איסור הקטרת שאור ודבש
| מקרא | ספר ויקרא, פרק ב', פסוקים י"א-י"ב |
|---|---|
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף נ"ח עמוד א' |
| משנה תורה | משנה תורה לרמב"ם, ספר קרבנות, הלכות איסורי המזבח, פרק ה', הלכה א' |
| ספרי מניין המצוות | ספר המצוות מצווה צ"ח, ספר החינוך מצווה קי"ז |
| מקורות נוספים | |
איסור הקטרת שאור ודבש היא מצוות לא תעשה המופיעה בפרשת ויקרא, לפיה אסור להקריב על המזבח מחמצת שאור או דבש. כהן[1] העובר על איסור זה לוקה.
המקור בתורה
מקור האיסור הוא בפסוק בפרשת ויקרא:
כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה': קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם לַה' וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ:
משמעות הפסוק היא שאסור להקריב על המזבח בשום אופן שאור ודבש. והכתוב מוסיף שיביאו "קרבן ראשית", דהיינו מנחת "שתי הלחם" בחג השבועות מהחיטים החדשות שגדלו בשנה זו, שיש בה שאור, וכן יביאו "ביכורים" מפירות הראשונים של יבול השנתי, המיכל דבש - אבל אל יעלו אותם על המזבח.
בטעם המצווה נאמרו בספר החינוך כמה ביאורים[2]:
- התורה מחנכת את האדם להתרחק ממאכלים מתוקים שאינם מועילים לבריאות האדם.
- השאור מגביה את עצמו וגם הדבש מעלה את רתיחת המאכל, דבר המרמז לאדם להתרחק מהכעס.
- טעם שלישי הובא בשם הרמב"ן, שהתורה מלמדת ללכת בדרך המיזוג, ולא לנטות לצד מידת החסד הנרמזת בדבש או למידת הדין הנרמזת בשאור.
מוני המצוות נחלקו האם האיסור על הקטרת שאור ודבש נכלל בלאו אחד מאחר והאיסור נאמר בלשון לאו אחד הן לשאור והן לדבש[3], או שכיוון שבפועל המעבר על האיסורים הוא בנפרד, יש למנותם כשתי מצוות נפרדות[4].
הגדרת שאור ודבש
לפי דברי הראשונים, נכלל במילה "דבש" שבפסוק זה כל מתיקות פרי[5], כגון מוהל היוצא מפירות מתוקים[6]. ולדבריהם, כיון שנאסר מתיקות פרי, נאסר גם דבש דבורים[7], שהוא הנקרא דבש סתם בלשון בני אדם[8].
בניגוד לזה, פילון האלכסנדרוני פירש שהכתוב מתייחס לדבש דבורים[9], אך פירוש זה נסתר מהפסוק עצמו, המוסיף כי דבש זה כן יוקרב בתור "ביכורים", מצווה שאינה נוהגת בדבש דבורים[10].
יש שפירשו שדבש כולל כל מיני מתיקה[11], בין מתיקת פרי ובין דבש דבורים[12], וכן כותב המלבי"ם[13]: ”הדבש הנאמר פה הוא שֵׁם כל דבר מתוק, ואינו פורט מין או מינים ידועים, כי מצאנוהו על דבש דבורים[14], על דבש הקנים[15] ועל דבש תמרים[16]”.
שיעור ההקטרה
מייתור הלשון במילה "כל" שנאמרה הן לגבי שאור והן לגבי דבש למדה הברייתא כי גם המקטיר "מקצת" קומץ לוקה. בביאור דין זה נחלקו אמוראים: לדעת אביי, מפסוק זה נלמד שבניגוד למרבית איסורי התורה, לאיסור הקטרת דבש אין שיעור, ואף המקטיר פחות מכזית לוקה[17]. לדעת רבא[17] וזעירי[18], כוונת הברייתא שאף המקטיר קומץ שרק חלקו שאור או דבש לוקה, אך על הקומץ להיות בשיעור כזית.
לשם עצים
ערך מורחב – לשם עצים
איסור ההקטרה הוא רק כאשר כוונת המקטיר היא "לריח ניחוח", כלומר לשם קרבן, אבל המעלה שאור ודבש בתורת עצים להבערת המערכה אינו לוקה[19]. אם הקטיר בכוונה סתמית, לדעת הרדב"ז פטור[20], אך לדעת מהר"י קורקוס חייב, משום שסתם הקטרה על המזבח היא לשם קרבן[21].
הקרבנות הנפסלים
- שתי הלחם
המקטיר משתי הלחם שנועדו לאכילת הכהנים, מלבד שעובר על איסור ממנו לאישים האוסר להקטיר את קרבן המיועד לאכילה, עובר גם על איסור הקטרת שאור[22].
- נסכים
אף נסכים נפסלים בתוספת דבש[23].
- בקטורת
בברייתא מובא[24]: ”וְעוֹד תָּנֵי בַּר קַפָּרָא: אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קוֹרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ? מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה כִּי כָל שְֹאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לה'”. בברייתא זאת נרמז כי מהותה של המצווה היא לעשות את רצון ה', ללא תוספות ולא עירוב כוונות זרות, ולכן הכוונה במצווה זאת היא לעשות פשוט את מה שהתורה אמרה - כי כך רצון ה'[25].
קישורים חיצונים
- הרב יצחק ישעי' ווייס, הדבש שבתורה והאסור בהקטרה, באתר בינינו
- שאור ודבש מה טעמם ולמה ירמזון? באתר פורטל הדף היומי
- כל שאור - במשנת הרש"ב מליובאוויטש בעלון שיחת השבוע
- פרשת השבוע ויקרא - איסור הקטרת השאור והדבש באתר הללויה
הערות שוליים
- ^ ספר החינוך סוף מצוה קיז וכן המנחת חינוך שם.
- ^ ספר החינוך מצווה קי"ז
- ^ ספר המצוות, לאו צ"ח; ספר יראים, מצוה ש"כ.
- ^ סמ"ג, לאווין שי"ח שי"ט; השגות הרמב"ן לסדר המצוות, שורש הט'.
- ^ רש"י ורשב"ם על ספר ויקרא, פרק ב', פסוק י"ב; רש"י, מסכת שבועות, דף י"ב עמוד ב', ד"ה וכל דבש; רשב"ם, מסכת בבא בתרא, דף ע"ט עמוד א', ד"ה אילן
- ^ ספר החינוך מצוה קכ"ו
- ^ אברבנאל על ויקרא, ב, יב
- ^ תוספות יום טוב על מכשירין ו, ד
- ^ M.225 .p .de vict, הובא אצל רד"צ הופמן על ויקרא, ב, יא, באתר על התורה.
- ^ רא"ם, שפתי חכמים ורד"צ הופמן על הכתוב
- ^ תוספות, מסכת מעילה, דף י"ב עמוד ב', ד"ה כל
- ^ רש"י על הכתוב מפרש ”כל מתיקת פרי קרוי דבש”, ולדעתם זה כולל גם דבש דבורים שהרי נעשה מפרחי אילנות. תוספות השלם - יא (ויקרא, צו), ויקרא, ב', י"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); הרא"ם לפי רבי אליקים גאטינייו בשם הרדב"ז, בספר אגורה באהלך, דף ז ע"ג, באתר היברובוקס; ורבי מאיר מברדיטשוב, כתר תורה, באתר היברובוקס
לעומתם, יש מפרשים שרש"י שולל בדבריו דבש דבורים. אברבנאל על הכתוב; והרא"ם לפי המשנה למלך על רמב"ם, הלכות איסורי המזבח, פרק ה', הלכה א', באתר HebrewBooks - ^ על הכתוב
- ^ ספר שופטים, פרק י"ד, פסוק ח'
- ^ ספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק כ"ה
- ^ ספר דברים, פרק ח', פסוק ח'
- ^ 17.0 17.1 תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף נ"ח עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף ל"ו עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ע"ז עמוד א'.
- ^ שו"ת הרדב"ז - ה, סימן אלך ת"ס, באתר אוצר החכמה.
- ^ פירוש מהר"י קורקוס, משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי המזבח, פרק ה', הלכה ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף נ"ז עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק כ"ט, הלכה י"ד.
- ^ מובא גם בסדור תפלה סדר קרבנות
- ^ ראה באריכות בקישור החיצוני מאתר הללויה