איגוד עמלי התורה
| פעילות | קידום מודעות ופעילות חברתית |
|---|---|
| שפה רשמית | עברית |
| מדינה | ישראל |
| משרד ראשי | ירושלים |
| נשיא | הרב שלמה ידידיה זעפראני |
| יושב ראש | שלמה טוויל |
| מנהל פעילות | ישראל כהן |
| תקופת הפעילות | ה'תשע"ו–הווה |
"עמלי התורה – איגוד קהילות האברכים בירושלים" הוא ארגון הפועל למען גיבוש ציבור האברכים החרדים-ספרדים בארץ ישראל ולמען הקמת וחיזוק קהילות. האיגוד כיום מונה כארבעים קהילות ברחבי ישראל.
רקע
להקמת עמלי התורה הובילו מספר תקדימים:
מצוקת המוסדות
בשל תהליכים רבים שעברו על הציבור החרדי ספרדי[1], נוצרה מציאות לפיה רבים מציבור האברכים הספרדי מקפידים לשלוח למוסדות החינוך והישיבות של הציבור החרדי-ליטאי בכל מחיר. הציבור הליטאי מצדו מגביל את כמות הספרדים הלומדים בו באמצעות הצבת מכסות, ובשל גידולו של הציבור הספרדי החרדי מדי שנה הולכת וגוברת כמות האברכים אשר אינם מצליחים להכניס את ילדיהם למוסדות ליטאיים. מצוקה זו בולטת בעיקר ברישום לתלמודי תורה ובסמינרים לבנות[2][3][4].
היעלמות מרביצי תורה
ערך מורחב – מרביצי תורה
ארגון מרביצי תורה הוקם בשנת תשנ"ג על ידי קבוצת ראשי ישיבות ספרדים, ביניהם הרב יהודה עדס, הרב אברהם סלים, הרב יעקב הלל, הרב בצלאל טולידנו, הרב יהושע ברכץ הרב שלמה ידידיה זעפראני ועוד, אשר נבדלו מתנועת ש"ס ומהנהגתה מטעמים השקפתיים שונים[5]. ארגון זה יצר פלג נפרד בציבור הספרדי אשר מנה (על פי נתוני ההשתתפות בכנסים שנערכו בשעתו) כארבעת אלפים משפחות אברכים[6]. הקמת הארגון יצרה פילוג בציבור הספרדי בין פלג זה לפלג ש"ס. אך ביניהם שכנה קבוצה גדולה של אברכים שלא חפצו להשתייך לצד מן הצדדים.
ארגון מרביצי תורה יזם פעילויות שונות, אך כעבור מספר שנים נעלם ולא נרשמה פעילות מצדו. עם זאת, השפעותיו ניכרו למשך שלושה עשורים הבאים, כאשר בציבור הספרדי חי פלג נבדל של אברכים שהחזיקו בצביון ובעמדות קרובות לזרם הליטאי. בשנת 2003 הוקמה אף רשימת קד – רשימה מוניציפלית נפרדת לציבור האברכים, ובסופו של דבר נטמעה במפלגת דגל התורה. לימים הכריזו נציגיה על כישלון בניסיונם לזכות להכרה ולסיפוק צורכי קהילות האברכים על ידי דגל התורה[7]. רבים מציבור המרביצי ומבניהם, נמצאו למעשה בלי ייצוג פוליטי הולם, וחלקם שבו להצביע למפלגת ש"ס[8].
שינויים בתנועת ש"ס
תנועת ש"ס אשר בעבר כללה ברובה ציבור שורשי בעל צביון ספרדי מובהק, השתנתה מצדה גם היא במהלך השנים. רבים מבוחריה אשר שלחו את בניהם לישיבות גדולות (שראשיהן השתייכו ברוב המקרים לפלג המרביצי), וציבור בוחריה הפך לתורני ובעל צביון ישיבתי יותר ויותר. מהלך זה הואץ בייחוד עם התמנותו של הרב שלום כהן לנשיא מועצת חכמי התורה, וחזרתו של אריה דרעי לראשות התנועה.
עם זאת, נראה כי במשך מספר עשורים לא הייתה הכרה לציבור האברכים הספרדים, כולל אלו שצמחו בתוך ש"ס, כציבור נפרד בעל צרכים מהותיים ונבדלים, ואף תנועת ש"ס זיהתה כי הם אינם חשים חלק מהתנועה[9]. מבחינה עובדתית, בירושלים בין השנים 2000 עד 2015 לא קמה אף קהילת אברכים ספרדים אחת[10].
הצורך בקהילות ובמוסדות
בחלוף השנים נוצר מצב בו ישנה קבוצה גדולה של אברכים בעלי מכנים משותפים חזקים מאוד, שרובם בוגרי ישיבות ליטאיות ובעלי צביון ישיבתי מובהק. אברכים אלו גדלו הן בפלג "מרביצי התורה", הן במשפחות שהשתייכו תמיד לש"ס והן במשפחות רבות שלא בחרו צד. בפועל כל אלו נתקלו במספר קשיים ואתגרים:
- חוסר רצון ומוכנות לשלוח למוסדות הספרדיים הנוכחיים, בשל רמתם שלא ספקה את ציבור האברכים[11].
- קושי בהכנסה למוסדות ליטאיים בשל הצבת המכסות ובשל יחסי הציבור המשתנים[12].
- צורך במנייני תפילה כנוסח עדות המזרח אך בעלי צביון ישיבתי ותורני[13].
- ריאקציה וחוסר חיבור עם קהילות הציבור הליטאי אשר לא רואות בהם כשווים בין שווים[14].
קשיים אלו הובילו לצורך משמעותי בהקמת קהילות אברכים ספרדים. ואכן, במהלך השנים נערכו ניסיונות רבים להקמת קהילות כאלו, אך רוב הניסיונות כשלו בשל חוסר הכרה פוליטית מצד נציגי ש"ס. האברכים שניסו להקים מקומות כאלו לא הצליחו להשיג הקצאות ומקומות ראויים לתפילה. מסיבה זו אברכים ספרדים רבים התפללו והפכו לחלק מקהילות ליטאיות, אף שרצונם המוצהר היה להקים קהילות ספרדיות נפרדות[15], וזאת אף על פי שהם מונים כשנים עשר אחוזים מהציבור החרדי[16].
הקמת עמלי התורה
על בסיס הצרכים הנ"ל הוקם איגוד עמלי התורה, והחל את דרכו כחיבור של שלוש קהילות אברכים ברמות ב', בבית וגן ובנווה יעקב. בהמשך הצטרפו לאיגוד קהילות נוספות, רובן קהילות חדשות שהוקמו בסיוע האיגוד[17]. לנשיאות האיגוד התמנה הרב שלמה ידידיה זעפראני, נכדו של הרב סלים (שלמה) זעפראני, והפעילות כיום מתבצעת על פי הכוונתו[18].
כיום מונות קהילות איגוד עשרים ושש קהילות ברחבי ירושלים, וקהילות נוספות בבית שמש, בני ברק, מודיעין עלית, פוריה, חריש ועוד. בקהילות עמלי התורה חברים כיום על פי הערכות כמה אלפי אברכים.
מטרות ההקמה
לפעילות איגוד עמלי התורה מספר מטרות מרכזיות[19];
- לשמר ולחזק את מורשתם של רבנים בני עדות המזרח, מדורות קודמים ומן ההווה.
- לסייע ולדרבן הקמת קהילות אברכים ומוסדות חדשים.
- לסייע לבני קהילות האברכים בהגשת עזרה, תורנית, כלכלית ומשפטית.
רוח הפעילות מבוססת על תוכני החוברת 'אריות קשורים בחוט' שחוברה על ידי מחבר אנונימי, והופצה בעשרות אלפי עותקים. החוברת קוראת לציבור החרדי-ספרדי לבנות את עצמו באופן עצמאי ללא תלות במגזר החרדי-ליטאי, אך תוך שמירה על הערכים והעקרונות שינק ממנו לצד הערכים שקיבל מאבותיו בארצות המזרח[20].
פעילות
עמלי התורה מקיים כמה פעילויות כדי להשיג את מטרות הקמת הארגון:
- לוח הקהילות - לוח קיר חודשי המופץ בכמאתיים נקודות ברחבי הארץ וכן נשלח בתפוצת דוא"ל, ומסקר את התפתחות הקהילות ומוסדות התורה בציבור הספרדי לצד תכנים תורניים שונים[21].
- כתב העת בהתאסף - כתב עת תורני המביא מדברי תורתם של הרבנים וראשי הישיבות הספרדים, וכן מבני קהילות האברכים, מופק על ידי הוצאת טקסט רץ[21].
- קו השיעורים - קו ובו נמסרים שיעורים ודברי תורה בשידור חי מקהילות האברכים והישיבות הספרדיות (הוקם בשנת תש"פ עם פרוץ מגפת הקורונה ואיסור ההתאספות הציבורית).
- המחלקה המשפטית - מחלקה המסייעת בייעוץ ובייצוג משפטי לקהילות האברכים, ולאנשים פרטיים בעת הצורך. במחלקה חברים עו"ד שלמה צמח, עו"ד שלמה אשכנזי ורואי חשבון[22].
- מחלקת הסיוע לקהילות - ייעוץ וסיוע לראשי קהילות בענייני הקצאות, גבאות ועוד. במסגרת זו נערך מדי שנה כינוס 'ועידת הקהילות'[23].
- הפצת חוברת 'אריות קשורים בחוט' - חוברת מפורסמת שנכתבה על ידי כותב אנונימי וקוראת לציבור החרדי-ספרדי לקום ולבנות את עצמו ללא תלות במגזר הליטאי, אך תוך שמירה גם על הערכים שקיבל ממנו.
- מכירות מוזלות ושוברי הנחה[24].
סיוע בהקמת מוסדות
עמלי התורה סייע ודרבן הקמה של מוסדות חינוך רבים (המתנהלים כיום באופן עצמאי), ביניהם:
- תלמוד תורה "חניכי הישיבות מוסדי עולם" ברמות, גבעת שאול ובית וגן (3 סניפים), בנשיאות הרב דוד אברהם
- תלמוד תורה "עמלי תורה" בגילה, בנשיאות הרב שלמה ידידיה זעפראני
- תלמוד תורה "חניכי הישיבות אהבת שלום" בנווה יעקב, בנשיאות הרב יעקב משה הלל
- תלמוד תורה "בדרך התורה" במודיעין עלית, בנשיאות הרב שלמה ידידיה זעפראני
- תלמוד תורה "עמלי תורה" בפוריה עילית, בנשיאות הרב שלמה ידידיה זעפראני
- תלמוד תורה "עמלי תורה" בחריש, בנשיאות הרב שלמה ידידיה זעפראני
- תלמוד תורה "עמלי תורה" ברכסים, בנשיאות הרב שלמה ידידיה זעפראני
- תלמוד תורה "עמלי תורה פרי תואר" בעפולה, בנשיאות הרב שלמה ידידיה זעפראני
- תלמוד תורה "חניכי הישיבות ברכת יצחק" בבית שמש, בנשיאות הרב שלמה ידידיה זעפראני
- בתי ספר לבנות "בית יעקב החדש" בירושלים (4 סניפים), בנשיאות הרב שלמה ידידיה זעפראני
- בית ספר לבנות "בית יעקב החדש" בביתר, בנשיאות הרב שלמה ידידיה זעפראני
- בית ספר לבנות "בית יעקב החדש" בפוריה עילית, בנשיאות הרב שלמה ידידיה זעפראני
- בית ספר לבנות "בית יעקב החדש" בחריש, בנשיאות הרב שלמה ידידיה זעפראני
- סמינר לבנות "שירת ציון" בתל ציון בנשיאות הרב שלמה ידידיה זעפראני, והרב אלחנן פרץ
מוסדות אלו מאופיינים בכך שהם נועדו לבני ובנות אברכים בלבד, ונועדו לפתור את האפליה כלפי מזרחיים בקבלה למוסדות ליטאים בציבור החרדי.
שיוך פוליטי
איגוד עמלי התורה אינו מזוהה עם גורם פוליטי מסוים, וזוכה לתמיכה רבנית נרחבת בציבור החרדי-ספרדי, הן מצד רבנים המזוהים עם ש"ס והן מצד רבנים המזוהים עם דגל התורה, וכן לתמיכת רבנים מהציבור הליטאי.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ חוברת אריות קשורים בחוט,, תש"פ, עמ' 34-38
- ^ ישי כהן, פרסום ראשון: עשרות בנות ספרדיות עדיין ללא סמינר באלעד, באתר כיכר השבת, י"ג בתמוז תשע"ו
- ^ חנני ברייטקופף, הרב עדס התערב: בנות ספרדיות ללא סמינר, באתר כיכר השבת, כ"א אב תשע"ו
- ^ ישי גור, הסתיים הרישום: 100 בנות בלי סמינר, באתר בחדרי חרדים
- ^ טעמים אלו הובאו בהרחבה בחוברת "בינו שנות דור ודור" אשר יצאה לאור בשנת תשנ"ד על ידי מרביצי תורה
- ^ חוברת ארגון מרביצי תורה ספרדים באתר אוצר החכמה
- ^ ארי קלמן, מאבק פנימי ב'דגל': הנציגים מאיימים בפיצול, באתר בחדרי חרדים, י"ב באלול תשע"ח
- ^ ארי קלמן, זעם על דרעי שסחף את בני התורה הספרדים, באתר בחדרי חרדים, י"ג טבת תש"פ
- ^ ישי כהן, אריה דרעי: בני תורה ספרדים לא מרגישים חלק מש"ס, באתר כיכר השבת, ט"ו בחשון תשע"ח
- ^ אריות קשורים בחוט, תש"פ, עמ' 86-94
- ^ יהודית דיין, לעצור את הריקוד, באתר צריך עיון, י"ט אדר ב' תשע"ט
- ^ דב הלברטל, האם יש פתרון לבעיית ההתנשאות האשכנזית?, באתר אקטואליק, 28/01/2019
- ^ בינו שנות דור ודור, מרביצי תורה ספרדים, ירושלים תשנ"ח, עמ' 17
- ^ אליהו לוי, האם ניתן למנוע את העוינות העדתית?, באתר צריך עיון, א' אדר ב' תשע"ט
- ^ עדן אביטבול, האם באמת "ככה זה"? על היחס החרדי לעדות המזרח, צריך עיון, ט"ו חשון תשע"ט
- ^ אליעזר היון, מחקר: המספרים המדויקים של ליטאים, ספרדים וחסידים, באתר חרדים 10, י' ניסן התשע"ח
- ^ בהתאסף – גיליון ט"ו, ירושלים תשע"ט: עמלי התורה, תשפ"א, עמ' רלא–רמ
- ^ בהתאסף גיליון א', ירושלים: עמלי התורה, תשע"ז, עמ' ב
- ^ איגוד עמלי התורה באתר טקסט רץ
- ^ אריות קשורים בחוט באתר טקסט רץ
- ^ 21.0 21.1 ארכיון גיליונות כתב העת בהתאסף
- ^ המחלקה המשפטית של איגוד עמלי תורה מתרחבת, באתר קנייטש, 24 בספטמבר 2020
- ^ זאב בלוי, כך נראית העצמאות הספרדית במגזר החרדי • צפו בתיעוד, באתר JDN, ה' אייר תשפ"א
- ^ עמלי התורה, בהתאסף גיליון ט"ו, תשרי תשפ"א
34571674איגוד עמלי התורה