איג'מאע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

איג'מאעערבית: إجماع, תעתיק מדויק: אג'מאע) הוא מונח באסלאם המתייחס לקונצנזוס בקרב האומה, קהילת כל המוסלמים. במציאות התייחס האיג'מאע באופן מסורתי רק להסכמתם של כל חכמי הדת (עולמא), בעניינים מסוימים הנוגעים לחוק האסלאמי.

חדית' שלפיו טען מוחמד כי "קהילתי לעולם לא תסכים על דבר טעות", הוא המקור הנפוץ ביותר לתוקפו של האיג'מאע. האסלאם הסוני רואה באיג'מאע את המקור השלישי בחשיבותו לשריעה, לאחר ההתגלות האלוקית של הקוראן ודבר הנביא המופיע בסונה. ההיקש המכונה "קיאס"(אנ') נחשב לרביעי בחשיבותו, והשיעים מחשיבים כמקור חמישי גם את כוחו של ההיגיון (עקל).

דוגמאות לנהגים או אמונות שהשתרשו בעולם במוסלמי והפכו על ידי כך למקודשים הם מוסד הח'ליפות, פולחן ה"קדושים" או האמונה שהנביא מוחמד אינו יכול לטעות (שני האחרונים התקבלו למרות היותם בניגוד לרוח הקוראן).

האיג'מאע תרם תרומה חשובה להתפתחות האסלאם בדורות האחרונים בשל האפשרות הטמונה בו לקבלת הכרעות בנושאים מודרניים שלא ניתן למצוא להם התייחסות במקורות. מאידך, תרם האיג'מאע גם להתאבנות האסלאם משום שכמעט בלתי אפשרי לבטל מבחינה הלכתית דבר שהתקבל על דעת הכלל.

כותבים מוסלמים שמרנים טענו כי השימוש באיג'מאע תואם את הדמוקרטיה, בעוד הוגים מוסלמים ליברלים ביקרו את הגישה המסורתית כי האיג'מאע הוא קונצנזוס בקרב שכבה מצומצמת של חכמי הדת, וטענו כי על הקונצנזוס לכלול את כל הקהילה, מאחר שהאסלאם אינו מכיר בהיררכיה דתית.

ראו גם


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0