרד החקלאות ככלכלן חקלאי, עוזר לסגן מנהל משרד החקלאות. ב-1962 הוצע לו תפקיד יועץ מטעם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, שליח ודיפלומט של משרד החוץ הישראלי. בשנים 1963–1965 שימש ישראלי כיועץ חקלאי לממשלת וולטה עילית (היום בורקינה פאסו)[8] וסגנו של מנהל הצוות, שמנה 15 יועצים מכל העולם. הוא הקים משק ובי"ס חקלאי, הדריך בשיטות עיבוד קרקע ושימוש בכלים חקלאיים מודרניים והנחיל שיטות התיישבות קואופרטיביות שפותחו בישראל והופצו בעולם. בשנים 1965–1967 התמנה מטעם האו"מ למנהל פרויקט בניגריה. במשך שנתיים היה אחראי על ניהול ופיתוח של 56 "מושבים", על פי מודל ההתיישבות הישראלי.
מלחמת ששת הימים ולאחריה
עם פרוץ מלחמת ששת הימים, גויס כקצין מבצעים חטיבתי בחטיבה 5 של חיילי חי"ר במילואים אשר נלחמה בגזרת השומרון. עם שוך הקרבות קיבלה החטיבה שליטה על כל השומרון - צפון הגדה. מיד התעוררו בעיות כלכליות קיומיות בעיקר בצד החקלאי של גידול ושיווק תוצרת חקלאית וכן מזון לאוכלוסייה. לאור עבודתו של ישראלי, כמומחה באו"ם ובמשרד החקלאות, ישראלי הציע למח"ט, מפקד עוצבת השרון אל"ם זאב שחם (זוניק) למנות אותו בנוסף לתפקידו כקצין מבצעים גם כקצין חקלאות בשומרון[9]. מהר מאוד מצב זה התפתח לאחריות כ"קצין מטה לחקלאות ראשי" על כל הגדה המערבית[10]. בעיתונות של התקופה הוא זכה לכינוי "שר החקלאות של הגדה המערבית".
מדיניות ממשלת ישראל לאחר הכיבוש שהוביל משה דיין שר הביטחון הייתה לפעול להחזרת האוכלוסייה לשגרה. היו מספר נושאים דחופים, ביניהם אספקת מים לאוכלוסייה ולחקלאות, ומזון לבעלי החיים. בעיקר שיווק תוצרת חקלאית שהייתה בשיאה, וגודלה עבור ירדן ומדינות המפרץ, עליה הייתה מבוססת כלכלת האזור. עם פרוץ מלחמת ששת הימים ישראל פוצצה את גשרי המעבר בין הגדה לירדן והתקיים מצב מלחמה בין ישראל לירדן, מה שמנע שיווק התוצרת לירדן. יחד עם אבו האשם (סולימאן צאלח), ממנהיגי החקלאים בגדה באותה תקופה, ובעל קרקעות בבקעת הירדן, יזם ופעל אז ישראלי, לשיווק התוצרת של הגדה, דרך מעברות הירדן בדרום בית שאן, לירדן. הפעולות הצליחו למרות מצב המלחמה בין ישראל לירדן. במקביל החל משרד החקלאות להיכנס לשגרה בשומרון. נפתחו משרדים בערים הראשיות, הופעלו תחנות ממשלתיות למחקר והדגמה, ונפתחו והופעלו משרדי שירות הווטרינריה, היעור, וסקר השווקים. לקראת החורף, עם עליית מפלס הירדן, בדיון אצל משה דיין בהשתתפות ישראלי, סוכם שיש לחדש את הגשרים שהופצצו ביוני 1967. נושא הגשרים הפתוחים שיזם ישראלי, היה אינטרס מדיני הן לירדנים והן לישראל. לירדנים היה אינטרס עליון לשמור על הקשר עם אזרחיהם ממערב לירדן והם הציעו להקים מחדש את גשר אלנבי וגשר אדם, וממשלת ישראל אישרה זאת. גשרים אלו נודעו מאז כ"מדיניות הגשרים הפתוחים". פועלו זה הוזכר בספרים "קללת הברכה" מאת שבתאי טבת[11] ו-"The High Road and the Low" מאת דן סגרה (Segre)[12].
ישראלי פרש מצה"ל בדרגת סגן-אלוף במילואים. בין תפקידיו שירת כקצין אג"ם בחטיבת שריון במלחמת יום כיפור בסיני. בינואר 1974 התלוננו גורמים חקלאיים על שלא משחררים את ישראלי משירות בטענה שהיעדרו מעכב יוזמות חקלאיות רבות[13]. במלחמת לבנון הראשונה, שימש ישראלי כקצין ממשל צבאי בתפקיד "ראש המטה האזרחי לדרום לבנון" בפיקוד של תת-אלוף דוד מימון[14].
באוגוסט 1970, התמנה לתפקיד סמנכ"ל במשרד החקלאות[15][16]. הוא היה אחראי על נושא היצור והשיווק של תוצרת חקלאית בישראל. בין היתר שימש כיו"ר מועצות היצור והשיווק, יו"ר מועצת הלול, הירקות, הפרחים, החלב והבקר לבשר[13]. ביוני 1971 יצא לחודש לייעץ למחלקת החקלאות של ארצות הברית, על דרכים לקדם חקלאים נחשלים בדרום[17].
בין השנים 1975–1978 כיהן איתן ישראלי כציר כלכלי-חקלאי בשגרירות ישראל בוושינגטון ומאומן גם לקנדה, המופקד על תיאום סיוע חקלאי ביבשת אמריקה[18]. בתפקיד זה, הקים את המשרד של חברת אגרקסקו בניו-יורק, על מנת לייצא תוצרת חקלאית ישראלית לארצות הברית וקנדה. ישראלי יזם גם את ארגון שוחרי החקלאות הישראלית בארצות הברית[19] ואת קרן "BARD" לשיתוף פעולה במחקר חקלאי בין ישראל לארצות הברית[20] שפועלת גם בעשור השני של המאה ה-21.
בשנים 1978–1983 ניהל ישראלי את "החברה לפיתוח כלכלי", שהקים בשותפות עם יוני ויואב הורוביץ. החברה פיתחה חוות חקלאיות בארצות הברית ודרום אמריקה, בין היתר בפוארטו ריקו[21], קוסטה ריקה[22] ובקליפורניה. בשנים שלאחר מכן המשיך ישראלי בעסקיו הפרטיים לפיתוח חקלאי מחוץ לישראל. בשנת 1984 דווח על פעילות שלו בסין[23]. החל מ-1988 התמקד ביצוא ידע חקלאי במסגרת חברה משפחתית "גיו אינטרנשיונל"[24][25]. ישראלי ישם והקים עשרות פרויקטים חקלאיים במדיות רבות בעולם, המתמקדים סביב מערכת מחקר של יצירת זני תות שדה חדשים. זנים אלו משווקים בישראל ובעולם.
בינואר 1998, לאחר חידוש היחסים הדיפלומטים בין ישראל לבורקינה פאסו, מונה ישראלי כקונסול כבוד של בורקינה פאסו בישראל. מינוי זה בא בעקבות שירותו כמומחה חקלאי מטעם האו"ם במדינה זו בשנות ה-60, וכן שנים של סיוע למדינה האפריקאית בהתנדבות. ישראלי פעל להסכם ערים תאומות עם מועצה אזורית עמק חפר, על מנת לסייע לבורקינה-פאסו באמצעות ידע ישראלי בנושאים של השקיה, טיוב מים, ושמירה על קרקעות מפני סחף. בשירותו בהתנדבות כקונסול, תרם ישראלי לחיזוק קשרי החוץ של ישראל עם בורקינה-פאסו, כולל הצבעות חיוביות של מדינה זו באו"ם (למרות רוב מוסלמי מוחלט במדינה זו). מכיוון שלבורקינה פאסו אין שגרירות בישראל, הקונסוליה שישראלי עומד בראשה מתפקדת כשגרירות לכל דבר: החל מהנפקת ויזות, טיפול בעובדים זרים, תיאומים דיפלומטיים עם משרד החוץ בירושלים ובואגאדוגו, בירת בורקינה-פאסו, פיתוח קשרי חוץ וקשרי מסחר.
לישראלי ארבעה ילדים מאשתו הראשונה שושנה, לה נישא ב-1959, וממנה התאלמן בשנת 2016. ישראלי נולד ומתגורר במושב אביחיל עם בת זוגו. שימש שנים רבות בועד המושב כיושב ראש וחבר, וכן שנים רבות כנציג המושב במועצה האיזורית עמק חפר. בשנת 1974 יזם והקים באביחיל שיכון לבנים הראשון במדינת ישראל.
לקריאה נוספת
- שבתאי טבת, קללת הברכה, הוצאת שוקן: ירושלים, 1969
- Dan Vittorio Segre, The High Road and The Low; A study in Legitimacy, Authority and Technical Aid. 1974; Allen Lane, London
קישורים חיצוניים
- השקיית גידולים חקלאיים במים בעלי מליחות גבוהה(הקישור אינו פעיל), המכללה למדעי הים והסביבה.
- אדם וסביבתו - איתן ישראלי ממושב אביחיל, איש מעניין במיוחד, עמירם (אורן) במשעולי ישראל.
- מושב אביחיל שבשרון, עמירם (אורן) במשעולי ישראל
הערות שוליים
- ^ יהודה ישראלי, דבר, 4 ביוני 1961
- ^ בלהה ישראלי - למנוחות, דבר, 18 ביולי 1975
- ^ יצחק ברוידס, וילנה הציונית ועסקניה, תל אביב: הוצאת הסתדרות עולי וילנה והגליל בתל אביב, 1939, עמ' 114-237
- ^ מנדל זינגר, בראשית הציונות הסוציאליסטית, חיפה: ספריית ילקוט, מועצת פועלי חיפה, עמ' 54-208
- ^ יוסף מגן, פולמוס שנשכח, מוסד ביאליק, ישראל: עמודות, 1994, עמ' 17-122
- ^ יצחק יעקבי, איתן עושה חקלאות, דבר, 14 במרץ 1958
- ^ יצחק יעקבי, יחיד מנסה לעשות חקלאות בערבת ים המלח, דבר, 16 בינואר 1959
- ^ 8.0 8.1 ישראלי מטפח החקלאות הערבית, מעריב, 28 ביולי 1970
- ^ א. סדומי, טוב רעש הטרקטור מרעם התותח, למרחב, 27 באוקטובר 1967
- ^ אהרן פריאל, התרומה הישראלית לגדה: עידן חדש בחקלאות, מעריב, 23 במרץ 1969
- ^ שבתאי טבת, קללת הברכה, הוצאת שוקן, ירושלים, 1969
- ^ Dan Vittorio Segre The High Road and the Low The high road and the low; A study in legitimacy, authority and technical aid. 1974, Allen Lane, London
- ^ 13.0 13.1 אהרון פריאל, מתעכב שחרורו של סמנ"כל משרד החקלאות, מעריב, 7 בינואר 1974
- ^ טובה גלבוע, המסחר עם לבנון יוכל להתרכז ביצוא תעשיות בינוניות בהן יש לנו כושר תחרות, עיתון מבט, 25.6.82, עמ' 5
- ^ א. ישראלי סמנכ"ל; י. דורון לפרימור, מעריב, 23 ביוני 1970
- ^ שמעון וילנאי, איתן ישראלי, לשעבר סמנכ"ל משרד החקלאות ונושא בתארים נוספים רבים, יבול שיא 141, 2018, עמ' 76
- ^ איתן ישראלי יצא למסע ייעוץ למשרד החקלאות בארה"ב, דבר, 16 ביוני 1971
- ^ איתן ישראלי יוצא לארה"ב כנספח חקלאי, מעריב, 1 בספטמבר 1975
- ^ ארגון שוחרי החקלאות בישראל הוקם בארה"ב, דבר, 30 במאי 1977
- ^ א. סדומי, קח ותן במחקר חקלאי, דבר, 4 בנובמבר 1977
- ^ עדה כהן, על מנהלים ועסקים, מעריב, 22 ביוני 1979
- ^ משפחה מצליחה, מעריב, 27 ביוני 1980
- ^ יעקב ארז ואהרן פריאל, מומחים בישראל פועלים בסין מסייעים בתעשייה ובחקלאות, מעריב, 2 באוקטובר 1984; המשך
- ^ חברה אמריקנית רכשה זכויות לגידול פירות וירקות שפותחו בישראל, מעריב, 21 באוגוסט 1988
- ^ אהרן פריאל, נחתמו חוזים לייצוא ידע ותשומות חקלאיות לארמניה ב-4 מליון דולר, מעריב, 26 באוקטובר 1989
38714270איתן ישראלי