אורן לבן מערבי

אורן לבן מערבי
אורן לבן מערבי (במרכז)
מיון מדעי
מערכה:	מחטנאים
מין:	אורן לבן מערבי
תחום תפוצה

אורן לבן מערבי (שם מדעי: Pinus monticola, באנגלית: Western white pine וגם Silver pine ו-California mountain pine) הוא מין אורן נפוץ בהרים במערב ארצות הברית וקנדה. בית הגידול הטבעי של העץ הוא באזורים עד גובה 3,000 מטרים מעל גובה פני הים בהרי סיירה נבדה, רכס קסקייד, רכסי החוף הפסיפי וצפון הרי הרוקי. כמו כל מיני האורן הוא עץ מחטני ירוק-עד, ותחום תפוצתו החל מגובה פני הים במקומות רבים כמו קולומביה הבריטית ווושינגטון. זהו העץ המדינתי של איידהו, ולעיתים הוא ידוע כ"אורן איידהו" (Idaho pine).

תיאור

עלווה ואצטרובלים

אורן לבן מערבי הוא עץ גדול חד ביתי הגדל לעיתים קרובות לגובה בין 30 ל-50 מטרים, ולעיתים נדירות עד 70 מטרים, ובקוטר של 100 סנטימטרים בגובה חזה (במקרים קיצוניים 2.5 מטרים). נוף העץ הוא בתחילה גלילי צר, ובהמשך רחב ושטוח. העץ מאריך ימים (מעל ל-400 שנים).

מערכת השורשים מורכבת משורש שיפודי ושורשים אופקיים היכולים להתפשט למרחק של עד 8 מטרים מהעץ. מרבית (כ-75%) השורשים האופקיים מצויים בשכבת העליונה (60 סנטימטרים) של הקרקע.

קליפת הגזע של עץ צעיר היא דקה, אפורה וחלקה ומאוחר יותר מחורצת ללוחיות אופייניות, מרובעות עד משושות בפרטים הגדולים. הענפים מתפשטים לצדדים בצורה סימטרית סביב הגזע כשכיוונם כלפי מעלה. נצרים צעירים דקים בגוון חום-אדום מכוסים בפלומה אדמדמה, כשהם מזדקנים גונם הופך לסגול-חום או אפור. הניצנים הם בגוון חום אדמדם באורך 4 עד 5 מילימטר, סגלגלים או גליליים רחבים ויש בהם מעט שרף.

אורן לבן מערבי הוא חבר בקבוצת "האורן הלבן" (תת-מין Strobus של המין אורן). ככל החברים בקבוצה זו העלים (המחטים) הם באגדים של חמש כשהנדן נשיר. תכונה זו מבדילה את האורן הלבן המערבי וקרוביו מאורן מפותל, שלו יש שתי מחטים לאגד, כמו גם אורן הזפת ואורן ג'פרי, שלשניהם יש שלוש מחטים באגד. לכל שלושת המינים הללו יש נדן קבוע בבסיס כל אגד. העלים משוננים, אורכם בין 4 ל-10 סנטימטרים ורוחבם בין מילימטר ל-0.7 מילימטרים, ישרים ומעט מפותלים, גמישים, גונם כחול-ירוק, הצד העליון נטול קווי פיוניות, הצד התחתון עם קווי פיוניות בולטים, שולי העלים משוננים בעדינות, הקצה רחב עד חד.

העץ מגיע לבגרות בגיל 7 שנים, אם כי מחסור במים עשוי לעכב זאת. האצטרובל הזכרי סגלגל, אורכו 10 עד 15 מילימטרים וגונו צהוב. האצטרובלים הנקביים ארוכים וצרים. אורכם בין 12 ל-32 סנטימטרים, ורוחבם כשהם סגורים בין 3 ל-4 סנטימטרים, ו-5 עד 8 סנטימטרים כשהם פתוחים. גונם חום שמנת עד צהבהב, והם מכוסים בשרף על גבעולים באורך עד 2 סנטימטרים. הקשקשים דקים וגמישים. בעונה טובה גדלים כ-40 אצטרובלים נקביים על עץ אחד. הזרעים קטנים סגלגלים באורך בין 4 ל-7 מילימטרים וגונם חום-אדום. בקילוגרם אחד יש 59,000 זרעים. לכל זרע צמודה כנף ארוכה ודקה באורך 15 עד 22 מילימטרים. הזרעים מפזרים בעזרת הרוח עד למרחק של 800 מטרים מהעץ. הזרע יכול לנבוט עד 4 שנים מפיזורו.

העץ הוא קרוב משפחה לאורן לבן מזרחי (Pinus strobus), ושונה ממנו בכך שיש לו אצטרובלים גדולים יותר, העלים חיים מעט יותר (בין שנתיים לשלוש שנים בהשוואה ל-1.5 שנים עד שנתיים) קווי הפיוניות שלו בולטים יותר, והנוף שלו צר וצפוף במידת מה יותר.

בהיעדר אצטרובלים קשה להבדיל בין אורן לבן מערבי לבין אורן לבן-קליפה. עם זאת, המחטים של אורן לבן-קליפה הם חלקים בעוד שהמחטים של אורן לבן מערבי הם משוננים קלות (תחושה שהמחט מחוספסת בזמן מעבר אצבע על המחט). אף שהמחטים של אורן לבן-קליפה קצרים יותר בממוצע (באורך 4–7 סנטימטרים), אורכן חופף לאורך של המחטים הארוכות יותר באורך 5–10 סנטימטרים של אורן לבן מערבי.

תחום תפוצה

תפוצת אורן לבן מערבי מוגבלת לאקלימים המאופיינים על ידי קיצים יבשים וחורפים גשומים. החורשות הנרחבות והטובות ביותר של אורן לבן מערבי מצויות בקרקעית עמקים ובמדרונות הנמוכים התלולים פחות. בקולומביה הבריטית האורן הוא מין שולי בעוד שבצפון-מערב ארצות הברית העץ מצוי בשפע רק באתרים שבהם הקרקע דלה ובהם הוא מתחרה בהצלחה עם אשוח דאגלס ומחטניים אחרים. הוא מצליח על קרקע דלה חצצית במפרץ פיוג'ט ובשולי הביצות של חצי האי אולימפיק.

אורן לבן מערבי הוא באופן עקרוני מין הררי, אבל הוא גדל במגוון רב של גבהים. בקולומביה הבריטית מגובה פני הים עד 450 מטרים, בוושינגטון מגובה פני הים עד 1,850 מטרים, באורגון מ-1,830 עד 2,140 מטרים, בקליפורניה מ-1,830 עד 3,350 מטרים, במונטנה מ-500 עד 1,800 מטרים, ובאיידהו מ-500 עד 1,800 מטרים.

בוושינגטון ובאורגון האורן הלבן המערבי גדל בחברות עשירות בעצים ושיחים אחרים, אבל ברכס סיירה נבדה הצמחייה הנלווית דלה. בין העצים הגדלים בחברת אורן מערבי: אשוח חינני (Abies amabilis), אשוח לבן, אורן לבן-קליפה, אורן בלפור (Pinus balfouriana), אורן גמיש (Pinus flexilis), אורן הסוכר, אורן ג'פרי, צפצפה רעדנית ושדר הנייר (Betula papyrifera). תת-היער כולל בין השאר: טקסוס פסיפי (Taxus brevifolia), אוכמנית, יערה (Lonicera) ו-Amelanchier alnifolia (באנגלית Serviceberry).

שימושים

לעץ של אורן לבן מערבי יש ערך רב. קוויו ישרים, הוא אינו מכיל שרף, קל משקל ויציב. משתמשים בו למסגרות של חלונות ודלתות, לחיפוי קירות, להכנת דלתות, קרשים, גפרורים וקיסמי שיניים. הקרשים אינם מתפצלים כשתוקעים בהם מסמר, ונצבעים היטב. העץ טוב גם לגילוף.

חורשות אורן לבן מערבי הן בית גידול למגוון יונקים, עופות וחרקים. רוב בעלי החיים אינם מסוגלים לאכול את המחטים של האורן הלבן המערבי, אם כי אייל פרדי שחור-זנב יאכל אותן כאשר אין מקור מזון אחר. שכווי יערות מעדיף את המחטים על פני המחטים של צוגה מערבית. הזרעים הם מקור מזון חשוב לסנאים אדומים ואוגרים יערוניים.

הילידים נהגו ללעוס את השרף, קלעו סלים מהקליפה והכינו תחבושות רוויות בשרף ואספו באביב את הקמביום כמזון.

ליערות אורן לבן מערבי יש ערך אסתטי ונוהגים לשתול אותו כצמח נוי.

איומים

גזע אורן לבן מערבי שנדבק בשלפוחית החלודה של האורן הלבן

אורן לבן מערבי גדול בדרום-מערב וושינגטון

הסכנה הגדולה ביותר לאורן לבן מערבי היא משלפוחית החלודה של האורן הלבן. מין של פטריית חלודה ממשפחת Cronartiaceae. הפטרייה היא טפיל המנצל שני פונדקאים שונים (אורן לבן ודומדמניתיים), ותהליך ההנבגה שלו מחולק לחמישה שלבים. הפטרייה נמצאת באופן טבעי באירופה ובאסיה, שם האורנים הלבנים נהנים מהעמידות הגבוהה ביותר כנגד מחלות. הפטרייה הובאה לצפון אמריקה בטעות ב-1909, והיא נחשבת למין פולש הגורם לנזקים נרחבים לעצי האורן האמריקניים. נבגי הפטרייה יכולים לעוף ברוח למרחק של 15 קילומטרים והם נובטים על המחטים ומנצלים את פתחי הפיוניות כדי לחדור לתוך העץ. אם הם מגיעים לגזע העץ ימות. שירות היערות של ארצות הברית מעריך שהפטרייה קטלה כ-90% מעצי אורן לבן מערבי מערבית לרכס קסקייד. נעשים ניסיונות לגדל עצים עמידים לפטרייה. כאשר בעצים קיימים נוהגים לגזום את הענפים התחתונים כדי למנוע הידבקות.

פטריות נוספות הפוגעות באורן לבן מערבי כוללות שלושה מיני פטריות שגורמות לנשירת מחטים (needle cast fungi)‏: Lophodermella arcuata‏, Lophodermium nitens ו-Bifusella linearis, פטריות התוקפות את החלק הנמוך ביותר בגזע (butt-rot fungi)‏: Phellinus pini‏, Phaeolus schweinitzii ו-Heterobasidion annosum ופטריות התוקפות את מערכת השורשים: הסוג Armillaria הגורם לפגיעה בצמיחה ולהרס שורשים ו-Heterobasidion annosum, שהמחלה שהיא גורמת קרויה Annosus root disease ועלולה לגרום למות העץ.

חרקים התוקפים את העץ הם מיני חיפושיות מתת-המשפחה Scolytinae (באנגלית Bark Beetles) הכוללים את חיפושית האורן ההררית (Dendroctonus ponderosae)‏, Ips emarginatus ו-Ips montanus.

איומים נוספים על האורן הלבן המערבי כוללים דבקון אמריקני ננסי (המין Arceuthobium) מין של הצמח הטפיל דבקון התוקף את האורן הלבן המערבי. מזהמים שמקורם בפעילות אנושית כדוגמת גופרית דו-חמצנית ואדי פלואוריד גורמים לעלווה להצהיב ולנשור מוקדם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אורן לבן מערבי בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25016746אורן לבן מערבי