אימפריאל כמיקל אינדסטריז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Imperial Chemical Industries
נתונים כלליים
ענפי תעשייה תעשייה כימית
מוצרים עיקריים חומרי נפץ, דשנים, קוטלי חרקים, רכיבי צבע, חומרי טם וריח, תרופות, חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק, סיבים
מתחם מפעלים של ICI בעיר סטוקטון און טיז, בשנת 1970
מרכז המחקר והפיתוח של ICI לשעבר במנצ'סטר

אימפריאל כמיקל אינדסטריז (באנגלית: Imperial Chemical Industries או בקיצור ICI, בתרגום: "תעשיות כימיקלים אימפריאליות") היה תאגיד כימיקלים בריטי. הוא היה, במשך חלק ניכר מההיסטוריה שלה, היצרן הגדול ביותר של כימיקלים בבריטניה ואחד היצרנים הגדולים בעולם. המטה שלה היה ברחוב מילבנק בלונדון . ICI היה מרכיב של מדד FT 30 ומאוחר יותר מדד FTSE 100 בבורסה של לונדון. באוגוסט 2007, ענקית הכימיקלים ההולנדית "אקזו נובל" רכשה את ICI תמורת 16.3 מיליארד דולר[1].

היסטוריה

הקמה ופיתוח התאגיד

תאגיד ICI הוקם בשנת 1926 כתוצאה ממיזוג של ארבע מחברות הכימיקלים המובילות בבריטניה: "ברונר מונד", "נובל תעשיות חומרי נפץ", "חברת אלקלי המאוחדת" ו"תאגיד הצבעים הבריטי"[2]; ועסק בייצור כימיקלים שונים, בהם: חומרי נפץ, דשנים, קוטלי חרקים, רכיבי צבע, מתכות אל ברזליות וצבעים[3]. תחומים בהם התחרה עם תאגיד "דופונט" מארצות הברית ועם תאגיד "אי גה פארבן" מגרמניה. המשרד הראשי שלו הוקם ברחוב מילבנק בלונדון בשנת 1928. בשנתו הראשונה, מחזור המכירות היה 27 מיליון ליש"ט.

במהלך שנות ה-20 וה-30, התאגיד מילא תפקיד מפתח בפיתוח מוצרים כימיים חדשים, כולל: חומר הצבע "פתלוכיינין" (אנ') (1929), זכוכית אקרילית ששווקה תחת שם המותג "פרספקס" (1932), צבעי Dulux (1932, פותחו בשיתוף עם "דופונט"), פוליאתילן (1937), וסיבי פוליאתילן טרפתאלט ששווקו תחת שם המותג "טרילין" (1941)[4]. בשנת 1940, ICI הקימה את British Nylon Spinners כמיזם משותף שייצר סיבי ניילון. התאגיד החל במהרה לעסוק גם בייצור פלסטיק רכיבי מזון, פולימרים, רכיבים אלקטרוניים וחומרי טעם וריח.

ICI גם החזיק בבעלות של חברת אופנועי "Sunbeam" (אנ'), שהיו חלק מ"נובל תעשיות", והמשיכה לייצר אופנועים עד 1937.

במהלך מלחמת העולם השנייה, החברה הבת של ICI Nobel ייצרה אמצעי לחימה למאמץ המלחמתי של בריטניה; החברה הרחבה יותר הייתה מעורבת גם בתוכנית הגרעין של הממלכה המאוחדת בשם הקוד Tube Alloys.

במחצית השנייה של המאה ה-20

לאורך שנות ה-40 וה-50 הרחיבה ICI מאוד את פעילותה במגזר התרופות ופיתחה מספר מוצרי מפתח בתחום, כולל: Paludrine (1940, תרופה נגד מלריה), Halothane (1951, חומר הרדמה בשאיפה), פרופופול (1977, חומר הרדמה תוך ורידי), Inderal (1965, חוסם בטא), טמוקסיפן (1978, תרופה נפוצה לסרטן השד)[5], ו-PEEK (1979, חומר תרמופלסטי עם ביצועים גבוהים). ICI הקימה חברת בת ייעודית בתחום, "ICI Pharmaceuticals", בשנת 1957. במהלך שנות ה-50, ICI גם פיתחה חומר בשם "Crimplene", חוט פוליאסטר עבה ששימש לייצור בד באותו השם. הבד המתקבל הוא כבד ועמיד בפני קמטים, ושומר היטב על צורתו. באותה תקופה הייתה היצרנית הגדולה בעולם של סיבים סינתטיים[6].

במהלך שנות ה-60 וה-70 עסקה חטיבת הגנת הצומח של ICI בפיתוח חומרי הדברה חדשים, כולל: Paraquat (1962, קוטל עשבים)[7], קוטלי החרקים Pirimiphos-methyl ב-1967 ו-Pirimicarb ב-1967. Brodifacoum (קוטל מכרסמים) פותח ב-1974; בסוף שנות ה-70, ICI הייתה מעורבת בפיתוח מוקדם של קוטלי חרקים סינתטיים של פירטרואידים כמו למבדה-ציהלוטרין. באותה תקופה גם פותח חומר הכיבוי BCF (BromoChlorodiFluoromethane) עבור שריפות בהן לא ניתן להשתמש במים כחומר כיבוי[8].

בשנת 1968 הוקמה חברת הבת בבעלות מלאה Cleveland Potash Ltd, שהקימה את מכרה האשלג Boulby Mine ברדקאר וקליבלנד, במחוז צפון יורקשייר. הפיר הראשון במקום נחפר ב-1968, והייצור המלא באתר החל בשנת 1976. ICI החזיקה במכרה במשותף עם תאגיד "אנגלו אמריקן". בשנת 2002 נמכרה הבעלות המלאה במכרה לידי כימיקלים לישראל[9].

בין השנים 1968 ל-1971, פיטר אלן היה יו"ר ICI, ובמהלכן נרכש קונצרן הטקסטיל "Viyella" שהיה יצרן של בדים וכן נוהל משא ומתן לרכישה או למיזוג עם תשלובת תעשיית חוטים סינתטיים "קררטולד", שהיית החברה התעשייתית השמינית בגודלה באנגליה. המטרה הייתה ליצור אינטגרציה אנכית, כך ש-ICI תשלוט בכל תהליך היצור מיצור החוטים ועד לשיווק התוצרת המוגמרת. אך ממשלת בריטניה התנגדה למיזוג מתוך חשש ליצירת מונופול אנכי בתחום הטקסטיל[10].

בשנת 1971 רכשה החברה את Atlas Chemical Industries Inc, מתחרה אמריקאית גדולה. בשנת 1974 ICI הפכה ליצואנית הגדולה ביותר בבריטניה. בשנת 1977 הפכה "אימפריאל מתכות תעשייתיות" (Imperial Metal Industries) לחברה עצמאית נפרדת. בתחילת שנות ה-80 העסיקה החברה 130,000 עובדים בעשרות מפעלים ברחבי העולם. בשנת 1984 הייתה החברה הבריטית הראשונה שהציגה רווח של יותר ממיליארד ליש"ט[11].

פירוק התאגיד

בתחילת שנות ה-90 יושמה תוכנית לארגון מחדש ופיצול התאגיד, כתוצאה מהתחרות הגוברת והמורכבות הפנימית שגרמו להתנהלות כבדה והאטת החדשנות שלו[12].. ב-1991 מכרה ICI את פעילות החקלאות של חברות הבת BritAg ו-Scottish Agricultural Industries לתאגיד Norsk Hydro מנורווגיה. היא גם פיצלה את זרוע מוצרי נתרן הפחמתי שלה לחברת "ברונר מונד", שהחלה שוב לפעול כחברה עצמאית ובכך סיימה את הקשר איתה שהיה קיים מאז הקמת התאגיד. במקביל באותה שנה החל תאגיד "הנסון" בניסיון של השתלטות עוינת על ICI; בשלב זה, ICI נתפס על ידי משקיעים כתאגיד שנמצא בשקיעה ולכן הערכת השווי שלו הייתה נמוכה, מה שהפך אותה לפגיע יותר לניסיון השתלטות שכזה. "הנסון" רכשה 2.8% מהמניות כחלק מניסיון ההשתלטות העוין שלו, שצוות ההנהלה של ICI בחר להתנגד לו. הצעת ההשתלטות הפכה למחלוקת חריפה ושנויה במחלוקת, בין היתר מכיוון שזו הייתה ההשתלטות הגדולה ביותר בהיסטוריה הבריטית באותה נקודה. באוקטובר 1991, תאגיד "הנסון" בחר שלא להמשיך בעסקה[3].

ב-1992 מכרה ICI את עסקי הניילון שלה ל"דופונט". במהלך 1993, ICI מיזגה את עסקי הביוכימיה והתרופות שלה, כולל: אגרוכימיקלים, זרעים ומוצרים ביולוגיים, שהועברו כולם לחברה חדשה ועצמאית בשם "זניקה" לאחר מכן התמזגה חברה זו עם חברת "אסטרה" משוודיה והחלה לפעול כאסטרהזניקה[13].

ב-1994 מונה צ'ארלס מילר סמית' למנכ"ל ICI, אחת הפעמים הבודדות שבהן מונה אדם חיצוני להוביל את התאגיד, מילר-סמית' שימש בעבר דירקטור ב"יוניליוור". זמן קצר לאחר מכן, החברה רכשה מספר עסקים של "יוניליוור" בניסיון להתרחק מהתלות ההיסטורית שלה בכימיקלים גנריים בתפזורת. במהלך 1995, ICI רכשה את חברות הצבע האמריקאיות Devoe Paints, Fuller-O'Brien Paints ו-Grow Group. בשנת 1997, ICI רכשה את National Starch & Chemical, Quest International Unichema ו-Crossfield, שהיו עסקי הכימיקלים המיוחדים של "יוניליוור" בתמורה ל-8 מיליארד דולר. צעד זה היה חלק מאסטרטגיה להתרחק מכימיקלים בתפזורת ולהתקדם במעלה שרשרת הערך, כדי להפוך לעסק בצמיחה גבוהה יותר וברווחיות גבוהה יותר[14]. מאוחר יותר באותה שנה נרכשה Rutz & Huber, חברת צבעים שווייצריית ובשנת 1998 נרכשה Acheson Industries Inc, חברה שעסקה בייצור כימיקלים אלקטרוניים. צ'ארלס מילר סמית' הוחלף כמנכ"ל על ידי ברנדן אוניל, אך הוא הודח באפריל 2003 לאחר שהחברה דיווחה על הפסדים[15].

לאחר שנטלה על עצמה חוב של כ-4 מיליארד ליש"ט כדי לממן את הרכישות הללו, החברה נאלצה במהרה למכור את עסקי הכימיקלים שלה[11]:

  • מכירת עסקי הכימיקלים בתפזורת של חברה הבת האוסטרלית שלה, ICI Australia, תמורת מיליארד ליש"ט ב-1997, ואת עסקי הפוליאסטר שלה ל"דופונט" תמורת 3 מיליארד דולר גם ב-1997[16].
  • בשנת 2000, מכירת עסקי הדיאיזוציאנט, החומרים המתקדמים והכימיקלים המיוחדים שלה ברחבי העולם (כולל מפעלים ברוזנבורג בהולנד, ודרום אפריקה, מלזיה וטייוואן), ואת Tioxide, חברת הבת שלה לייצור טיטניום דו-חמצני, ל-Huntsman Corporation תמורת 1.7 מיליארד ליש"ט[17]. היא גם מכרה את אחרון עסקי הכימיקלים התעשייתיים שלה ל-Ineos תמורת 325 מיליון ליש"ט[18].
  • בשנת 2002 מכרה הבעלות המלאה על מכרה בולבי לידי כימיקלים לישראל[19].
  • בשנת 2006 מכרה החברה את Quest International, עסקי הטעמים והריחות שלה, לגיוודן, תמורת 1.2 מיליארד ליש"ט, ואת Uniqema, עסקי האולאוכימיה שלה, לקרודה אינטרנשיונל, תמורת 410 מיליון ליש"ט[20].

לאחר שמכר חלק ניכר מעסקי הסחורות הרווחיים שלו, ורבים מהעסקים החדשים שלא הצליח לשלב, התאגיד נותר בעיקר עם עסקי הצבעים של המותג "דולוקס", ומצא עצמו במהירות מושא להשתלטות על ידי תאגיד "אקזו נובל". הצעת הרכש הראשונה שלו נדחתה בטענה כי היא נמוכה מדי וגם הצעה שנייה, ביולי 2007[20]. לאחר ש"אקזו נובל" הסכים שוב להעלות את הצעת הרכש, נמכר ICI באוגוסט 2007[21].

לאחר הפירוק

התאגיד ההיסטורי ICI חדל להתקיים, אך פעילויות שמקורן היו בתאגיד המשיכו לפעול ולשגשג. עסקי הביוכימיה והתרופות שבמסגרת ספין-אוף החלו לפעול תחת השם "זניקה", ובעקבות מיזוג הפכו לתאגיד התרופות "אסטרהזניקה", הם מהגדולים באירופה; עסקי הכימיקלים התעשייתיים שנרכשו על ידי חברת הכימיקלים "אינאוס" (INEOS) היוו בסיס לרכישות נוספות, שהפכו אותה לחברת הכימיקלים הרביעית בגודלה בעולם[22], ואת בעליה, ג'ים רטקליף, למיליארדר עם הון שהוערך בשנת 2023 בכ-29 מיליארד ליש"ט[23].

פעילות בישראל

ICI החל לפעול בארץ ישראל זמן קצר לאחר שהוקם, ביוזמת אלפרד מונד, פעיל ציוני שהיה היושב הראש הראשון של התאגיד ובעליה של חברת "ברונר מונד", אחת מארבע החברות שמוזגו לצורך הקמתו. לצורך כך נוסדה חברת בת בשם "Imperial Chemical Industries (Levant) Ltd" (שבעברית קיבלה את השם "תעשיות חימיות ממלכתיות (לבנט) בע"מ") והוקם בניין משרדים בחיפה ליד נמל חיפה ותחנת הרכבת חיפה מזרח. כמנהל הפעילות בארץ ישראל מונה יחיאל ויצמן, אחיו הצעיר של חיים ויצמן. הסניף בישראל היה אחראי להפצה ומכירה של מוצרי החברה גם בשטחי המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון, אמירות עבר הירדן וממלכת עיראק. בין הסוכנים של מוצרי החברה היו בארץ ישראל היו:, אגודת בני בנימין בהרצליה, אגודת הפרדס ביפו, חיים אליעזר מילצ'ן (סבו של ארנון מילצ'ן) ברחובות והסביבה[24]. בהמשך גם המשביר המרכזי[25].

תחילה עסק הסניף המקומי בעיקר במכירת דשנים וחומרי הדברה לחקלאות[26], וגם התעניין בקבלת זיכיון לכריית אשלג בים המלח[27]. אך הזיכיון נמסר לקבוצת משקיעים בראשות משה נובומייסקי, מאחר שהיה הראשון להגיש את הבקשה[28]. בהמשך התאגיד הרחיב את סל המוצרים ששיווק בארץ ישראל, כולל: קוטלי חרקים, צבעים, חומרי פלסטיק וכימיקלים תעשייתיים[29].

אלפרד מונד נפטר ב-1930 ובנו הנרי מונד(אנ') המשיך להיות מעורב בעסקי החברה כסגן יו"ר ובסניף בארץ ישראל[30].

התאגיד הלווה כספים לסוכנות היהודית לצורך פיתוח החקלאות במושבות ארץ ישראל[31]. וגם מימן משרת עוזר הוראה לכימיה יישומית ותרם ציוד למכון לכימיה באוניברסיטה העברית ובשנת 1929 תרמו הלורד אלפרד מונד ואחיו הכימאי רוברט מונד כסף להקמת קתדרת אקדמית במכון לזכר אביהם[32]. אחר כך תרם התאגיד גם לטכניון - מכון טכנולוגי לישראל[33].

בשנת 1935 הוקמה ביוזמת ICI, נחום מן וחיים ויצמן "החברה הארצישראלית לפתוח תעשיות חימיות בע"מ"[34], שמטרתה הייתה הקמת מפעל מלט "שמשון" בהר-טוב[35]. מסיבות שונות התעכבה הקמת המפעל[36], והוא הוקם רק ב-1950 ללא מעורבות של ICI[37].

ב-1938 עבר מטה החברה מחיפה לתל אביב[38].

בינואר 1946 נשדדו 10 טונות של ניטראט־סודה (נטרטין) ממחסן החברה ברחוב סלמה ביפו. ניטראט־סודה משמש כדשן אך גם כבסיס לייצור חומר נפץ[39].

לאחר הקמת המדינה המשיך התאגיד לפעול בישראל, ושם חברת הבת שונה ל"תעשיות חימיות ממלכתיות (ישראל) בע״מ"[40]. התאגיד היה שותף להקמת מפעל דשנים וחומרים כימיים בחיפה, בשותפות עם מדינת ישראל[41], עם זאת במקביל פיטר כשליש מעובדיו[42].

בשנת 1957 עסקי ICI בעולם הערבי החלו להיפגע בעקבות החרם הערבי[43], בעקבות המשך פעילותו בישראל[44]. למרות זאת המשיך לפעול בישראל[45]. בשנת 1969 שקל התאגיד שקלה לרכוש את מפעלי רוגוזין לסיבים באשדוד, אך הגיע למסקנה כי המפעל קטן מידי עבור פעילותה[46].

בניין ICI בחיפה, זמו קצר לאחר שהושלמה בנייתו ב-1930
בניין ICI בחיפה לאחר שנוספה לו קומה, בחזית אוטובוס בקו חיפה ביירות
בניין ICI בחיפה נטוש בשנת 2019

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אימפריאל כמיקל אינדסטריז בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ סוכנויות הידיעות, ענקית הכימיקלים ההולנדית אקזו נובל רכשה את מתחרתה הבריטית ICI תמורת 16.3 מיליארד דולר, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2007
  2. ↑ תעשיה חימית - תעשיות חימיות ממלכתיות בעמ, - "האיגוד הבריטי הגדול של תעשיה חימית, המפורסם בכל העולם ע"י ראשי התיבות ICI , משמר, 19 ביוני 1946
  3. ^ 3.0 3.1 Graeme Wearden, The rise and fall of ICI, The Guardian, ‏13 August 2007
  4. ↑ לתשומת לב - אנו מודים לידידינו הרבינו אשר שיתפו עמנו פעולה בייצור מוצרים מסיב הפוליאסטר "טרילין". כתוצאה ממאמצינו המשותפים נהגה עתה השם המסחרי "טרילין" ממוניטין ניכר בעולם כולו. לכולנו חשוב לשמור על המוניטין של השם "טרילין" ולהאדירו. לכן נבקשכם לשים לב להערותינו הבאות: המלה "טרילין" והסמל שלמטה שניהם רשומים ומוגנים כסמלים מסחריים של .Imperial Chemical Induitries Ltd., London, הארץ, 14 בנובמבר 1962
    פיקוח איכות קפדן של אי. סי. אי. על טרילין, הארץ, 17 במרץ 1965
  5. ↑ רויטרס, חדשות מהעולם הגדול - תרופה המשמשת למניעת הישנות גידולי סרטן השד, עשויה, ככל הנראה, להקטין את הסיכון של מחלות לב אצל נשים, חדשות, 29 ביולי 1991
  6. ↑ בשוקי הסחורות - ירידה במחירי סיבים סינתטיים, הארץ, 14 ביוני 1965
  7. ↑ חברה מספרת על עצמה מהפכה בקטילת עשבים, הארץ, 27 ביולי 1964
  8. ↑ כיבוי נוזלים דליקים , הארץ, 17 בפברואר 1964
  9. ↑ TheMarker digital, כימיקלים לישראל רכשה את החברה הבריטית Cleveland Potash תמורת 45 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 29 בנובמבר 2001
    אילן מוסנאים, כי"ל השלימה את רכישת קליבלנד פוטאש הבריטית בתמורה ל-45 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 1 במאי 2002
  10. ↑ א. שמואלי, מלחמת המיזוגים באנגליה - מהו הגודל האופטימלי לחברה, הארץ, 25 בפברואר 1970
  11. ^ 11.0 11.1 Richard Wachman, How competition ate away Britain's chemicals giant, The Guardian, ‏24 June 2007
  12. ↑ Geoffrey Owen, Trevor Harrison, Why ICI Chose to Demerge, Harvard Business Review, ‏1 במרץ 1995
  13. ↑ זנקה מקדימה תרופה למכה, באתר גלובס, 14 בדצמבר 1998
  14. ↑ בלומברג, לונדון, ‏עליית הליש"ט שחקה 67% מרווחי חברת הכימיקלים ICI, באתר גלובס, 29 באפריל 1997
  15. ↑ הניו יורק טיימס, ICI הדיחה המנכ"ל בלחץ בעלי מניות, באתר TheMarker‏, 10 באפריל 2003
  16. ↑ בלומברג, וילמינגטון, דלאוור, ‏דופונט תרכוש 4 חברות בנות של ICI הבריטית ב-3 מיליארד דולר, באתר גלובס, 15 ביולי 1997
  17. ↑ רויטרס, לונדון, ‏ICI מבריטניה תמכור להאנטסמן מארה"ב חטיבות כימיקלים ב-2.8 מיליארד דולר, באתר גלובס, 18 באפריל 1999
  18. ↑ Rob Griffin, ICI's disposal programme draws to a close, The Guardian, ‏30 October 2000
  19. ↑ יורם גביזון, כיל במגעים להארכת זיכיון הכרייה באנגליה עד ל-2060, באתר TheMarker‏, 27 בדצמבר 2015
  20. ^ 20.0 20.1 סוכנויות הידיעות, ענקית הכימיקלים הבריטית ICI תדחה את הצעת הרכש השנייה שהגישה לה אקזו נובל על סך 7.7 מיליארד ליש"ט, באתר TheMarker‏, 29 ביולי 2007
  21. ↑ סוכנויות הידיעות, ענקית הכימיקלים ההולנדית אקזו נובל רכשה את מתחרתה הבריטית ICI תמורת 16.3 מיליארד דולר, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2007
  22. ↑ Michael Pooler, The rise of Jim Ratcliffe as Ineos expands from smokestacks to cars, Financial Times, ‏3 ביולי 2020
  23. ↑ אמיר ענבר, למרות ניסיון עשיר במיזמי ספורט, האתגר הגדול בחייו של ג'ים רטקליף יהיה מנצ'סטר יונייטד, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2023
  24. ↑ I. C. I. תעשיות חימיות ממלכתיות בע"מ (ניטרם בע"מ) זבלים הימיים ותוצרות הימיות שונות, כתב העת אינו מוכר לתבנית, 4 בספטמבר 1929
    ח. א. מילצ'ן ובניו תל אביב מרכז מסחרי- סוכנות תעשיות חימיות ממלכתיות, זבלים וחימיקלים, למרחב, 27 בינואר 1956
  25. ↑ "המשכיר" וחברת תעשיות . חימיות ממלכתיות, הארץ, 28 ביולי 1930
  26. ↑ Lord Melchett, Prosperity and peace
  27. ↑ DEAD SEA CON CESSION, Competing Groups., The Australian Jewish Chronicle, ‏22 December 1927
    Deny Report Dead Sea Concessions Granted to Mond Company, Jewish Telegraphic Agency, ‏9 August 1927
  28. ↑ Terms of Dead Sea Concession to Novomejsky and Tulloch Made Public by British Government, Jewish Telegraphic Agency, ‏10 May 1929
  29. ↑ הודעה לקהל - יבוא של תוצרת חימית, דבר, 3 ביולי 1942
    תפוחי זהב ולימונים - החימיה בשירות האדם, משמר, 8 במאי 1946
  30. ↑ לורד הגרי מלצ'ט בא"י, הארץ, 24 במרץ 1932
    לורד מלצ'ט פורש מ-אי.סי.אי., הארץ, 13 באוגוסט 1947
  31. ↑ מאה אלף לא"י מאת I.C.I להשקאה בא"י, דואר היום, 9 באפריל 1934
  32. ↑ Lord Melchett and his brother Robert Mond are planning to establish a Chair of Chemistry at the Hebrew University in memory of their father , Ludwig , it is learned here, ‏20 JULY 1929
    Melchett to Endow Chair at Hebrew University, Jewish Telegraphic Agency, ‏July 9, 1929 4:00 am
  33. ↑ תרומת "איי. סי. איי." לטכניון העברי, הארץ, 23 ביולי 1948
  34. ↑ המפעלים החימיים בארץ, דואר היום, 25 באפריל 1935
    "חברה א"יית לפיתוח תעשיות חימיות, דבר, 25 באפריל 1935
  35. ↑ בית־חרושת למלט בהר־טוב - להתפתחות תעשיה חימית כבדה בארץ, דבר, 15 ביולי 1935
  36. ↑ הכנות להקמת ביח"ר "שמשון", הארץ, 17 בינואר 1945ביה"ח שמשון־עובדה, הבוקר, 20 בדצמבר 1945
  37. ↑ ד"ר ר. וואלטש, שליח "הארץ" בלונדון, בעלי הון שווייצארים ישקיעו סכומים ניכרים בביה"ח שמשון, הארץ, 12 בדצמבר 1949
  38. ↑ The Board of Directors of Imperial Chemical Industries ( Levant ) Ltd . announce that the Head Office of the Company will shortly be transferred from Haifa to Imperial Chemical House , Jaffa / Tel Aviv, The Palestine Post, ‏25 MARCH 1938
  39. ↑ 10 טונות ניטראט־סודה נשדדו ממחסן אי .סי.אי., משמר, 16 בינואר 1946
  40. ↑ I . C . I . ( Levant ) has served • industry and agriculture in Israel for some 20 years , during which eriod it has maintained an uninterruptp ed flow of essential supplies for manufacturers and farmers, The Palestine Post⁩, ‏4 MAY 1949
  41. ↑ "אי .סי.אי." תגדיל השקעותיה בארץ, הארץ, 9 בפברואר 1953
    שר האוצר נפגש עם נציג אי.סי.אי., על המשמר, 9 בפברואר 1953
    יוסטוס שלום, השתתפויותיה הכלכליות של הממשלה והסוכנות, הארץ, 30 ביוני 1954
  42. ↑ פיטורים במשק הפרטי, הארץ, 7 בינואר 1953
  43. ↑ British Chemical Firm Indicates It Intends to Remain in Israel, Jewish Telegraphic Agency, ‏7 AUG 1957
  44. ↑ נאסרה פעולת .תעשיות חימיות ממלכתיות- בסוריה, הבוקר, 29 באפריל 1958
    ד"ר ר. וואלטש, שליח "הארץ" בלונדון, "איי. סי. איי ־ . נכנעה ללחץ הערבים, הארץ, 29 ביולי 1959
  45. ↑ סחר אנגליה – ישראל, הארץ, 5 ביוני 1968
    כשמדובר בחימיקלים....., על המשמר, 10 בפברואר 1961
  46. ↑ רפאל אלדור, איי.סי.איי.החליטה נגד רכישת מניות ברוגוזין, מעריב, 8 ביוני 1969
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אימפריאל כמיקל אינדסטריז40412498Q899151

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אימפריאל_כמיקל_אינדסטריז&oldid=2905238"