ממשל זמין

Gov.il - האתר לשירותים ולמידע ממשלתי
בעלות	ממשלת ישראל
	https://www.gov.il

ממשל זמין היא יחידה ממשלתית המפתחת אמצעים דיגיטליים עבור ממשלת ישראל, על מנת לאפשר לציבור לצרוך שירותים ומידע ממשלתי באופן מקוון. תוך שכך, פועלת יחידת ממשל זמין להנגשת שירותים ממשלתיים ומידע לאזרחים ולעסקים^[1], לחיבור גופי הממשל לשירותי אינטרנט ולהבטחת איכות ואבטחת המידע הרגיש המצוי בשרתים^[2]^[3]. היחידה הוקמה בשנת 1997, ומהווה חלק מרשות התקשוב הממשלתי שבמשרד ראש הממשלה. בשנת 2014 דירג האו"ם את ישראל במקום ה-13 מתוך 193 המדינות החברות בארגון ברמת השירותים הדיגיטליים המוענקים לאזרחים^[4]. היחידה מונה כ-400 עובדים, ובראשה עומד יוגב שמני.

רקע

יחידת ממשל זמין החלה לפעול במאי 2002, לאחר שממשלת ישראל החליטה על הקמתה כפרויקט. קדם לה פרויקט תהיל"ה, שהחל כבר בשנת 1997. במרץ 2012 עבר הפרויקט להיות חלק מרשות התקשוב הממשלתי, ובינואר 2015 החל לפעול כיחידה ברשות התקשוב הממשלתי במשרד ראש הממשלה^[5].

פעילות

פעילות יחידת ממשל זמין מבוצעת על ידי המערכים הבאים:

מערך יישומים: יישום שירותים לציבור על גבי הפלטפורמות הטכנולוגיות הקיימות בממשל זמין, ניתוח מערכות מידע, ניהול פרויקטים וניהול מוקד התמיכה הטכנית המוענקת לאזרחים.
מערך לקוחות ומטה: ניהול הפעילות העסקית עבור האזרחים, בעלי העסקים ומשרדי הממשלה בתחום הרכש וההתקשרויות, משאבי האנוש ותקציב היחידה.
מערך IT: תפעול ותחזוקת תשתית אירוח האתרים והשירותים לאזרח. תשתיות התקשורת והאינטרנט, כלי ההפצה והדואר. אספקת תמיכה טכנית בנושאי תשתיות, אבטחת מידע, ניטור מערכות מידע וניטור אבטחת מידע למשרדי הממשלה באמצעות מוקד בקרה הפועל 24 שעות ביממה, לאורך כל ימות השבוע ובמשך כל השנה.
מערך הגנה בסייבר: הגדרת מדיניות אבטחת המידע, ניטור כלל הפעילות בתחום הסייבר תוך ביצוע מחקר ואנליזה פנימיים, בחינות חוסן לאתרי האינטרנט, לתשתיות ולשירותים השונים והטמעת הסמכות בינלאומיות, הסמכות ישראליות והסמכות רגולטוריות^[5]^[6].
מערך פיתוח ובדיקות: פיתוח פלטפורמות אפליקטיביות, מוצרים ופרויקטים, וביצוע מחקרים ובדיקות למוצרים אלה.
מערך זהות דיגיטלית: הקמת תשתיות זהות דיגיטלית, תפעולן ותחזוקתן, וביסוס מוקד ידע מקצועי לטכנולוגיות מתקדמות בניהול זהויות בערוצי שירות שונים.

מוצרים ושירותים

יחידת ממשל זמין מספקת למשרדי הממשלה את השירותים הבאים:

כלי דואר והפצה: השירותים הניתנים במסגרת זו הם סנכרון נתונים בין הטלפון הנייד והמחשב, משלוח הודעות טקסט, ניהול רשימות תפוצה ודיוור, הפצת דואר חיצוני, דואר קב"טים מאובטח והפניית דואר.
מוצרי ענן: פיתוח אוטומציות לתמיכה ב CI/CD (אינטגרציה רציפה / פריסה רציפה) תשתיות ענן על בסיס פרויקט נימבוס בפלטפורמות Amazon Web Services (AWS) ו Google Cloud Platform (GCP)
מוצרי פיתוח: המוצרים בקטגוריה זו כוללים סביבות פיתוח וירטואליות, פלטפורמת סקרים ויצירת דפי נחיתה.
תשתיות אינטרנט: פלטפורמות אירוח אתרים וגלישה מאובטחת המוטמעות בשרידות גבוהה ובהקפדה על איכות ההגנה על המידע המסווג הקיים במשרדי הממשלה^[7].
תקשורת מאובטחת: יצירת סביבה מאובטחת להעברת תכנים רגישים הדורשים אבטחת מידע ברמה גבוהה מאוד, ופיתוח מוצרים לזיהוי משתמשים הנעזרים בסביבות המכילים מידע מסווג. מערך הכספות הוא כלי מרכזי, שנועד לאפשר העברת מידע אישי וטפסים חתומים דיגיטלית ממשרדי הממשלה לאזרחים ולבתי עסק. מערך זה נועד להחליף את הצורך במשלוח מכתב רשום, זאת על ידי מנגנון לאישור קבלת ההודעה, וזיהוי מוחלט של שולח ההודעה והוכחת אמינותה

פלטפורמות Gov

שירות הטפסים: פלטפורמת טפסים מקוונים, בה נשמרת רמה גבוהה של אבטחת מידע כדי לוודא שעותק מודפס של הטופס ייחשב כהעתק נאמן למקור.
תשלומים: מערכת מסחר אלקטרוני המאפשרת לכל גוף ממשלתי לנהל שירות תשלומים וירטואלי. בין סוגי התשלומים הקיימים ניתן למצוא:

תשלום של שוברים והודעות תשלום שנשלחות לאזרח, כגון רישיון נהיגה.
תשלום אגרות ממשלתיות, כמו אגרות של רשם הפטנטים במשרד המשפטים.
רכישה מקוונת של ספרים, סרטים ופרסומים שונים שיוצאים לאור במשרדי הממשלה.
הגשת בקשה לקבלת מידע ממשרד ממשלתי על סמך חוק חופש המידע.

בשנת 2010 בוצעו בשירות התשלומים הממשלתי 2.9 מיליון עסקאות, בשנת 2014 בוצעו 4 מיליון פעולות תשלום^[8] ובשנת 2015 4.7 מיליון פעולות, מתוכן 2.6 מיליון פעולות שהן מקוונות במלואן, ללא צורך להגיע ללשכות. שיעור התשלומים המבוצעים באופן מקוון עמד בשנת 2015 על כ-36%^[9].

Data Gov: פרסום מאגרים המכילים מידע ממשלתי^[10] ומיועדים לשמש כבסיסי נתונים לפיתוח אפליקציות על ידי יחידים ועסקים.
עמדות שירות: יצירת זמינות דיגיטלית לאוכלוסיות ללא אפשרות גישה לאינטרנט, וללא תלות בשעות הפתיחה של הלשכות במשרדי הממשלה.
אפליקציות מובייל: פיתוח ועיצוב יישומים לאייפון ולאנדרואיד תוך שמירה על אחידות בין כל משרדי הממשלה. האפליקציה המובילה היא זו המשמשת לביצוע תשלומים באמצעות טלפון נייד, אשר עלתה לאוויר באפריל 2012, ומאפשרת לאזרח לבצע בקלות תשלומים ממשלתיים נפוצים כמו חידוש רישיון נהיגה ורישיון רכב, תשלום קנסות משטרה, תשלום אגרת טלוויזיה ועוד.
שירות המכרזים המקוונים הממשלתי: שירות המכרזים המקוונים הממשלתי מאפשר למשרדי הממשלה לנהל מכרזים מקוונים, בזמן אמת, מול גופים המעוניינים לספק שירות לממשלה. המכרזים המקוונים מאפשרים שמירה על שקיפות מול משתתפי המכרז ומעודד תחרות הוגנת ומתן הצעות טובות מאלו שהיו מתקבלות בתנאי מכרז אחרים.
רישוי זמין: מערכת מידע מבוססת שכבות GIS להגשת היתרי בנייה בהתאם לתיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, היוצרת ממשק לוועדות התכנון ולמגישי ההצעות ומהווה מרכז בקרה על תהליכים. לאחר הגשת הבקשה מקבל המשתמש חיווי על התקדמות התהליך, וגורמי הביצוע מקבלים התראות בהתאם^[11]. המערכת משמשת את ציבור עורכי הבקשות, את רשויות הרישוי וגופים נוספים ומלווה אותם בכל שלבי רישוי הבנייה והביצוע של עבודות הבנייה, החל מהגשת בקשה לתיק מידע וקבלת תיק מידע, דרך בקשה להיתר בנייה וקבלת היתר בנייה, ניהול ובקרה על שלבי הביצוע – ועד לקבלת תעודת גמר. המערכת יוצרת ממשק בין הוועדות המקומיות, גורמים מוסרי מידע - רשות העתיקות, המשרד להגנת הסביבה, חברת החשמל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פיקוד העורף, רשות התעופה האזרחית והרשות הארצית לכבאות והצלה – מערכת מבנה אחיד לתוכנית (מבא"ת), רשם המקרקעין, רשם המהנדסים והאדריכלים, רשם ההנדסאים ושרת התשלומים לרשות מקרקעי ישראל. מערכת רישוי זמין מהווה תחליף לתוכנית ההגשה המודפסת על גבי ניירות, ומאפשרת ניהול מעקב וארכוב מתקדמים.

אתר Gov.il

בשנת 2015 חידשה יחידת ממשל זמין את אתר gov.il^[12]. האתר מכיל שירותים ומידע ממשלתי מכלל משרדי הממשלה תוך מימוש ערכים של נגישות, קוד פתוח ותמיכה בטווח רחב של מכשירים ודפדפנים^[13]^[14].

עם כניסתו לתוקף של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בשנת 1998 נעשו צעדים כדי להחיל את החוק על תחומי החיים השונים, בהם הנגישות לרשת האינטרנט המשמשת כלי מרכזי בחייהם של אנשים עם מוגבלות – כבדי ראייה, כבדי שמיעה ואנשים עם לקויות קוגניטיביות, כמו גם אזרחים שאינם דוברי עברית^[9].