אול ניפון איירווייז
בואינג 787-8 של החברה | |||||||||||||
נתונים כלליים | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תקופת הפעילות | 1952–הווה (כ־72 שנים) | ||||||||||||
מיקום המטה | טוקיו, יפן | ||||||||||||
נתוני חברת תעופה | |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
https://www.ana.co.jp/en/jp/?type=e |
אול ניפון איירווייז (ביפנית: 全日本空輸株式会社; באנגלית: All Nippon Airways) היא חברת התעופה הגדולה ביותר ביפן. משרדיה נמצאים ברובע מינאטו שבטוקיו, בירת יפן. בסיסי הפעילות הבינלאומיים של ANA הם נמל התעופה טוקיו נריטה שמחוץ לטוקיו, ונמל התעופה הבינלאומי של קנסאי באוסקה. בסיסי הפעילות המקומיים שלה הם נמל התעופה טוקיו האנדה, נמל התעופה אוסקה, נמל התעופה הבינלאומי צ'ובו (ליד נאגויה) ונמל התעופה ניו צ'יטוסה (ליד סאפורו). החברה היא הספונסרית הרשמית של התאחדות הכדורגל היפנית. היא גם חברת התעופה הראשונה שהחלה להפעיל באופן סדיר את מטוס הבואינג 787.
בשנים 2017, 2018 ו-2019 זכתה החברה במקום השלישי בתואר "חברות התעופה הטובות בעולם"[1][2][3].
תולדות החברה
החברה נוסדה ב-27 בדצמבר 1952 כחברת "ניפון הליקופטרס" (ביפנית: 日本ヘリコプター輸送). מקור קוד היאט"א שבו החברה משתמשת כיום (NH) הוא ב"ניפון הליקופטרס".
בשנת 1953 החברה החלה להפעיל טיסות נוסעים בקו אוסקה-טוקיו ובסופה של אותה שנה החלה להפעיל בקו זה גם טיסות מטען. במסגרת קו זה הוטס לראשונה, מאז סיומה של מלחמת העולם השנייה מטוס על ידי טייסים יפנים. בשנת 1999 הצטרפה החברה לברית סטאר אלייאנס. בספטמבר 2011 הייתה לחברת התעופה הראשונה בעולם שהחלה להפעיל את מטוס הבואינג 787.
צי המטוסים
צי המטוסים של החברה נכון ליולי 2020:[4]
כלי טיס | בצי | בהזמנה | נוסעים | הערות | ||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
F | C | P | Y | סה"כ | ||||
איירבוס A320-200 | 3 | — | — | — | — | 166 | 166 | |
איירבוס A320neo | 11 | — | — | 8 | — | 138 | 146 | |
איירבוס A321-200 | 4 | — | — | 8 | — | 186 | 194 | |
איירבוס A321neo | 11 | 15 | — | 8 | — | 186 | 194 | |
איירבוס A380-800 | 2 | 1 | 8 | 56 | 73 | 383 | 520 | יתקבלו החל משנת 2019 |
בואינג 737-700 | 8 | — | — | 8 | — | 120 | 128 | |
בואינג 737-800 | 39 | — | — | 8 | — | 158 | 166 | |
— | 8 | — | 159 | 167 | ||||
בואינג 737-8MAX | — | 20 | — | 8 | — | 120 | 128 | |
בואינג 767-300 | 2 | — | — | 10 | — | 260 | 270 | |
בואינג 767-300ER | 23 | — | — | 10 | — | 260 | 270 | |
— | 35 | — | 167 | 202 | ||||
— | 35 | — | 179 | 214 | ||||
בואינג 777-200 | 8 | — | — | 21 | — | 384 | 405 | |
בואינג 777-200ER | 12 | — | — | 21 | — | 384 | 405 | |
בואינג 777-300 | 7 | — | — | 21 | — | 493 | 514 | |
בואינג 777-300ER | 28 | — | 8 | 52 | 24 | 166 | 250 | |
8 | 52 | 24 | 180 | 264 | ||||
8 | 68 | 24 | 112 | 212 | ||||
בואינג 777-9 | — | 20 | טרם נקבע | יתקבלו החל משנת 2020 | ||||
בואינג 787-8 | 36 | – | — | 12 | — | 323 | 335 | |
— | 42 | — | 198 | 240 | ||||
— | 46 | 21 | 102 | 169 | ||||
בואינג 787-9 | 35 | 13 | — | 18 | — | 377 | 395 | |
40 | 14 | 192 | 246 | |||||
— | 48 | 21 | 146 | 215 | ||||
בואינג 787-10 | 2 | 12 | טרם נקבע | יתקבלו החל משנת 2019 | ||||
מיצובישי MRJ90 | — | 15 | טרם נקבע | יתקבלו החל משנת 2020 | ||||
צי מטוסי מטען | ||||||||
בואינג 767-300ERF | 4 | — | מטען | |||||
בואינג 767-300BCF | 5 | — | מטען | |||||
בואינג 777F | 2 | — | מטען | יתקבלו החל משנת 2019 | ||||
סה"כ | 241 | 76 |
חברות בת
|
|
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של אול ניפון איירווייז
- אול ניפון איירווייז, ברשת החברתית פייסבוק
- אול ניפון איירווייז, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אול ניפון איירווייז, ברשת החברתית אינסטגרם
- אול ניפון איירווייז, ברשת החברתית טיקטוק
- אול ניפון איירווייז, חברה ברשת החברתית LinkedIn
- אול ניפון איירווייז, סרטונים בערוץ היוטיוב
- אול ניפון איירווייז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מדיה וקבצים בנושא אול ניפון איירוויז באתר Airliners.net
הערות שוליים
- ^ עמית קוטלר והסוכנויות, למרות הנתק: קטאר איירווייס זכתה בתואר "חברת התעופה הטובה בעולם", באתר ynet, 20 ביוני 2017
- ^ "World's Top 100 Airlines 2018 | SKYTRAX". SKYTRAX (באנגלית בריטית). נבדק ב-2018-07-18.
- ^ כבר שנה חמישית: קטאר איירווייז היא חברת התעופה הטובה בעולם, באתר כלכליסט, 19 ביוני 2019
- ^ פרטי צי המטוסים של אול ניפון איירווייז, באתר airfleets.net (באנגלית)
37834744אול ניפון איירווייז