אוריון גלין גלר

אוריון גלין-גלר

לידה	29 ביוני 1928 עין גנים, פלשתינה (א"י)
פטירה	4 באפריל 2021 (בגיל 92)
מידע כללי
מדינה
ספורט
ענף ספורט	אתלטיקה
תת-ענף	זריקת דיסקוס
מועדון	הפועל פתח תקווה
הישגים
שיאים אישיים	דיסקוס: 48.03 מטר

אוריון גלין גלר

השתייכות	פלמ"ח ההגנה צבא הגנה לישראל
תפקידים בשירות
הכשרה מגויסת דגניה ב', התנועה המאוחדת הגדוד השלישי, פלוגה ג', חטיבת יפתח מקלען אוויר טייסת 69 מדריך טיסה בית הספר לטיסה טייס סיור וקישור טייסת 100
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות
תפקידים אזרחיים
הקים וניהל את סניף פתח-תקוה של קלוב התעופה לישראל

אוריון גלין גלר

ענף מדעי	אנטומיה, פיזיולוגיה, אנדוקרינולוגיה, מיניות האדם
מקום לימודים	אוניברסיטת ניו יורק אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס
מוסדות	אוניברסיטת ברקלי הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל מכון וינגייט

אוריון גלין גלר בהלסינקי, 1952. ניתן לראות את התחבושת על קרסולו הנקוע

אוריון גלין-גלר (נודע גם בשם אורי גלין, 29 ביוני 1928 – 4 באפריל 2021) היה לוחם פלמ"ח בחטיבת יפתח, אלוף ישראל במשך 6 שנים ברציפות ושיאן ישראל בזריקת דיסקוס, ייצג את ישראל באולימפיאדה הראשונה בה ישראל השתתפה (הלסינקי 1952). היה רופא ישראלי, וממקימי בית הספר לרפואה של הטכניון.

בשנת 1954 הטיס מטוס שהתרסק והרג 17 מיושבי יציע הכבוד בטקס זיכרון בקיבוץ מעגן, בהשתתפות ראש הממשלה משה שרת ובכירי היישוב. בין ההרוגים היו בכירי ההתיישבות העובדת וניצולי הצניחה באירופה בשואה. ועדת חקירה ממלכתית קבעה שגלין-גלר נהג בחוסר אחריות, אך בבית המשפט הוא זוכה מאחריות לאסון.

ביוגרפיה

גלין נולד וגדל במושב עין גנים, והוא נינו של הרב מאיר יונה ברניצקי ונקרא על שמו.

שירות בפלמ"ח

לאחר שלוש שנים בחברת נוער בקבוצת דגניה ב', הצטרף גלין ב-1945, לפלמ"ח לפלוגה ג' שלימים הצטרפה לגדוד השלישי שבחטיבת יפתח. נשלח לקורס מ"כים בדליה, קורס מפקדי מכונות ירייה בקיבוץ דפנה וקורס קציני מודיעין באג'ליל (כיום גלילות). נעצר בקיבוץ יגור על ידי הבריטים בשבת השחורה ונשלח למעצר ברפיח. הוא השתתף במבצע יפתח לכיבוש הגליל העליון והגליל המזרחי, וב-17 באפריל 1948 השתתף בניסיון הראשון לכיבוש מצודת כ"ח בנבי יושע. נלחם בקרב על צפת, מילא מקום מפקד מחלקה במנרה הנצורה, התנדב לאימון מחלקת הפלמ״ח בסדום המבודדת ולאחר מכן הועבר לבקשתו לחיל האוויר.

שירות בחיל האוויר

השתתף בקורס טיס מס׳ 1 של חיל האוויר בסנט ג'ין. אחרי תחילת הקורס התנדב לבקשת דן טולקובסקי לקורס מקלעני אוויר מס׳ 1 ושירת בטייסת 69 כמקלען אוויר על מטוסי ה-B-17 מבצר מעופף. מסיבות רפואיות לא חזר לקורס טיס והשתחרר מצה״ל, התנדב לקורס שליחים מחוץ לישראל, ולמד טיס בקלוב התעופה בשדה דב.

ב-1954 נקרא להשתתף במסגרת מילואים בקורס מדריכי טיסה מס׳ 9 של חיל האוויר בבסיס סירקין, ולאחר מכן במקביל לפעילות הספורט שלו והטיסה בקלוב התעופה, עשה מילואים כמדריך טיסה בחיל האוויר והיה טייס קישור וסיור בטייסת 100.

אורי גלין היה אחד הטייסים הישראלים היחידים בהיסטוריה של צה״ל ששירת כטייס בחיל-האוויר מבלי לעשות שם את הכשרתו ההתחלתית.

אסון מעגן

ערך מורחב – אסון מעגן

ב-29 ביולי 1954 הטיס גלין-גלר מטוס פייפר קאב, מעל לעצרת בקיבוץ מעגן לחנוכת האנדרטה לזכר הצנחן פרץ גולדשטיין, להעלות את פועלם של הצנחנים שנשלחו במלחמת העולם השנייה לאירופה להציל יהודים. המטוס התרסק לתוך העצרת והרג 17 איש, בהם ארבעה מוותיקי הצנחנים: דב הררי, אריה פיכמן, יהודה אחישר ושלום פינצי, עפרה ודניאל סירני, כלתו ובנו של הצנחן אנצו סירני, בן-ציון ישראלי, מראשי תנועת התיישבות העובדת, אליהו (אליק) שומרוני, מזכ"ל קיבוץ אפיקים ומייסד הנח"ל, וציפורה כסה, אשת ציבור ורעייתו של חבר הכנסת יונה כסה. ראש הממשלה משה שרת ושרים אחרים היו בקרבת מקום ההתרסקות, אך לא נפגעו.

שרת מינה ועדת חקירה ציבורית, שקבעה כי גלין-גלר פעל מתוך פזיזות, קלות ראש וחוסר אחריות, וכי הטיסה בוצעה ללא רישיון מאגף התעופה האזרחית. גלין-גלר טען כי המטוס התרסק מפאת "כיס אוויר". בחקירה התברר, ששנתיים קודם לכן הוא הטיס מטוס קל בגובה נמוך מעל לבתי מגורים בשכונת צהלה בתל אביב. הוא הועמד לדין אזרחי באשמת גרימת מוות ברשלנות, אך לאחר שמיעת עדי התביעה המליץ השופט ליועץ המשפטי לממשלה להפסיק את ההליכים לנוכח דלות הראיות נגדו. היועץ המשפטי לממשלה נענה להמלצה וגלין-גלר זוכה על ידי בית המשפט.

לפי תחקיר שערך שי פוגלמן עבור העיתון "הארץ", שונתה עדותם של חלק מן העדים בעקבות איומים עליהם בידי אנשי קלוב התעופה, אשר אחד מהם זוהה ברבות הימים. לפי התחקיר גלין-גלר הותיר את המטוס בידי הנוסע שעמו למרות מחאותיו, ובעצמו שחרר גליל מתכת ובו איגרת ברכה שחוטיו הסתבכו בגלגלי המטוס. המטוס המוטס בידי הנוסע הזדקר, והתרסק אל הקהל, כשכנפי המטוס חתכו והרגו את יושבי יציע הכבוד, אך הטייס ונוסעו נפצעו קלות בלבד. בריאיון לידיעות אחרונות שנתן בשנת 2002 התכחש לכך. בקורות חייו של גלין-גלר שבאתר הפלמ"ח אין כלל אזכור של האסון.

קריירה אקדמית

ב-1956 פנה גלין-גלר למימוש חלומו ללמוד. בהיעדר תעודת בגרות לא התקבל ללימודים בישראל ונסע לארצות הברית, למד רפואה והתמחה באנטומיה. לאחר מכן סיים תואר דוקטור באוניברסיטת קליפורניה שבברקלי והרצה שם. ב-1972 נתבקש על ידי פרופסור דוד ארליק לבוא ארצה לסייע בהקמת בית הספר לרפואה בחיפה. גלין-גלר הקים את המחלקה למדעים מורפולוגיים, הריץ את המחזור הראשון וב-1974 חזר לברקלי ל-10 שנות עבודה נוספות ומונה שם לפרופסור לאנטומיה.^{[דרוש מקור]} ב-1984 חזר עם משפחתו לישראל, ועמד בראש המחלקה לאנטומיה במכללת זינמן שבמכון וינגייט כ-17 שנים. יצא לפנסיה בשנת 2002, והמשיך עד גיל 87 להרצות לקשישים ברחבי הארץ על מגוון נושאים, ביניהם גם נושאים רפואיים.

פעילות התנדבותית

אתלטיקה וספורט

גלין חזר לישראל, ייסד והיה יו"ר עמותת שא"י (שוחרי אתלטיקה קלה בישראל), יו״ר איגוד האולימפיינים הישראלי, ועמית כבוד באיגוד האתלטיקה בישראל.

נאמן ניקיון

גלין-גלר התנדב כנאמן ניקיון משנת 1999. בתקופה זו רשם כ-16,000 דו"חות למזהמי המדינה, והקנסות שהוטלו כתוצאה מפעילותו הכניסו לקרן לשמירת הניקיון של המשרד להגנת הסביבה מעל 2 מיליון ש"ח. הוא זכה לאות הערכה ייחודי מהשר להגנת הסביבה.

מורשת

דמותו של אורי היוותה השראה מסוימת לסופרת אסתר שטרייט-וורצל חברת ילדותו מעין-גנים, לכתיבת סיפרה המפורסם אורי (ספר)^{[דרוש מקור]}.

מותו

נפטר ב-4 באפריל 2021 ונקבר ב-7 באפריל בבית הקברות סגולה שבפתח תקווה, לא הרחק מקבריהם של הוריו. הותיר אחריו אישה ושני ילדים.

ראו גם

• ישראל באולימפיאדת הלסינקי (1952)
• מערך נאמני ניקיון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוריון גלין גלר בוויקישיתוף

• הדף של אוריון גלין גלר באתר איגוד האתלטיקה בישראל
• הדף של אוריון גלין גלר באתר הפלמ"ח, באתר הפלמ"ח
• ראיון של אוריון גלין גלר למודי שניר בערוץ היוטיוב של עמותת "תולדות ישראל" לתיעוד דור תש"ח
• שי פוגלמן, מה באמת קרה שם, באסון התרסקות המטוס בקיבוץ מעגן, לפני 55 שנה?, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2009
• אביב לביא, מה עושים כשהנהג שלידכם משליך זבל מהחלון?, באתר nrg‏, 17 באפריל 2010

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39608145אוריון גלין גלר