אורי קושניר
אורי קושניר (נולד בשנת 1943) הוא חוקר במכון למדעי הצמח במכון וולקני. מתמחה בגנטיקה של צמחים ופיתוח זנים של חיטה. זכה ב"אות הוקרה למפעל חיים" לשנת 2009 מטעם מכון וולקני וב"אות קנט" לחקלאות פורצת דרך לשנת 2011. כמו כן הוא יו"ר עמותת הל"ה של משפחות חללי מחלקת הל"ה.
ביוגרפיה
קושניר נולד בישראל, אביו הוא הסופר שמעון קושניר ואמו לאה היא אחותו של הווטרינר פרופ' אברהם קמרון. קושניר הוא בעל תואר PhD בגנטיקה של צמחים במכון ויצמן. הוא התמחה בגנטיקה וטיפוח חיטה באוניברסיטת מלבורן ובמכון וולקני. הוא עוסק במחקר ופיתוח של חיטת לחם לתעשיית האפייה, חיטת דורום לתעשיית הפסטה, חיטת לחם למספוא וביות צמח הספלריה למספוא.
קושניר פיתח מספר זנים חדשים של חיטה.
- זן חיטת דורום. נוצר על ידי הכלאות והעברות גנים מחיטת הבר "אם החיטה" שנתגלתה בארץ ישראל על ידי אהרון אהרונסון וממין הבר לתוך חיטות דורום מדבריות אמריקאיות מאריזונה. זן זה מניב יבול גבוה, עמיד למחלת החילדון. במכון וולקני הוחלט כאות הערכה לשר החקלאות לשעבר שלום שמחון לקרוא לזן החדש על שמו.
- זן חיטת דורום - גבתי. נבחן בהצלחה על ידי חברת הפסטה האיטלקית "פסטה גרופאלו" לקראת מסחורו באיטליה.
- זן חיטה על שם האפיפיור בנדיקטוס ה-16, לרגל ביקורו בישראל במאי 2009. הזן נוצר על ידי הכלאה בין זן ישראלי של חיטת לחם לבין מין הבר הישראלי בן חיטה קטוע. זן חיטה זה, הנקרא בישראל גם "בנימין", עמיד למחלות, מניב יבולים גבוהים ונמצא בשונה מזני החיטה הישראלים האחרים, כבעל עמידות לעקת חום של טמפרטורות גבוהות.
- זן חיטת הלחם "רותה". זהו זן חיטת הלחם המסחרי הראשון שפותח ב"הנדסה תאית" (תרבית ריקמה). אומץ על ידי טחנות הקמח הגדולות בישראל שטיבל (טחנת קמח) ומאפיות אנג'ל.
בשנת 2010 פיתח גידול מספוא חדש לחקלאות על ידי ביות של מין הבר שלמון יפואי Cephalaria joppensis. הזן החדש, "ראשון", נמצא כבעל יבול גבוה של חומר יבש לתחמיצים ויכול לשמש כמחליף לחיטה בהזנת בעלי חיים והן במחזור הזרעים בחקלאות כגידול דו-פסיגי (רחב עלים) המחליף במחזור דגנים צרי עלים. הגידול נמצא ברמה חצי מסחרית בישראל ושווק גם לדרום אפריקה.
פרסים
בשנת 2009 זכה ד"ר קושניר ב"אות הוקרה למפעל חיים" מטעם מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני. בנימוקי הוועדה האקדמית נכתב כי הפרס מוענק "על עבודתו רבת השנים ותרומתו המדעית הייחודית והחדשנית בפיתוח המצבור העצום של זנים ותת-זנים של חיטה בארץ, על החזון של פיתוח טיפוסי חיטה ייחודיים לייצוא, ועל כושר הביצוע המעולה בהפיכת החזון לזנים רשומים. פיתוחים אלה תרמו לשינוי ענף החיטה בישראל כנגד כל הסיכויים וכמעט ללא תמיכה, תוך עבודה מדעית איכותית ועבודה שיווקית ועסקית יוצאת מן הכלל".
בשנת 2010 נבחר על ידי מגזין העסקים של ישראל, TheMarker, בין 101 המשפיעים לטובה בישראל. בנימוקי צוות המגזין נכתב: "קרוב ל-100 שנים לא ייצאה ישראל חיטת דורום וד"ר קושניר הצליח לפתח זן חיטה איכותי ומבוקש המשמש בתעשיית הפסטה והקוסקוס כענף חדש של ייצוא חיטת דורום - אפילו לאיטליה"
בשנת 2011 זכה קושניר ב"אות קנט לחקלאות פורצת דרך". בנימוקי הוועדה נכתב כי "ד"ר אורי קושניר תרם רבות לפיתוח זן של גרעיני חיטת דורום, ולמעשה יצר ענף חדש של ייצוא בחקלאות הישראלית".
עמותת הל"ה
אחיו (מנישואיו הראשונים של אביו), טוביה קושניר, שהיה בוטנאי, נהרג במלחמת השחרור עם מחלקת הל"ה בדרך להגנת גוש עציון. אורי קושניר הוא יו"ר עמותת הל"ה, העוסקת בהנצחת זכרם של החללים ושימור מורשת הקרב שבו נפלו. בשנת 2007 פרסם ד"ר קושניר את הספר "בנתיב הל"ה: דפי עדות ויצירה", בהוצאת משרד הביטחון. כמו כן פרסם מאמר מקיף לזכרו של אחיו בכתב העת גלילאו בינואר 2011. הוא גם כתב הקדמה לספרו של נח נפתולסקי "השמיים מצפים מחכה האדמה - שירי חנינא איש נבו" שיצא בשנת 1975. עם מרים בן-פרץ, כתב את ההקדמה למהדורה השלישית של הספר "למד הא" שיצאה לאור בשנת 1998, בהוצאת ראובן מס.
קישורים חיצוניים
- הדף של אורי קושניר באתר של מכון ווֹלקני
